השבוע בענף היין 247: סופסוף מנכ"ל ליקב ירושלים, והאם הטרואר של רמת הגולן השתנה?

השבוע ליאור לקסר מתמנה למנכ"ל יקב ירושלים, ראיון וירטואלי עם עמיחי לוריא מיקב שילה ועוד עליו בהמשך המדור, מחיר הזהב וזוכים באשכול הזהב, בציר 2020 – היקבים יתיר ותל אפק, ביקורות – שני יקבים מרמת הגולן, הגאטו נגרו חוזר, וכוחו של סופרייר דאבל מגנום. קריאה מהנה
משמאל לימין: ליאור לקסר – מנכ"ל והיינן הראשי של יקב ירושלים, כרמית ארנרייך – סמנכ"לית שיווק ויצוא, והיינן אריאל ביר. צילום אריאל ביר

1:המשימה של ליאור לקסר ביקב ירושלים – להוביל את השינוי

ליאור לקסר, היינן הראשי של יקב ירושלים מונה השבוע למנכ"ל בפועל של היקב, הבעלים, משפחת גואטה, החליטו לא להביא מנכ"ל מבחוץ או כזה שלא הגיע מתחום היין, והציעו ללקסר למנכ"ל את היקב יחד עם תפקידו כיינן ראשי, עם כל מה שמשתמע מניהול של יקב שמייצר כ 4 מיליון בקבוקי יין בשנה. הגודל לא מפחיד את ליאור לקסר, והתפקיד שלו בעיקר הוא למקסם את הפוטנציאל באיכות חומרי הגלם, שבשנים האחרונות משתפרים אבל לא מספיק. קודמו בתפקיד המנכ"ל, ארז וינר, שיפר את היקב מבחינה טכנולוגית, והשקיע מיליונים בציוד חדיש. כל נושא הכרמים וחיפוש חלקות חדשות באזורים שונים בארץ ולא רק במרכז, היה מטרה משנית.

ליאור לקסר. צילום אלדד רפאלי
ליאור לקסר. צילום אלדד רפאלי

את זה לקסר הולך לשנות, עם חיפוש מקומות חדשים נקיים מווירוסים, נטיעות של זנים חדשים ועמידים, ובעיקר הנגשת היינות הבסיסים של היקב לקהל מגוון יותר שייהנה מאיכות מעולה. גם כל נושא יינות הפרמיום יטופל כיאה ליינן בסדר הגודל של ליאור. מי שניהל ביד רמה במשך 15 שנים את הצד המקצועי של יקב כרמל שהחליף מנכ"לים כל שני וחמישי, יודע את העבודה. הוא צמח מלמטה, מתוך התעשייה. הוא מדבר בגובה העיניים עם כורמים מנוסים ועם אגרונומים, ויודע בדיוק את כל הפוילשטיקים הקטנים שצריך להימנע מהם, ואת זה רק אדם שמכיר את התעשייה יודע לעשות. הדבר הנוסף והחשוב שלקסר צריך לטפל בו, זה כל נושא התדמית של היקב וכמובן יחסי הציבור שלו – לא פחות חשוב מחומרי גלם משובחים. לרצות קהלים חדשים ולקרבם למותג שלך, זה לא דבר פשוט היום. לא מספיק סיפור טוב של כורם ומשפחה וכולי וכולי שכל יקב מוצא או ממציא לעצמו. העולם משתנה, הקהל משתנה, ואסור להישאר מאחור, הצוות של יקב ירושלים מנוסה ולויאלי. תפקיד המנכ"ל מצד אחד הוא להסתכל תמיד על המספרים והתוכניות, ולהכין את המהלכים הבאים ברמה האסטרטגית והטקטית. מצד שני הוא יצטרך להתעסק הרבה בנפש של העובדים, בגיבושם ובחיבורם לחזון שלו. זה הזמן של לקסר להמציא את עצמו מחדש, גם כשהתקציב הוא לא מה שהיה לו ביקב כרמל. זה הזמן שלו להיות יצירתי, כי מנכ"ל לא יצירתי משול למחשב.

ליאור, והכי חשוב: שחרר מעצמך ותיפרד לשלום מהאגו – הוא האויב הכי גדול שלך! יקב ירושלים הולך להשתנות בשנים הקרובות. לדעתי הוא הולך לנגוס בלא מעט יקבים אחרים, ולהפוך לאחד המובילים בישראל.

ערן גולדווסר יינן יקב יתיר. צילום טוב רואי

בציר 2020 – 20 שנות פעילות ליקב יתיר

יקב יתיר מציין 20 שנות פעילות, וכמובן שעכשיו מתמקדים שם בבציר שיימשך כחודשיים עד אוקטובר בכרמים הנטועים בטרואר ובאקלים המדברי. הבציר מתבצע משעות הלילה המאוחרות עד הצהריים למחרת, כשהתסיסה מתבצעת במכלי עץ או בטון להדגשת טעמי הפרי. כרמי יקב, יתיר ששטחם כ- 500 דונם, נטועים על גבי מדרונות ביער יתיר שהינו היער הנטוע הגדול ביותר בישראל, בגובה של עד 900 מטר בקרבת היקב.  היקב מגדל 17 זנים שכולם נבצרים השנה, אך הזנים החדשים צריכים ולהתבגר לפני שיצאו לשוק, כך שלכל המוקדם יופיעו בעוד שנה ביינות הלבנים. הזנים הלבנים: רוסאן, שנין בלאן, גרנאש לבן, ויונייה, קלארט בלאנש. הזנים האדומים: קברנה סוביניון, קברנה פרנק, מרלו, מלבק, פטי וורדו, טנאט, טמפרניו, סנסו, גרנאש (אדום), קריניאן, סירה, מורבדר. בסך הכול ייצר היקב השנה כ- 150,000 בקבוקים

גרנאש בכרם המאגר מבשיל בקרני שמש הבוקר. צילום מהיקב

ערן גולדווסר, היינן הראשי של יקב יתיר: "זו תקופה מאתגרת עבורנו, אך משמחת באותה המידה, מכיוון שאנו מממשים הלכה למעשה את הפוטנציאל של הענבים האיכותיים שלנו. השנה אנחנו מתחדשים עם זנים לבנים – גרנאש לבן וקלארט, ועם זנים אדומים – קריניאן וסנסו, כולם ים תיכוניים שאמורים לגדול בהצלחה בתנאי היובש והחום שקיימים אצלנו. אנחנו מקווים לייצר מהם יינות רעננים עם חמיצות טבעית, ולשלב אותם בבלנדים הקיימים שלנו".

צילום אראל ניצן אגרונום יקב יתיר

בנוסף החליטו ביקב יתיר לנסות השנה צורת נטיעה ותיקה אך חדשה ליתיר: כרם גביע, כשבמקום שהגפן תיתמך בשילוב חוטי ברזל, בכרם גביע הגפן תומכת בעצמה, מה שמאפשר לה לייצר צל עצמי לפירותיה ולמצות את איכות תפוקת הפרי. גולדווסר מסביר: "נטיעת כרם הגביע היא דוגמה לצורה ותיקה שנשכחה, ואפשר לומר שבצורה מסוימת היא מזקקת את האני מאמין שלנו: לנטוע זנים המתאימים לאקלים בדגש עם איכות ולא על כמות, לאפשר להם לגדול באופן המיטבי עבורם ולבצור אותם בזמן הנכון ועם הרבה אהבה ושמחה".

צילום דוד סילברמן dpsimages
עמיחי לוריא יקב שילה. צילום דוד סילברמן dpsimages

2: ראיון וירטואלי עם היינן עמיחי לוריא מיקב שילה

הבהרה לשאלות שקיבלנו מקוראים: וירטואלי פירושו כאן יותר דמיוני ופחות אמיתי, אם כי יש בו אלמנטים אמיתיים. מסובך. עמיחי הוא אמנם יינן יקב שילה, אך ביקב בו הבעלים מתגורר רוב הזמן בחו"ל, נוצר זיהוי חיובי חד ערכי בין עמיחי ליקב

סרט שמלווה אותך?

כל סרטי Star Trek , וכמובן כל הסדרות. פשוט עולם ומלואו.

עריסת חתול (באנגלית Cat's Cradle ) הוא ספר מדע בדיוני משנת 1963 מאת קורט וונגוט. "אנו הבוקונוניסטים (חברי דת בדיונית שבה מאמינות רבות מדמויות ספרו של קורט וונגוט) מאמינים כי האנושות מאורגנת בקבוצות, קבוצות המבצעות את רצון האל מבלי לגלות מה הן עושות. קבוצה כזו נקראת קאראס לפי בוקונון, והכלי, הקנקן, שהביא אותי אל הקאראס המסוימת שלי היה ספר שמעולם לא סיימתי, הספר שאמור היה להיקרא: 'היום שבו נגמר העולם'."

ספר שתיקח איתך לאי בודד?

'תולדות היהודים' של עשהאל אבלמן. הבן שלי קנה לי, כשסיימתי את הספר מיד התחלתי לקרוא אותו שוב.

שלמה: "לא קוראים לי שלמה. אני החלפתי את השם, נו.; בת שבע: "בסדר, אז איך לקרוא לך?"; שלמה: "קהלת"; בת שבע: "קהלת? קהלת זה שם של בת"; קהלת (לשעבר 'שלמה'): "מה זה משנה, אמא? מה זה משנה? הכול הבל הבלים, הכול הבל, את לא מבינה?!" (היהודים באים, כאן 11)

רעיון פילוסופי שמלווה אותך?

'רבן יוחנן בן זכאי היה אומר: אם הייתה נטיעה בתוך ידך, ויאמר לך: הרי לך משיח! בוא ונטע את הנטיעה, ואחר כך צא והקבילו'.

אני באמת מאמין שברוך שפינוזה היה מושפע ממה שכתב ריב"ז כשהוא כתב: 'יתר על כן, אלמלא ריככו יסודות אמונתם את נפשותיהם, הייתי מאמין בהחלט כי ביום מן הימים בבוא שעת הכושר שוב יקימו את ממלכתם ואלוהים יבחר בהם מחדש'. "אתם שם… תמשיכו, זה בסדר. אני לא פה." (אלוהים)

בלאן בלאן של רמת הגולן. צילום מהיקב

יין שהיית לוקח לאי בודד?

לאי בודד אני לוקח בלאן דה בלאן של יקב רמת הגולן!

"מים לעצמי המלך מים מים לעצמי, מים לעצמי המלך מים לעצמי" (על בסיס השיר "מים לדוד המלך)"

מאכל מנחם?

תבשיל כבש  Low and slow עם המון ירק וירקות.

"הביטו לשמים ושאלו את עצמכם: הכבשה אכלה את השושנה או לא אכלה? ותראו איך הכל משתנה… ושום מבוגר לא יבין לעולם שזה חשוב כל כך!" (אנטואן דה סנט-אכזופרי, הנסיך הקטן)

בוצרות מרלו של תל אפק בכרם תשע – לירון אשתו של שלומי, והבת שובל. צילום שלומי צור

עת בציר 2020 – יקב תל אפק

שלומי צור, יינן ובעלים של יקב תל אפק, צילם וכתב. שלומי הוא  בעל תואר שני בינלאומי בייננות וכורמות של הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית: "שנה שלמה של ציפייה בחייו של היינן, ומערך שלם של דיגומים וניסיון מקצועי, מתנקזים לנקודה אחת בזמן, להחלטה קריטית אחת "זוהי עת בציר". סביבי הכול נעצר, כעת זה הכרם והיין. רשת של נתונים ושיקולים בתוכנית הבציר נבחנים כל הזמן מול המציאות בכרם, והכרם מדבר… צריך לדעת להקשיב. להיות מספיק גמיש במחשבה, לשנות תוכניות אם אין איזון בין האקסל לתמונת המצב בכרם, אם אין הלימה בין השיקולים היינניים לבין אלו הלוגיסטיים.

הבוצר הרציני – הבן תומר צור. צילום שלומי צור

דריכות, מיקוד, התרגשות והרבה אופטימיות מלווים אותי העונה, ועימה 6-7 בצירים: של לבן, רוזה, והיתר אדומים. הבציר הראשון היה בלנד לבן של ויונייה, גוורצטרמינר ופרנץ' קולומבר בתסיסה משותפת. הענבים מכפר קיש, "כרם תשע" של אביטל שחר, ייננית וכורמת מעולה. האתגר של הבאת שלושת הזנים לזמן בציר אחד היה מרתק, והוא הושג. הבלנד עובד ונכנס לתסיסה, והתירוש נראה וטועם נהדר. הבציר השני היה של המרלו, גם הוא מכפר קיש, הציף אתגר לא פשוט בלכוון להבשלה פנולית מלאה, ולהימנע מבריקסים גבוהים באזור החם של התבור. לא מעט התחבטויות, וכולם ממתינים לסימן, בכוננות קריאה "עת בציר!"

לבוצרים הידד – הנוער הבוצר בכרם תשע. צילום שלומי צור

זמן הבציר בכרם כפר קיש חשף מחזה מרהיב של בוצרים ובוצרות, חברים ובני משפחה בגילאים צעירים 8-25 שקמו עם עלות השחר והתייצבו לעבודה לא קלה בכרם. אלה בצרו את השורות שלנו, ולצידם נערים ונערות מיישובי הסביבה, שעבורם זו עבודה לחופש הגדול אצל אביטל שחר. יש לא מעט אפשרויות לבלות או לעבוד, והם בחרו "בציר". ולא, זו לא הפעם הראשונה שלהם… הייתה אוירה מלאת חיים וקסם אצל החבר'ה האלה, שלוותה בהתבדחויות,  קיטורים, ובעיקר בעבודה מאומצת, שבסופה ארגזים מלאים נערמו לאורך שורות הכרם, מוכנים לאיסוף. אז תענוג לראות ולדעת שיש כזה דור – שותף, מעורה, מחובר לעשייה. דור שנותן לי כיינן כוח ומקום להמשיך ולהתחבט ולהתכוונן  ל"עת בציר". כבר מצפים לבציר הבא.

צילום pixabay

3: הזהבים של אשכול הזהב 2020

אומרים שזהו חלק מאפקט הקורונה, אבל בחודשים האחרונים עלה מחיר הזהב, כאשר ביום רביעי השבוע (19.8) היה מחיר אונקיית זהב 2,015 דולר לעומת 1,789 דולר ב- 1.7.20 (נתוני 'ברכת זהב'). ביום רביעי השבוע גם פורסמו תוצאות תחרות אשכול הזהב 2020, ונראה כי צל הקורונה לא האפיל על התחרות שהתקיימה זו השנה ה-18 ברציפות ונשלחו אליה 291 יינות שנבדקו על ידי 24 שופטים תחת פיקוחם המסורתי של חיים שפיגל ועו"ד נחמן כהן צדק, יו"רים משותפים. כחלק נוסף של התקופה, התחרות השנה נערכה בצל הקורונה, ולכן הזוכים הוכרזו רק ברשתות החברתיות. אבי בן עמי המארגן מבטיח שברגע שיפתחו את היכל התרבות בתל אביב יחולקו הפרסים, וכמובן המפגש הססגוני והדידקטי בוא יבוא. את התוצאות המלאות תמצאו כאן, והנה כמה תובנות שלנו בעקבות תחרות 2020.

יאיר שפירא מנכ"ל יקב רמת הגולן – שנתיים ביקב עם ויקטור שונפלד היינן הראשי – יותר מ-28 שנים ביקב. צילום דוד סילברמן dpsimages
יאיר שפירא מנכ"ל יקב רמת הגולן עם ויקטור שונפלד היינן הראשי. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב רמת הגולן

תחרות אשכול הזהב מגלה טפח ומכסה טפחים בכל מה שקשור לענף היין המקומי. מלבד מי זכה במקום ראשון שני ושלישי, יש הרבה שאלות מרתקות שהתשובות להן לא תמיד קלות ליקבים. התחרות היא סודית, כך שמלבד היקבים שהשתתפו וזכו, לא ידוע  בין השאר מי השתתף ולא זכה. השנה, למשל, יקב הרי גליל לא מופיע בשום קטגוריה של זכייה, וסביר להניח שהוא לא השתתף לעומת האח הגדול שכן שלח יינות.

סוביניון בלאן 2019 של יקב רמת הגולן קטף מקום שני, גמלא בלנד אדום 2017 קטף את המקום הראשון (דרך אגב, לא מצאתי אותו בשום חנות יין ברשת, וגם לא של דרך היין המשווקת של היקב), מלבק ירדן 2017 מקום ראשון, טמפרניו גמלא 2017 מקום שני. מאחר ומדובר בתחרות שמבחינת עיתוי פרסום התוצאות מיועדת לדחוף את היינות לטובת חגי תשרי, לא ברור לי למה שלחו את היינות האלה לתחרות, ולא ברור לי איך לא שולחים אליה את היינות של יקב הרי גליל – היותר קלילים ונגישים לקהל הרחב שפחות מכיר אותם. להעלים ככה יקב שמתפתח בשנים האחרונות וקצת מבדל את עצמו מהאח הגדול, מרגיש כמו אי הבנת השטח לחלוטין.

נדב ארנס מנכ"ל יקב כרמל (משמאל) ויפתח פרץ היינן הראשי. צילום דוד סילברמן dpsimages
נדב ארנס מנכ"ל יקב כרמל (משמאל) ויפתח פרץ היינן הראשי באחד מכרמי היקב. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב כרמל

יקב כרמל עדיין נאחז בכרם קאיומי שכבר לא קיים, אבל הריזלינג 2017 קטף את המקום הראשון. שאר היינות שזכו בפרסים בתחרות, מלבד הפינו גרי 2019, הם משנת בציר 2016 ונעשו על ידי היינן הקודם ליאור לקסר.– היום מנכ"ל ויינן ראשי של יקב ירושלים.

עידו לוינסון. צילום ישראל פרקר
עידו לוינסון היינן הראשי של יקב ברקן. צילום ישראל פרקר

 יקב ברקן

יקב ברקן זכה (או שלח) רק עם "יינות הבוטיק בתוך ברקן"  של היינן הראשי עידו לוינסון, שנעשים במשורה ובכמויות קטנות, ולא משקפים את היינות האחרים של היקב. ריזלינג בטא 2018 זכה במקום השני, פטיט UF סגל 2017 זכה במקום הראשון, מרלו פרי ראן סגל 2018 זכה גם כן במקום ראשון. מתיישן משנת בציר 2011 – אלטיטיוד קברנה 2011 זכה במקום ראשון – מחווה נאה לאד זלצברג, היינן הראשי הקודם. שאר היינות המובילים של ברקן לא השתתפו או לא זכו, ומעניין למה.

יונתן שוטס. צילום מאשה סקילי
יונתן שוטס היינן הראשי הנוכחי של יקב בנימינה. צילום מאשה סקילי

יקב בנימינה

יקב בנימינה זכה באשכול הזהב השנה בארבעה מקומות ראשונים, שני מקומות שניים ומקום שלישי אחד. מקום ראשון: רזרב שרדונה 2019, רזרב מרלו 2017, אבני החושן אודם 2018, ורזרב מרסלן 2018. מקום שני: רזרב שיראז 2017, אבני החושן תרשיש 2016. מתוכם יינות של יונתן שוטס היינן כיום מתחילתם עד ביקבוק: שרדונה 19, אודם 18 ומרסלאן 18. מרלו 17, יהלום 17 ושיראז רזרב 17 הם יינות בציר משותף עם יפתח פרץ היינן הראשי הקודם, היום ביקב כרמל. ביינות אלה הבלנדים הם של יונתן שוטס, ורק את התרשיש השניים הכינו מתחילתו עד סופו במשותף.

יקב טפרברג שלח בעיקר יינות משנת הבציר 2016 וקטף מספר פרסים נאים. יקב תבור שלח יינות משנות בציר 16-17-18-19, והזכיות שלו מרשימות.

עמיחי לוריא יינן יקב שילה
עמיחי לוריא יינן יקב שילה. צילום שחר כהן

הפתעת התחרות: יקב שילה

ללא ספק ובלי עוררין, יקב שילה והיינן עמיחי לוריא (גיבור הריאיון הווירטואלי שלנו השבוע) כבשו את התחרות עם סדרת סוד וסדרת לג'נד. כבר שנים עמיחי לוריא מטפח את הכרמים שלו, ויודע בדיוק מה הוא עושה. היינות שלו מורכבים, מלאי עומק, מעניקים חוויה גסטרונומית, ובעיקר נעשים בדיוק מרבי. טביעת האצבע הייננית שלו נמצאת בכל בקבוק. אין הרבה יקבים בסדר הגודל הזה שיכולים להתהדר בכזו איכות, בעיקר אם אנחנו מדברים על היקבים שנמצאים ביהודה ושומרון תחת אותו טרואר. אצל שילה הטרואר אכן בולט ויוצא החוצה. אין ליקב הזה יחסי ציבור רעשנים שמנסים להסתיר יינות בינוניים. העבודה היא סיזיפית, ואכן ראוי עמיחי לכל הפרסים שקטף. שאפו.

אלי שירן יקב שירן. צילום איל גוטמן
אלי שירן יקב שירן. צילום איל גוטמן

יקב שירן

יקב שירן והיינן אלי שירן לחלוטין לא הפתיעו אותי. ויונייה 2019 קטף מקום ראשון, טריאדה 2019 קטף מקום שני. לאט אבל בטוח מבסס אלי את מעמדו כיינן מהליגה של הגדולים.

לינה סלוצקין יקב קדמא. צילום רות סלוצקין
לינה סלוצקין יקב קדמא. צילום רות סלוצקין

יקב קדמא

אשכול הזהב 2020 הוא חגיגת העשור של יקב קדמא של הייננית לינה סלוצקין, שהוקם כיקב היחיד בארץ אשר משתמש בכדי חרס ענקיים כחלק מתהליך הייצור של היינות בשילוב של שיטות עתיקות עם ידע עדכני. בשנים הראשונות ליווה את לינה היינן ארקדי פפיקיאן, ובשנים האחרונות מורגשת היטב טביעת האצבע המאוד ייחודית של הייננית המוכשרת. יינות אחרים, שונים, מרתקים, מאוד מיוחדים, בלי לעגל פינות, בלי להיות טרנדית, עשייה מהנשמה. שאפו על הזכיות באשכול 2020: שרדונה קדמא 2018 מקום שני, לירא 2017 מקום ראשון, גראן רזרב 2016 מקום שני, ועוד. כאמור מדובר ביינות יוצאי דופן שאסור להתעלם מהם.

צילום דוד סילברמן dpsimages
אסף גלאי מיקב גלאי באשכול הזהב 2018. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב גלאי

היינן אסף גלאי שמייצר יינות בנגב הצפון מערבי, זכה עם הקאסה נגב 2016 (בלנד מענבי קברנה ומרלו) במקום הראשון, ואם נעקוב אחרי הזכיות של הקאסה נגלה שבציר 2015  שלו זכה בטרה וינו 2018 במדליית כסף, בציר 2014  זכה בטרה וינו 2019 במדליית זהב, וקאסה בציר 2014 זכה באשכול הזהב 2018 במדליית זהב. קאסה רוזה 2019 מענבי מרלו זכה במקום השני בתחרות 2020. יינות מהנגב מאופייני טרואר ייחודי, שיינן מוכשר פשוט מוציא מהם את המיטב כל שנה ושנה.

לסיכום: רב הנסתר על הגלוי. יקבים שבוחרים לא להשתתף נשארים מאחור, ואל להם להלין כי לא כותבים עליהם. אשכול הזהב פותחת חלון לאלפי לקוחות שמחפשים יין טוב לקראת החגים. הרשימה השנה מרשימה, ואכן יש יופי של יינות שזכו ושאותם צריך לקנות ולנסות. נתראה בהיכל התרבות.

ויקטור שונפלד היינן הראשי של יקב רמת הגולן ויעל גיא מנהלת שיווק ומכירות בינלאומיות. צילום דוד סילברמן dpsimages
ויקטור שונפלד היינן הראשי של יקב רמת הגולן ויעל גיא מנהלת שיווק ומכירות בינלאומיות. צילום דוד סילברמן dpsimages

4: ביקורת יין – ירדן קברנה פרנק 2017 של יקב רמת הגולן

"ויקטור שונפלד, היינן הראשי של יקב רמת הגולן, סבור שבגולן ובגליל ענב זה (קברנה פרנק) מתאים רק כסוכן ערבוב בבלנדים אדומים בסגנון בורדו. לדבריו, הקברנה פרנק לא יפגין עומק ורוחב שענבים אחרים עשויים להשיג בחבלי ארץ אלה. לעומת זאת, לזן הזה יש כנראה עתיד מבטיח בהרי ירושלים ובעמק האלה". כך ציטט  דניאל רוגוב ז"ל, מבקר היין של עיתון הארץ, את שונפלד בכתבה מ- 22 ביולי 2010.

לאור הקביעה המאוד ברורה של ויקטור, שאלתי מה השתנה בטרואר של רמת הגולן בעשור האחרון, שהביא אותו ליצור ולהוציא לשוק קברנה פרנק זני בסדרת ירדן. התשובה שקיבלתי: "למעלה משלושה עשורים שיקב רמת הגולן לומד את אזור הגידול. צבירת הידע, הטכנולוגיה וההשקעה בהקמת משתלת ריבוי בשיתוף אנטב, מספקת חומר ריבוי נקי. כל אלו מאפשרים ליקב להביא זנים חדשים ולהגיע לאיכות בזנים השונים, תוך התאמה ודיוק לאזור הגידול. קברנה פרנק מגודל על ידי היקב שנים רבות, ואנו שמחים שהגענו לאיכות כזו  שאפשרה יצירת  קברנה פרנק זני בסדרת ירדן".

הפעם אני מסכים עם מה שכתב רוגוב לפני 10 שנים. הקברנה פרנק 2017 שהוציא השבוע היקב לחנויות, הוא יין בעיקר בומבסטי. הריחות של פלפלים ירוקים, העלים היבשים, טבק וטעמי קפה מכים ללא רחם. הפה שופע פרי ריבתי מעט מעיק, וגם פה הקפה שולט. אני לא יכול להתעלם מהעובדה שמנכ"ל היקב הנוכחי הגיע לענף היין מתחום הקפה, ואולי זו מחווה של ויקטור שנועדה להזכיר למנכ"ל ימים אחרים. בכל אופן, 135 ₪ קצת יקרים בשביל בקבוק קפה.

אורי חץ - ב-2007 יינן שאטו גולן. היום יינן ושותף ביקב
אורי חץ יינן ושותף ביקב שאטו גולן. צילום שחר פליישמן

5: ביקורת יין – שניים של יקב שאטו גולן

שאטו גולן גשם לבן 2019  – בלנד של 60% ענבי גרנאש בלאן בתוספת 40% ענבי רוסאן, 8 חודשי חבית לא חדשה. אכן יין מרשים, נקי, חד כתער. חמיצות טובה, איזון מושלם. פרחוני, הדרי, וקצת פירות קיץ עולים ממנו; אפרסק וקצת אגס בוסרי. יין משובח, שאפו. מחירו 179 ₪ – VFM: תג מחיר שמיימי.

שאטו גולן סירה 2018 – ענבי הסירה קיבלו מעט תוספת של קברנה סוביניון.יין בומבסטי, טאני במיוחד, פירותי. סירה עוצמתי עם המון ליקריץ, עשבי תיבול, קקאו משובח. יין  שצריך עוד כמה שנים בבקבוק כדי להגיע לשיאו. מחירו  155 ₪ – VFM: בעוד כמה שנים ללא ספק יהיה שווה את המחיר.

6: על המוקד – גאטו נגרו גרסת 2020

שנת אלפיים תהיה זכורה לעולם כשנה שהתחילה בחרדה  עקב המושג באג 2000, כולנו ציפינו לסוף העולם ולקריסה טוטאלית של כל המערכות שמחוברות למחשבים. בבוקר התעוררנו למילניום חדש, ושום דבר לא השתנה בעצם. הדבר המשמעותי הנוסף שקרה בשנת 2000, הינו הצפה של השוק ביינות שהגיעו מארגנטינה. אף אחד מאיתנו לא הבין איך אפשר לייצר יין "כזה טוב" במחיר כזה נמוך. היינות להם הורגלנו אז בארץ במחירי יינות יבוא, היו בעיקר של רמת הגולן ויקב כרמל. תוך זמן קצר התברר שהיינות שיובאו על ידי משפחת שקד פשוט ממכרים, ומיליוני בקבוקים הציפו את השוק ונתנו מענה למחסור הגדול שהיה לשוק המקומי בעיקר בענבי קברנה סוביניון, עד כדי כך שבגלל המחסור היו כאלה (בלי שמות) שסחטו טונות של ענבי קריניאן וקראו ליין קברנה סוביניון.

דרך אגב, הגאטו נגרו הארגנטינאי הפסיק את "השקר" הזה, כי היה למה להשוות. מבקרי היין דאז שיבחו את היין, ובעצם קבעו שלא משנה מה יש בתכולת הבקבוק. כל עוד שעל התווית רשום קברנה סוביניון או מרלו, הכל יימכר. רק במרוצת השנים ובעליית המדרגה שענף היין עשה בארץ, הבינו כולם שהחתול השחור היה יין מאוד בסיסי. הוא היה יין למתחילים, לכאלה שאהבו בומבסטיות, פירותיות ואלכוהול, וכאלה כמובן שלא רצו לשלם את המחירים של היינות הישראלים (נשמע מוכר גם היום אני חושב).

מבצע לגאטו נגרו 2020 בשר המשקאות

החשיבות של הגאטו נגרו בעשור הראשון של שנות האלפיים, תרמה רבות לחך של השותה הישראלי. הוא למד להכיר, לחוות, להשוות ואז לעבור הלאה. הנגרו היה הבסיס, דמיינו זאת לטעימת יינות בתחרות בה הכוס הראשונה שמגישים היא כוס ביקורת (יין לא פגום, עגול, רך וכולי), וממנו רק אפשר לעלות למעלה.

גאטו נגרו 2020 הגיע השבוע לישראל ,שוב על ידי משפחת שקד. הבציר בארגנטינה מתחיל פחות או יותר בחודש מרץ, אין יישון בחבית והיין הספיק להגיע בדיוק לפני חגי תשרי –  קברנה סוביניון, מרלו ומלבק. בטעימה שלושת היינות צעירים מאוד, מלאי פרי נקי, עפיצות קלילה, מאוזנים. הם לא מתיימרים להתחפש למשהו אחר. הם טעימים יותר אם מקררים אותם מעט ,ו- ש בקבוקים נמכרים ב- 100 שקלים. דרך אגב, משיטוט קצר באתרי יין בעולם מתברר כי מחיר גאטו נגרו עומד על פלוס מינוס 3 דולר.

לסיכום: משפחת שקד מחזירה עטרה ליושנה, ואשכרה מאוד נהניתי מהנוסטלגיה שהציפה אותי כששתיתי את היין.

הסומלייה פיטר שוורץ מאיש הענבים עם ברקן סופרייר דאבל מגנום. צילום פאפא רצי

7: טעימה סופריירית של ברקן באיש הענבים

רני רוגל מדווח: יקב ברקן התארח בשבוע שעבר באירוע בית פתוח שהתקיים בבית איש הענבים במשכנו החדש ביפו (דרך שלמה – סלמה 4), בטעימה באמת מיוחדת של יינות מתיישנים של ברקן, שהתקיימה בימים חמישי 13 ושישי 14 באוגוסט 2020.

היינות היו החל מסדרת רזרב מהשנים 2000 (מרלו) ו- 2006 (קברנה סוביניון), המשך ביינות ספיישל רזרב מפינוטאז' 2014 עד מרלו 2016, ומשם סדרת הבלנדים אסמבלאז' מהשנים 2009 ו- 2017, וטיפוס למעלה אל סדרת אלטיטיוד – יינות קברנה סוביניון מכרמים בגבהים שונים, כשהרעיון הוא השוואה ו"מצא את ההבדלים" בעקבות השפעות הטרואר ובעיקר הגובה; החל מאלטיטיוד 412 שנת 2003 ועד יינות הסדרה מ- 2016 (קראו בהמשך איך נולדה סדרה זאת). היקב לא עצר כאן, והוטעמו יינות הסדרה העילית של ברקן – סופרייר, החל ממגנום קברנה סוביניון 1996 חי ובועט, דאבל מגנום קברנה סוביניון 2000 מדהים, ויינות הסדרה מהשנים  2002 עד 2016.

צילום מאיש הענבים

לנו בלט בהעדרו הלא מסונן של סגל מבית ברקן, עם חותמו האישי של היינן דאז אבי פלדשטיין. אפשר לטעון שמדובר ביקב אחר, אבל מאחר שכל אירועי ההשקה של הלא מסוננים התקיימו בהובלת שמואל בוקסר מנכ"ל יקב ברקן במשך שנים רבות, קשה לקבל טיעון זה. מצד שני אפשר לומר שהבקבוקים אזלו.

צילום מאיש הענבים

חיים גן – איש הענבים, אומר כי לפי תגובות משתתפי הטעימה,  "היינות המרשימים ביותר היו מרלו רזרב 2000, אלטיטיוד 624 משנת 2011, אלטיטיוד 720 משנת 2009, וסופרייר פינוטאז' 2000 – יינות עם יכולת ההשבחה מרשימה, שנשמרו במרתף היקב".עוד מהמלצות הסומליירים של איש הענבים שבדקו את היינות לפני הטעימה – פיטר שוורץ, טל צרויה ויונתן בן צור: קברנה סוביניון רזרב 2006, מלבק 2014 ופינוטאז' 2014, איתן 2009 ו- 2017, אלטיטיוד 412 מ- 2003 (הבציר הראשון של הסדרה) כשה- 624  מ- 2014 הומלץ על ידי מבקר בטעימה. הומלצו ה-אלטיטיוד 720 ממספר בצירים, וה- 624 מ- 2005, 2011 ו- ו- 2013. כמובן הדאבל מגגנום סופרייר 2000, סופרייר קברנה סוביניון מגנום מ- 1996, והסופרייר פינוטאז' 2002.

כרמי לבנשטיין. צילום קובי קואנקסכרמי לבנשטיין. צילום קובי קואנקס

איך נולדה סדרת אלטיטיוד

כרמי לבנשטיין שהייתה מנהלת השיווק של יקב ברקן, מספרת על לידתה של סדרת יינות אלטיטיוד (Altitude) ולידת המותג: "בטעימה "במעבדה" של יקב ברקן עם אד זלצברג ויינני היקב בשנת 2006, טעמנו יינות קברנה סוביניון מבציר 2003. לא ידעתי מה טועמים חוץ מהזן והבציר. קיבלתי 3 כוסות. טעמתי ואמרתי שאני טועמת 3 יינות שונים לגמרי. יינות אלו נבצרו באותו מועד, התיישנו אותה תקופת זמן ובאותן חביות צרפתיות. את כל זה לא ידעתי. רק הרגשתי 3 יינות שונים. אז ברוב חוצפתי כמנהלת שיווק ולא ייננית, שאלתי מה קורה? אלו 3 יינות שונים לגמרי.

למרות הדמיון בייצור ההשוואה בעייתית: ההבדל לא רק בגובה הכרם אלא גם בטרוארים שונים. צילום דוד סילברמן dpsimages

מה התוכנית?. נאמר לי שיש כוונה לעשות בלנד של שלושתם. ביקשתי לעצור ולחשוב שוב: 3 יינות קברנה סוביניון מ- 3 כרמים בגבהים שונים שמאוד שונים אחד מהשני. ביקשתי לבקבק כל אחד בנפרד כדי לאפשר לאוהבי יין להתנסות במשהו אחר, יוצא דופן. השם אלטיטוד נולד באותה טעימה. במקרה נציג ברקן בארצות הברית מחברת קדם, נכנס לטעימה. שאל מה טועמים, אמרתי לו באנגלית יינות קברנה סוביניון מגבהים שונים. הוא שאל Different Altitudes? , והיה ברור שזה השם  – לא שלי אבל נכון".

 

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר