ט"ו בשבט בפתח, וזה ה-חג לחובבי הפירות היבשים. רובנו נהנה בו מתמרים, צימוקים, משמשים, תאנים, אננס, חמוצית ופירות נוספים. לפירות המיובשים יתרונות ברורים של חיי מדף ארוכים, טעם מתוק וטעים, ומהווים אופציית נשנוש מועדפת כחטיף או כארוחת ביניים.
פירות יבשים הם פירות רגילים שעברו תהליך של ייבוש. בעבר נהגו לייבש את הפירות בעזרת קרני השמש החמה – מה שסייע בשימור הערך התזונתי שלהם. כיום, פרט לתמרים שעדיין עוברים ייבוש באמצעות קרני השמש בעודם על העץ, כל שאר הפירות היבשים עוברים תהליך ייבוש תעשייתי שנעשה בתנור ומלווה בתוספת של כימיקלים לפרי. אלו מעניקים לו צבעים בוהקים ואטרקטיביים יותר, אך במקביל מוסיפים לו חומרים פחות בריאים ומומלצים, כגון גופרית דו חמצנית וצבעי מאכל.
גופרית דו חמצנית הינה גז בעל ריח חריף שנוצר כתוצאה משריפה של נפט או פחם. הוספה שלו לפירות היבשים שומרת על צבעם 'הזוהר', וגורמת להארכת חיי המדף שלהם. עם זאת, חשיפה גבוהה לגז זה עלולה להיות בעייתית למי שסובלים מאלרגיות או רגישים לסולפטים, שהם תוצר לוואי של החומצה הגופרתית. בנוסף, בתהליך הייבוש מאבד הפרי את ויטמין C שבו, ועוד ויטמינים שפחות עמידים לטמפרטורות גבוהות.
פירות יבשים הינם עתירי קלוריות ביחס למשקלם, פי 5-7 מכמות הקלוריות שניתן למצוא בפירות טריים. במשמש המיובש, למשל, יש כ-238 קלוריות ל-100 גרם, וזאת לעומת המשמש הטרי שמכיל 48 קלוריות ל-100 גרם. המשמעות היא כי בכמות זהה של פרי, כמעט נשלש את כמות הקלוריות אם נבחר בפרי מיובש לעומת הטרי. יש להוסיף לכך את אפקט המים. בפירות שאינם מיובשים יש תכולת נוזלים גבוהה, שעוזרת לנו להתמלא מהר יותר. מאחר שבפרי המיובש אין נוזלים, נתמלא לאט יותר.
היתרונות באכילת פירות יבשים
סיבים תזונתיים מסיסים ובלתי מסיסים
פירות יבשים מכילים כמות גבוהה מאוד של סיבים תזונתיים משני הסוגים. הסיבים הבלתי מסיסים סופחים מים ומרככים את הצואה, מגדילים את נפחה, מזרזים את מעברה לכל אורך המעי, ותורמים למניעת עצירות. מבין כולם – השזיפים המיובשים הם העשירים ביותר בסיבים אלו, ולכן גם המומלצים ביותר לעצירויות.
הסיבים התזונתיים המסיסים סופחים מים שמגדילים את צמיגותם. הצמיגות תורמת להארכת משך השהות של המזון בקיבה ובמעי הדק, וכך היא מגבירה את תחושת השובע ויכולה לסייע בשמירה על משקל בריא, ויסות רמות הגלוקוז והאינסולין בדם, ותרומה לאיזון הורמונלי.
כמו כן יכולים הסיבים המסיסים לתרום להפחתת רמות הכולסטרול בדם, על ידי הפרעה לספיגת מולקולת הכולסטרול. יתרון עצום נוסף בסיבים המסיסים הוא שהם פְּרֶה-בִּיוטים, ומשמשים מצע מזון המעודד את שגשוג החיידקים הידידותיים במעי הגס, ותורם לבריאותו, לשמירה על משקל תקין, ולמניעת מחלות ודלקות במערכת העיכול ואף סוגים מסוימים של סרטן.
צריכת הסיבים התזונתיים היומית המומלצת עומדת על כ-25 גרם ומעלה לרוב האוכלוסייה. פירות יבשים ללא תוספת סוכר הם מקור מצוין לסיבים תזונתיים, ויכולים להכיל כ-10-5 גרם סיבים תזונתיים ל-100 גרם וכך לתרום משמעותית לצריכה היומית המומלצת.
מינרלים חיוניים
אשלגן – פירות יבשים הם מקור מצוין לאשלגן, ונמצא כי צריכה של כ-40 גרם מהם יכולה לספק כ-4-10 אחוזים מהמנה היומית המומלצת של מינרל האשלגן. אשלגן חשוב בתהליך חילוף החומרים בתא, ולפעילות סדירה של השרירים והעצבים. כן יכול לסייע במניעת לחץ דם גבוה ובתהליכי חיזוק עצם. תכולת האשלגן בפירות היבשים גבוהה מאוד, ועומדת על כ-700-500 מ"ג ל-100 גרם.
מגנזיום – המגנזיום הוא מינרל חיוני והרביעי הנפוץ בגופנו, שכן הוא משתתף בהרבה תהליכים חיוניים. בין השאר הוא חיוני לפעילות תקינה של השרירים ובכללם שריר הלב, וכן בייצור חלבונים חיוניים, מטבוליזם ובריאות העצם. פירות יבשים הם מקור מצוין למגנזיום.
שמירה על המשקל
נשמע מפתיע לאור תכולת הסוכר הגבוהה יחסית שבפירות היבשים, אך החלפת המתוק והממתק בפרי יבש, משפרת מאוד את מדדי המשקל ולמעשה מספקת את אותו טעם מתוק, רק עם הרבה יותר סיבים וערכים תזונתיים.
נוגדי חמצון
חומרים כמו פיטוכימיקלים, הם חלק מהסביבה של הצמח ומגינים עליו מפני נזקי חום, קור, קרינת השמש ומזיקים וזיהומים. פירות יבשים מספקים מגוון רחב של פיטוכימיקלים כמו חומצות פנוליות, פלבנואידים וקרוטנואידים. לכן הכללתם בתזונה יכולה לסייע בהפחתת הסיכון למגוון מחלות, כגון מחלות לב וכלי דם.
טיפים מעשיים – כך תיהנו מיתרונות הפירות בחג ובכלל
שלבו אותם עם פירות טריים, כדי למקסם את אפקט השובע והיתרונות התזונתיים.
בחרו תמיד פירות יבשים ללא תוספת סוכר או חומרים משמרים.
צרכו מנה של פירות יבשים ברמה היום יומית, כתחליף לממתק. ניתן להוסיף להם חופן אגוזים או שקדים טריים, ולהפוך אותם לארוחה מזינה ממש.
לא להגזים – תכולת הסוכר והקלוריות שבהם גבוהה, אז שמרו על מינונים. חופן פירות יבשים הוא מנה.
