ראש השנה – חג התקווה הטובה

אלון גונן: אחרי האטה מאוד רצינית במכירות יינות ברבעון האחרון, כולם מקווים שראש השנה 2023-תשפ"ד והתקופה הצמודה של מה שנקרא 'חגי תשרי', קצת יאוששו את קופות היקבים.

מי שהולכים לחגוג הם היקבים הגדולים, כי רוב היינות יימכרו ברשתות השיווק, "השוק המבורקד" כפי שמכנים אותו. הראשון הוא יקב כרמל ששולט ללא עוררין בשוק זה, אחריו ברקן-סגל, 'היכל היין' – שותפות ההפצה של יקב רמת הגולן ושקד (רקנאטי), וטפרברג.

ניתוח קצר של נתוני 'סטורנקסט' העוקבת אחרי מכירות בשוק המבורקד (רשתות שיווק, ובשוק הפרטי רשתות שיווק עצמאיות ומינימרקטים פרטיים מבורקדים), מראה כי שנת 2022 הייתה טובה ליקבים שכאמור רוב היינות שלהם נמכרים ברשתות.

יקבי הבוטיק, כל אחד על פי גודלו ועל פי קהל הלקוחות הקבוע שלו, ימכרו חלק מהיינות שלהם ויפנו מחסנים לקראת הביקבוק של בציר 2023. אני מניח שאצל הבוטיקים לא יהיו הנחות משמעותיות – אולי אם תהיה קבוצת רכישה אז יהיה אפשר לקבל. אצל היקבים הגדולים ההנחות כבר ניתנות ברשתות, ושווה לקטוף כמה בקבוקים, אפילו מהזולים שיש להם סיכוי להתיישנות, ולשתות אותם כל השנה במחירים מאוד נוחים.

אל תתפתו לקנות את היינות שמוצעים למכירה ב-18 עד 25 שקלים; זה לא מבצע – זה ניקוי מחסנים מחומץ ונוזלים לא ראויים, ויש כאלה די הרבה. אלו יינות שאסור אפילו לבשל איתם. מה שכן, חפשו יינות רוזה אפילו מבצירים של 20-21. יש לנו נטייה לחשוב שרוזה זה יין שלא יכול להחזיק מעמד, אבל זו טעות. הסמוקים הישראלים מחזיקים יופי ומשתבחים באופן טוב. מאוד שווה לחפש אותם, ויש כאלה.

מכירות היקבים הגדולים 2022

קצת נתונים של מכירות ענף היין בשנת 2022 ברשתות השיווק, בסיוע רואה חשבון תום הופנהיים שניתח את נתוני סטורנקסט:

כל קטגוריית היין הישראלי בשנת 2022 הגיעה ל- 888 מיליון שקלים במונחי צרכן בשוק המבורקד.

מכירות יינות יקב כרמל נאמדו ב-233.518.544 מיליוני שקלים

מכירות יקב ברקן: 77.304.522 מיליוני שקלים

ואיתו מכירות יקב סגל: 44.293.941 מיליוני שקלים

יקב רמת הגולן: 66.853.773 מיליוני שקלים

ואיתו מכירות יקב הרי גליל: 8.710.568 מיליוני שקלים

יקב טפרברג: 54.418.410 מיליוני שקלים

יקב תבור: 18.271.418 מיליוני שקלים

יקב דלתון: 17.760.665 מיליוני שקלים

יקב רקנאטי: 15.739.603 מיליוני שקלים

יקב צרעה – שנה חדשה עם בציר שהסתיים

ערן פיק יינן ומנכ"ל יקב צרעה, כתב לנו: "ביום רביעי השבוע סיימנו את בציר הענבים האדומים שהתנהל ללא תקלות, כמו בציר הענבים הלבנים לפניו.

קצת על עונת 2023: עונת הגידול יצאה לדרך לאחר חורף שהגיע מאוחר, אך עם חודש מרץ קריר במיוחד. כמות המשקעים השנתית עומדת על כ-650 מ"מ, כמות ממוצעת לאזור הרי יהודה. הגפנים התעוררו מתרדמת החורף באמצע חודש מרץ, שלבי הפריחה והחנטה התרחשו קצת באיחור במהלך חודש מאי בטמפרטורות מתונות וללא אירועי מזג אוויר חריגים.

במהלך חודש יולי חווינו טמפרטורות גבוהות במיוחד, בדומה לאזורים רבים מסביב לעולם. כרם שורש ממוקם גבוה על הרי יהודה (600-700 מטר מעל פני הים), הגובה והרוחות הנושבות בכרם עזרו לגפנים לצלוח את השבועות החמים בלי להראות פגיעה משמעותית בעלוה, בפרי וביבול.  כיצד השפיע החום על פרופיל הטעם והארומה של יינות בציר 2023? נוכל לספר לכם בחודשים הקרובים.

בבציר הזה בצרנו מספר חלקות חדשות שניטעו לפני שלוש שנים, על טרסות עתיקות בצדו המזרחי של מושב שורש – חלקות סירה, שרדונה, ובציר ראשון ומרגש של הזן סמיון.

המיכלים והחביות בחלל היקב מלאים כולם ביינות תוססים, ואנחנו מתרגשים לראות כיצד הם יתפתחו בחודשים הקרובים. שתהיה שנה נפלאה".

תעשיית היין העולמית 2 – מה יהיה עם עודפי ייצור יין באירופה?

אלון גונן: ב-4.8.23 פרסמנו כתבה ראשונה בנושא תחת הכותרת 'תעשיית היין העולמית – תמונת מצב'. לפני מספר ימים קיים הארגון הבינלאומי לגפן ויין  (OIV) דיון בעניין עודפי יצור יין באירופה, מדובר כנראה בתופעה שמתחילה להדאיג יצרנים רבים וממשלות רבות. בשנים האחרונות יש האטה עולמית בכל מה שקשור לתצרוכת יין.

על פי הנתונים שפורסמו ירדה צריכת היין ב-7% באיטליה, 10% בספרד, 15% בצרפת, 22% בגרמניה ו-34% בפורטוגל. אלו נתונים מאוד מדאיגים, מאחר ומדובר במדינות שעסקי התיירות בהן מאוד משמעותיים. ההסבר לירידה בתצרוכת היין שהחלה כבר לפני כמה שנים, בנויה במידה רבה על יוקר המחייה ומעבר של צרכנים רבים לשתות בירות, ובעיקר בירות בוטיק.

הירידה בתצרוכת היין לא באה בהפתעה לאף אחד. בשנת 2021 הקצתה ממשלת צרפת כ-200 מיליון יורו להשמדת עודפי יין ולתמיכה ביצרנים. ממשלת גרמניה, למשל, קנתה מיצרנים רבים יינות טרם ביקבוקם, והפכה אותם לאלכוהול. התשלום עבור ליטר יין היה כ-75 יורו סנט.

כאמור, המדינות עוזרות ליצרני היין ומנסות למנוע הצפה של השוק, דבר שיפגע קשות בענף היין העולמי. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מכוחות השוק, יצרני יין רבים מתחילים לחשוב על היום בו הממשלות יפסיקו לתמוך ולהזרים כספים לתעשיית היין. כבר עכשיו באיטליה מבקשים מיצרני היין להסתכל ולתכנן את עתידם, ולהבין שהם צריכים למצוא מקומות פרנסה חדשים, וגידולים חדשים כמו זיתים, שקדים ועוד.

נכון לשנת 2022 הממשלות קונות את העודפים, אבל ברור לכולם כי צריך לפתח ממשקים נוספים על מנת להציל את תעשיית היין העולמית. בראש ובראשונה צריך להבין כי התמודדות עם עודפי יין ברמה הבינלאומית כרוכה בשיתוף פעולה בין ממשלות, איגודי תעשייה ובעלי עניין שונים. זאת על מנת להבטיח שעודפי ייצור לא יערערו את שוק היין העולמי.

האסטרטגיות חייבות לכלול עידוד ייצוא עודפי יין לשווקים בינלאומיים בהם הביקוש גבוה יותר. זה יכול להיות כרוך בקמפיינים שיווקיים, הסכמי סחר שיתבססו על האיכות והייחודיות של היין, הפחתת מכסים והסכמי סחר על ידי ניהול משא ומתן עם שותפי סחר על מנת להביא להפחתת מכסים או ביטול חסמי סחר, מה שיהפוך את ייצוא עודפי היין לקל וחסכוני יותר.

אפשרות אחרת היא החלפת עודף יין במוצרים חקלאיים אחרים או סחורות בעלות עניין הדדי, ובכך לשמור על איזון ביחסי הסחר ולהפעיל מאמצים דיפלומטיים לחיזוק היחסים עם מדינות שיש להן ביקוש פוטנציאלי לעודף היין. יין יכול לשמש לעתים קרובות כגשר תרבותי וכלכלי. תקופת הקורונה גייסה את תעשיית היין לייצר אלכוהול לטובת תעשיית החיטוי. נכון להיום אפשר להמיר עודפי יין לאלכוהול תעשייתי, שיכול להיות בעל יישומים שונים במגזרי כימיקלים, תרופות ואנרגיה, וכן קוסמטיקה מבוססת יין, תמציות ומוצרים קולינריים.

תרומות וחסויות באירועי תרבות, פסטיבלים ותערוכות בינלאומיות שבהן ניתן יהיה להציג ולהטעים יין, יכולות למשוך שווקים וצרכנים חדשים.

צריך להבין כי הטיפול בעודפי יין ברמה הבינלאומית דורש תיאום והבנה מדוקדקים של דינמיקת השוק העולמי, תקנות הסחר והעדפות הצרכנים. שיתוף פעולה בין ממשלות, איגודי תעשייה ובעלי עניין אחרים חיוני ליישום אסטרטגיות יעילות, המועילות הן לתעשיית היין והן לכלכלה הרחבה יותר.

ההשפעה של עודף יין בעולם תשפיע גם על יצוא היין הישראלי, בשלב ראשון לאירופה זה יזלוג גם לארצות הברית. אני מניח שבגלל המחיר הגבוה של היינות הישראלים יהיה מאוד קשה לשווק אותם מחוץ למגזר שותי היין הכשר השבוי. הכשרות ללא ספק תציל את היצוא הישראלי אבל כאמור רק בשלב ראשון, כי השוק הכשר שמתפתח בשנים האחרונות בכל מיני יקבים בעולם, יוזיל עוד יותר את היינות הכשרים שמיצרים באירופה, ויקבים רבים ינסו לפזול לעבר הציבור הכשר העולמי. תעשיית היין הישראלית צריכה לקחת את זה בחשבון, ואולי לאמץ את השיטה של עשיית יין כשר ביקבים מחוץ לישראל, וכך לחסוך את מחירי ההובלה.

אין שום סיבה בעולם שיקב רקנאטי או כרמל או ברקן, ובטח יקב רמת הגולן. לא יפתחו סניף כשר עם צוות ישראלי ויעשו את היינות שמיועדים ליצוא במדינה שחומרי הגלם בה יהיו מאוד זולים, ואפילו יקבלו מענקים ותמיכה ממשלתית (של ממשלת צרפת, איטליה, ספרד ועוד, בטח לא מדינת ישראל). יכול להיות שזה הזמן להבין שתנאי השוק משתנים, ויהיה מאבק גדול בין אלפי יצרנים שירצו למכור יין.

הנישה הכשרה נתפסת לעתים קרובות כאופציה אקזוטית, המושכת לא רק צרכנים יהודים אלא גם את המעוניינים לחקור טעמים ומסורות שונות. יין כשר (ישראלי או לא) וניתוב יחסי הציבור והשיווק לציבור שעדיין יעדיף יין על פני משקאות אחרים, יכול להועיל לתעשיית היין הכשרה ובטח שלחברת רויאל. נראה מי ישכיל לרכב על מגמה זו.

אלון גונן ביקורות יין – מֵת אָב וּמֵת אֱלוּל

"מֵת אָב וּמֵת אֱלוּל וּמֵת חֻמָם, גַם נֶאֱסַף תִשְׁרֵי וּמֵת עִמָם,

רַק נִשְׁאֲרָה גַחֶלֶת עֲמוּמָה, שֶׁל אַהֲבַת הַקַיִץ הַגְדוּמָה

(נֶאֱסַף תִשְׁרֵי – נתן יונתן וצביקה פיק).

אלון גונן אסף יינות לסוף הקיץ. אחד זכה לציון 92 מעל כולם, ונכריז עליו כאַהֲבַת הַקַיִץ שֶׁל הַטְּעִימָה.

יקב רוגלית – רוזה 2022

בלנד מקברנה סוביניון וסירה. ארומות הדריות, פה עשיר, מורכב, גוף חסון רוזה מהליגה של המובחרים. מחירו 85 ₪. ציון 90. תמורה למחיר (VFM) – טובה מאוד.

יקב יתיר – רוזה 2022

ארומות של פירות אדומים ועשבי תיבול, פה מינרלי והחומציות מדהימה, הפה מתמלא בעושר פרי מדויק. מחירו 79 שקלים. ציון 91. תמורה למחיר – לחלוטין.

יקב אמפורה – מקורה שרדונה 2020

ארומות ירקרקות מובילות לפה מינרלי עם טרופיות מאוד נעימה. יין משמח. מחירו 139 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – דו ספרתי.

יקב רקנאטי – ביתוני 2021

פרחוני מאוד, מינרלי, דובדבני. נראה כי הזן מתפתח יפה במיכלים של רקנאטי, והזמן עושה את שלו בהבנת זן מאכל קדום זה. מחירו 105 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – דו ספרתי.

יקב רקנאטי – מראווי 2021

גם פה יש עושר של פרי וארומות מאוד נעימות. מחירו 105 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – דו ספרתי.

יקב וילה וילהלמה – מוסקט אלכסנדרוני 2017

ליגה אחרת לגמרי בטיפול בענבי מוסקט, שנסחטים לטובת יין קינוח. עשיר מאוד, מורכב ונעים מאוד לשתייה. מחירו 70 ₪ (500 מ"ל). ציון 91. תמורה למחיר – מצוינת.

יקב סוסון ים – רוסאן 2020

האלוהות מתחילה בנקודה בה ההבנה נגמרת. רוסאן חצוף ומתחכם, שלא מפסיק להפתיע את בלוטות הטעם בפה. שונה בנוף, וטוב שכך. מקסים בעיניי. מחירו 90 ₪. ציון 92. תמורה למחיר – מצוינת.

יקב ירושלים – קברנה סוביניון ווינדמיל 2018

קברנה עשיר מאוד. חומציות ואלכוהול שמתמזגים נפלא עם פרי כבד. המחיר 119 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – דו ספרתי.

יקב כרמל – מדיטרניאן 2018

בלנד ים תיכוני מדויק של זני קריניאן, סירה, פטי ורדו, מורבדר, פטיט סירה, מלבק. פותח את התאבון מהלגימה הראשונה מחירו 132 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – אכן כן.

יקב גבעות – גופנה סוביניון בלאן 2022

ארומות של עשבי תיבול, פלפל לבן, ג'ינג'ר. בקצוות טרופיות משעשעת. מחירו  89 ₪. ציון 91. תמורה למחיר – 75 ₪.

יקב פסגות – שרדונה 2022

משחק יפה של עולם חדש עם עולם ישן. היין מורכב ועוצמתי. אבל בד בבד מאוד שתי גם כרגע. פוטנציאל אדיר. מחירו 72 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – מצוינת .

יקב טפרברג – פטיט סירה 2018 לגסי

צבע סגול עמוק. בערסול היין כבד ושומני, וזו הפתעה כי כשלוגמים אותו, הוא קליל, צעיר, בועט כמו ינוקא. מעולה. מחירו 199 ₪.  ציון 91. תמורה למחיר – 110 ₪.

יונתן לבני ועשרה יינות לראש השנה תשפ"ד

"מודה ועוזב ירוחם", כך כתוב בספר משלי. אני מודה שאיני זוכר מהי השנה העברית בה אנו מצויים. אבל אני זוכר, שבכל שנה לקראת ראש השנה, מבקש ממני העורך לבצע משימה קשה ביותר: לבחור את עשרת היינות הישראלים שאני אוהב ומעריך, ומבקש להמליץ עליהם. לא אחת הודיתי בעובדה שהמשימה קשה, שכן אני אוהב יותר מעשרה יינות, וגם שאחרי הרבה כתיבה שלי על יין חלק מהייננים הופכים לחברים, ואז אני צריך להחליט מי מחבריי יישאר מחוץ להמלצותיי השנה. אבל אין לי ברירה, ולכן הנה עשרת היינות. למעט אחרון המומלצים, סדר היינות מקרי בהחלט:

יקב לוריא – Dry Moscato 2022: זן הענבים מוסקט כולל למעלה מ-200 זנים. הענב משמש בדרך כלל לייצור יינות לבנים, ויש לו כמות נמוכה של אלכוהול. הענבים ליין של גידי סיידה הגיעו ממרגלות הר מירון בקרקע בזלתית, טרה רוסה וגיר. יין ארומטי, עדין ונעים לשתייה. מוסקטו יבש, שבסופו מתיקות נעימה ועדינה. מציע לצננו היטב לפני השתייה. המחיר 90 ₪.

יקב ויתקין – פטיט סירה 2019:  עשוי במלואו מענבי פטיט סירה, זן שלא רבים עושים ממנו יין. בשבוע שעבר כתבתי על יין דוריף 2020, השם האחר לפטיט סירה, של יקב צפרירים עליו המלצתי. היין של אסף פז, יינן יקב ויתקין, עשוי מגפנים בוגרות והוא מתובלן ביותר. יין עם בוקה פרחוני וטעמים מורכבים של פירות שחורים, בעיקר אוכמניות טריות. הגוף נעים. המחיר 135 ₪.

יקב סוסון ים – לנון 2020: – זאב דוניה, יינן יקב סוסון ים, עושה את הלנון שעל שם ג'ון לנון, מענב הזיננפנדל האופייני לקליפורניה, מקור הזן הוא הפרימיטיבו מאזור פוליה שבדרום איטליה. יין מלא, בעל גוף עשיר, סיומת ארוכה ומאוד מתובלנת. ליין גם חמיצות נעימה ורעננה, ולמרות הגוף המלא הוא  קליל לשתייה. דוניה הוא איש של יינות מתובלנים, והלנון אופייני ל יינותיו. המחיר 140 ₪.

יקב צרעה – הרי יהודה לבן 2022: ערן פיק מייצר יינות מאוד מיוחדים, ויין זה אופייני להם. היין מורכב משרדונה וסוביניון בלאן. לא אחת שתיתי את הרי יהודה הלבן[ ומשנה לשנה יש ביניהם הבדל. יין מאוד מינרלי שהותסס על שמריו Sur Lie , בחביות עץ אלון וללא תסיסה מלולאקטית. יין שלמרות היותו לבן יתיישן היטב. המחיר 120 ₪.

יקב כרמל – Verdelot 2022: יין מסדרת 'אקספרימנט' החדשה של כרמל. יין לבן יבש, עשוי מזן ורדלו הפורטוגלי, מכרם בגובה 750 מטרים. התיישנות בחביות מעורבות, אוסטריות וצרפתיות. צבע זהוב, ארומות מינרליות, פרחים לבנים וטעם מינרלי עם חמיצות נעימה. מאוד רצוי לצננו היטב לפני השתייה. לאוהבי יינות לבנים מפורטוגל הוא הפתעה נעימה. המחיר 120 ₪.

טיוטא – רוזה 2022: יין של הייננית ואשת העסקים ענת אגמון, מבעלי 'גלובס' ושותפה במיזם היין 'צ'ירס'.  היא קונה את הענבים ליצירת יינותיה מכרמים שונים שהמשכיות קנייתם אינה מובטחת, ולכן קראה ליינותיה "טיוטא". רוזה מענבי מרסלן מכרם בעמק יזרעאל, מהם הכינה ביקב שורק יין עדין ומינרלי, עם טעמים מובהקים של ענב המרסלן. המחיר 100 ₪.

יקב ספרה – White Concepts First Page 2022 : דורון רב הון, יוצר רק יינות לבנים. היין עשוי מענבי סמיון, רוסאן ושנין בלאן  מגבעת ישעיהו. כל זן יושן בנפרד, ואז הורכב הבלנד. זן השנין האהוב עלי מורגש היטב ביין. יין חד בטעמיו, מאוזן, עם חומציות נעימה בפה וסיומת ארוכה ונעימה אף היא. המחיר 115 ₪.

יעקב אוריה – הדוכס פונטיף 2020: יעקב אוריה הוא יינן יוצא דופן בעולם הייננות הישראלי, כמי שעושה יינות מדבריים וגם ממציא שמות מיוחדים ליינותיו. הדוכס פונטיף  הוא מחווה לשאטו נף דה פאפ הצרפתי, ומורכב מ-45% ענבי פינו נואר, 33% סירה ו-22% גרנאש (3 מ-13 זני שאטו נף דה פאפ הרשמיים) – הפינו מהגליל העליון, הסירה והגרנאש משפלת יהודה. יין ייחודי בעל גוף בינוני וחומצי באופן מהנה ועדין, עם  טעמי פירות יער שחורים ותבלינים ים תיכוניים. המחיר 140 ₪.

יקב קסטל – רזיאל 2020: מה כבר לא נכתב  בעולם ובארץ על יקב רזיאל ועל אלי בן זקן, מייסדו והיינן המיתולוגי של היקבים קסטל ורזיאל? ה'רזיאל' שמיוצר במושב רמת רזיאל, בו הוקם בזמנו יקב קסטל, עשוי מ- 60% ענבי סירה ו-40% ענבי קריניאן. מיינות סירה וקריניאן ישראלים האהובים עלי ביותר. שילוב של טעמי יינות ים תיכוניים, עשוי מענבים שכל כך השתלבו בארץ. אסור להחמיץ. המחיר 147 ₪.

יקב דלתון – ברוט NV: אני מסיים את עשרת היינות שבחרתי עם יין ברוט – שמפנואז מיקב דלתון. אני יודע שרבים ירימו גבה על כך שאני ממליץ על יין שמחירו יקר מאוד, ואף על פי כן אני עושה זאת. ראשית כי אני סבור שבראש השנה אנו מצווים לשתות שמפנואז לכבוד השנה הבעל"ט, ושנית כי לדעתי הינו מהשמפנואזים הטובים המיוצרים בארץ. עשוי מענבי פינו גרי וזינפנדל מבצירי 2016 ו-2017, שהגיעו מכרם במשגב עם. תסס תחילה במיכלי נירוסטה, ואחר כך שהה שלוש שנים וחצי בבקבוקים. יין אלגנטי עם טעמי פרי ירוק וסיומת שלא מסתיימת. חוויה אמיתית, שלא נופלת בטעמיה מהטובים והיקרים של מאזור שמפיין בצרפת. המחיר 220 ₪.

ד"ר ישי נצר: "מזהים תופעות שמתכתבות עם נושא שינויי האקלים"

רני רוגל: ד"ר ישי נצר – מו"פ אזורי מזרח: יו"ש ובקעת הירדן, והמחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת אריאל בשומרון, עסוק בימים אלה במשימה לא בהכרח אקדמית: בציר. אך אצלו ואצל הצוות המחקר שאיתו זה חלק ממאמץ מחקרי לאורך השנה כולה, שהבציר הוא אחד משיאיו.

וכך, כשד"ר נצר מציג את מערך הבציר בכרמיו המחקריים, מתקבלת התמונה הבאה: ניסוי השקיה בגלבוע: סוביניון בלאן – 240 גפנים, קברנה סוביניון השקיית חורף – 80 גפנים. מועדי זמירת חורף – 7 זנים, כל זן 140 גפנים: קריניאן, טמפרניו, מרלו, קברנה סוביניון, סירה, שרדונה ופטי ורדו. השקיה לאחר בציר – 140 גפנים, קברנה סוביניון, צפיפות נטיעה – 240 גפנים. ניסוי ניהול עשביה בזן סירה – 200 גפנים. גם פריסת הכרמים מרשימה: בדרום אזור יתיר, במרכז טל שחר, בקוע, נווה שלום ולטרון, ובצפון בגלבוע.

השפעות מזג האוויר

לגבי עונת הבציר, זו התאפיינה בעיכובים מסוימים בהבשלה בגלל גלי החום.  אזורי ההרים היו יותר מאותגרים לעומת השפלה, ורק השבוע התחיל לרוץ שם הבציר בשיא העוצמה. ד"ר נצר מאפיין אותה כעונה מאוחרת, שהתחילה רע עם מיעוט מנות קור, מיעוט גשמים חוץ מהסופה ברברה בתחילת פברואר 23 עם שבוע של גשמים ושלגים, רוח וקור, וקיץ עם גלי חום קיצוניים וממושכים רבים.

בניגוד לבני אדם שסובלים בעיקר מהלחות בזמן גלי חום, הצמח סובל פחות. לא ראינו עקות "פסיכיות" או התייבשויות משמעותיות של עלים (לא מעט בזכות ההשקיה), אבל תהליכים אלה בהחלט עלולים לתקוע את ההבשלה במצבים מסוימים. היבולים מעט נמוכים מהממוצע השנה אבל הנתון הזה קצת מתבלט ביחס לעונה הקודמת שבה היבול היה גבוה מהממוצע. בעונת 2022 היה חורף מעולה עם מנות קור מספקות, משקעים מפוזרים היטב, וקיץ כמעט ללא גלי חום  – עונה "כמו בספרים" ולכן היבולים גבוהים יחסית. אם משווים ל-2022 ניתן לדבר על ירידה של 15-20% ביבולים, אבל אם משווים למספר שנים אחורה, השנה היו קצת פחות יבולים אבל בהחלט לא שנה רעה".

ד"ר נצר מוסיף: ":ברמת סוכר יש מקומות שכרמים נתקעו, כמו בהרים. בצפון, מבחינת חומצות אפילו הייתה שנה טובה יותר. ביינות אותם הכין לירן ויינר יינן היקב המחקרי שלנו, יחד עם אביב דורות מיקב קידה, אלה שטעמתי היו מוצלחים ומאוד מאוזנים. מנקודת המבט שלי זו לא הייתה שנה רעה במיוחד".

מחקרים בתהליך

"לגבי המחקרים שלנו, יש לנו 13 חלקות ניסוי בהן אנו עוסקים במגוון תחומים. מחקר ראשון מתקיים זו שנה שמינית אצל משה הרניק בקיבוץ מירב בגלבוע, בו נבדקת המשמעות של השקיה נמוכה, בינונית וגבוהה בתקופות שונות בשנה, והשפעות שינויים בין משטרי השקיה על גובה היבולים ואיכות היין. בגלבוע מזהים הרבה מאוד הבדלים והשפעות גיאוגרפיות של השיפוע והמפנה על ביצועי הגפנים.

אנחנו עושים כאן גם תת-ניסוי קטן מבוסס למידת מכונה להשלמת גשמי החורף לפי הצורך, אותו מבצעת ד"ר נעה אוחנה-לוי . בינתיים נראה שיש השפעה מובהקת של השקיית החורף על גובה היבול, ובהחלט יש היתכנות כלכלית. בגדול, איכות יינות לבנים פחות מושפעת ממשטר ההשקיה. לגבי סגנון היין יש הבדלים, אבל לא דרמטיים כמו באדומים. היבטי הגנת הצמח – אחוז וחומרת רקבונות, מושפעים באופן חד חד ערכי מכמות מי ההשקיה, וגם זה נושא שצריך להתחשב בו בזנים סופר רגישים עם הקליפה העדינה של הסוביניון בלאן.

יש לנו ניסוי גדול בנושא מועדי זמירת חורף, שהחל לפני שנתיים עם היקבים כרמל וברקן ובהמשך קיבל מימון מדען, אותו ניהלו בן חזות, נעה חיים ושרון גיל. מדובר בבדיקת האינטראקציה בין מנות קור ומועד הזמירה עם היבולים ואיכות הענבים, כאשר הניסוי מתבצע על שבע חלקות וכולל סדרה מתישה של בצירים רבים. בעקרון, בחורפים קרים ההבדלים פחות דרמטיים, אבל במיעוט מנות קור יש זנים סופר-רגישים שסוף פברואר הינו זמן הזמירה שלהם. אנחנו רואים שאם אנחנו מקדימים לדצמבר או דוחים לתחילת מרץ, יש שינויים של 30-40% ביבולים. זה בהחלט מעניין ומתכתב עם כל נושא שינויי האקלים. בניסוי זה תומכים בנו מקרוב יאיר היאט ומתניה הראל, האגרונומים של היקבים, והכורמים אבנר יונצ'ה וברוך נעים.

בנוסף נמשכים שני ניסויי צפיפות נטיעה עם ד"ר שראל מוניץ, דרור דותן ואריאל ניצן – אמרלד ריזלינג באזור טל שחר וקברנה סוביניון באזור יתיר, בו עדיין לא בצרנו. מעניין לראות את השפעת הצפיפות בלבנים. ראינו שיותר עלווה, נוף יותר גדול וצמח יותר מואר, נתנו קצת יותר יבול. על הסיכומים עמל בימים אלה דב רוזן. היינות מיתיר יוכנו השנה על ידי הצוות המקסים ביקב שורק.

ניסוי סופר מעניין הוא השפעת העשבייה שאנחנו משאירים בכרם מסיבות אקולוגיות, על משק המים ואיכות היין. הניסוי נערך על ידי עידו וולק’ בהדרכה משותפת עם פרופ' ברוך רובין וצוותו מהפקולטה ברחובות. היינות בניסוי זה נעשים בשיטת התססה זעירה )ננו-וינפיקציה( יחד עם ד"ר בת חן לובין מאריאל. בהחלט נראה שבהחלטות ההשקיה’ צריך לקחת בחשבון גם את האורחים החדשים ישנים בכרם שצורכים כמות מים לא קטנה.

גת אסולין ודב רוזן התחילו השנה ניסוי חדש של בחינת ההשקיה לאחר בציר, ועדיין לא דיברנו על פאנלים סולאריים מעל הכרם… לא משעמם פה לדקה".