סוף עונת הענבים – "איך היה יבול הענבים השנה?"

"איך היה יבול הענבים השנה?", שאל אהוד מנור ז"ל בשירו ימי בנימינה, וכמי שגדל במושבה של כורמים, הוא ידע מה שאל.

הקיץ חלף, הסתיו הגיע, והנה מסתיימת לה שנת בציר ענבי היין 2014. בשנת 2013 בצרו בארצנו כ- 55,064 טון ענבי יין אדומים ולבנים מסוגים שונים, כלומר פחות או יותר 60 מיליון בקבוקי יין בשנה זו. השנה בצרו יותר, גם בגלל שנת השמיטה תשע"ה שהחלה בראשית חודש תשרי.

השאלה שאף אחד לא עונה עליה כבר שנים, היא מי לעזאזל שותה את כל היין שמייצרים בישראל. התצרוכת לא עולה על 5 ליטר לנפש חוקית לשנה; היבוא עומד על 20 אחוז המתאזנים עם היצוא שעומד גם כן על 20 אחוז.

אם שואלים את בעלי היקבים לגבי כמות היין שיש אצלם במחסנים, אז כולם ללא יוצא מן הכלל מעידים כי חסר להם יין, זו מעין בדיחה, כי כולנו יודעים שהם לא ממש מדייקים, וזה בלשון המעטה. צריך רק לראות איזה שנות בציר מככבות בחנויות היין, ולהבין שאם עדיין לא הצליחו למכור יינות אלה, אז מה עם היין משנים מאוחרות יותר?

וכמובן כל המבצעים של 3 בקבוקים ב- 100 שקל, ארבעה וחמישה בקבוקים ב- 100 שקל, ובראש השנה הנוכחי אף מצאנו שישה בקבוקים ב- 100 מאה שקל. רשת הפרחים זר פור יו יצאה במבצע, בו מי שקנה זר פרחים קיבל בקבוק יין (אפילו טוב) ב- 10 שקלים.

יש המון, אבל המון, יין במחסנים, וריבוי היקבים, ריבוי הנטיעות, חוסר פיקוח בסיסי לגבי כמות היין, גורמים לענף להיתקע עם מיליוני בקבוקי יין ללא קונים.

אין באמת שיווק אינטנסיבי או מאמץ משותף של היקבים לעשות משהו בנידון. המועצה לגפן יין ערוכה עם תוכנית פרסום ושיווק יין ישראלי בארץ ובעולם, אולם בגלל חוסר תקציב ומלחמות של יקבים גדולים אלה באלה, שום דבר לא באמת זז.

אולי כדאי לצחי דותן, מנכ"ל המועצה לגפן יין, לנסות להעביר חקיקה, בדיוק כמו בענף החלב בארץ, בו יש מכסות ויש פיקוח כמה חלב כל רפת נותנת, על מנת לשמור על פרנסתם של העמלים ולשמור שהענף לא יקרוס.

זה רק עניין של זמן עד שהענף יהיה במשבר קטסטרופלי. שנת השמיטה 2015 תיתן קצת אוויר לנשימה ליקבים הגדולים, שישכילו וייטיבו לעשות אם יבצרו רק ענבי יינות פרימיום, ואת הענבים מהם מפיקים יינות זולים באמת ישמטו, ולא יעשו יין זול השנה, אלא יגמרו את היין שבמחסנים ויוכלו לתעל את הכסף שחסכו בבציר לטובת שיווק, פרסום וקידום צריכת היין שלהם.

בצד השלילי, ב- 2014 הייתה גם המלחמה בעזה, והיקבים בקו האש מגדרה דרומה חוו בצירים תחת אש, וגם מצב רוח מחורבן שבטח משפיע על העשייה. מני פאר הלך לעולמו, וזו מכה רצינית וכואבת עבור ענף היין.

מבחינת מזג האוויר, השנה הוא היה מצוין לגפנים. לא היו מתקפות חמסין, ונראה כי הגשם שהגפן זקוקה לו ירד בדיוק בזמן כדי לא לפתוח מים בכמויות גדולות.

אז הבציר כבר מאחורי הבוצרים והכורמים, והכדור עובר עכשיו לידי הייננים והיינניות, אשר כל אחד בדרכו ובהשכלתו ינסה לרגש את כולנו ביינות משובחים.
אז חומרי גלם טובים הם קיבלו. כפרפרזה על האמרה של תומאס דלוני: "אלוהים שולח את הבשר, והשטן – את הטבחים", אשנה קצת את המשפט בתקווה להתבדות כמובן: אלוהים מעניק לנו את חומרי הגלם, והשטן את הייננים.

אז כדי לדעת איך הייתה להם ולהן שנת הבציר 2014, שאלתי בסגנון אהוד מנור: איך היה הבציר מבחינתך השנה? שנה טובה ליהודים? אלכוהול? סוכר? כמויות?
להלן חתך תשובות מיקבים מהצפון עד הדרום.

זאב דוניה מיקב סוסון ים:
הבציר החל בתחילת אוגוסט, כרגיל, עם שנין בלאן מהכרם של ברוך לנגר. התחלה רגועה וסולידית, ללא אירועים יוצאי דופן, למעט עזה שהדהדה ברקע. ההמשך היה שונה לגמרי. התיאור הטוב ביותר הוא roller coaster… בכרם בר גיורא הפטיט סירה מזנק קדימה, ואחריו הסירה. כל היתר מתמהמהים. זינפנדל נבצר ב 12-13 לספטמבר, ואחריו הגרנאש. בסוף ספטמבר מגיע איתות מהכרם בגליל. הסירה נבצר ראשון ואחריו הקברנה. הנתונים אופטימליים. אוקטובר כאן, ואיתו מגיעים החגים. לוחות הזמנים משתבשים, ואנחנו בהמתנה שלא מרצון.
בחזרה לכרם בר גיורא. המורוודר מאותת: נא לבצור אותי. כשהמורוודר במיכלים, יש תחושה מוטעית שעכשיו אפשר להירגע. זה ענב קפריזי, עם היסטוריה ידועה של הבלתי צפוי… 13-14 לאוקטובר, הגליל חוזר, בגדול. הפטיט סירה שבשבועות האחרונים לא זז, ברמת סוכר נמוכה, נבצר במצב צבירה של צימוקים… בדרך לבר גיורא המשאית גוועת. אני שואל כבל גרירה מתכתי משכן, ויוצא למשימת חילוץ. המשאית חונה בצד הכביש במקום בלתי אפשרי, בדיוק בסיבוב חד, עם שדה ראייה אפס, כמה מאות מטרים לפני מערת הנטיפים. קל זה לא הולך להיות… שעה אחר כך גוררת משאית ב' את משאית א' במעלה ההר. כאשר נמצא מקום סביר לחניה, המשאיות מסתדרות ישבן לישבן, והמטען עובר ממשאית למשאית… כבר חושך כשהענבים מגיעים ליקב. מתחילים למיין. שעות על גבי שעות של עבודה סיזיפית. ארגז אחר ארגז. כשהמיץ הראשוני מופק, אני בודק את הפרמטרים. מדיד המשקל הסגולי מגיע לקצה…רמת הסוכר שוברת כל שיא קודם. וכדי לערפל את התמונה לחלוטין, ה PH …. בקיצור, אלה נתונים שמעולם לא נתקלתי בהם. המיץ בעל הנתונים המפלצתיים, טעים להפליא. מה עכשיו? הפאזל הבלתי מובן של מיץ ענבים בעל נתונים של משקה אנרגיה, משאיר אותי במעין הלם בציר… הבציר הסתיים. האמנם?

(צילום המשאיות: יוני כהן)

לין גולד מיקב עמק האלה:
את הבציר, מבחינתי עוד טיפה מוקדם לסכם ממש. רק עשינו פרס אחרון, אבל בכל זאת בסך הכל השנה נראית די טוב; מאוד ארומטית ללבנים, עם הבשלה הדרגתית ויציבה לאדומים.
יחד עם זאת, ברמת בריאות הגפן היו כמה אתגרים לאורך העונה. מבחינת כמויות עשינו טיפה יותר, בעיקר לאור יבולים מאוד נמוכים בשנה שעברה שיצרו מחסורים גדולים ביין של 2013, והכנה לשנת השמיטה.
אלכוהול – אני בוצרת לפי טעמים ומוכנות, פחות מבוהלת מאחוז גבוה על התווית, כך שלא צופה שינויים דרמטיים.

 

שוקי ישוב מיקב עגור:
הבציר נגמר, כמו כל בציר, בהקלה גדולה – "עברנו עוד אחד". מי שצריך גם למכור את היין שלו יום אחד, צריך להגיד "היה בציר נפלא מאי פעם". תכלס – ליינן קשה להגיד בהגינות אלא כחלוף חודשים מספר. העובדות נראות בסדר גמור: הענבים הבשילו היטב. וכמי שיודע ענבים ויין, אני חושב שעשיתי מה שצריך לעשות. גם התסיסות הסתיימו להן ביובש מוחלט ולא התמהמהו. ועכשיו צריך לחכות לניסים שלא ניתן לראותם בעין בלתי מזוינת בעליל, והם יתרחשו. את החופשה שלי בפיימונטה בתחילת דצמבר הרווחתי ביושר – חיבוקים.

 

צביקה פנטי מיקב אליגוטה:
שנה קצת מורכבת, אפשר לומר. הקיץ האחרון היה נעים במיוחד לגפנים, לא היה חם מדי והלחות לא חסרה. גפנים אוהבות את זה, והתגובה הייתה בענבים שהגיעו לרמת סוכר אידיאלית עוד לפני שהגיעו להבשלה פנולית. זה אילץ אותנו להמתין בסבלנות להבשלה, ולבצור ברמות סוכר גבוהות במיוחד.
היינות השנה יצאו מעולים כרגיל, וגם נוספו זנים חדשים כמו ברברה, פינו נואר ופטי וורדו. מי שמחפש חוויה, מוזמן לבוא לכאן.

 

דורון רב-הון מיקב ספרה:
בציר טוב ומאוזן. הבשלות טובות, התחיל יום לפני 2013 – זה נחשב הקדמה. סוכרים אצלי ביקב בכל מקרה נמוכים. אני מגדל בכרם לבשלות טובה ובציר מוקדם. כך משמר חומציות טבעית וסוכר נמוך. מציע שאם יזדמן לך תבוא ונטעם יינות גולמיים יחדיו. זה מרתק.

 

 

אבי וורטמן מיקב וורטמן:
הבציר היה טוב מבחינת איכויות. תנובה נמוכה יחסית, הבשלה טובה. סוכר ממוצע (בחלק מהזנים יותר גבוה, בחלק יותר נמוך). מבחינת כמויות ייצור – 20,000 בקבוקים.

 

 

ערן פיק מיקב צרעה:

בציר 2014 התחיל בסוף יולי עם בציר שרדונה מכרם שורש ונגמר קרוב לאמצע אוקטובר עם סחיטת ענבי האוזלטה. הבציר היה טוב, ענבים טעימים, נתונים טכנים טובים וללא תקלות (נראות לעין). מקווה שאלוהי המאלולקטית יגיע במהרה, ונוכל להמשיך להוריד את היין לחביות לתחילת תקופת ההתבגרות. חותם על בציר כזה בכל שנה.

גידי סיידא מיקב לוריא:
בציר מעניין מאוד, בעיקר ללבנים שנהנו ממזג אויר סגרירי ללא שרבים מיוחדים שפירקו חומצות. ההבשלות היו אחידות. מבחינת סוכרים: הבריקסים התקדמו יפה, למרות שהייתה תקיעה קטנה בהתקדמות. לבסוף בצרנו אדומים ב- 24-25.5 בריקס. החומצות היו מאוזנות, ולא היה צורך בשום תיקון חומצה בענבים שקלטנו ללוריא. בסך הכל בציר מאוזן ובזמן. השירז הגיע בזמן, לאחר מכן המרלו, ולאחר מכן הקברנה והסנג'ובזה והברברה. הסדר בזמני הבציר אפשר להתסיס את הענבים אחד אחרי השני, ולהגדיל כמויות ייצור עם קנייה מעטה של מכלים נוספים. כמות הייצור גדלה בעקבות שנת השמיטה הבאה, ונגיע ל- 10,000 בקבוקים השנה.

 

לורי לנדר מיקב צפרירים:
שאלה שקשה לענות עליה בפשטות (אתה כבר מכיר אותי, לא עונה בקיצור). כאן בגדול כן. היה יותר פרי באופן גורף לעומת השנה הקודמת, שהייתה פחות מהממוצע . כולם רבו לקבל את מה שהזמינו. הבציר הקדים. אולי פחות אלכוהולי מ- 2013. דגש על הפטיט סירה, המרלו והזינפנדל שהיו מאוזנים ועשירים. הייתי greedy השנה, וכפי הנראה נעבור את 6,000 הבקבוקים.

 

אסף לוי מיקב בזלת הגולן:
מה שיפה השנה לפי דעתי, זה שהאלכוהול גבוה והחומציות גבוהה, מה שמעיד על החורף הקר שהיה. אצלנו הכמויות היו כרגיל, למרות שהבנתי שבמקומות אחרים היו מאוד נמוכות (בעיקר לבנים).

 

רמי בר-מאור מיקב בר-מאור:
קשה באמת לדעת את האיכות. הזמירות החזקות שעשיתי בפברואר, בידיעה כי מוקדם מעונות קודמות יהיה מחסור מים, למרות חורף קר יחסית עם התעוררות רבה של עיניים, הוכיחו עצמן בצמצום היבול.
צמצום היבול אפשר רצף הבשלה טוב מבשנים קודמות, בהן היו עצירות רבות. חוסר ההשקיה בכרמים הופך אותי לסטיית תקן בכל הקשור לנסות ולהציג את שנת הבציר הנוכחית ביחס להרבה אחרים, כך נראה לי.
המקשר והלא מקשר בין הכרמים הוא כדלקמן: קברנה פרנק הציג כמות גדולה ב-20% משנים קודמות, מרלו הציג כמות גדולה של 40% משנים קודמות, סירה הציג כמות קטנה ב- 15% משנים קודמות, קברנה הראה כמות קטנה ב- 15% משנים קודמות. סוכרים נמוכים משמעותית עקב הבשלה פנולית טובה וטמפרטורות נמוכות שאפשרו בצירים אשר פרוסים על כל העונה, וחיתוכי בציר צבע פנומנלי עקב חומציות טובה. בסך הכל השנה יקב בר-מאור הפיק 12,000 בקבוקים, ושלושה זנים חדשים לחלוטין נכנסו למגרש הניסיונות שלי.

אילן זעפרני מיקב אורטל:
שנה מעולה, סוכר נמוך, אלכוהול נמוך, פרי מדהים. בעניין כמויות, השנה בצרנו השנה 36 טון של ענבים מעולים.

רמי נעמן מיקב נעמן:
לגבי סיכום השנה המשוגעת הזו (כמעט כמו 2010) – אירוע מזג אוויר חריג ביותר בדצמבר ואחריו חורף שחון למדי, הביאו לחוסר אקוטי במים בשכבות הנמוכות של השורשים. זה חייב השקיה כפולה ומכופלת בתקופת הפריחה עד הווריזון (שינוי הצבע). אוגוסט החם אולם ללא חמסינים, הביא לריצה באחוזי הסוכר – לפעמים לפני ההבשלה הפנולית של הטעמים בענב. מי שממתין כמוני להבשלה הפנולית – בצר את הקברנה סוביניון, למשל, באחוזי סוכר גבוהים מהמקובל עלי – אבל עם הבשלה פנולית נפלאה. המרלו השנה עם צבע וטעמים ללא תקדים. הפטי וורדו כנ"ל. שנה מעניינת!

 

 

ערן גולדווסר מיקב יתיר:
מוקדם עדיין לדעת איך יהיו יינות הבציר הנוכחי, אך אני מקווה שיהיה טוב כמו שהוא נראה כרגע.
החורף והאביב של הבציר האחרון היו גשומים מהרגיל, ותקופת ההבשלה הייתה נוחה יחסית בחודשים יולי-ספטמבר. במקרים רבים השנה היה צורך בדילול פרי בכדי לשמור על רמת יבול איכותית.
בציר הענבים הלבנים החל ב- 28 ביולי, המועד הרגיל פחות או יותר. בציר הענבים האדומים התעכב ב- 7-10 ימים. האיכות בשלב מוקדם זה טובה מאוד.
השנה בצרנו לראשונה את הזנים טנאט וגרנאש. התוצאות הראשוניות מעודדות.
ביקב מתכוונים להשתמש לראשונה בשני מכלי בטון (5000 ליטר), שנרכשו השנה, לאחסון יין אדום.

יותם שרון מיקב טריו:
הייתה עונה די מתונה באופן יחסי, ללא עומסי חום קיצוניים, וסך הכל ההבשלות היו טובות. הלבנים מוצלחים עם רמת חומצה טבעית נהדרת וארומות טובות. רמות הסוכר באדומים התפתחו במהירות והיה פער גדול בין ההבשלה הסוכרית לפנולית, אשר גרם להמתנה להבשלה מלאה של הטעמים והפוליפנולים. רמות החומצה נשמרו בצורה יפה הודות למזג האוויר המתון. הענבים נבצרו בבשלות טובה, אך הבציר המאוחר יחסית הפך את התסיסות ליותר קשות לניהול.