מוצא המנגו בעולם מדרום מזרח אסיה, בעיקר מהודו.
עצי המנגו הראשונים הגיעו לישראל בתחילת המאה ה-20. ההערכה היא שהמנגו הובא לארץ ישראל על ידי מבקרים ממצרים שפיזרו זרעים באזורים שונים בארץ. עד שנות ה-30 של המאה הקודמת גדל המנגו בעיקר כעץ פרי בגינות בתים. בשנות ה-30 החלו מחקר מסודר לבחינת תנאי הגידול המתאימים, ויבוא זנים מוכרים מאזורי גידול שונים בעולם, בעיקר הודו, מצרים וארה"ב. החל משנות ה-60 החל המנגו להתבסס כגידול מסחרי, בשנים הראשונות לשוק המקומי, ובהמשך גם ליצוא.
ישנם מספר זני מנגו בהם מיה, שלי, קיט, קנט, טומי ועומר, חלקם פרי פיתוח ישראלי וחלקם מפלורידה בארה"ב. ההבדל בין הזנים הוא צבעם – כתום, ירוק, אדום, צבעוני, בגודלם ובטעמם. כל זן מבשיל בזמנו לאורך העונה הנמשכת מיולי עד דצמבר.
בישראל יש כ-25,000 דונם מנגו. היקף היבולים נכון להיום הוא בין 50 ל-80 אלף טון לשנה, מהם כ-30% מיועדים ליצוא.
מדינות היעד העיקריות ביצוא מנגו הן צרפת, אנגליה, גרמניה, ספרד, פורטוגל, קנדה. בשוק המקומי צריכת המנגו עולה בהדרגה. קיים ביקוש רב למנגו במגזר הערבי.
אזורי גידול עיקריים בארץ הם סובב כנרת (עמק הירדן, מורדות הגולן), עמק בית שאן, ערבה והנגב המערבי. יש עדיפות לאזורי גידול עם טמפרטורות גבוהות יחסית. מבחינת קרקע המנגו מעדיף קרקעות חומציות ממקור בזלתי. בתנאים של קרקעות בסיסיות יותר, מתאימים את ממשק ההזנה כדי לספק לעצים כמויות נאותות של יסודות כמו כגון ברזל ואבץ.
המנגו מכיל מגוון ויטמינים ועשיר במיוחד בויטמין A ויטמין C. בנוסף, יש במנגו ויטמין E, ויטמין K, ויטמינים מקבוצת B, וכן מינרלים כמו סידן, מגנזיום ואשלגן, סיבים תזונתיים, רכיבים אנטי דלקתיים ונוגדי חמצון.
למנגו שימושים שונים מלבד אכילתו כפרי, הוא משמש כמרכיב גם בסלטים, במאפים ובקינוחים. נוסף על כך, מאכל העמבה הנפוץ במטבח הדרום-הודי , בעירק ובישראל עשוי ממנגו מוחמץ.
מנגו מסייע בירידה במשקל, זאת על פי מחקרים. מנגו מכיל כ-80% מים וסיבים תזונתיים, המסייעים להגברת חילוף החומרים ולפעילות מערכת העיכול, וכך יכול להשתלב בתהליך ירידה במשקל.
מנגו תורם לעור ולשיער לפי מומחים. התכולה הגבוהה של ויטמינים A ו-C במנגו, תורמת לשמירה על בריאות עור הפנים והשיער. ויטמין C חיוני ביצירת קולגן ורקמת חיבור, השומרים על גמישות העור והשיער.
'חקלאי גרנות' משווקת מנגו איכותי במספר זנים לאורך העונה, וניתן להשיגו ברשתות המזון והשווקים הסיטונאים.
