העיתוי לביקור במסעדת קימל בגלבוע היה מושלם. ישרוליק, מוותיקי המתיישבים בנווה אור שנלווה אלי, התאושש ממחלה, ובנוסף, בתחילת חודש מרס 2019 הוא חוגג את יום הולדתו ה-85. מזג האוויר הטרום אביבי גם הוא שיתף פעולה, כך שהאווירה והתפאורה היו מושלמים. הראות מהמסעדה הייתה מעולה, ונוף העמק נפרש במלוא הדרו לעינינו.
סביבת המסעדה מטופחת מאוד, ומבנה המסעדה מצופה אבן ירושלמית שמשתלבת היטב עם סביבת הגלבוע הירוקה. המסעדה מרווחת מאוד, וכל חלק בה מעוצב באופן מוקפד. בכניסה למסעדה מוצג אוסף חפצים עתיקים, ובפנים מונחים, כמעט על כל קיר, סוגים שונים של יינות המהווים תפאורה נאותה לתפריט היינות המגוון שמאפשר הזמנת כוס או בקבוק שלם. גם המרפסת, מסביב לחלל המסעדה, מרווחת מאוד ומאפשרת מבט בלתי אמצעי על הנוף הנפלא מסביב, ועל שקדיות הפורחות מעבר לכביש.
כאמור הגענו ביום נפלא, אך מזג האוויר של שלהי החורף עדיין לא אפשר לנו לשבת במרפסת. השעה הייתה בסביבות 12 בצהרים. באותה עת לא היו במסעדה אורחים רבים, מה שאפשר לשף בן שחם, שותפו של השף שאול בן אדרת במסעדה, להתמקד בנו ולנצח באופן אישי על הקונצרט הקולינרי שחווינו.
משקה המרגריטה שהוגש לנו בהתחלה היה מרענן מאוד. ניתן היה להרגיש את טעם הלימון המרוכז עם הקרח, והוא בהחלט עשה את המוטל עליו ופתח לנו את התיאבון לסבב המנות הראשונות. תחילה הגיע מהמטבח לחם מחמצת עם צימוקים ואגוזים, שנאפה במקום לאחר שתפח במשך 72 שעות – פריך וטעים מאוד לחך. ישרוליק ואני נהנינו לטבול אותו במטבלי התוספת השונים שכללו מחית זיתים (טפנד זיתי קלמטה), חמאה שהוכנה במקום עם קימל, שמן זית וחומץ בלסמי. מטבלי הבסיס של המנה כללו מטבל פלפלים, וטחינה עם צנוברים [מחיר כולל 27 ₪].
בהמשך הגיעו ברצף כבד עוף, סלט סלק וסלט כפרי – כל המנות הוגשו בצלחות גדולות והיו נדיבות ביותר. פטה כבד העוף הגיע עם ריבת גזר וטוסטונים – מנה פשוט נפלאה. הפטה מרוכז מאוד ונימוח, וריבת הגזר מעל יחד עם פסי הגזר המתוקים, יצרו טוויסט נפלא שהרטיט את כל פקעיות הטעם בפי [52 ₪].
סלט הסלק הטרי כלל שזיפים מיובשים, סלרי, נענע וצנוברים, וסביבו הונחו מדליוני גבינת מור ברולה, שזוגגו עם סוכר – מנה מאוד מיוחדת. הביס הוא של סלק חי והוא קרנצ'י בפה. כל הרכיבים האחרים של המנה יחד עם הסלק, מרכיבים ומשלימים את הטעם של ביס מיוחד [48 ₪].
הורגש שהסלט הכפרי היה טרי, והוכן ממש לפני שהוגש. הסלט כלל מיני ירקות, בוטנים, רוטב ויניגרט, ומעליו גרירה נדיבה של גבינת פטה בקר. הסלט בהחלט טעים, אך זו אינה מנה מיוחדת למסעדת שף [48 ש"ח].
נאמר לי שריזוטו עם סוגי פטריות נחשבת במסעדה כמנת דגל. המנה כוללת אורז, תרד, שמנת, שבבי פרמז'ן ופטריות כמהין, והוגשה עם קישוט של ענף רוזמרין מגינת התבלינים שבמקום. מנה בהחלט טעימה, אך לא חשתי ריגוש או נחמה כשאכלתי אותה כפי שהרגשתי במנות הקודמות [66 ₪].
עברנו למנות העיקריות, שבהחלט היו מיוחדות. מניפת פילה בקר וכבד אווז היא מנה מרשימה. מדליוני הפילה נעשו בדיוק – באמצע אדום ומסביב עשויים במידה. מחית הכמהין מעל היוותה השלמה מתאימה לטעם. גם הבטטה ותפוח האדמה נעשו במידה, ופרח הלבנדר הסגול שהונח מעל היה השלמה ויזואלית למנה מצוינת. ישרוליק נהנה לאכול את כבד האווז וציין: "כבד כזה אכלתי בצרפת – ממש כיף" [153 ₪].
קוביות פילה הסלמון שהוכנו על הפלנצ'ה טבלו בקרם שמנת רוקפור, ועליהם הונחו כרישה, ופרחי לבנדר סגולים לקישוט. קוביות הסלמון היו עסיסיות וטעימות, אך מלוחות מדי. פירה תפוחי האדמה, רוטב הפלפלים, הבטטה ותפוח האדמה היוו תוספת נאותה וטעימה למנה [112 ₪].
ראוי היה לסיים ארוחה כזו עם טעימת מנות אחרונות מתאימות – וכך היה. השף קונדיטורית אתי אלטויל סיפקה את הפינאלה הנאותה. והרבה הרבה מעבר לכך. הסברינה שהגיעה לשולחן הייתה אוורירית וספוגה היטב בנוזלים, והקצפת קלילה וטעימה מאוד, אך לא היה בה את האלמנט של הייחודיות הראויה למסעדת שף.
לעומת זאת, הפבלובה נתנה את הפינאלה המבוקשת והמתבקשת – זו הייתה סימפוניה קולינרית מעולם אחר. הפבלובה כללה קרמבל בבסיס, מוס פטל, קרם פטל, תותים, מרנג, מקרון, וזה לא הכל. לדעתי, הדרך הנכונה ליהנות מהפבלובה היא להכניס את הכפית עד התחתית, ולאסוף ביס שכולל את הכול. אין מילים היכולות לתאר את הטעמים, פשוט נפלא [48 ₪].
לסיכום: נוף מדהים, מסעדה מעוצבת, אווירה נהדרת, וארוחת שף נפלאה במחירים סבירים – להזמין מיד.
כל הפרטים באתר קימל בגלבוע ביסטרו כפרי
