אז מה היה לנו הפעם במפגש ה- 82 במניין של מועדון יולו – YOLO?
שני מופעי שרדונה, ילידי 2008 ו- 2007, האחד ישראלי והאחר צרפתי, שיהיה גם מה להשוות, ואכן קיבלנו שני טעמים שונים מהותית. לצערנו האמיתי, העדפנו את הצרפתי באופן בולט, כפי שתראו בהמשך.

לאחר מכן עברנו למגוון יינות איטלקים וצרפתים, שהמכנה המשותף שלהם, פרט לכך שבאמת נהנינו מהם, הוא שנת הבציר – 2005. יש לומר את האמת: היה גם יין אחד שמאוד לא נהנינו ממנו, ברונלו די מונטלצ'ינו של רופינו, אך מאחר והוא פשוט היה מקולקל ומיד כולנו ויתרנו עליו, אני לא מתייחס אליו כלל בכתבה המפורטת. אני מקווה שהבעיה הייתה בבקבוק הספציפי, אם כי בגדול בביקורות שקראתי אודות היין נאמר כי 2005 לא הייתה שנה מוצלחת אצלם, ולא היו לי ציפיות גדולות, אבל בכל זאת.
ונעבור לפירוט יינות הערב.

Puligny Montrachet, Bouchard Pere et Fils, 2007
יין שרדונה, קוט דה בון, מבית היוצר של משפחת בושאר המוכרת היטב לחובבי היין הצרפתי.לא מדובר בחלקה ספציפית, אלא ביין שיוצר על ידם מענבים שנבצרו באזור זה.
בטעימה של ה- Wine Advocate (רוברט פרקר), היין קיבל ב- 2009 את הציון 88. פרקר מצא בו אף עם ריחות אפרסק, חמיצות טובה, וסיומת די "מיצית" נעימה.
רשמי טעימה – צבע זהוב בהיר "מטמטם". ריח עדין מאוד, פירותי: משמש-אפרסק, דבש. חמיצות נעימה, מעט לימונית. חמאתי. מינרלי. הסיומת ארוכה ונעימה. יין מאוזן ונעים לשתייה.
ציון יולו 14.45 (89). מחירו כ- 250 ₪.

יקב קלו דה גת, שרדונה 2008
ציפיתי למשהו מאוד מעניין וטעים לאור ביקורות שקראתי אודותיו טרם הטעימה, ולכן גם נראה מעניין להעמידו בקו ישר מול היין הקודם, שכאמור אינו עומד בשורה הראשונה של פוליני מונטרשה. לצערי ולצערנו, הוא היה רחוק ממה שציפינו.
דניאל רוגוב ז"ל קשר לו כתרים ונתן לו את הציון 93, הגדיר אותו כיין מורכב ושופע, המפגין נוכחות של תאנים, פרי הדר ומלון, מינרלי, וכן הלאה תיאורים. לא מצאנו את כל זה. גם לא את הציון.
רשמי טעימה – צבע זהוב כהה מאוד. מתחיל כבר להיראות כיין ישן. שמנוני, טעם חזק של וניל (העץ?). מתקתק. חמיצות גבוהה נעימה, שלא התאימה לנו כיין מענבי שרדונה. אחד החברים העיר בטעימה כי גם אם איננו נהנים כל כך מהיין, הוא מאוד מדבר לחך הישראלי החובב בדרך כלל יינות כבדים, אלכוהוליים ומתקתקים. יתכן. זה לא מקרה ראשון שקורה לנו, ולאו דוקא עם שרדונה. זו בכל מקרה התרשמותנו, ולמי שאוהב טעמים כאלה – אני מאחל הנאה מרובה, מכל הלב.
ציון יולו – 13.00 (86). מחירו 150 ₪.

Ermitage, Le Meal, Ferraton pere et fils, 2005
הנה עברנו ליינות האדומים. נציג ראשון של יינות סירה מאזור הרון לערב זה. Single Vineyard מחלקה המניבה מזה שנים יינות מעולים הזוכים לביקורות חיוביות ולציונים גבוהים, ומוכיחים יכולת התיישנות מצוינת.
חלקה זו מפורסמת בחשיפתה הטובה לתנאי מזג האויר באזור. היין בדרך כלל בעל צבע סגול עמוק, אף מרובה קאסיס, ממרח זיתים, כמהין, מגוון תבלינים. טאנינים חזקים ונעימים. פרקר נתן לו במקרה זה את הציון 93. לדבריו, היין יכול בשקט להאריך ימים עד שנת 2033. לא הייתי מחכה עד אז. כבר עכשיו תענוג לשתות אותו, אך כמובן אין לי בעיה לחזור אליו עוד מספר פעמים בשנים הבאות.
רשמי טעימה – צבע עמוק וחזק מאוד, טעמי דובדבן, מתובל, קצת ירקרקות, אדמתיות, עור, אוכף. חמיצות נעימה מאוד. מרירות טובה. טאנינים טובים. סיומת טובה מאוד. נותן תחושה שהוא עדיין צעיר מאוד, למרות שכבר עכשיו היין עגול ואלגנטי.
ציון יולו – 15.45 (91). מחירו כ- 500 ₪.

Barolo, Bussia, Colonello, Poderi Aldo Conterno, 2005
ברולו נכבד מבית היוצר של פודרי אלדו קונטרנו, עשוי מענבי נביולו.  יקב קולונלו באזור בוסיה בנוי על גפנים בנות 40-45 שנה.
ה- Wine Advocate נתן לו ציון 93 בשנת 2009. בשנת 2005 יוצר בהיקף קטן יחסית (40% מהרגיל) עקב גשמים תוך כדי עונת הבציר. נחשב בציר טוב מאוד ומצטרף לבציר 2004 הנחשב עוד יותר. היינות של שנים אלו הם בעלי גוף בינוני.
רשמי טעימה – צעיר אבל טוב מאוד. צבעו אדום, בין צבע הבורדו לצבע הבורגון. עושר ריחות של פירות אדומים ושחורים. הדובדבנים שולטים לטעמי. חמיצות נהדרת. גוונים של שוקולד. טאנינים עדיין אגרסיביים (הגיל). הסיומת מרירה במידה מסוימת.
מעניין כי הציונים נעו במרחב גדול, בין 13 ל- 16.5.אני אישית מאוד אהבתי אותו.
ציון יולו – 15.05 (90). מחירו סביב 600 ₪. לדעתנו יש לחזור אליו בעוד מספר שנים, וניתן יהיה ליהנות ממנו עוד הרבה יותר.

Cote Rotie, Brune et Blonde, Guigal, 2005
אנו קרבים לגולת הכותרת של הערב. כפי שסיפרתי בעבר, אנחנו נוהגים לייצר חסכון מצטבר מתקציב המועדון, ולרכוש מפעם לפעם יינות יוקרתיים, מפורסמים, איכותיים ומבטיחים.
היה לנו "במחסנית" יין קוט רוטי כזה, אבל כדי שיהיה מעניין, המארח הציב מולו המארח לטעימה השואתית ומכינה, את היין הנוכחי, גם הוא מאותה שנה. פגשנו, אם כן, בקבוק סירה צרפתי, מבית היוצר של גיגאל.
גיאוגרפית אנו נמצאים עכשיו באזור הרון הצפוני. הין מורכב מ- 96 אחוז סירה ו- 4 אחוזים ויונייה, ענבים מאחדים מהכרמים היותר טובים השוכנים על גבעות הקוט רוטי. היין מיושן במשך כ- 30 חודש בחביות עץ אלון חדשות.
רוברט פרקר, שנתן לו בפעם האחרונה בה טעם אותו (2009) את הציון 92, התייחס לארומות הנפלאות שלו, לדובדבנים השחורים ולפירות הקאסיס העולים ממנו, לעוצמתו, לגוף המלא ולטאנינים הטובים, ולא ראה פסול בשתייתו כבר ב- 2012, גם אם להערכתו היין עוד יכול להמשיך ולהשתבח למשך 10 השנים הבאות. גם אנחנו אהבנו את היין הזה.
רשמי טעימה – צבע סגול-אדום עמוק נפלא. ריח מורכב נפלא עשיר בגוונים של פירות ותבלינים. פרי אדום, תבלינים, פרחים, שוקולד. גוף מלא. חמיצות נעימה מאוד. הסיומת ארוכה ונעימה מאוד.
ציון יולו – 15.50 (91). מחירו 380 ₪.


Cote Rotie, La Mouline, Cote Blonde, Guigal,2005
חבל"ז. אחד המשתתפים תיאר את היין כלהלן: ריח – אי אי אי, טעם – הוי הוי הוי, סיומת – אוהו, ובסיכום – וואו. על זה נאמר "ללא מילים".
ובכל זאת: רוברט פרקר נתן ליין הזה את ציון השלמות של 100 נקודות. זכותו. לזכותו של היין הזה: הוא הופיע בתשע הזדמנויות, עד שנת 2005, ברשימת מקבלי ציון 100 של ה- Wine Advocate. הישג מרשים.
פרקר מהלל את הבושם המורכב מאספרסו קלוי, פלפל שחור, קאסיס, דובדבנים שחורים ורמזים לשוקולד ולפרחי אביב. הוא מתאר אותו כיין עוצמתי, מרוכז מאוד, שניתן יהיה לשתות אותו ב- 25-30 שנה הבאות ללא היסוס. הוא גם מציין אותו באופן מיוחד כבציר היותר מרוכז מאז הבציר המפורסם של יין זה משנת 1988. 89% סירה עם 11% ויוניה.
גם אנחנו אהבנו אותו מאוד, גם אם היינו מעט יותר ביקורתיים ואף אחד מאיתנו לא מצא לנכון לתת לו הציון המושלם 100.
רשמי טעימה – עושר אדיר של צבע וריחות. פרי שחור. צבע עמוק מיוחד, רגליים ארוכות, גוף מלא, טאנינים מעולים, יין סופר אלגנטי, סיומת בלתי נגמרת.
ציון יולו – 17.4 (95). כהרגלי אינני מתייחס למחירו של יין כזה החורג מהשגרה שלנו.

מהו יולו?
יולו – YOLO (ראשי תיבות: you only live once) הוא מועדון חברים חובבי יין, אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף.
אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה' האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תוכנית שנתית קבועה מראש, בכ- 10 מפגשים שנתיים.
המארח קובע את תוכנית הערב ורוכש היינות. נוהגים לטעום כ– 7-8 יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון, על בסיס 20. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.
המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם, ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון ע"י שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות.
אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כול לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחווייה הכוללת של שתית יין בחברותא ובלוויית אוכל מתאים, שגם הוא זוכה לתשומת לב מדי מפגש.

צילום דיויד אסיא