השבוע בענף היין 226: זה הזמן למהפכה

השבוע על המהפכה שצריכה להתחיל בחיתוך 50% במחירי היינות היום יומיים, וזה ישפיע גם על מחירי יינות יקבי הבוטיק. מה צריך להיות השלב הבא אחרי קבלת אישור מפעל חיוני. על המוקד יקב אמפורה. שתי תחרויות: BEST VALUE וטעימת יינות ישראל, ואחרי 27 שבועות נפרדים מפינת "חמש שאלות ל" – רמי נעמן אחרון חביב. קריאה מהנה

צילום סובב עולם: השמש שוקעת על גפני סוביניון בלאן בכרמי Cape Point בקצה הדרומי של דרום אפריקה שנכנסה ב-26.3 לסגר של 21 יום כשתעשיית היין אינה מועדפת ומוחרגת. זאת כשהבציר טרם הסתיים בחלק מהיקבים ועבודות לאחר בציר יוכלו לבצע רק מי שיסתגרו ביקבים במשך 21 ימים אלה. צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום סובב עולם: השמש שוקעת על גפני סוביניון בלאן בכרמי Cape Point בקצה הדרומי של דרום אפריקה שנכנסה ב-26.3 לסגר של 21 יום כשתעשיית היין אינה מועדפת ומוחרגת. זאת כשהבציר טרם הסתיים בחלק מהיקבים ועבודות לאחר בציר יוכלו לבצע רק מי שיסתגרו ביקבים במשך 21 ימים אלה. צילום דוד סילברמן dpsimages

לפניכם הצעות שריכזנו מ- 67 יקבים ומשווקים שישמחו להביא את יינותיהם אליכם הביתה בימים אלה בהם יקבים סגורים לביקורים, חג הפסח ממש בפתח, ומשלוחים הם הנוהל במרבית התחומים. כדאי לבדוק ולהזמין. ראו כאן

כולם יודעים כמה עולה לייצר – הר חרמון 2015 עם ציורי ילדי אלו"ט על התוויות. צילום סטודיו יסמין ואריה

1: הזמן למהפכה בענף היין – זה יתחיל במחירים

המצב א': לא קונים יין ברשתות שיווק. המצב ב': זה הזמן לקנות ביקבים ששולחים הביתה (אנחנו ריכזנו 67 הצעות כאלה, בעיקר של יקבי בוטיק. אלפים קראו, היקבים יודעים אם מכרו – אנחנו יודעים שקוראים הגיבו שהמחירים גבוהים וכדאי לקנות יינות יבוא). אבל דרושה מהפכה של ממש שתאפשר לאוכלוסיות חדשות להיחשף למוצר שכולם מפנטזים עליו, שיהיה מוצר צריכה בסיסי (כמו בצרפת, ספרד, איטליה ועוד – כן, אני יודע, ארצות נגועות קורונה, אבל בכל זאת שותים שם יין).

זה הזמן לפתוח במהלך אסטרטגי של הורדת מחירים של היינות היום יומיים – אלה שנמכרים בסופרמרקטים, ולהכניס את כל תחום היין לסחרור. ענף היין נשלט על ידי מספר גורמים מונופוליסטים גדולים: היקבים הגדולים, רשתות השיווק, חנויות היין המקצועיות והיבואנים. החודש האחרון חשף נקודה רגישה מאוד שאפשר לאמץ אותה כאסטרטגיה למהפכה: שיווק אגרסיבי של הרבה יותר מ- 67 היקבים שפנו אלינו. מאות יקבים גדולים וקטנים בפעולה דרך אתרי האינטרנט השונים, מכירת יין הביתה) ושירותי משלוחים עד הדלת (לפי הנחיות משרד הבריאות אסור להכניס לתוך הבית).

יקב קסטל La Vie - טרופי, חד כתער ומאוד מרענן. יין מקסים
כולם יודעים כמה עולה לייצר – LaVie של קסטל. צילום דוד סילברמן dpsimages

אלה לא מספיקים אלא משלימים להורדת מחירים משמעותית מאוד שנדרשת. הבעיה היחידה הגדולה שנותרה היא רשתות השיווק, שעדיין לא רואות את המהפכה ולא הפנימו כי הן חייבות להתפשר על הרווחיות ולהוריד אותה מ־35% ל־10% בלבד. ברור לי שמרבית הרשתות במדינת ישראל לא ירימו את הכפפה ולא יורידו את המחירים של היינות בתגובה. הן ינסו לעשות מבצעים נקודתיים, כי ירצו להמשיך להרוויח ולנצל ולעשוק את היצרנים, בדיוק כפי שהן עושות לחקלאים, בדיוק כפי שהן עושות בענף מוצרי החלב והבשר. הרשתות יאיימו ביבוא זול, יאיימו בסילוק מהמדפים, יפרסמו במאות אלפי שקלים, ויעשו כל דבר על מנת לא להוריד מחירים.

פה תהיה שעתם היפה של היקבים הגדולים, שאולי יבינו שאפשר לשווק יין בצורה אחרת. ציבור חובבי היין מבינים שמה שקורה בחודש האחרון זה שהיקבים במצוקה. היקבים מבינים שלאף אחד מהם לא היה אי פעם רצון להורדת מחירים אמתית. לא עניין אף מנכ"ל לחשוב איך מעלים את צריכת היין הממוצעת בישראל. אנחנו, ציבור שותי היין, לא עניינינו אף מנכ"ל. מה שעניין אותם זה להציף את רשתות השיווק בידיעה שהם עושקים אותנו במחירים מופרזים. פתאום, בשעת מצוקה ואפילו בסוג של ציניות, הם מתחננים אלינו לקנות יין, מציעים הנחות משמעותיות ומורידים מחירים ב- 20% אולי 25%.

כולם יודעים כמה עולה לייצר – הר של תבור. צילום מבחר המשקאות
כולם יודעים כמה עולה לייצר – הר של תבור. צילום מבחר המשקאות

מצטער חברים, זה לא מספיק. מצטער בעלי יקבים, לא מרחמים עליכם – כול השנים שיתפתם פעולה עם רשתות שעשקו. עכשיו זה הזמן שלנו. אתם צריכים  לחתוך מחירים ב- 50% – זו המטרה. עכשיו זה הזמן שתתחייבו למחירים אלה כל השנה, כי אתם מרוויחים גם כשאתם נותנים הנחה ומקיימים מבצעים, כי את הקופון גוזרות רשתות השיווק, ואתם יודעים את זה – ומה שיותר חמור: משתפים עם זה פעולה.

זה הזמן שלכם להילחם ברשתות השיווק, ולהכריח אותן לתת לנו את ההנחות שאתם נותנים להם. תנו להם להרוויח רק מה שמגיע להם. השינוי היחיד שיכול להיות הוא שאם הם לא יסכימו לאסטרטגיה שלכם, אתם תמצאו דרכים לעקוף אותם. הצרכן הישראלי יודע שאפשר לעשות את זה. האיום של הרשתות שהכי מפחיד אתכם בעולם – שהם לא יקנו מכם יין, כבר לא רלוונטי ולא מחזיק מים. אתם צריכים לפחד עכשיו מהציבור. אנחנו לא נקנה מכם יין, וזה צריך להיות הפחד הכי גדול שלכם. אני יכול לראות עכשיו את החיוך של מנכ"ל יקב גדול אחד או הרמת גבה של מנכ"ל יקב גדול אחר, ובטח לשמוע את הצעקות של יועץ תקשורת  (יחצ"ן) מפורסם: "אין לו מושג, הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם". הו לא, לא עוד! כולנו יודעים כמה עולה לייצר בקבוק יין שולחני יומיומי ביקבים הגדולים והמובילים (אם למנות אחדים: הר חרמון של יקב רמת הגולן, יונתן של יקב רקנאטי, יקב מוני סדרת נחל, יקב כרמל פרייבט קולקשן והסדרה האזורית, יקב דלתון סדרת כנען, יקב תבור סדרת הר, יקב ברקן סדרת רזרב, יקב קסטל סדרת LaVie). כולנו גם יודעים כמה עולה לייצר בקבוק פרמיום באותם יקבים – לא יותר מ- 10 שקלים הבדל מעלות ייצור בקבוק שולחני שנמכר ברשתות.

היקב אומנם סיפק הרבה יין לרשתות השיווק, אבל במחירים מאוד נמוכים, שהרווח בהם מועט מאוד
כולם יודעים כמה עולה לייצר – פרייבט קולקשן של כרמל. צילום איל קרן

כולנו יודעים עכשיו כמה היינות שווים באמת. כולנו יודעים כמה תעשיית היין הישראלית, הנשלטת על ידי היקבים הגדולים ורשתות השיווק, דפקה אותנו כל השנים – והאשימה אותנו בכך שצריכת היין לא עולה מזה 20 שנים. חברים, אתם האשמים. במו ידיכם חפרתם את הבור שאתם נמצאים בו עכשיו. חשפנו אתכם. זה לא הזמן שלנו לרחם עליכם בגלל המצב, זה לא הזמן לסולידריות של קניית "יין ישראלי" כי מדינת ישראל במשבר כלכלי. זה הזמן שלנו להכריז על מהפכה ולשנות את דפוסי ההתנהגות שלכם. אם אתם לא תורידו מחירים ותדאגו לתת לנו את המחירים האמתיים של היינות, לנו יש אלטרנטיבות – והן רבות.

מבצעים לא עדכניים. אך המסר ברור: השנה זה לא עבד. צילום אלון גונן

שימו לב מה קרה בחודש האחרון. על פי נתוני סטורנקסט, הציבור הסתער על רשתות השיווק והייתה עליה משמעותית במכירות של מוצרי מזון. במשקאות, שיין הינו חלק מהם, היה גידול זניח של 1.1% בלבד. נכון, הציבור לא קנה יין דווקא בחודש הכי חזק של תעשיית היין – פסח. לא בגלל שהוא שומר על כספו או רוצה לחסוך 200 שקלים בעגלת הקניות, אלא שהוא מצא אלטרנטיביות של יינות יותר זולים – יינות שמגיעים עד הבית בהנחות גדולות. קוני היין רואים את 50% ההנחה שהיבואנים נותנים להם כרגע על מבחר יינות מצוינים מתוצרת חוץ שנמכרים בחנויות המתמחות (אלה אינן כלולות בנתוני סטורנקסט). הציבור מבין שחרף ההנחות והמבצעים שהיקבים אומרים שהם עושים, עדיין המחיר ברשתות השיווק נשאר אותו דבר. יש פה התחלה של מהפכה שאתם חייבים להבין ולהפנים. אנחנו רוצים לקנות יין ישראלי טוב, אבל לא נקנה יין ישראלי יקר, כשמישהו אחר גונב לנו את המחיר האמתי של היין.

צילום מדף הפייסבוק
צילום מדף הפייסבוק

השבוע קיבלתי SMS מיקב שילה, שהתפאר כי 70% מהתוצרת שלו נמכרת בארצות הברית. מכובד וראוי, אבל שיא ההתפארות שלו הייתה שהיין MOSAIC PRIVILEGE נמכר ברשת TOTAL WINES בארצות הברית ב- 20 דולר, ופה בארץ ב 70 – 80 ₪. בואו נגיד פחות או יותר אותו מחיר, אבל לא, ממש לא. איפה מגולמות עלויות המשלוח לארצות הברית? אם אחרי המשלוח והמיסים שיש בארצות הברית, והרווח כמובן ליבואן, למפיץ ולחנות, אתה מוכר את היין באותו מחיר – אז פה בדיוק הבעיה שלנו. אותו יין מקומי עולה יותר על המדף אצלנו מאשר על המדף בארצות רחוקות (כן, שיטת המילקי, כולנו זוכרים כמה אנשים זה הוציא לרחובות). אותו יקב מוכר באותה רשת את הפרמיום EXCLUSIVE שלו ב- 100 דולר ואף יותר. ממש לא מעניין אותי בכמה הוא נמכר, מצידי שימכרו אותו ב- 500 דולר. אני לא מדבר על יינות הפרמיום שצריך בהם מהפכה. מי שמוכן לשלם מאות שקלים לגרנד וין של קסטל או יער יתיר או קצרין, שיבושם לו. אני מדבר על יינות היום יום שהם הלחם של היקבים. אלו היינות שמחזיקים את היקבים, ומהם הם עושים את הכסף. יינות הפרמיום הם למיתוג בלבד, לא מייצרים מהם הרבה.

זה הזמן למהפכה. הורדת מחירי היין הישראלי היום יומי שנמכר ברשתות  ב- 50% במהלך כל השנה, לא רק בחגים ולא רק בימי משבר. איך אמר גבריאל גרסיה מארקס, ולאו דווקא בספר 'אהבה בימי כולרה': "החוכמה באה בזמן שכבר אין בה כל תועלת". בעלי יקבים, מנכ"לי יקבים, חברת טמפו, חברת קוקה קולה, רשתות שיווק; אם לא תפנימו מה שקורה בשוק היין הישראלי, אם אתם לא מריחים את השינוי, זה אומר שאתם בבעיה.

ואתם, חברינו ביקבי הבוטיק: אתם צריכים להתכונן. כשהמחירים יקוצצו ברשתות, לא תוכלו למכור במחירים הגבוהים שאתם דורשים היום. מצד שני: אתם תמכרו. כי אתם יודעים כמה יין נשאר לכם במחסנים משנים קודמות. זה יעשה טוב גם לכם.

בעקבות הכתבה בשבוע שעבר יקב דלתא ביקש וקיבל אישור מפעל מוחרג ואף הודה לנו
בעקבות הכתבה בשבוע שעבר יקב דלתא ביקש וקיבל אישור מפעל מוחרג ואף הודה לנו

2: עברנו את פרעה שבוע 2  – הענף במלחמה, ובמלחמה כמו במלחמה

אז אישור מפעל חיוני התקבל, ויקבים ממשיכים לפעול, על פי ההגבלות כמובן. כל החוליות בשרשרת ממשיכות לעבוד: ייצור, ביקבוק, הובלה ומכירה, משלוחים, רשתות שיווק וחנויות יין. עכשיו מותר לספר כי לפני עשרה ימים, כשהחלנו להרגיש את הארומות של הסגר ושל המכה שענף היין הולך לחטוף, הקמנו קבוצת ווטסאפ קטנה של בעלי תפקידים בענף היין –  אנשי שיווק, מנכ"לי יקבים, בעלי יקבים, איש יחסי ציבור ומספר עובדי מדינה בתפקידי מפתח הקשורים לענף (חקלאות, תעשייה ומסחר, ובריאות). חברי הקבוצה החליפו דעות, והועבר בה מידע ללא ספינים ושמועות – מידע שכיוון לן איך לקבל "היתר שיוך מפעל לענפים חיוניים". הלחץ עשה את שלו, יותר נכון ההיגיון עשה את שלו, וההתלכדות נוכח המשבר של הענף צריכה להימשך בשיטת הסלמי; בשקט, בחוכמה, בחשיבה על הענף ולא רק על יקב ספציפי. ככה צריך לעבוד; לקבוע מספר מצומצם של מטרות שישפיעו על הענף למשך שנים ולא ייתנו מענה נקודתי.

המטרה הבאה: קרן ערבות הדדית על חשבון המדינה. בדיוק כפי שיש תקציב שנת שמיטה, כך צריך כרגע לדרוש שיהיה קבוע בחוק או בתקציב של משרד החקלאות, תקציב ייעודי לזמן משבר. לא תקציב חד פעמי אלא תקציב שיועבר כול שנה לטובת היקבים. את התקציב ינהל מנכ"ל מועצת גפן יין, כשעוגת התקציב תחולק על פי פרמטרים של קידום תצרוכת יין ישראלי בארץ בלבד. עזרה בעת משבר ליקבים רשומים וחברים, על פי תקנות היין שנקבעו, ושמירת האינטרס של ענף היין מול המוסדות.

צילום מכון היצוא
השקת הפעילות בארה"ב. צילום מכון היצוא

יש כרגע הזדמנות שיכולה למתג את ענף היין הישראלי אחרת, להעלות אותו מדרגה ולהכניס אותו לתודעה של בעלי התפקידים בממשלה. במקביל יש לבצע הערכה מחודשת לגבי התקציב שניתן על ידי המדינה והיקבים למכון היצוא לקידום יינות ישראליים בחו"ל (ארצות הברית), ולהעביר את יתרת התקציב לטובת קידום היין בישראל. אני מניח שמכון היצוא לא יאהב את הרעיון, אבל צריך להפקיע מהם את התקציב. זה לא שלהם, זה של היקבים, וכרגע כול נושא קידום היין בארצות הברית לא רלוונטי כנראה לשנתיים שלוש הבאות. את הכסף שיש בקופה, ומדובר בכמה מיליוני שקלים, לקחת עכשיו, ואם צריך אז לפנות לערכאות משפטיות ולבקש צו עשה וצו מניעה, על מנת שהכסף לא יועבר לצרכים אחרים של המשרד.

הענף במלחמה, וכמו במלחמה צחי דותן, מנכ"ל מועצת גפן יין, חייב וצריך לשמור על הענף; לנצל כל משאב, כל גורם ממשלתי, בלי סנטימנטים ובלי רחמים. לכנס את בעלי התפקידים במועצה יחד עם היועץ המשפטי, ולהחזיר את הכסף הביתה.

לפניכם הצעות שריכזנו מ- 67 יקבים ומשווקים שישמחו להביא את יינותיהם אליכם הביתה בימים אלה בהם יקבים סגורים לביקורים, חג הפסח ממש בפתח, ומשלוחים הם הנוהל במרבית התחומים. כדאי לבדוק ולהזמין. ראו כאן

יינן אמפורה מירם הראל. צילום רן בירון
יינן אמפורה מירם הראל. צילום רן בירון

3: על המוקד – יקב אמפורה

אחד היקבים היפים בארץ עבר מספר שינויים ומהפכות בעשור האחרון. מיינות גדולים וכבדים, שחתומים עליהם ארקדי פפיקיאן ומישל רולאן, ליקב שיש לו יינן עם שלט רחוק (מעיין קושיצקי), וצוות ייננים שלא היו מחוברים לתקשורת. הניהול עבר ב-2016 לד"ר יובל סמואל – רופא וטרינר, ובעצם מאז היקב מתקשר עם עיתונות היין בסוג של ברוגז או נתק. לא מסיבות עיתונאים, לא השקות יינות חדשים, לא יחסי ציבור, ובעצם יש כאן דממת אלחוט כבר שנים. ביקורות יין אומנם נכתבו, אבל היקב הפך לשולי מבחינת עיתונות היין, וחבל.

את היינות של אמפורה טעמתי במספר אירועי יין שנערכו, ואכן זיהיתי שינוי משמעותי באופי היין שהיה משויך ליקב. היינן הראשי בפועל הוא מאירם הראל. השבוע טעמתי ארבעה סוגי יינות של אמפורה, וללא ספק מתחיל להיות מעניין שם.

MED White 2019 בלנד של ויונייה, פרנץ' קולומברד ורוסאן. מעלה ניחוחות פרחים ופירות טריים, במיוחד משמש בוסרי, אפרסק לבן, קליפות הדרים. מתיקות קלילה בעיקר באפטר טייסט. חמאתי מאוד, חד ומעט עוקצני מחמיצות נפלאה. יופי של יין. מחירו 75-80 ₪. VFM (תמורה לכסף – תל"כ) 65 ₪.

Grenache Blanc 2019100% גרנאש לבן. יין שמקובל לטעום אותו בעיקר בבלנדים, מקבל כאן במה ראויה. מינרלי מאוד, ריחות ארל גריי ותה קמומיל. בפה שזיף ירוק, וניל. ומעט קפה בקצוות, מפתיע מאוד במורכבות שלו. הופתעתי בגדול מהעושר. מחירו 90 ₪ – VFM 80 ₪.

Med red 2017 – עשוי מענבי סירה, פטיט סירה וקריניאן, שלושה מתוך ארבעה זני ענבים ים תיכוניים שמקור גידולם בדרום צרפת – המרסלאן אינו נוכח בבלנד זה. MED בלנד של אמפורה מציע יין מתובל ופרחוני. בפה טעמי שזיף שחור, פירות יער, אגוזים קלויים ואפטר טייסט שוקולדי. טעמי החבית קצת השתלטו, והיין צריך אוורור של חצי שעה לפחות בבקבוק פתוח. מחירו 75-80 ₪, VFM לחלוטין.

ריטון רוז' 2016 – בלנד בורדו קלאסי (קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק), 24 חודשי חבית. יין מרוכז, ארומות של פרי בשל, עלי תבלין יבשים כתושים. בפה מרקם חמאתי עם חמיצות טובה, נגיעות של דובדבן, תבלינים, קליפת תפוז. מצד אחד היין מוכן לשתייה ונמצא בפיק שלו, אבל ככל שהוא נשאר בבקבוק ונטעם, בכל שעה מתגלות עוד ועוד יכולות של הבלנד הזה, ודווקא הקברנה פרנק מתחיל לצוץ בכל הדרו – “מינטיות” ונגיעות של בשר מעושן. הוא משחרר טעמים חדים של פרי שחור, פלפל, אניס ומנטה. שאפו. מחירו 90-100 ₪ – VFM לחלוטין.

אבי בן עמי מארגן BEST VALUE. צילום אהרון שץ ששת

4: שתי תחרויות יין – לא אותו דבר

שתי תחרויות התקיימו לקראת חג הפסח 2020, האחת BEST VALUE והשנייה טעימת יינות ישראל של "יין וגורמה" (אתר Winet). דווקא בימים אלו יש חשיבות גדולה לקדם יינות ישראליים מכל הסוגים – מהיקבים הגדולים שהם הכוח המניע של תעשיית היין הישראלית, וסביבם יקבי הבוטיק שמעניקים צבע ועניין, ומשפיעים גם הם על הגדולים. לפרוטוקול אני רוצה להוסיף, כי מדובר בשתי תחרויות עסקיות שהמארגנים מרוויחים מהן כסף. היושרה המקצועית והאמינות של עורכי התחרות, וכמובן הפיקוח, הם אלה שצריכים להיות הקו המוביל בבחירת היינות, ולא אינטרס אישי כזה או אחר. אני לא תמים,  ולצערי לא תמיד זה עובד. ציבור חובבי היין יודע כבר מזמן לזהות טוב מאוד, איפה נמצאים האינטרסים ומי מושך בחוטים.

צילום מאתר סומלייה
צילום מאתר סומלייה

BEST VALUE – יין טוב לא חייב להיות יקר

את תחרות BEST VALUE ואת הטעימה עבורה, מנהל אבי בן עמי (סטודיו בן עמי). מדובר בבחירת היינות שמעניקים את התמורה הטובה ביותר לכסף (עד 79 ₪). התחרות השנתית מתקיימת לפני חג הפסח, שהשנה מקבל משמעות קצת אחרת. דבר ראשון, אני שמח על כך שהתחרות התקיימה חרף המשבר וההגבלות החוקיות. מדובר בזרקור רציני, אמין ומאוד משמעותי ליקבים ששלחו את היינות לטעימה. העיתוי לפני פסח – חג קניות היין, אינו מקר. ככל האפשר גם השנה זה הזמן למלא את המלאי ביינות במחירים האלה. לחובבי היין הישראלי, זה הזמן להושיט כתף אמיתית ולעזור ליקבים למכור כמה שיותר יין במחירים שפויים וראויים, ואם אפשר ישירות מהיקבים, תוך עקיפת רשתות השיווק והזמנת משלוח עד הבית.

צילום מאתר סומלייה
צילום מאתר סומלייה

תחרות BEST VALUE מתקיימת כבר 12 שנים, ונחשבת לאמינה מבחינת צוות הטועמים, ארגון התחרות והפיקוח.  השנה נשלחו לתחרות 151 יינות ישראלים שמחיריהם בין 25 ₪ ל-79 ₪. היינות נבדקו בטעימה עיוורת על ידי צוות של 20 שופטים, שכלל סומליירים, ייננים וטועמים מקצועיים. עצה שלי: שבו מול הרשימה, והרכיבו מארז של יינות שאתם לא מכירים, מיקבים אחרים, זני ענבים אחרים, ותטעמו ותחוו.

תודה לרוני ססלוב
תודה לרוני ססלוב

ערכו רשמי טעימה (מצורף דף רשמי טעימה מקצועי של רוני ססלוב), והעבירו את הרשמים שלכם לחברים אחרים ברשתות החברתיות השונות (השתדלו להשתמש במונחים מקצועיים: חמיצות, גוף בינוני כבד או קל, אלכוהול משתלט, יין מאוזן, יין מתאים לאוכל מסוג… וכו'). אני מניח שתגלו יינות שיפתיעו אתכם ב- VFM שלהם, ואני בטוח שיהיו גם כמה יינות שלא יהיו לטעמכם. אבל זה כל העניין, לא תתאכזבו כמו מיין ששילמתם עבורו 200 שקלים.

צילום מאתר סומלייה
צילום מאתר סומלייה

הנה המארז שלי:

סוביניון בלאן אדמה תבור 2019 – 59 ₪. מאוזן מאוד, נדיב ועשיר. אחד מהטובים שאפשר למצוא.

סוביניון בלאן פרייבט קולקשן כרמל 2019 – 40 ₪. עשוי היטב, פרחוני. יין טוב.

שרדונה פרייבט קולקשן כרמל 2019 – 40 ₪. יין עשיר מאוד.

שרדונה אדמה תבור 2018 – 59 ₪. חד כתער, מהליגה של הגדולים במחיר קטן.

קולומבר M מוני 2019 – 35 ₪. למי שרוצה להבין לעומק את זן הקולומבר אסור לוותר עליו.

גוורצטרמינר פרי ראן סגל 2019 – 60 ₪. יופי של יין, חובה לטעום.

בלאן דה נואר הרי גליל 2019 – 70 ₪. שונה בנוף, מרתק.

פינו גרי ירדן רמת הגולן 2019 – 75 ₪. היקב היחיד בישראל שיודע לעשות פינו גרי.

רוזה ברברה תבור 2019 – 59 ₪. לחיי הזן האיטלקי שבתבור הצליחו להחיל עליו את חוק השבות.

קברנה סוביניון המושבה בנימינה 2018 – 35 ₪. קברנה פשוט, נקי, מדויק, בלי משחקים.

מרלו דור 2 יקב 1848 2017 – 60 ₪. פרי טוב, חמאתי מאוד, יופי.

שיראז רזרב בנימינה 2017 – 55 ₪. הפתעה, פשוט הפתעה.

סירה גמלא רמת הגולן 2017 – 59 ₪. מאוזן ומלא פרי.

מלבק רזרב מוני 2018 – 78 ₪. חמיצות מצוינת. פרי טוב ואיזון מצוין, שאפו.

רעם תבור 2014 – 79 ₪. עשוי מענבי שיראז וקברנה סוביניון. שופע בטעמים, מורכב מאוד. לא לוותר.

דבוטאז' אינספייר טפרברג 2018 – 60 ₪. עשוי מענבי  מלבק ומרסלן. עוצמתי, מפתיע, שאפו.

אלה הרי גליל 2016 – 70 ₪. עשוי מענבי סירה, ברברה ופטי וורדו. חמאתי, עסיסי, מדהים.

לסיכום: יין טוב לא חייב להיות יקר. BEST VALUE מציפה יינות כאלה, וזו צריכה להיות תחילתה של מהפכה בהורדת מחירי היין בישראל.

יאיר היידו. צילום רן בירון
יאיר היידו. צילום רן בירון

טעימת יינות ישראל 2020 של "יין וגורמה" (אתר Winet)

את הטעימה ניהל יאיר היידו (כולם היו בניו). השנה מציינים 24 שנים למגזין יין וגורמה בעריכתו של עדי אבישר, שהפך בשנים האחרונות למגזין אינטרנטי בשם Winet. זו הפעם ה- 23 שהתקיימה טעימת יינות ישראל, אליה הגיעו מעל 200 יינות מעשרות מיקבי ישראל. 40 יינות זכו בתואר מצטיינים (90 נקודות ויותר), ו-24 זכו בציון הגבוה של 89.

חברי הקוורטט מימין לשמאל: גולן פלם, דורון רב הון, ערן פיק, אלי בן זקן. צילום Alistair Cooper MW מדף הפייסבוק
חברי הקוורטט מימין לשמאל: גולן פלם, דורון רב הון, ערן פיק, אלי בן זקן. צילום Alistair Cooper MW מדף הפייסבוק

אז קודם כל נברך את קוורטט הרי יהודה שקטף את הציונים הגבוהים ביותר, למעט יקב ספרה שלא שלח יינות לטעימה ולכן לא זכה. בציון 92 זכה בלאן דה קסטל 2018 ציון  92 קיבל גם יקב פלם עם קמליה בלאן 2018, 91 קטף יקב צרעה – הרי יהודה לבן 2018, ציון 93 לקסטל גראן וין 2017, ולצידו יקב פלם עם אותו ציון 93 לנובל 2016. 92 קיבל פטי קסטל משנת הבציר 2017, וציון 91 ניתן ליין הרי יהודה 2018 של יקב צרעה.

היינן הראשי של יקב רמת הגולן כבר מעל שני עשורים
ויקטור שונפלד היינן הראשי של יקב רמת הגולן. צילום דוד סילברמן dpsimages

ממשיכים: אי אפשר תחרות בלי להזכיר את הייננים שנמצאים במִילְיֶיה הנכון שלך או שלו. אז האחד והיחיד ויקטור שונפלד מיקב רמת הגולן קטף את הציונים הללו: 90 ל- ירדן פינו גרי 2018, ציון 90 קיבל ירדן קצרין שרדונה 2018, גם ירדן סירה כרם בראון  2016 וירדן כרם אלוני הבשן 2016, 90 לירדן מלבק 2016, וציון 91 קיבל ירדן רוזה מבעבע 2012.

היינן איתי להט עמד בראש הכנס. למה שלא יהיה מעניין? צילום רן בירון
היינן איתי להט. צילום רן בירון

היינן איתי להט – ציון 91 ללהט הלבן, ו- 90 ללהט אדום 2017. היינן עידו לוינסון מיקב ברקן-סגל: ציון 90 לבטא ריזלינג 2018, ו- 90 לסירה אשכולות שלמים 2017.  צוות הייננים של יקב טפרברג קטף ארבעה ציוני 90 פלוס: אסנס שרדונה 2018 קיבל 90, לגסי קברנה פרנק 2016 – ציון 92, פרובידנס 2016 – 91, ואסנס קברנה סוביניון קטף 90.

יש כמובן עוד: כל אחד מהייננים של רקנאטי, כרמל, תבור ומוני, מהם קטף ציון אחד של 90 כי היה צריך. לסיכום: כתבתי רבות על תחרות זו, שמבחינתי הגיע הזמן לסיים אותה.

רמי נעמן יקב נעמן. צילום בטינה נעמן
רמי נעמן יקב נעמן. צילום בטינה נעמן

5: חמש שאלות לרמי נעמן מיקב נעמן

את פינת "חמש שאלות ל" התחלנו ב- 13.9.2019 עם אילן חסון מיקב FIVE STONES ומסיימים 27 שבועות לאחר מכן ב- 27.3.2020 עם רמי נעמן מיקב נעמן. בסך הכול ענו 27 נשות ואנשי יין על השאלות שלנו. משבוע הבא: שאלות לסומליירים. יש למה לחכות

לפני הכול: הצג את עצמך

רמי נעמן, בן 64, לפני עשרים שנה עזבתי את רמת השרון ואת עולם הקולנוע עם רעייתי בטינה, ופתחנו בהרפתקה ברמות נפתלי. שתלנו כרמים והקמנו יקב קטן ומוקפד עם מגוון יינות מזני בורדו. יקב נעמן מייצר כ- 10,000 בקבוקים בשנה, משתי סדרות: יינות זניים – ובלנדים הנקראים על שם להקות: Deep Purple, Pink Floyd, 10 Years After, Black Velvet. יקב נעמן יזם את הקמת "יין נטו", שהיום שותפים לו 15 יקבים. יינות יקב נעמן זכו עד כה ביותר מ- 30 פרסים בין-לאומיים.

ממה אתה הכי נהנה בעולם היין?

בשלב ההכנה – לרקוח בראש בלנד חדש, לעיתים באמצע הלילה, ואז להכין ולטעום אותו בפעם הראשונה. איזו שמחה! בשלב המכירה – לראות את מבע התענוג וההפתעה מתפשט על פני הטועמים.

מה צריך לעשות כדי ששתיית יין בארץ תעלה?

לחנך מגיל צעיר שיין הוא חלק מהארוחה, חלק מתרבות, ולא מכשיר לשכרות. במסעדות הייתי רוצה לרכוש יין במחיר חנות בתוספת דמי חליצה, ולא במכפלות שלוש וארבע – כדי שיותר אנשים יזמינו יין.

איך אפשר לקדם מכירות יין ישראלי בעולם?

לספר את הסיפור שלנו: הסיפור של ארץ ישראל עם 6,000 שנות הכנת יין, עם אלפי גתות עתיקות מהמדבר ועד לגולן ולגליל, עם תרבות יין שימיה כימי התרבות האנושית שצמחה מכאן.

איזה יין שלך אתה הכי אוהב לשתות?

התשובה שאני נותן מדי יום ביקב היא שתלוי בשעה, במצב הרוח, באוכל… היום נראה לי שאשתה ויונייה עם הפורל שמתוכנן, ואחר כך פטי וורדו גרנד ריזרב 2017 שביקבקתי רק לפני מספר שבועות, ומדהים אותי.

איזה יין של יקב אחר אתה אוהב לשתות?

איך לענות בלי להסתבך עם כל חבריי… בין השאר אני אוהב ברברה של יקב רמות נפתלי, קברנה פרנק של יקב שטרן, קסטל גרנד וין, ג'יימס שנין בלאן של סוסון ים, ו…עוד רבים וטובים.

לפניכם הצעות שריכזנו מ- 67 יקבים ומשווקים שישמחו להביא את יינותיהם אליכם הביתה בימים אלה בהם יקבים סגורים לביקורים, חג הפסח ממש בפתח, ומשלוחים הם הנוהל במרבית התחומים. כדאי לבדוק ולהזמין. ראו כאן

 






תגובה אחת

  1. אלה הרי גליל 2016 – 70 ₪. עשוי מענבי סירה, ברברה ופטי וורדו. חמאתי, עסיסי, מדהים..
    זאת דוגמה. אני לא מצליח להבין(אולי הבעיה היא שלי בהבנת הנקרא) את היין הזה ראיתי ברמי לוי ב 50 שח,
    אני באופן אישי קניתי שניים ב 110 בסטופ מרקט, בויתקין. אז מה זה המחיר הזה 70 שח?
    כתבה שלמה שצריך להוריד מחירים שליצר יין טוב יותר משולחני עולה 10 שקלים יותר ואז אתם מפרסמים יינות עד 79 שח?
    סוביניון בלאן 2019 40 שח?
    נראה לי שאתם לא הפנתם את מה שאתם כתבתם, על הורדת המחירים.
    או, כפי שכתבתי… אולי הבנת הנקרא שלי לוקה בחסר.

כתבו תגובה