ערן פיק – הרוקר של יקב צרעה

לערן פיק, יינן יקב צרעה בהרי יהודה, יש תואר ראשון בייננות וגידול גפנים מאוניברסיטת UC Davis בקליפורניה, והוא נמנה על קבוצה יוקרתית של ייננים ישראליים בעלי תואר מ- UC Davis, כולל ישראל פלם (יקב פלם המשפחתי, לשעבר יינן ראשי בכרמל מזרחי), גיל שצברג – יינן ראשי של רקנאטי, לואיס פסקו (לשעבר היינן הראשי של היקבים תשבי ורקנאטי, ועכשיו 'הפרויקט של לואיס פסקו'), וד"ר יאיר מרגלית ("פרופסור היין", בעבר יינן ראשי ביקב תשבי ומייסד יקב הבוטיק הראשון בישראל – מרגלית).

 

לאחרונה עליתי לרכבת לבית שמש, וביקרתי את ערן פיק ביקב בקיבוץ צרעה, ובכרם שורש שלהם.

ערן התחיל את עבודתו ביקב צרעה כשהצטרף למייסד רוני ג'יימס ז"ל, המכונה  'ד"ר טרואר'. ללא כל הכשרה פורמלית הפך ג'יימס לקטליזטור רב השפעה לקידום תפישת הטרואר ומותג היין של הרי יהודה, וערן לקח את המושכות בשנת 2008 לאחר פטירתו של ג'יימס.

 

ערן מדבר בחיבה והערצה עמוקה על רוני ג'יימס, שזכה להערכה גם מייננים אחרים. ביקב סוסון ים במושב בר גיורא, לא הרחק מצרעה, הפך יין שנין בלאן בשם ג'יימס למחווה פופולרית לאיש ולפועלו. (קראו את דברי הפרידה של זאב דוניה איש יקב סוסון ים, מרוני ג'יימס).

ערן הוא בחור גבוה ונאה, עם תספורת של רוקר ופאות לחיים ארוכות, שנראה כמו נגן גיטרה בס בלהקת רוק לא פחות מיינן עבור אניני טעם מביני עניין, אך בכל מקרה הוא חי באושר עם אשתו וילדיו.

 

מי שלמד יחד איתו בדייויס לתואר Masters of Wine, הוא חברו עידו לוינסון – יינן ביקב רקנאטי וביקב הגראז' המשפחתי שלו לוינסון.
שניהם נכנסו לשנה השנייה שלהם בניסיון לעבור את הבחינה הקשה והחמקמקה לתואר זה, שרק מאות ספורות של ייננים הצליחו בכך. שיעור הצלחה של 15% בלבד בשנה, הוא הוכחה כי רק הרציניים ביותר מצליחים בכך, ולמרבית הסטודנטים נדרשים מספר ניסיונות כדי להצליח בכך. פיק ולוינסון הצליחו, וכיינן טוב ערן רוצה תמיד ללמוד עוד ולבחון את עצמו. בכל בציר הוא צריך לעשות זאת מחדש בכוחות עצמו.

 

כרם שורש (15 דקות נסיעה מקיבוץ צרעה) פחות מאתגר ויותר מתגמל מרוב הכרמים בארץ, כשהוא הוא מספק את אחד המראות היפים ביותר בכרמי ישראל, עם חלונות פנורמיים סוחפים של גפנים, עצים ומדרונות תלולים שתורמים לבריזה מקררת המגנה על הענבים לאורך הקיץ החם הארוך של ישראל.

כרם שורש, הממוקם בגובה 600-700 מטר, משתרע על שטח של 300 דונם, ומאפשר ליקב צרעה למכור לעתים קרובות כ- 30% מהענבים שלהם ליקבים אחרים.
עודף זה של ענבים נותן להם את הבחירה הראשונה לאיתור הענבים הטובים ביותר מחלקות ושורות רבות בכל בציר, למרות שלקונים פוטנציאליים של ענבים מהיקב  עדיין יש מבחר רב של שורות טובות. הם גם נוטעים גפנים חדשות ועוקרים ישנות בשיעור של כ- 8 אחוזים בשנה – זנים חדשים, קלונים חדשים של כנות קיימות, או החלפת גפנים קיימות מסיבות שונות.

 

פעם בשנה, למשך שבוע, מארח יקב צרעה את ז'אן קלוד ברואה (Jean-Claude Berrouet) המייעץ ליקב ולערן. ברואה ידוע בעיקר כמי שהיה היינן של פטרוס (אחד מיקבי בורדו המפורסמים ביותר, עם יינות שמחיריהם מגיעים בקלות ל- 1300 דולר או יותר לבקבוק) בשנים 1964 עד 2008 (44 בצירים).

 

ברואה, בן 72 שנים כיום, התחיל פרויקט חדש בשנות ה- 80: יקב דומינוס (Dominus) בנאפה ואליי בקליפורניה, שנתן לו את הניסיון הרלוונטי יותר לעשיית יין באזור חם יותר כמו ישראל, בעוד בנו לקח את המושכות בפטרוס. באופן מקרי, בן נוסף – דור ג'יימס, בנו של רוני ג'יימס, תפס את תפקיד הכורם בכרם שורש של היקב.

צרעה הרי יהודה 2013 (13.5% אלכוהול, 100 ₪, 92 נקודות)

עשוי 86% ענבי שרדונה ו- 14% סוביניון בלאן, מה שעושה אותו לשרדונה זני. 70% מהיין מיושן בחביות עץ אלון משומשות ו- 30% במיכלי נירוסטה, כל היין שוהה על השמרים (sur lees) שנותרו לאחר התסיסה, וללא תסיסה משנית (מלולקטית).
לשרדונה הלא-מלולקטי שנמזג לי יש פריכות, ורמזים לתפוח צהוב ואגס חום, בעוד הסוביניון בלאן הוסיף נימה עשבונית, לימון וטרופיות קלה. ייחודיות הזן קצת אבדה בבלנד, אבל הסך הכל מאוזן היטב, מרענן ונקי, עם תחושה טובה של פה עגול.

צרעה שורש לבן 2013 (13.5%אלכוהול, 130 ₪, 93 נקודות)

עשוי 100% סוביניון בלאן, כולו היה על השמרים במיכלי נירוסטה ובחביות 500 ליטר ישנות גדולות. ארומה ספציפית לזן: דשא ירוק מכוסח, עשבי תיבול ולימון טרי. בפה מקבלים פומלה ירוקה, לימון וגרידת ליים, עם דומדמניות ואננס. תחושת הפה עגולה יותר מהרגיל עקב השהייה על השמרים והזמן בחביות עץ אלון, שגם נתנו את החומציות הטיפוסית עם סיומת משתהה אבל עדינה.

 

צרעה שורש 2012 (13.8% אלכוהול, 130 ₪, 93 נקודות)

69% קברנה סוביניון, 28% סירה ו- 3% מרלו. התבגר 16 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות. ארומות וטעמים של קסיס, פטל שחור ואוכמניות, עם רמזים של שזיפים, דובדבנים שחורים וקופסת סיגרים, עטוף עם קצת חריפות ופלפל שחור. מתאים לשתייה כ"אדום מסעדה".
למרות שהיין יוכל להתיישן היטב לעוד כמה שנים, ערן פיק מאמין שטוב ביותר להגיש אותו שנה-שנתיים לאחר שחרורו לשוק (כלומר 3-4 שנים לאחר הבציר, או 2015-2016 ליין זה). היין די נגיש עכשיו, אך לא היה סובל מקצת חדרור בדקנטר או אפילו בכוס.

צרעה מיסטי הילס 2010 (14.5%אלכוהול, 210 ₪, 94 נקודות)
55% קברנה סוביניון ו- 45% סירה. התיישן 19 חודשים בחביות אלון צרפתי. ארומות של קסיס שחור, פטל שחור, אניס, קרקע יער. טעמים וניחוחות מרוכזים יותר. אינטנסיבי וארצי, אך מאוזן בין פרי, חבית, אלכוהול וחומציות. גוף חזק אבל חלק, שעושה יין גדול זה לבחירה מצוינת לליווי בשר בקר על הגריל או כבש עסיסי.

חלקת ה"מאובנים" שנמצאת בשיפוע החד ביותר בכרם שורש, מספקת באופן עקבי את הענבים הטובים ביותר של יקב צרעה, עם שכבה דקה של אדמת טרה רוסה על גבי שכבה עמוקה של גיר, והייתה המקור למיסטי הילס זה. בסלעים רואים מאובנים שהופכים את האתר הזה ליקר ערך לביולוגים, כמו גם לאגרונומים של הגפן.
תמהיל הענבים במיסטי הילס פתוח לשינויים בכל שנה, בהתאם לענבי האיכות של הבציר. זאת במטרה ליצור את הבלנד הטוב ביותר.

יין זה הוא תוצאת  יבול נמוך במיוחד של 400 קילו לדונם, למרות שבכרם שורש הגדול יותר, בדרך כלל נבצרים 500 קילו לדונם – עדיין צנוע, המספקים פרי מרוכז וארומות טיפוסיות של יינות ברמה עולמית.

צרעה אור 2012 (12% אלכוהול, 180 גרם סוכר לליטר, 120 ₪ לבקבוק 375 מ"ל – נמכר רק ביקב, 92 נקודות)

יין קינוח, 100% גוורצטרמינר. רמזים קלאסיים של פרי לבן – אפרסקים משומרים, משמש, כמו גם דבש עם ציפורן, תמרים, ליצ'י, ג'ינג'ר. הכל מאוזן היטב עם כמויות בריאות של אלכוהול וחומציות. זיווג טבעי לקרם ברולה, גבינות וכבד אווז.

המחיר של האור משקף לא רק את איכותו אלא גם את נדירותו, עד כמה עשייתו עתירת עבודה, כמו גם האובדן של כ- 50% מהמיץ הפוטנציאלי עקב הקפאתו כדי לעשות אותו בסגנון יין קרח (ice wine).