בתביעה שהוגשה למוסד לביטוח לאומי על ידי עורכי הדין גיל קראוס ושירי אלון, נטען כי הקונדיטור נחשף לחולה קורונה מאומת במהלך עבודתו לפני כ-10 חודשים, נדבק בנגיף, ומחלתו החמירה מאוד. בתחילה הוא הורדם והונשם, ובהמשך החזירו אותו הרופאים להכרה, אך גם כיום הוא עדיין מונשם וסובל מפגיעה רב מערכתית.
לדברי עוה"ד קראוס ואלון, בשל מצבו הקשה הועבר הקונדיטור למרכז שיקומי, ומצב הבריאותי אינו משתפר. כתוצאה מההידרדרות הקשה במצבו והיותו במצב סיעודי, נאלצה אשתו להפסיק לעבוד והחלה לסעוד אותו.
המוסד לביטוח לאומי, שקיבל את תביעתם של עוה"ד קראוס ואלון, הכיר במקרה כפגיעה בעבודה, וועדה רפואית שבדקה אותו קבעה את נכותו הצמיתה על 100% במסגרת פגיעה בעבודה. בשל מצבו ומגבלותיו הקשות זכה הקונדיטור לתשלום חד פעמי גבוה. בנוסף תועבר לו מהמוסד לביטוח לאומי גמלה חודשית קבועה בסך 13,500 שקלים לשארית חייו – סכום שיכול להצטבר למיליוני שקלים.
עוה"ד קראוס ואלון מסבירים כי מי שנדבק בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה מאומת במקום עבודתו, עשוי להיות מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה. זאת בתנאי שהצליח להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההידבקות בנגיף לבין מקום העבודה – וזאת ברמת סבירות גבוהה.
לדבריהם, כאשר מדובר בעובדים שלא נמצאים בקו החזית הראשון מול הנגיף (עובדי בריאות, רשות שדות התעופה וכדו'), כמו במקרה שלפנינו, המצב עלול להיות סבוך יותר, שכן יהיה קשה יותר להוכיח כי הם נחשפו לחולה קורונה דווקא במהלך עבודתם. חרף כך, במקרים רבים אכן ניתן להוכיח מגע קרוב כזה עם חולה מאומת – כפי שמקרה זה מוכיח.
