השבוע (27.4.23) עולה לאקרנים סרטו החדש של לי ריג'ון – הבית שלנו, המתרחש בסין בשנת 2011.
סיפור הסרט: מא הוא אדם טוב, חקלאי קשה יום והיחיד במשפחתו שאינו נשוי. גוייניג היא אישה לא צעירה עם בעיות בריאות, המהווה נטל על משפחתה ומתגוררת בצריף בחצר של אחיה. כאשר הם משודכים זה לזו, השניים מקבלים את גורלם בהכנעה ומתחילים חיים חדשים של זרות ושתיקה. אבל בהדרגה, מתוך הסבלנות, החמלה והקשר העמוק לאדמה ולבעלי חיים – צומחת אהבה עדינה ומפתיעה.
הבמאי לי ריג'ון לוקח אותנו אל מחוז הולדתו בצפון סין, על הגבול עם מונגוליה, ומגיש דרמה לירית, אנושית ויפה, שנפרשת על רקע השינויים החברתיים והאורבניזציה של המדינה. לי ריג'ון מוצא חסד וכבוד בעבודה קשה, במחוות קטנות של תשומת לב והתחשבות, ומגיש מחווה שקטה לדרך חיים שעוברת מן העולם.
הסרט מאוד נוגע ללב, רגיש ואנושי, על אנשים משולי החברה שגורלם נקשר כשזכו אחד בשנייה במזל, ונאחזים זה בזו עם דאגה אינסופית, אהבה ואכפתיות. אין להם כלום, עד כי האישה מעידה שהחיים של חמורם טובים יותר מהחיים שהיו לה. הם שומרים אחד על השנייה, ומעבירים את כל היום ביחד. במהלך הסרט הם עוברים שלושה "בתים", אבל בית מבחינתם הוא כל מקום בו הם ביחד. הם בונים את חייהם מאפס מול המצלמה, ותהליך זה מרתק בפני עצמו, בליווי צילומים מרהיבים.
גם התפריט שלהם מינימליסטי ומצומצם, בדיוק כמו שאר חייהם, כשהמאכל המרכזי שלהם הן לחמניות מאודות (באן) תפוחות וצחות כשלג, עם קצת אטריות או קמצוץ אורז. פעם אחת הוא הגיש לה תפוח, שמשול למזון יקר ערך.
הסרט מעורר חומר למחשבה על מה נחשב כ"חיים טובים". אחת השכנות אמרה על האישה גוייניג, שחייה יותר טובים משלהם השכנים. זאת לאחר שראתה את היחס מעורר ההשתאות שגוייניג מקבלת מבעלה, למרות שמבחינה חומרית חייהם של תושבי המקום היו הרבה יותר טובים. חיים עלובים של אחד נחשבים לחיים טובים של האחר, ולהיפך. הכול עניין של פרופורציות וציפיות מהחיים ומהזוגיות.
כל חייהם סובבים סביב עבודת החקלאות הקשה והסיזיפית של הבעל, תוך מלחמה באיתני הטבע, כאשר אשתו מצטרפת אליו ולא עוזבת אותו לרגע (ראוי לציין את השחקנים אשר הסכימו לשחק בתפקיד כה קשה מבחינה פיזית), כשהחמור שלהם משחק תפקיד ראשי וניכרת דאגתם הרבה אליו והתחשבותם בו. הם מתגוררים במבנה נטוש ומשתדלים להפוך אותו לבית. בהמשך הם עמלים על בניית ביתם האמיתי מלבניי בוץ, והצופים מעורבים בתהליך שלב אחר שלב.
הסרט הוצג בפסטיבל ברלין בשנה שעברה, וזכה להצלחה ענקית בסין, כשבשבוע הראשון ראו אותו למעלה ממיליון וחצי סינים, עם הכנסות של 14 מיליון דולר ומעל מאה מיליון יואן, לסרט שהפקתו עלה שני מיליון יואן בלבד. אבל – אחרי שבועיים הוא הוסר מבתי הקולנוע ומכל הפלטפורמות, ונאסר לדבר עליו ברשתות החברתיות. זאת מאחר וההתייחסות של הסרט לרצון של איכרים עניים להישאר על אדמתם ולא לעבור לבתי מגורים בעיר שנבנו על יד השלטונות, נראה לשלטונות בסין כביקורת, למרות שהסרט לא מעביר ביקורת כלל. האומן הסיני הגדול אי ויי וי טען שצנזורה זו הייתה צפויה.
הבית שלנו (Return to dust). 2022. במאי: לי ריג'ון. שחקנים: וו רנלין, האי קינג. 133 דקות. דובר מנדרינית, תרגום לעברית ואנגלית. החל מ-27.4.23 בבתי קולנוע ברחבי הארץ. הפצה קולנוע חדש
