Burns supper עם ג'וני ווקר

יום הולדתו של המשורר הלאומי הסקוטי רוברט ברנס (Robert Burns), חל ב- 25 לינואר. כמדי שנה, גם השנה נחוג יום הולדתו של ברנס ברחבי העולם וגם בישראל. החג הנקרא Burns supper נחשב לשני בחשיבותו בסקוטלנד, אבל הנו הראשון בחשיבותו בקרב אוהבי הוויסקי.

אומרים שהמשורר הלאומי הסקוטי רוברט ברנס אהב שלושה דברים. שירה, האגיס (לא החיתולים), ו-וויסקי (יתכן שבסדר הפוך).

התכנסנו, אוהבי וויסקי וסתם כאלה שאוהבים אוכל ושתייה, ביפו, במתחם של שלוש קומות, כדי לחגוג אירוע של שלוש קומות, ביוזמת חברת IBBLS, יבואני Johnnie Walker, הוויסקי הנמכר ביותר בעולם.
כבר בכניסה היו נגן חמת חלילים שניגן מוסיקה סקוטית לא מוכרת ומספר מארחות, כולם בלבוש סקוטי מסורתי. תוך כדי ההתכנסות התכבדנו בוויסקי של הקומה הראשונה – ג'וני ווקר Red Label או קוקטיילים על בסיס ג'וני ווקר אדום.
למי שלא יודע, Red Label הוא בלנד צעיר בן 3 עד 5 שנים.

לאחר שהייתה נוכחות מלאה של המוזמנים, עלינו לקומה השנייה לישיבה סביב שולחן וקבלת קצת הסברים על ברנס והחג שבאנו לחגוג, מפי יוני ישי, יו"ר מועדון הוויסקי בישראל.
לכוסות נמזגו גם שני סוגי וויסקי אחרים, אבל עלינו קומה בחגיגת הג'וני ווקר ולגמנו את מותג הוויסקי הנפוץ אחרי 12 שנות יישון בחבית – Black Label.

לוויסקי התלוותה גם פלטת האגיס, שיש לומר כי בשולחננו לא זכתה לפופולאריות רבה, ולא בכדי. Haggis הוא תבשיל של אברים פנימיים של כבש (ראות, לב, כבד, כליות) קצוצים יחד עם בצל, שיבולת שועל ותבלינים – ממולאים לתוך מעיים ומבושלים במים במשך שלוש שעות. יאמי ???

לאחר הסעודה ולגימות וויסקי נוספות היינו מוכנים לעלות לקומה השלישית, כדי ליהנות מלגימה מהוויסקי היוקרתי והאיכותי ביותר של ג'וני ווקר – Blue Label.
על רקע אורות תל-אביב יכולנו להתענג מלגימת מותג היוקרה של ג'וני ווקר.
גם הכוס לוויסקי ג'וני ווקר בלו לייבל שונה וייחודית, ודואגים לחמם הכוס לטמפרטורת כף היד, על מנת שלא נצטרך לחמם הוויסקי בכף ידינו וכדי למנוע שאף מעט ממנו יתנדף לפני שנלגום ממנו.

כל בקבוק של ג'וני ווקר בלו לייבל, ממוספר ומגיע באריזה יוקרתית הולמת. הרכב הבלנד מסתורי, ואינו ידוע אלא למתי מעט במזקקת הוויסקי של ג'וני ווקר, אולם ההערכה הרווחת היא שהצעיר במרכיביו בן 27 שנים, ואילו הוותיק במרכיביו בן 50-60 שנים (החברה כמובן לא מוסרת מידע מדויק).

קורא בשם שי, שלח לנו את ההבהרות הבאות לכתבה של דני בר:

בתור אחד שגם נכח וגם גדל על תרבות ומוזיקה סקוטית מגיל מאוד קטן, מספר תיקונים אם יורשה לי:
רוברט ברנס אהב דבר רביעי מעל לכל – נשים! (יוני הזכיר את זה כהערת אגב, אבל ניתן לבדוק במידע עליו שמצוי בנקל ברשת).
– הנגן ניגן מוזיקה מאוד מוכרת למי שמכיר, אך לצערי שחט אותה.
– לגבי ההאגיס – הלוואי וזה היה באגיס – זאת היתתה נקניקית בקר לא רעה בכלל אבל ממליץ לך בחום לנסות האגיס, עדיף באדינבורו.
– בערב נמזגו לנו גם ג'וני ירוק וג'וני זהב, שניהם עדיפים על ג'וני שחור (הזהב אך מבוגר יותר, הירוק הוא לא בדיוק בלנד כי אם בלנד של מאלטים אז קצת קשה להשוות).

פוסט נוסף על הערב ניתן למצוא פה






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה