המסעדנית ויזמית האוכל קרן הנדלר קרמרמן שמתה ממחלה קשה, הטביעה חותם עמוק על עולם האוכל בישראל (קרן, לילית, מאנטה ריי ועוד), גם אם בשנים האחרונות נעדרה ממנו. הכתבה בגלריה של הארץ סקרה תחנות בפעילותה הגסטרונומית, אם כי הותירה יותר נסתר מנגלה. מודעת האבל על מותה חשפה טפח משיוכה למשפחת אצולה עסקית ופוליטית לאומית. בין האבלים: רחל קרמרמן (בתו של חבר הכנסת והשר יעקב מרידור ואלמנתו של איש העסקים והפוליטיקאי יוסף קרמרמן), ומשפחות קרמרמן, מרידור, בשן (מיקה ויגאל).

 

קרן פעלה הרבה למען החברה והקהילה: במשך 20 שנה הייתה חברת הוועד המנהל של עמותת על"ם, חברת הוועד המנהל של בית הספר מוזות במשך 8 שנים, וייסדה את פרויקט לילית ללימוד מקצועות הבישול לנוער בסיכון.

הצלם הוותיק אבי גנור, שיחד עם רעייתו עופרה היו שותפים של קרן במיזמי אוכל ובהקמת מסעדת מאנטה ריי, כתב בדף הפייסבוק שלו (גם תמונתה של קרן משם): קרן הנדלר-קרמרמן נפטרה. בצנעה רבה ובהיחבא שימשה עמוד תווך לקולינריה הישראלית העכשווית. אין נחמה.

כך כתב עליה ארז קומרובסקי בדף הפייסבוק שלו: קרן הנדלר קרמרמן, שהייתה פורצת דרך בקולינריה המקומית ושהקימה את מסעדת קרן המיתולוגית באבן גבירול ואת לילית, ושתרמה כה רבות לרבים מאתנו, באה אלינו מקליפורניה ובאמתחתה ידע שלא היה כאן, חוש טעם אדיר וחוש אסתטי ענקי.
היא הייתה מי שדחפה אותי לנסוע לקליפורניה וללמוד לעשות לחם. אני חב לה רבות. בישלתי בחתונה שלה, ושמחתי לראות את הבת שנולדה מיד אחר כך חובקת בן קטנטון. לצערי לא היינו בקשר בשנים האחרונות. את הצנוניות האלו עקרתי לכבודה מיד כשהגעתי הביתה מההלוויה.

יובל גזית כתב: מסעדת קרן של חיים כהן התחילה בקרן הקטנה באבן גבירול, אותה הקימה קרן הנדלר, וחיים כהן ואירית שנקר קנו את המקום ממנה, ובעצם שם חיים כהן התחיל את הקריירה שלו. אישה שהיא מוסד ועמוד תווך.

היינן אבי פלדשטיין כתב: מחווה יפה הצנוניות. אני זוכר אותה היטב. היא באה לעשות תפריט אוכל בשבלול, אחד המקומות הפורמטיביים בתחילת שנות השמונים. "ספינץ' באנדל" היא קראה לכמה עלי תרד ירוקים מאוד ועשויים מעט, כרוכים יחד נוצצים מזיגוג אסייתי ושומשום. "אגד תרד" תרגמנו את המנה. אחר כך באה קרן באבן גבירול, שהפכה לקרן המיתולוגית. מאוד כיבדתי והסתקרנתי ממנה. כואב לשמוע.