אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים

צולם ביקב טוליפ. פורסם בדף הפייסבוק
אנחנו יוצאים לחופשת חגים. הגיליון הבא של 'שמענו בין הגפנים' יתפרסם בשישי 18.10. מאחלים לקוראות ולקוראים שנה טובה באמת

איך היה יבול הענבים השנה? נמוך משמעותית

כרם אודם של יקב רקנאטי. התמונה אינה קשורה לכתבה. צילום תומר בן יוסף

אלון גונן: לפני מספר חודשים התחילו ייננים שהסתובבו בכרמים לפני הבציר, לספר לי על כך שהם מזהים בעיה אקוטית של יבולים נמוכים בכרמים שלהם, ומדובר היה במספר רב של ייננים ובכל אזורי הארץ. לכן, לפני שכתבתי על כך אז, העברתי סקר קצר בין מספר ייננים של יקבים גדולים. דווקא הם לא הסכימו עם אבחנה זאת, ואמרו לי שהם לא מזהים שום תופעה כזו.

אלא שהשבוע, עם סוף הבציר, במרבית היקבים התברר שהתופעה של תנובת גפנים נמוכה אכן קיימת. מדובר בירידה של  30% עד 40%, תלוי בזני הענבים ומיקום הכרמים. מספר יקבים אף פרסמו מודעות למכירת חביות חדשות שהוזמנו במיוחד לטובת בציר 2024, אבל למעשה לא יהיה במה למלא אותן.

יש אין ספור סיבות לכך שגפן מניבה פחות אשכולות בשנה מסוימת, ורובן אינן קשורות לעבודת היינן או הכורם. בין הסיבות העיקריות לתשואות נמוכות של ענבים, נמצאים כמובן תנאי מזג האוויר – כפור, בצורת, גשם בכמות מוגזמת (במיוחד בזמן הפריחה או ממש לפני הבציר), גלי חום שעלולים לגרום לענבים להתכווץ או להבשיל באופן לא אחיד ולהגביל את כמות הפירות השמישים, והאבקה לקויה כאשר פרחים נושרים מהגפן בלי להתפתח לענבים. עוד גורמים שמקטינים את התשואה הפוטנציאלית באופן משמעותי, הם מחלות גפן ומזיקים – מחלות פטרייתיות כמו טחב אבקתי, טחב פלומתי או בוטריטיס. מזיקים כמו ציפורים, חרקים או יונקים (למשל, חזירי בר או צבאים) עלולים לאכול או להרוס אשכולות ענבים, וגם מחלות ויראליות של גפן כגון נגיף ליפרול 3.

כרמי מושב רמות נפתלי חיכו השנה לזמירה שבמקרים רבים לא הגיעה. צילום ארגון מגדלי הפירות

כורמים וייננים יכולים לעשות שימוש בשיטות גיזום וניהול כרמים כדי להפחית בכוונה את התפוקה – טכניקות ספציפיות של גיזום, דילול או הסרת אשכולות הנקראות  בעגה המקצועית "בציר ירוק", משמשות לשליטה בגודל היבול, ולשיפור איכות הענבים על ידי ריכוז אנרגיית הגפן בפחות אשכולות. אמנם זו בחירה מכוונת, אבל היא יכולה לתרום לתשואה נמוכה יותר בכל שנה נתונה.

בריאות הקרקע ומחסור בחומרי תזונה, במיוחד של חנקן, אשלגן או מגנזיום, עלולים להוביל לצמיחת גפנים חלשה. במקרים מסוימים גפנים יכולות לעבור תנובה דו-שנתית; כלומר הן מייצרות יבול כבד בשנה אחת, ויבול מופחת בשנה הבאה, כאשר הסיבה היא שהגפנים מייצרות יתר על המידה בשנה מסוימת ואז צריכות זמן להתאושש, ומייצרות פחות ענבים בעונה הבאה. זו אמנם תופעה שקיימת יותר בעצי זית, אבל עלולה לקרות גם בגפנים.

בציר לילי בכרם יקב מוני.ללא קשר לכתבה. צילום שכיב ערטול

כשמנתחים את הסיבות לתנובה המופחתת השנה, אפשר להסיר מהשולחן את נושא השפעת מזג האוויר, היות שהשנה לא היו לנו תופעות יוצאי דופן. לכן הגורמים שנותרו הם מחלות וניהול כרמים שהשפיעו על התנובה.

יבול נמוך בשנה אחת לא מצביע על קטסטרופה, כמובן, אבל הוא צריך להדליק נורה אדומה, ודורש לבדוק אם אכן יש משהו שפוגע ביבולים ועלול להמשיך לפגוע, כי הרי כולנו זוכרים את וירוס ליפרול 3 שכמעט הצליח לחסל פה את ענף היין.

בציר ביקב גבעות, התמונה לא קשורה לכתבה. צילום מדף הפייסבוק

יבול נמוך יכול להיות גם ברכה סמויה. כאשר הגפן מפיקה פחות ענבים, היא משקיעה יותר משאבים בכול אשכול. התוצאה: ריכוז גבוה יותר של סוכרים, חומצות וחומרים ארומטיים, המובילים ליין עשיר ומורכב יותר, בעל פרופיל טעם ייחודי. הענבים יהיו בעלי קליפות עבות יותר, וכך יתעצמו הטאנינים  שחשובים למבנה היין ולפוטנציאל התיישנות של יינות אדומים. תנובת ענבים נמוכה מייצרת לעתים קרובות ענבים עם איזון טוב יותר בין סוכר, חומציות ותרכובות פנוליות, ואיזון זה קריטי להשגת יין באיכות גבוהה. רמות הסוכר שחשובות לייצור אלכוהול, עשויות להיות עקביות יותר בגפנים בעלות תשואה נמוכה, ולתרום ליינות בעלי גוף מלא ובעלי מבנה טוב, וגם החומציות תהיה גבוהה יותר כאשר יש פחות ענבים על הגפן המבשילה.

הטרואר שכולם אוהבים לדבר עליו, גם אוהב יבולים נמוכים, מאחר שהם נוטים ליצור יינות ייחודיים שמבטאים טוב יותר את השטח ממנו הגיעו (המאפיינים הייחודיים של הכרם, כולל אדמה, אקלים וטופוגרפיה). כאשר הגפנים אינן עמוסות יתר על המידה, הן יכולות להתמקד בהפקת מינרלים וחומרים מזינים נוספים מהאדמה, ולשפר את תחושת המקום ביין. כמובן שקיים גם פוטנציאל הזדקנות ארוך יותר ליינות שנבצרים מגפנים בעלות תשואה נמוכה, היות שלרוב יש להם יותר מבנה ועומק, שהופכים אותם למתאימים יותר ליישון. גם ריכוז הטאנינים והחומציות יכול לסייע בשימור היין לאורך זמן, ולאפשר לו לפתח מורכבות נוספת בבקבוק.

בציר ביקב 70. התמונה לא קשורה לכתבה. צילום אסף צדיק

בסופו של דבר, השיקול הכלכלי הוא המכריע. בעוד יבול נמוך עשוי להוביל ליין איכותי יותר, לרוב הוא כרוך בעלויות גבוהות יותר. פחות ענבים פירושם פחות יין לדונם, מה שעלול להשפיע על מחיר הבקבוק. יצרני יין העוסקים בחקלאות עם תשואת ענבים נמוכה, מייצרים לעתים קרובות יותר יינות פרמיום, כך שהבעיה עלולה להתעורר כשמדובר ביינות הייצור ההמוני של היקבים הגדולים, ואני בטוח שיש כמה מנכ"לי יקבים שכבר מנסחים בקשות ליבוא תירוש או יין מוכן בשל היבול הנמוך.

לסיכום, הקשר בין כמות לאיכות ביין הוא ברור: פחות ענבים, ריכוז גבוה של טעמים, ניחוחות וטאנינים. יבול נמוך מוביל ליינות איכותיים יותר, אקספרסיביים, מורכבים וראויים ליישון,  אך גם לעלויות גבוהות יותר. עם זאת, בסופו של דבר הכול מתורגם לתוכניות כלכליות רב שנתיות, והיקבים נאלצים לשנות מהר את האקסלים שלהם. 

יונתן לבני בדק יינות לראש השנה

על המדפים אפשר למצוא גם פנינים – של יינות. צילום pexels

לקראת לראש השנה וחגי תשרי תשפ"ה 2024, יצאתי לבדוק בסופרמרקטים וחנויות יין, האם יש יינות שנמכרים במחירים מיוחדים לכבוד ראש השנה. ביקרתי בסופרמרקט מהרשת של רמי לוי שיווק השקמה,  סופרמרקט סיטי מרקט, דרך היין, יין בעיר, אלכיולים – חנות יין שכונתית ברמת אביב, וחנות היין אבי בן במרכז ירושלים. מצאתי יינות הנמכרים בזול או עם הנחה, שווה להגיע לרשתות שיווק שונות ולבדוק, ואפילו אפשר למצוא כמה פנינים. 

יינות היוצר. צילום יונתן לבני

יקב היוצר – קברנה סוביניון בראשית מתוק עדין 2022: יין שונה מקברנה סוביניון, למרות שעשוי מענבי קברנה סוביניון שהוחזקו 6 חודשים בחביות עץ. ייצר אותו היינן פיליפ ליכטנשטיין שעלה מצרפת, ביקב 'היוצר' במתחם יקב ארזה במעלה אדומים. קברנה מתוק, ומעט מוזר בשל כך, שוודאי יהיה פופולרי בקרב אוהבי יינות מתוקים. 39 ₪ – רמי לוי וסיטי מרקט.

יינות טפרברג. צילום יונתן לבני

יקב טפרברג – ויז'ן קברנה סוביניון 2023: שהה 5 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי. יין מרוכז בטעמי פרירות יער אדומים וטעמי קלייה. 30 ₪ – רמי לוי.

יקב טפרברג – ויז'ן לבן חצי יבש 2023: בלנד מענבי מוסקט ון-ויונייה. יין ארומטי מאוד עם חמיצות טובה. 30 ₪ – רמי לוי.

יינות כרמל סלקטד. צילום יונתן לבני

יקב כרמל – סדרת סלקטד:  אחד הסדרות הבסיסיות של היקב. על המדפים קברנה סוביניון 2022, מרלו 2022 או בלנד של שני הזנים. בסיסי ביותר. 2 ב-45 ₪ ברשתות.

יינות רקנאטי. צילום יונתן לבני

יקב רקנאטי – סדרת יסמין: יסמין לבן עשוי מענבי סוביניון בלאן וקולומבר – יין רענן ועשבוני, נעים לשתייה. יסמין אדום מורכב מענבי פטיט סירה וקברנה סוביניון.  התיישן במיכלי נירוסטה. טעמי פירות יער שחורים. יין קליל ונעים.  30 ₪ לבקבוק. שווה – רמי לוי, סיטי מרקט, אלכיולים.  

יינות ברקן. צילום יונתן לבני

יקב ברקן – קברנה סוביניון רזרב 2022: יושן בחביות עץ אלון חדשות בנות שנה. יין אדום עז, טעמי פרי שחור והרבה תבלינים. טאניני עם גוף מלא – 30 ₪ – רמי לוי.

יקב ברקן – גוורצטרמינר רזרב 2023: יין מאותה סדרה. בבלנד הסופי הוסיפו 12% מוסקט קנלי, שהעניק ליין ארומה ומתיקות עדינה בסיומת. 30 ₪ – שווה – רמי לוי.

יקב הרי גליל אלון 2021: עשוי מענבי קברנה סוביניון, מרלו וסירה מהרי הגליל העליון. התיישן שנה בחביות עץ אלון צרפתי. יש לן  סיומת ארוכה ונעימה, עם טעמים ברורים של דובדבנים ועשבי תיבול. אני מציע לצננו מעט לפני השתייה. 55 ₪ – אבי בן.

יינות שילה. צילום יונתן לבני

יקב שילה סדרת שור – סירה וקברנה סוביניון 2022: עלינו דרגה, גם במחיר – היינן עמיחי לוריא מייצר יינות איכות ים מסוגים שונים וסדרות רבות. קברנה סוביניון 2022 השתבח 14 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. יין עשיר עם טעמי שזיף ופרי אדום. יין מהליגה של המתיישנים, כדאי לתת לו עוד זמן. הסירה 2022 יותר עגול ומוכן לשתייה. 87 ₪ לבקבוק – יין בעיר.

בזלת הגולן. צילום יונתן לבני

יקב בזלת הגולן קברנה סוביניון רזרב 2022: סדרת הדגל של היקב. ענבים שנבצרו מכרם בצפון רמת הגולן ויושנו בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי  20 חודשים. טעמי פרי שחור כבד. גם כן יין שצריך להתיישן ולהשתבח בבקבוק לפני שיגיע לשיאו. 149 ₪ – יקר. אך אם אתם באצולה ובעלי כרטיס אשראי אמריקן אקספרס פלטינום, תוכלו לקבלו חינם – אלכיולים.

כדאי לקרוא גם את זה: יינות לראש השנה וחגי תשרי תשפ"ה 2024

משפחות שכאלה: אפשטיין, הרוני, פאליק ושקד גם

מכתב א' של הכרם

אלון גונן: רבות נכתב השנה בעיתונות על 'חברת הכרם' – עיתונאי האלכוהול ידעו לדווח על מוצרי העל שהחברה איבדה בשנה האחרונה. מדובר היה בזיכיון להפצת משקאות האלכוהול של חברת William Grant and sons אותם שיווקה במשך 35 השנים האחרונות, אולם בד בבד רכשה הכרם את פעילות חברת 'כספיריט' לאחר שזו נקלעה להליך של הסכם חוב, ועבור זכויות ההפצה והיבוא שילמה סכום של 17 מיליון שקלים. זה המקום לציין כי מי שהפסידה מול  הכרם זו 'חברת גלובל' של משפחת פאליק, שאומנם הגישו הצעה יותר גדולה אבל בית המשפט חשב שלחברת הכרם יש סיכוי טוב יותר בשוק. בתחום היין הכרם הפסיקו לעבוד עם יקב 'ויתקין' אבל התחילו עם 'ברבדו' ועוד כמה יקבים ישראלים קטנים.

מכתב ב' של הכרם

ביום רביעי שעבר, 18.9.2024, הופתענו ממכתב ששיגרה מנכ"לית חברת הכרם, נורית שמיר, ללקוחות וספקים, ובו עדכנה אותם כי החברה שבניהולה מפסיקה לעבוד עם 'יקב דלתון', מאחר שהוא "נמכר בחלקו". מדובר ללא ספק בסוג של פצצה שנורית שמיר שיחררה לשוק, כאשר היא מודיעה בתפוצת נאט"ו כי יקב דלתון "נמכר בחלקו" לגורם עלום שהיא אינה מציינת את זהותו, ולכן הם מפסיקים לעבוד עם היקב. וזאת למרות ששמיר אינה שותפה ביקב, למרות שהיקב לא אישר את הפרסום ואינו חתום עליו, ולמרות שמדובר ביקב שהוא חברה פרטית ולא ציבורית. כלומר, שמיר פשוט שיחררה מידע בלי אישור או סמכות כלשהי.

מה שהיה תמוה עוד יותר, זה שמספר שעות אחרי שהמכתב נשלח, שיגרה נורית שמיר מכתב נוסף, בו היא חוזרת מדבריה ומדווחת ללקוחותיה כי יקב דלתון לא נמכר, ואפילו לא בחלקו. התברר כי נורית שמיר לא הודיעה ליקב דלתון על כוונתה לשגר את המכתב הראשון, וליקב נודע עליו רק כשהגיעו עשרות טלפונים מודאגים מבעלי חנויות ולקוחות, שביקשו להבין מה קורה בדלתון. כמובן שביקב נכנסו להלם מוחלט, והם פנו לשמיר על מנת שזו תתקן את הטעות שהופצה על ידה, ואכן זה נעשה מידית.

פה המקום לציין כי אנחנו רק מדווחים על מה שהיה מבחינה עובדתית, ולא רוצים להיכנס למלחמת הגרסאות. נכון להיום, לאחר שבדקנו את העובדות עם יקב דלתון, הם לא נמכרו אפילו לא באופן חלקי. המכתב שפרסמה נורית שמיר היה על דעתה, לאחר שהבינה כי היקב מנהל משא ומתן למכירתו.

לא ברור מהיכן נבעה ההחלטה לפרסם מכתב כזה. אולי חוסר תקשורת, אולי חוסר הבנה, ואולי האמונה כי יקב דלתון כן מצא רוכש פוטנציאלי. קשה לי להאמין כי החלטה כזו נעשתה במודע לפגוע ביקב שעובד איתם 11 שנים ובהצלחה, אבל המעשה עצמו הכניס את הענף בסוף השבוע האחרון לסחרור, גם בגלל שאף אחד לא אמר מי עומד להפיץ את יקב דלתון, וגם בגלל שהייתה תחושה כי נעשה ניסיון של הכרם להיות הראשונים שמודיעים על הפסקת הסכם ההפצה עם דלתון, ובין השורות אפשר היה להבין כי האשמה על סיום ההתקשרות היא על היקב, שחיפש ומצא משקיע או שותף וכל אחד יכול היה לנתח את זה כאוות נפשו (קשיים כלכליים, משבר כזה או אחר ועוד). היקב כאמור לא ישב בחיבוק ידיים, וביקש להוציא את מכתב ההבהרה.

ברור לכולנו כי במשחק של שוק היין השווה מיליונים, יש מספר שחקנים ראשיים ומספר שחקנים משניים שבוחשים בקדרה, וכל חברה בדרכה, מנסה לתפוס נתח כמה שיותר גדול מהשוק (אני מתייחס רק לשוק היין ולא לשוק האלכוהול).

דיוטי פרי אוף אמריקאס – עוד עסק ומותג של האחים פאליק אותו תפגשו בין השאר בשדות תעופה בארה"ב וקנדה

הסיפור של חברת הכרם ויקב דלתון מהווה הזדמנות לחשוף כמה סיפורים קטנים שמסתובבים בביצה שלנו. השחקנית הכובשת את שוק האלכוהול והיין הישראלי נכון להיום, היא חברת 'גלובל ווין אנד ספיריט' של משפחת פאליק, שבאמתחתה נמצאים 'יקב פסגות', 'יקב עמק האלה' ועשרות מותגי יין שנמכרים באתר החברה – 'פאנקו'. זו החברה השנייה בגודלה בשוק היין בארץ, וצירוף יקב דלתון לפורטפוליו שלה כמשווקת בלעדית, הוא מהלך שובר שוויון בענף.

כבר אמרנו שמדובר ביקב משפחתי יציב ואמין, עם יינות מעולים, כרמים מטופחים, וכמובן יינן שחושב מחוץ לקופסה, וחסרים יקבים כאלה בארץ. מבחינת יקב דלתון מדובר במהלך שיכניס אותו לליגת השיווק וההפצה של הגדולים בארץ ובעולם, בוודאי כשזוהי תקופה בה מרכז המבקרים של היקב סגור כמעט שנה, ורק בקושי הצליחו לסיים את הבציר השנה.

אורי שקד (משמאל) ואלי שקד - מנכ"ל רשת דרך היין
אורי שקד (משמאל) – מנכ"ל אחים שקד ושועל ותיק בענף שיוצר הזדמנויות, ואלי שקד אחיו – מנכ"ל רשת דרך היין. צילום אורי טאוב

שחקנית נוספת היא חברת 'אחים שקד'. בעוד מספר חודשים הסכם ההפצה שלה עם 'יקב רמת הגולן' עומד להסתיים, ובחודשים האחרונים מתנהל בין אורי שקד לבין גבי חמו, יושב הראש הממולח של יקב רמת הגולן, משא ומתן לגבי המשך ההסכם. דרך אגב, אותו גבי חמו, ניהל בחודשים האחרונים משא ומתן עם יקב דלתון, והציע לקנות אותו – הצעה שמשפחת הרוני בעלת יקב דלתון, סירבה לה מספר פעמים.

גבי חמו יו"ר יקב רמת הגולן מושך בחוטים. מי יפיץ את היקב? צילום מדף הפייסבוק

השאלה היא האם חברת הכרם מנהלת גם היא משא ומתן עם יקב רמת הגולן בניסיון להחליף את האחים שקד בהפצת יינות היקב  (ואיתו גם יקב 'הרי גליל'), ואולי גם משפחת פאליק מנהלת משא ומתן כדי להחליף את משפחת שקד. אצל השחקנים האלה הכול אפשרי, ואני לא אופתע עם יקב רמת הגולן יפתיע בקרוב. האם ייתכן שהחיבור בין חברת גלובל של משפחת פאליק למשפחת הרוני מיקב דלתון, יכול להוליד שיתוף פעולה גם עם יקב רמת הגולן בחברת הפצה משותפת? יעקב ברג (מנכ"ל יקב פסגות ופאנקו, ועורך דין פעיל), מי שמנהל את המגעים של משפחת פאליק בכול הקשור לענף היין, הבטיח כבר מזמן שיהיה מעניין בשוק היין הישראלי, והוא אכן עומד במילתו. יהיה מעניין זה בטוח.

נורית (אפשטיין) שמיר מנכ"לית חברת הכרם. צילום מהאתר

תגובת נורית שמיר – מנכ"לית חברת הכרם

"יקב דלתון עדכן את חברת הכרם באופן מפורש כי החלטתו מבוססת על כוונתו להכניס שותף ומשקיע ליקב מסיבות שונות שפורטו בפני הכרם. החברה והיקב סיכמו ביניהם כי יודיעו על הפסקת העבודה המשותפת ביחד באופן מסודר, אך בימים האחרונים נודע לחברת הכרם כי המפיצים העתידיים של היקב כבר החלו להודיע לגורמים שונים בשוק על קבלת זיכיון ההפצה. למרות שהכרם ציינה עובדה זאת בפניי בעלי דלתון בטרם הודיעה ללקוחות על סיום הסכם ההפצה והסיבה לכך, ולמרות שלא הייתה כל כוונה לפגוע ביקב שהרי אין שום דבר שלילי או פסול בהכנסת שותף או במכירה חלקית, היא אף כיבדה את בקשת היקב והוציאה ללקוחותיה מכתב הבהרה נוסף בהתאם לרצונו. 

החברה מלאת הערכה ליקב דלתון על שנים ארוכות וטובות של שיתוף פעולה. בניגוד למה שצוין בכתבה, בעלי יקב דלתון ובעלי חברת הכרם נפרדים בצורה חברית ומכבדת, ואנו מאחלים להם הצלחה רבה בדרכם החדשה.

חברת הכרם מתחדשת בתחום היין כל העת. בנוסף לפורטפוליו העשיר, המוביל והמקצועי ביותר בענף, של יינות יבוא איכותיים מכל העולם, בשנים האחרונות קיבלה זיכיונות הפצה לשורה של יקבים איכותיים ישראליים המייצרים יינות מעולים, ובהם יקב ברבדו, יקב נטע ויקב כישור. השנה הצטרפו לפורטפוליו גם יקב תל שיפון ויקב בן דוד. 

חברת הכרם, מהחברות הוותיקות והגדולות בישראל בתחום הייבוא, השיווק וההפצה של משקאות חריפים, יינות ובירות, הוקמה בשנת 1921 ונותרה במשך כל שנות קיומה בבעלות המשפחה. כיום החברה מנוהלת על-ידי ניניו של המייסד – יו"ר הדירקטוריון, אריאל אפשטיין; המנכ"לית, נורית שמיר (לבית אפשטיין), וסמנכ"לית השיווק, רונית אבנר (לבית אפשטיין). החברה מעסיקה מעל 220 עובדים, עם מחזור מכירות שנתי של כ-400 מיליון ₪".

אלכס ובילי הרוני בעלי יקב דלתון בחצר ביתם. צילום פאפא רצי

תגובת אלכס ובילי הרוני – בעלים יקב דלתון

"הופתענו לקבל דרך לקוח את המכתב שהפיצה נורית שמיר בשם חברת הכרם, מכתב שהופץ ללא ידיעתנו וללא שאישרנו את הדברים שנכתבו בו. טוב שיש לנו מוניטין חזק ושם מצוין בשוק, אחרת המכתב יכול היה לפגוע במשפחת הרוני, ביקב דלתון ובעובדי היקב, ולהרוס את שמנו. ביקשנו מהכרם להפיץ מכתב הבהרה, בו יתנצלו על הפצת המכתב הראשון ויכתבו במפורש שטעו, אולם הם סרבו לעשות זאת והפיצו מכתב אחר שאמנם הבהיר שהיקב לא נמכר, אבל לא מסר את כל המידע.

נבהיר – יקב דלתון לא נמכר מעולם!! לא בשלמותו ולא בחלקו. מעולם לא אמרנו שהיקב נמכר!!! אלא הודענו לחברת הכרם על רצוננו לסיים את ההתקשרות העסקית בינינו".

יקב תושיה המדברי – לייצר יין לפי מה שהכרם מכתיב

עיצוב תוויות היינות בהשראת דפי הגמרא. צילום גל תושיה

רני רוגל: כשהגיע אליי בקבוק רוזה 2023 של יקב תושיה, משכה את תשומת ליבי התווית בעיצוב מיוחד, שבהמשך התברר לי כי עיצובה משמש את כל יינות היקב. היין עצמו היה רוזה יבש מענבי קברנה סוביניון (90%) ומוסקט המבורגי (10%), ללא מתיקות ובטח לא "תותי פרוטי" שמאפיין יינות רוזה ישראלים רבים. עוד על התווית מצאתי כי היקב והכרם שלו ממוקמים במושב באר מילכה ברמת הנגב – יין מדברי מכרם ויקב מדבריים.

הכרם של משפחת תושיה – מפריחים את המדבר. צילום רחפן דוד סילברמן dpsimages

יזמתי שיחת טלפון עם הכורם-יינן גל תושיה (בן משפחת תוסיה-כהן, שאביו שינה את השם), ושמעתי סיפור מרתק עליו, רעייתו רוני והמשפחה שעברה לישוב מרוחק, ומפריחה בו את המדבר – פשוטו כמשמעו.

כששאלתי אותו על פשר התווית המיוחדת, שמעתי ממנו את הסיפור הבא: בגיל 32 גל חזר בתשובה. כשהתחיל ללמוד ייצור יין גם התחיל ללמוד תורה, וכל היום ראה את צורת דפי הגמרא ועיצובם, וכך עיצב את התווית הראשונה כשבהמשך נתן להן המעצב איתמר גור טאץ' מקצועי והצליח לא לפגום בעיצוב מקורי זה. "היין שלנו נובע מתוך לימוד ומתוך אירוח, וזו הדרך הנכונה להעביר את הסיפור של יין נגד כל המקובלות – טרואר מדברי וחול הנגב".

אבל דרכו של גל תושיה לבאר מילכה וליקב הייתה ארוכה ומתפתלת. הוא גדל בראשון לציון, המסלול אחרי הצבא כלל לימוד ועבודה כמתכנת מחשבים, טיול ממושך בחו"ל, לימודי קולנוע, עשיית מוזיקה, אולפן סאונד וסרטי קולנוע. בשהייה בברלין הוא הבין לפתע שאינו יודע מי הוא ולא שייך לארץ ולעם שלו, וחזר הביתה.

רוני וגל תושיה. צילום דוד סילברמן dpsimages

כשאני כותב על גל תושיה, אני מתכוון גם לרעייתו ושותפתו רוני שחגגו השבוע 17 שנות נישואים ויש להם ארבעה ילדים. "התחתנו שנינו חילונים גמורים מתל אביב", הוא אומר. שניהם עשו יחד את מהלך החזרה בתשובה, וגם את המעבר לבאר מילכה ומה שעשו שם בעקבותיו.  

תחילה הם שתלו גינה בחצר שלהם בתל אביב ובה עגבניות שהפתיעו אותם, ואז רצו לגדל כל מה שאוכלים וחיפשו באינטרנט אדמה בחינם. כך מצאו את באר מילכה ("היינו תמימים לחשוב שזה בלי כסף", הוא אומר), והמשפחה מתגוררת כבר כ-14 שנים בבאר מילכה. "כשהגענו היו כאן דיונות חול. לא היו מים, ואז התבצעו קידוחי מי תהום והתגלה אקוויפר שממנו מפיקים מים מליחים, אותם הופכים לשפירים ומשקים את הגפנים".

הם נטעו ושתלו במשק שלהם את כל סוגי עצי הפרי והירקות, וגם גפנים, עליהן אומר גל: "גפנים זה טיפול אחר, אהבה אחרת, התרגשות כל שנה מחדש. ענבים מגיבים לטיפול, והאיכויות בהתאם".

גל תושיה ביקב. צילום דוד סילברמן dpsimages

האמת היא שהם לא התחילו בהכנת יין. משנת 2017 ייצרו תירוש טבעי מענבי מוסקט המבורגי שנטעו במיוחד ואליקנט בּוּשֵׁה, "כדי שיהיה תירוש הכי טוב". למה תירוש? "רוב הדתיים מקדשים עם תירוש, לכן רציתי לייצר". גל לא ידע אז לייצר יין. הוא שמר 3 קילו ענבי קברנה סוביניון, ייצר מהם 3 בקבוקי יין, וראה כי טוב. "התחושה של גידול ענבים והכנת יין מהם מאוד מיוחדת", הוא אומר וגם יישם זאת: "שנה לאחר מכן ייצרתי מאות בקבוקים של יין חצי מתוק מענבי מוסקט המבורגי. את רוב ענבי הקברנה סוביניון מכרתי ליקב אחר, אך נשארו אשכולות שהצטמקו עם הרבה סוכר ובריקס גבוה, ומהם הכנתי יין "פורט" ראשון. ב"פורט" שעשינו לפני שנתיים הגענו לטעם הנכון, כשלא בכול שנה היין זהה".

משפחת תושיה. צילום מהאתר

בהמשך למד גל להכין יין באופן מקצועי, בקורסים במכללת שטראוס בירושלים בניהול פטריק חבבו מיקב תיתורה, עם הייננים שיקי ראוכברגר, אוליביה פרתי ונוספים. "קורס מאוד מעשי במשך שנה וחצי, מעבר לתאוריה, יסודות ייצור היין והבנה מה אני עושה".

בשנה זאת התחיל יקב תושיה בייצור מסחרי של 2,100 בקבוקי קברנה סוביניון בשתי סדרות, לפי חביות ואיכות, וגם זכה במדליית כסף ("קרובה לזהב") בתחרות טרהוינו, מה שנתן לגל תיאבון לייצר עוד יינות מהענבים בכרם, כמו אליקנט בושה – ענב רגיש עם יבול משתנה בין שנים, וכך גם האיכויות.

המדבר מאוד קיצוני ומשפיע על הייצור. צילום רחפן דוד סילברמן dpsimages

"אני מייצר לפי מה שהכרם מכתיב לי", אומר גל. "המדבר מאוד קיצוני ומשפיע על הייצור. בשנים חמות מאוד מתקבל יין "שמן" מענבים מאוד מצומקים, עם סוכר ואלכוהול גבוהים. לעומת זאת הענבים שמתייבשים הם נקיים, בריאים ובלי ריקבונות.  כך יכולנו לשחזר את תהליך ייצור יין 'הליסטון' – יין שמש שמוזכר במשנה"

הרוזה של יקב תושיה. צילום גל תושיה

גל סיפר לי שרוזה 2023 של היקב מענבי קברנה סוביניון, אותו טעמתי, הוא תוצר של שנה מאוד חמה בה הטמפרטורה בכרם הגיעה עד 46 מעלות והסוכר נעצר. לכן הוא החליט את הענבים ליין רענן עם בריקס נמוך יחסית, שכיין רוזה יכול להשתבח עם הזמן. אני אהבתי.  

"אני משתדל לעשות דברים לא סטנדרטיים, כי אנחנו נמצאים באזור לא סטנדרטי. לא עושים יין כמו אחרים, כי איתם קשה להתחרות. הטרואר מכתיב יינות קיצוניים", הוא אומר.

בבציר השנה לקחו חלק עוד זנים להם מלאו ארבע שנים: קברנה סוביניון, קברנה סוביניון, אליקנט בושה, פטי ורדו, פטיט סירה ושנין בלאן. "יש לנו 31 דונם כרמים שמפיקים טונאז' נמוך מאוד של ענבים – השנה עבור כ-5000 בקבוקים. כל הענבים מיועדים לשימוש עצמי בייצור יינות, אני לא מוכר ענבים", אומר גל תושיה. "במשק שלנו יש גם עצי זית מהם אנו מייצרים שמן זית ומטעים של עצי פרי, כשהכרם הוא לב כל המשק". חלוקת התפקידים ביניהם: "רוני מתעסקת בעיקר. היא דואגת לכול מה שקשור באנשים, שיווק, יחסי ציבור וכו'. אני מתעסק במה שנשאר – בחקלאות, בטיפול בכרמים ובהכנת היין", כך גל.

צילום תמר גוב ארי

איך יקב קטן ומרוחק מוכר את יינותיו? במפתיע, ואולי לא, רוב היינות נמכרים במרכז המבקרים של המשק (על תווית היין כתוב "משק תושיה מרכז חקלאי חינוכי – עבודת אדמה עברית בת קיימא"), בו גם מתקיימים סיורים בנוסח 'מחפשים את המטמון' עבור המבקרים. "אנשים ששתו בביקור אצלנו את היינות, מזמינים ואנחנו שולחים אליהם. אנחנו לא נמצאים בחנויות יין", אומר גל ומציין: "אנחנו עדיין בשלב הכרת הקהל והטעמים שאוהבים. זה עוזר להתוות לנו את הדרך איך להתקדם.  יש לנו כיוון כללי אבל לא נוסחה".

מחירי יינות היקב: קברנה סוביניון 2020 – 120 ₪, קברנה סוביניון 2021 – 120 ₪, רוזה קברנה סוביניון 2023 – 130 ₪, קברנה סוביניון גרנד רזרב 2020 – 180 ₪

גל תושיה – יקב תושיה באר מילכה, 050-8666323. הזמנת יינות היקב כאן

ראש השנה 2024  – אין באמת סיבה לחגוג אבל בכל זאת

צילום pixabay
צילום pixabay

אלון גונן: אין לנו באמת סיבה לחגוג, להרים כוס יין, ואפילו לאכול תפוח בדבש. על איזה דבש אנחנו מדברים? הרי לכול יש טעם של בצל, והבעיה היא שלא מדובר ביוֹם עַסְל יוֹם בַּסַּל (יום דבש יום בצל), אלא בשנה שלמה של בצל אחד גדול שתקוע לכולנו בגרון.

אי אפשר להבין את ההפקרה של החטופים והחטופות, ומאות אלפי תושבים והתושבות במדינה, על ידי הממשלה. קשה, באמת שקשה לי להמליץ על יינות לחג, ואני לא מצליח בכלל לחשוב שמישהו יכול ליהנות מלגימה של משקה שאמור לשמח אותנו, אבל הנה בכל זאת התרשמות שלי מכמה יינות:

צילום איל קרן

יקב כרמל – שרדונה 2023 Private Collection: סדרת פרייבט קולקשן היא הסוס המנצח של יקב כרמל ברשתות השיווק, והפעם מככב השרדונה 2023. תמורת 45 ₪  תמצאו ארומות וטעמים של שרדונה חביב.

יקב בנימינה – שבא מרלו רוזה 2023: רוזה שנעשה על הדרך, כי כנראה שיש עודף מרלו. צבע רוזה אלים, ניחוחות וטעמים לא ברורים. החמיצות המודגשת והלא קשורה לכלום, מצביעה כנראה על תיקוני חומצה ביד גסה מדי. המחיר 85 ₪ – גם כן נקבע ביד גסה מדי.

עיבוד תמונה דני רובין אתר על היין

יקב ברקן – גולד שרדונה 2022: סדרת גולד של ברקן. במחיר של 39 ₪ ביקבקו בברקן משהו לא ברור בטעמים. ארומות וטרופיות מעיקה, יש תחושה שמקורן לא בתירוש.

יקב הרי גליל – יראון סוביניון בלאן 2023: בהרי גליל החליטו להעניק לסוביניון בלאן ארומות וטעמים טרופיים, ושכחו שזה סוביניון בלאן שאמור להיות ישראלי. המחיר 95 ₪. כל סוביניון ניו זילנדי שמחירו 30 ₪ יעשה אותה עבודה.

יקב סגל – פטיט UF 2021: בסך הכול 3 שנים מאז שהקברנה סוביניון הזה הפך ליין, ומשום מה הוא כבר מראה סימני הזדקנות עם טעמי פירות יבשים מעט מעיקים. תמורת 110 ₪ לא תקבלו יין צעיר, רענן ושמח כפי שהוא היה צריך להיות.

משמאל בקבוקי 2VATS. צילום ולדיסלב גורניך

יקב כרמל – 2VATS לבן 2022: היינן לקח מוסקט, הוסיף גוורצטרמינר ועוד קצת קולומבר, והחליט על התססה שתגרום לו להיות חצי יבש. האסוציאציה הראשונה שלי היא בושם שאנל 5 המיתולוגי, שסבתא שלי הייתה משתמשת בו. מחירו של היין 80 ₪, ולהפתעתי מאוד נהניתי ממנו עם כמה קוביות קרח בכוס, והמחשבות על כל האסוציאציות הנוספות של שאנל 5 זרקו אותי לסמטאות חשוכות בפריז.

והנה היקבים הגדולים מייללים ומשלמים על זה

ללא מילים. צילום pexels

אלון גונן: היקבים הגדולים ברקן – כרמל – תבור ועוד, משקיעים הרבה כסף בחג הזה על מנת לפרסם את מרכולתם, אתר 'וואלה' הגדול פתח בשבילם מדור יין בתשלום (ממומן) בשם 'וואלה ZOOM מגזין יין 2024', על מנת שכול יקב יוכל לפרגן לעצמו, להמליץ בעצמו על עצמו, ואפילו להשתמש במצב הבטחוני כדי לומר לכולם כמה המצב שלו קשה,

נדב ארנס – מנכ"ל יקב כרמל. צילום רן בירון

יקב ברקן שלח את היינן הראשי אוליביה פרתי לחזית, יקב תבור עשה זאת עם אורי נדבך היינן, ויקב כרמל שלח את המנכ"ל נדב ארנס בכבודו ובעצמו, כשעל הכול יש את החתימה הדיגיטלית של כותבי קבוצת היין 'סנהדרינק' ומירה איתן, שאין יין אחד של היקבים האלה שהם לא ממליצים עליו. כל היינות משובחים, כל היינות עשויים נפלא, וכל היינות מאוד זולים שזה פשע לא לרכוש אותם.

קל להיות יקב גדול שנתמך על ידי קונצרנים וחברות ענק שיכולות להזרים ליקב כספים – למשל קוקה קולה ויקב תבור. צילום החברה המרכזית

נכון, כתוב בקטן שהכתבות נעשו בשיתוף היקב, מבחינת "יזהר הקורא", כלומר שהיקב – כל יקב, שילם הרבה  כסף עבור הכתבה עליו, בעצם: הכתבה שלו (הוא שילם).

זה מביך, מביך ברמות קשות, לעשות שימוש כביכול בכתבה שמדמה כתיבה עיתונאית, שכביכול חפה מאינטרסים, שאמורה לשרת את הציבור מבחינה אתיקה עיתונאית וביקורת יין, והכול תמורת תשלום מאוד מכובד. אבל השימוש בסופרלטיבים של מלחמה, וכרמים שרופים, ומהפכה משטרית, ואפילו  הקורונה הוחזרה על מנת שנרחם עוד יותר על היקבים העשירים האלה.

טמפו – בית יוצר למנהלים בענף היין. צילום מאתר החברה
בניין ומפעל טמפו בנתניה – מאחורי היקבים ברקן-סגל, פלדשטיין ולהט. צילום מאתר החברה

יקב תבור עם קונצרן קוקה קולה, יקב ברקן עם קונצרן טמפו, ויקב כרמל עם יפאורה ושאר החברות והפעילויות שהוא רכש. היקבים האלה לא מסכנים, היקבים האלה לא ממש נפגעו, היקבים האלה גם לא ממש עזרו ליקבים הקטנים שבאמת נפגעו בשנה אחרונה. אוי זה מביך, זה דוחה וזה לא ראוי. שלושת היקבים הכי עשירים במדינה פשוט מייללים – אוי אוי אוי.   

אנחנו יוצאים לחופשת חגים. הגיליון הבא של 'שמענו בין הגפנים' יתפרסם בשישי 18.10. מאחלים לקוראות ולקוראים שנה טובה באמת

כדאי לקרוא גם את זה: יינות לראש השנה וחגי תשרי תשפ"ה 2024

עולֵלות בציר

בציר ראשון מכרם ענבה למותג היין 'דרום' של יקב יתיר

כרם ענבה של 'דרום' מבית יקב יתיר. צילום אסף קליגר

מותג היין 'דרום' (Darom) מבית היוצר של יקב יתיר יוצא מגבולות יער יתיר בו נטועים כרמי היקב, עם זנים וענבים מרחבי הנגב שגדלו בתנאי המדבר, ומהם יוצר היינן ערן גולדווסר בלנדים.

יעקב בן דור (מימין) מנכ"ל יקב יתיר וערן גולדווסר היינן מהקמת היקב. צילום אסף צדיק

השבוע סיים היקב בציר ראשון עבור Darom מכרם ענבה, שנטוע בוואדי סמוך לבית גוברין, "מתחת לגתות עתיקות המעידות על קיומה של תרבות יין שורשית וענפה באזור", כפי שאומרים ביקב. בכרם זה נבצרו ענבי שני זנים: פטיט סירה וקברנה סוביניון, עבור יינות המותג.

הכרם החדש מצטרף ל-11 כרמים של Darom שנטועים ברחבי ארץ היין הדרומית, כאשר בבציר 2024 נבצרים בסך הכול 14 זני ענבים שונים משבע חלקות כרמים ברחבי דרום הארץ – מצפה רמון, בקעת ערד, נגב יהודה ולכיש.

עולֵלות בקצרה

שלוש הקרנות של הסרט Holy Wine בראש השנה

הבמאי Snow (רון שי) מזמין ("נשמח אם תזמינו חברים, משפחה, קולגות ומכרים", הוא אומר) לצפות במהלך ימי ראש השנה בסינמטק תל אביב בסרטו Holy Wine –  סרט דוקומנטרי ישראלי עצמאי, על תרבות ישראלית והייננים שעושים אותה. כפי שהוא אומר: "ייננים מספרים את סיפור היין הישראלי והאתגרים שאיתם הם מתמודדים, ומגלים שיש כוח פנימי ביניהם, המכשיל את הצלחת היינות המשובחים שלהם בעולם. כשהעולם החדש מתמזג עם מסורת עתיקה, שום דבר לא קדוש".

רון שי מפיק ובמאי הסרט. Photo by Snowdrum Audio Visual

אלון גונן כתב בין דבריו על הסרט (קראו בלינק זה מיד בהתחלה את הכתבה המלאה): "רון שי מראיין בסרט את הקרם דה לה קרם של הייננים, הסומליירים וכתבי היין בישראל, כאשר הצלם והמצלמה שלו מצליחים בכישרון גדול להדגיש את הנופים המרהיבים של ארץ ישראל בצבעים עזים. המצלמה חושפת את ארץ ישראל כאזור יין מאוד ייחודי, שיש בו ייננים שרכשו את השכלתם בכל העולם, וכאשר צופים בסרט אי אפשר שלא להתמוגג ולא להתאהב בדמויות. כולם מדברים אנגלית רהוטה, לכולם יש תשוקה בעיניים, כולם חולמים, וכולם ישראלים יפים שמגלמים את דמות הצבר המשוחרר זה שבחוץ הוא עוקצני ובתוכו עולם ומלואו".

קניית כרטיסים כאן

מיזם 'בירה לזכרם' של קורבנות 7.10 מתרחב – שת"פ שנקר הנדסאים עם 'בירה שושנס'

בירה 'ארז' עוצבה על ידי הסטודנטית טל גבעון לזכר  סמ"ר ארז מישלובסקי ז"ל. צילום איתי אלימלך

פרויקט 'בירה לזכרם' שנולד לזיכרון קורבנות אסון 7.10, מתרחב בשת"פ עם מבשלת הבוטיק 'בירה שושנס' (Shoshans Beer) ממושב בית הלוי בעמק חפר. היוזמה החלה כפרויקט של סטודנטים במסלול לתקשורת חזותית ב'שנקר הנדסאים' להנצחת זכרם של הנרצחים והנופלים במלחמה. הסטודנטים קיבלו משימה לעצב תוויות לבקבוקי בירה המנציחות את זכרם של הנרצחים והנופלים. כל בקבוק נושא תווית מעוצבת האמורה לשקף את אישיותו הייחודית של הנרצח או הנופל.

בירה 'אלקוקי' עוצבה על ידי הסטודנטית רויטל זבולונוב לזכר שמעון אלרואי בן שטרית ז"ל. צילום גדי שושן

מבשלת שושנס בבעלותו של גדי שושן, מציעה עתה שתי בירות על שם לוחמים שנפלו באותו יום: בירה 'אלקוקי' שעוצבה על ידי הסטודנטית רויטל זבולונוב לזכר שמעון אלרואי בן שטרית ז"ל, לוחם בחיל הגנת הגבולות שנהרג בקרב על מוצב נחל עוז, ובירה 'ארז' שעוצבה על ידי הסטודנטית טל גבעון לזכר  סמ"ר ארז מישלובסקי ז"ל, לוחם חוד בחטיבת גבעתי שנפל בקרב בצפון רצועת עזה, תוך קשר עם המשפחות ומפגש עם הסיפורים האישיים, שהפכו את הפרויקט לחוויה שתלווה את הסטודנטים הרבה מעבר לכיתות הלימוד. הבירות הופצו בפאב של המבשלה בכפר ויתקין, וזכו לאהדה רבה מהמבקרים במקום.

לקנות יינות מאתר בנק? אם זה מיקבים של משרתי מילואים יש על מה לדבר

האחים מיקב מוניץ – שראל (מימין) ואיתי – הרבה ימי מילואים במלחמה. גם יינות שלהם מוצעים באתר הייעודי. צילום פרטי

בנק מזרחי טפחות הקים באתר האינטרנט שלו מתחם עסקי דיגיטלי בשם 'כתום מילואים' בו ניתנת במה למאות בעלי עסקים שגויסו למילואים להציג את העסק והשירותים שהם מספקים. הבנק גם אומר כי "זאת בנוסף למגוון הטבות והקלות פיננסיות למשרתי ומשרתות המילואים".

לקראת החגים הבנק קורא לרכוש מתנות ומוצרים לחג במתחם הדיגיטלי 'כתום ישראל' שבאתר האינטרנט שלו, בו יש מגוון רחב של מוצרים לחג, כולל יינות של היקבים האלה: מוניץ, אביבים, הר אודם, מרשה, רימונים, גרנדה, בזלת הגולן, רקנאטי ונטופה. לתשומת לב והתייחסות הכנסו ל'כתום לחגים' והקלידו את שם היקב המבוקש. אם משהו לא מסתדר דברו עם דביר. הוא יעזור לכם.