AI WINE – הטכנולוגיה שנכנסת לכוס היין שלנו

בשנים האחרונות ניתן לראות כמעט בכל תחום את מעורבותה הגוברת של הבינה המלאכותית (AI), לטובת שיפור תהליכי עבודה, מיקסום זמן, ובסופו של דבר – חיסכון בכוח אדם. גם בענף היין המסורתי ניכרים יותר ויותר ניסיונות לרתום טכנולוגיה זאת לטובת התעשייה: החל מפיתוח אפליקציות המזהות את הטעם האישי של הצרכן ומתאימות יינות למנות אוכל, ועד לשימוש בטכנולוגיה מתקדמת בתוך היקב ובתהליך ייצור היין עצמו.

במקביל החלו לפעול ברחבי העולם פרויקטים שמטרתם שילוב מערכות בינה מלאכותית כבר בשלב הכרם. בכרמים ברחבי העולם נעשה שימוש גובר בחיישנים המזהים את רמת הלחות בקרקע, הטמפרטורה ורמת האוורור. בנוסף קיימות מערכות מתקדמות האחראיות על ניטור הצמיחה, מעקב אחר פוטוסינתזה, וקבלת החלטות מבוססות נתונים על דילול עלים וניהול היבול.

הדור החדש של כורמים

במשך אלפי שנים, כורם היה איש עם מגפיים בבוץ, ידיים מיובשות וחוש שישי. הוא היה מביט בשמיים, מריח את האדמה, טועם ענב ומחליט מתי בוצרים. אבל לא מזמן התחיל הכול להשתנות. כיום, היקבים המובילים בעולם הם אלו שמאמצים באהבה את הטכנולוגיות החדשניות ביותר. השיטה שלהם נשענת על איסוף מסיבי של נתונים: לחות הקרקע, קרינת השמש, ושינויי טמפרטורה בכל שנייה נתונה.

פה בדיוק הבינה המלאכותית נכנסת לפעולה. היא מעבדת את הררי הנתונים הללו, משווה אותם לדפוסי מזג האוויר והבצירים בשנים קודמות, ומצליחה להכניס לפרופורציה את התחזיות לעתיד הקרוב, תוך שקלול מדויק של תחזית מזג האוויר לימים הבאים. היכן שהניסיון והעין הטובה של בני האנוש היו מפתחות להצלחה בעבר, המערכת הטכנולוגית מציעה כעת ניתוח קר, אובייקטיבי ומדויק, חף מרגשות או הערכות שגויות.

את המהפכה הזו אפשר לראות פיזית בשטח באמצעות רובוטים אוטונומיים לחלוטין, כמו TED של חברת Naïo Technologies, או Bakus של חברת VitiBot הצרפתית. מדובר בטרקטורים ללא נהג המנווטים בכרם באופן עצמאי לחלוטין בעזרת חיבור ל-GPS, לוויינים ומצלמות מתקדמות. הרובוטים הללו מסיירים בין הגפנים, מזהים בדיוק היכן מסתיימת השורה, מה המרחק בין גפן לגפן, ומבצעים עבודות עישוב מכניות עדינות ומדויקות בלי לפגוע בגפנים עצמן – מה שמפחית דרמטית את הצורך בפועלים ומצמצם את השימוש בחומרי הדברה כימיים.

לצד הרובוטים היקרים הללו מצאה התעשייה פתרונות נגישים ויעילים לא פחות: רחפנים וכטב"מים. ביקבים מובילים באזורים כמו נאפה ואלי בארה"ב, נעזרים כיום בטכנולוגיית רחפנים כדי לקבל תצלומי אוויר תרמיים ומולטי-ספקטרליים (מונח המתאר טכנולוגיית צילום וחישה שקולטת אור ומדידות לא רק באור הנראה לעין האנושית).  

במקום שהכורם יבזבז אנרגיה וזמן בסיור רגלי על פני מאות דונמים, הרחפן ממפה את רמות הלחות והחיוניות של הגפנים, ומראה לו בדיוק היכן חסרים מים או איפה מתפתחת מחלה. כך גם פעולות ההשקיה והריסוס הופכות לממוקדות, חסכוניות וכירורגיות.

החבר שתמיד יוכל להמליץ

השפעת הבינה המלאכותית אינה נעצרת בכרם או ביקב; היא שינתה לחלוטין גם את הדרך שבה אנחנו צורכים יין. הדוגמה המובהקת ביותר לכך בעשור האחרון היא האבולוציה של אפליקציית Vivino. האפליקציה הפכה מזמן מכלי פשוט למעקב אחר היינות שטעמנו, לפלטפורמת שיווק והמלצות מותאמת אישית מבוססת AI. על בסיס היינות שדירגתם והעדפות הטעם שצברתם, בונה האלגוריתם עבורכם פרופיל טעם ייחודי.

כתוצאה מכך, שני אנשים שונים שיסרקו את אותה התווית בדיוק יראו אמנם את אותו הציון הכללי, אך יקבלו המלצות רכישה שונות לחלוטין – ואולי אפילו "תמרור אזהרה" דיגיטלי, שיודיע להם שהיין הספציפי הזה פשוט לא יתאים לחך שלהם.

אבל התערבותה של הבינה המלאכותית לא מסתיימת רק בתהליך גידול הענבים או בהתאמת הבקבוק לטעם האישי שלכם. כאן אנחנו מגיעים לשני פרויקטים שלקחו את השימוש בבינה מלכותית צעד אחד קדימה, ומנסים להוציא כמעט לחלוטין את הרגש והנפש האנושית מעולם היין; מה שנקרא כל התהליך מ-א' ועד ת'.

כשהאלגוריתם הופך לכורם, יינן ראשי ומנהל שיווק של היקב

בפרויקט שהתבצע במולדובה, היה ה-AI אחראי על כל שלב בתהליך – החל מהכורמות, דרך קבלת ההחלטות היינניות, ועד לאסטרטגיות השיווק ובחירת נקודות המכירה. מטרת הפרויקט הייתה להמחיש לקהל הרחב את פוטנציאל השימוש בבינה מלאכותית, לעומת יין שנעשה על ידי יינן אנושי. כל ההחלטות בכרם התקבלו על ידי AI, בעוד שבמקביל, בכרם סמוך עבד צוות של ייננים ואנשי כרם שביצעו את אותן משימות בדיוק, אך קיבלו את החלטותיהם באופן עצמאי.

לקראת הבציר תכננה המערכת את כל שלבי העבודה – החל מקביעת מועד הבציר של כל חלקה ושורה בכרם, ועד לקבלת החלטות יינניות כגון בחירת זני השמרים, סוגי החביות, משך היישון בעץ, ופרמטרים נוספים בתהליך הייצור. לאחר שהסתיים תהליך ייצור היין, גם עיצוב התוויות, דפי היינן, סוג הפקק והאריזה נבחרו על ידי הבינה המלאכותית. מכאן הגיע השלב החשוב ביותר: בניית תוכנית השיווק ותוכנית המכירה.

כמקום ההשקה בחרה המערכת בתערוכת היין הגדולה בעולם פרווין (ProWein) 2024 בדיסלדורף. השקה זו עוררה הדים רבים, מאחר שזה היה הניסיון הראשון להעביר ניסיון אנושי שנצבר במשך אלפי שנים לידיה של מערכת חסרת רגשות.

פרויקט – CTZN: חוכמת המחשב בידיים אנושיות

פרויקט מעניין נוסף הוא CTZN (אזרח, Citizen) מאוסטרליה. בניגוד לפרויקט הממשלתי במולדובה, כאן מדובר ביוזמה פרטית של קבוצת Australian Vintage Limited (AVL) – אחת השחקניות הגדולות בשוק האוסטרלי, שבבעלותה 10 מותגים באזורים שונים, ביניהם יקב Buronga Hill שבו נולד הפרויקט.

השוני המרכזי כאן הוא שהבינה המלאכותית לא מנסה לשנות את כללי המשחק, אלא "מנגנת" עם הנתונים הקיימים. האחריות המרכזית שלה היא הרכבת הבלנד הסופי על סמך מאגרי נתונים עצומים: אקלים, מאפייני קרקע, מגמות שוק והעדפות צרכנים, הכול במטרה להרכיב את המתכון האידיאלי.

על כל בקבוק שמיוצר בפרויקט CTZN (תחת הסיסמה AI Curated – Human Crafted, משהו כמו: בינה מלאכותית יצירה אנושית) מופיע ברקוד אישי המוביל למערכת SOM – סומלייה דיגיטלי. המערכת מספרת את סיפור יצירתו של הבלנד הספציפי, מסבירה את השפעת הנתונים על הטעם, עורכת טעימה וירטואלית, ומציעה אפשרויות להתאמה לאוכל.

בנימה אישית, יצא לי לטעום את חמשת היינות המיוצרים בפרויקטים הללו. המילה המדויקת ביותר לתיאורם היא: משעממים  – תחרות טכניקה מול רגש. היינות בנויים היטב, עשויים נכון ומתפתחים בכוס, אבל הסיפור המדהים שמופיע על התווית לא תמיד מתורגם לחוויה מרגשת בחך. הסיפור כאן אמנם מעניין מאוד ברמה הטכנולוגית, אך חסר נשמה שהופכת יין למשהו שזוכרים.

פיטר שוורץ עבד במשך 6 שנים ב'איש  הענבים', מתוכן 4 שנים כמנהל תחום היין. היום הוא לומד ב-Court of Master Sommeliers וסיים את השלב הראשון