איל גוטמן – מהמשטרה לצילומי יין

לפעמים כוס יין שבורה הופכת ליצירת אמנות. צילום איל גוטמן
איל גוטמן מצלם הרבה בתחום היין אך מצלם גם מזון ומוצרים לפרסום, עובד עם חברת השכרת כלים לאירוח, יבואני שוקולד, וחברות חומרי גלם ומוצרים לתעשיית המזון

סדרת הראיונות עם צלמי מזון ויין מתארכת. אחרי אפרת אשלאנטולי מיכאלואפיק גבאי וצלם היין דוד סילברמן, הפעם שוחחתי עם איל גוטמן, אותו אני פוגש באירועי יין ובמפגשים אחרים של עוסקים בכתיבה וצילום, בעיקר בתחום היין. זו הייתה הזדמנות לשמוע ממנו עליו, על הרקע שלו, הכשרתו וניסיונו בצילום, ואת מי ומה הוא אוהב לצלם.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

איל גוטמן, בן 58, יליד תל אביב שגדל בשכונת בורוכוב בגבעתיים עד גיל שנה, ואז עברה המשפחה לקריית אונו. איל למד במגמת צילום בתיכון בן צבי בקרית אונו – צילום טכני תעשייתי במשך ארבע שנים, מה שעושה אותו לצלם הראשון בין אלה שפגשתי שלמד צילום כתלמיד תיכון. בצבא היה בחיל ההנדסה, ואחר כך פיקד על מעבדת צילום ביחידת פיתוח וניסוי של חיל ההנדסה אצל דוד לסקוב הזקן, מי שאחראי על המצאות ופיתוחים רבים, ביניהם גשר הגלילים ששימש לצליחה למצרים במלחמת יום כיפור. השאר. איל היה קצין במלחמת שלום הגליל, ואחרי שנה בקבע סיים את השירות הצבאי שלו בנובמבר 1982, והתגייס למשטרת ישראל. למה? אני שואל, ותשובתו "בלי סיבה מיוחדת. רציתי". הוא התגייס ליחידה המרכזית בתל אביב, למפלג הסמים, שירת 32 שנים במשטרה והגיע לדרגת רב פקד. תפקידו אחרון: סגן מפקד מרכז הכשרות של אגף התנועה הארצי, והשתחרר מהמשטרה בינואר 2013.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

אמנם למדת צילום בתיכון אבל איך חזרת לתחום אחרי עשרות שנים?

כשהייתי בתפקידי מודיעין היה לי קשר לצילום. כל הזמן ידעתי שכשאשתחרר אעסוק ברמה מקצועית בצילום, שהיה התחביב שלי כל השנים בצורה חצי מקצועית. בשנה האחרונה לפני השחרור מהמשטרה הפכתי לצלם האחווה הקולינרית בישראל – חבורת שפים שהתכנסו פעם בחודש, כל אחד בישל את מנת הדגל שלו, וכל פעם הצטרפו נספחים לאירועים אלה. כך התחלתי לצלם בעולם הקולינריה.

היין מיוצר על פי הידע הרב והניסיון אותו צברו פרופסור ברבדו (מימין) ופרופסור שוסיוב
יקב ברבדו – הלקוח הראשון. פרופסור ברבדו (מימין) ופרופסור שוסיוב. צילום איל גוטמן

איך הגעת לצילום יין?

מי שהכניס אותי לתחום צילום היין היה דני רובין (בעבר כתב היין של אכול ושאטו, בעל פורטל 'על היין') אותו הכרתי מהמשטרה, והצטרפתי אליו לאירועי יין. הלקוח הראשון שלי בצילום מקצועי היה יקב ברבדו, ואני ממשיך לעבוד איתם עד היום. יש לי איתם קשרי משפחה – לא ממש קרובה אבל משפחה, ולמרות זאת מעולם לא ביקרתי ביקב, עד שהגעתי עם דני רובין, פגשתי את אילנית צמח, וזה התחיל להתגלגל. מלבד ברבדו, אני מצלם עבור היקבים נבו, עגור וקלוד סרור. בעבר עבדתי עם היקבים צפרירים, דוכתא וקדמא. אני מצלם גם מזון ומוצרים לפרסום, עובד עם חברת השכרת כלים לאירוח, יבואני שוקולד, וחברות חומרי גלם ומוצרים לתעשיית המזון.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

ספר על חוויות מיוחדות בצילומים שעשית

חוויה שלא אשכח היא זו של שעות צילומים רבות כשעבדתי על ספר המתכונים של שף סהר רפאל ממסעדת כרמים. בגלל לוח הזמנים של ההוצאה לאור, היו לנו ימי צילום ארוכים, מ- 8 בבוקר עד 1-2 בלילה. חוויה נוספת זכורה לי, היא אמירה של אלון גונן כשביקר בתערוכת צילומי יין שלי: "אפשר להריח ולטעום את היין דרך הצילום". מחמאה גדולה. אני מסתובב הרבה בעולם ומצלם תמונות שנמכרות דרך האינטרנט ובתערוכות. חוויה מיוחדת הייתה לי בגאנה שבאפריקה.  מקום לא מוכר לי, תרבות שאני לא מכיר, כשהמקומיים מפחדים מהמצלמה ומאמינים שהיא לוקחת את הנפש. גירשו אותי מנמל הדייגים כי פחדו מאיתנו.

חיים גן – גילה טפח הסתיר שניים. בהצלחה. צילום איל גוטמן
חיים גן – פתח הרבה דלתות. צילום איל גוטמן

מי האנשים בתעשייה שסייעו לך?

הראשון הוא כפי שכבר אמרתי, דני רובין שאני חייב לו תודה, למרות שאיננו בקשר היום. אחרים הם אלון גונן, שמאוד דוחף ופותח עבורי עולמות ודלתות, וחיים גן מאיש הענבים, שפתח בפני הרבה דלתות והכיר לי אנשים רבים – אצלו באיש הענבים, ובאירועי טרה וינו ופסטיבל White. חיים ממש פתח לי עולם.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

את מי היית רוצה לצלם?

הייתי רוצה לצלם יום עבודה ומנות של אסף גרניט, למרות שאחיו אייל הוא צלם קולינרי ידוע שעובד איתו. למה? כי האוכל שלו מאוד מעניין, והוא נראה לי איש מאוד מעניין.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

מה התוכניות שלך קדימה?

להמשיך לעסוק בצילום. להמשיך להתפתח בתחום – צריך להיות מוכר כדי להתקדם בתעשייה הזאת. יש לי אתר אינטרנטדף פייסבוק, ואני פונה למשרדי יחסי ציבור שעובדים עם מסעדות ושפים.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

מה הגישה שלך לצילום?

בצילומי חוץ, אנשים, לוקיישנים וכו', אני אומר תמיד: 'צלם עכשיו כי אין רגע שיחזור'. מה שלא צילמת – אבוד. תן למצולם שלך שיש לך אינטראקציה איתו – את ההרגשה שאין לך מצלמה, כי אנשים נרתעים כשרואים מצלמה. תן לו תחושה שאין ביניכם מצלמה – רק אתה והוא כדי שיוכל להתנהג מאוד בטבעיות. אני רואה את זה הרבה כשאני מצלם נשים שנרתעות ואומרות שהן לא מצטלמות היטב, ואחר כך מופתעות מהתוצאה.

צילום איל גוטמן
צילום איל גוטמן

מה דעתך על תמונות מעובדות בפוטושופ?

מה שעושים היום בפוטושופ עשינו פעם במעבדה בחדר חושך, אבל היום זה הרבה יותר קל. פוטושופ היא לא מילת גנאי אלא תוכנת עריכה כפי שיש אחרות, רק שהיא מאוד מתקדמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר