מנהל היצוא של שאפוטייה: הקריניאן מתאים לישראל

הסקוטית מייבאת מזה שנים רבות את יינות יקב שאפוטייה – Chapoutier מעמק הרון שבצרפת, המאופיינים בהתאמתם לעולם הגסטרונומי – יינות אוכל משובחים.
היקב ממוקם באזור ההררי של המאסיף סנטרל והרי האלפים, מייצר כ-6 מיליון בקבוקים בשנה, ומישל שאפוטייה העומד בראש היקב, משלב מסורת משפחתית עם חשיבה חדשנית וחקלאות ביו דינמית ואורגנית. תוויות היקב כתובות גם בכתב ברייל המיועד לעיוורים, מחווה למוריס מונייה מממציאי כתב הברייל, ועוד טאץ' ראוי להערכה.

במפגש מהנה וטעים שהתקיים בשכונת עג'מי ביפו, בבית שגריר צרפת בישראל, כריסטוף ביגו – Christophe Bigot, הוצעו לראשונה טעימות מיוחדות של אחדים מיינות שאפוטייה.
אורח הכבוד בטעימה היה סטפן בארלרן – Stephane Barlerin, מנהל היצוא הבינלאומי של היקב (למעט לאירופה, בריטניה, צפון אמריקה), ועל הארוחה הצרפתית הטעימה הופקד השף הצעיר בן 22 בלבד, שף תיבו ברה, הנחשב לכוכב עולה, ומן הסתם כשיחזור לארצו ישתלב במסעדנות הצמרת הצרפתית.

יינות שאפוטייה שהוטעמו במהלך הארוחהבת שש המנות, כפי שצריך, היו:
Chateauneuf-du-Pape Blanc 'La Bernardine' 2008
Ermitage de l'orée 2005
Ermitage La Pavillon 2007
Ermitage L'Ermite 2007
Côte Rôtie ‘La Mordorée‘ 2006
את היינות ניתן לקנות בחנויות יין מובחרות ומתמחות, מעדניות ובמרכז המכירות של "הסקוטית".

בראיון בלעדי לאכול ושאטו, בסיועו של שף אלון גונן, סיפר סטפן בארלרן – Stephane Barlerin, כי יקב שאפוטייה מייצר 6 מיליון בקבוקים בשנה, ושוק ביתי חזק עזר ליקב בזמן המשבר הכלכלי העולמי האחרון. תמהיל של 50% יצוא  ו- 50% מכירות פנימיות בצרפת, הציל את החברה ב– 2009.

על שווקי אסיה, הנחשבים היום כמעוזי מכירות יין גם ליקבי צרפת, אומר בארלרן כי הודו לא מהווה שוק. "יש בהודו 20 מדינות, ולכל אחת מהן רגולציה משלה המכבידה על הפעילות", הוא אומר.

לעומת זאת, בסין מכפיל יקב שאפוטייה את מכירותיו בכל שנה. "אנחנו החזקים ביותר בין יצרני יינות עמק הרון בסין, כאשר מס' 1 הכללי הוא יקב קסטל הצרפתי", אומר סטפן בארלרן.
לשאפוטייה יש משרדים בכל הפרובינציות העיקריות בסין, והשנה הם פותחים משרד גם בצ'ונג צ'ינג – העיר הגדולה בעולם שאף אחד לא מכיר, לדברי סטפן, עם 33 מיליון תושבים.
הסינים, כפי שמצופה מהם כמובן, רגישים למחיר, אבל לא כשמדובר בסינגל ויניארד. את רוב היין הסינים קונים כמתנות, ועכשיו מתרחב השוק למעמד הבינוני לצריכה עצמית.

סטפן מסביר כי כתחום להשקעות, יש טובים בהרבה מהיין. כך למשל, שאפוטייה קנו לאחרונה כרם שאטו נף דה פאפ ב- 4.5 מיליון יורו, כשהצפי להחזר ההשקעה הוא 22 שנים.

מנהל היצוא של שאפוטייה טעם יינות ישראליים. מצא חן בעיניו הקריניאן של ויתקין. הוא  חושב שהקריניאן מתאים לישראל ולמזג האוויר אצנו, מאחר שזהו זן לא רגיש. "צריך לשלוט בייצור ובטמפרטורת התסיסה שלו, וגם בצרפת לא ידעו לעשות זאת נכון", הוא אומר.

בארלרן מסביר ומאייר את עקרונות הביו- דינמיקה, שעיקרה הגברת ספיגת המינרלים ע"י שורשי הגפן בסיוע בקטריות אותן משמידים חומרים כימיים בריסוס.

כשאני שואל אותו על פעילות בכרם לפי מצב הירח, אחד ממאפייני ביו-דינמיקה שלפעמים נראה תמוה, עונה סטפן כי זו לא המצאה חדשה, ובביו-דינמיקה משתמשים בכרמים כבר 5000 שנים.
"נכון שלא כל היקבים משתמשים בחקלאות ביו-דינמית, אבל כן כל היקבים הגדולים", הוא אומר, ומספר גם על ניקוי הקרקע מכימיקלים המתבצע  אחת לשבע שנים בשימוש בקליפות צדפות לניקוי מזורז של הקרקע.