1: זה תוסס
פסח נושף בעורף, וזה הזמן של היקבים לנסות למכור כמה שיותר יין על מנת להכין אותם לבקבוקים החדשים. המלאי עצום, ההנחות מטורפות. עושה רושם שאם המגמה תימשך, עוד נקבל יין חינם כשנקנה קילו עוף או זר פרחים. יש במבצעים יופי של יינות זולים עם איכות מצוינת, ושווה לנצל את זה ולקנות עכשיו מלאי לתקופה. רמת הגולן עם הר חרמון, יקב טפרברג עם סדרת Inspire, יקב ירושלים עם סדרות מגוונות חדשות ומאוד מסקרנות – כל אלו יקבים שיצאו עכשיו לשווקים והולך להיות מעניין.
כסאות מוזיקליים ממשיכים להסעיר את עולם היין, ודורית בן שמחון מיקב כרמל שהוחלפה על ידי ארנון הראל מיקב רמת הגולן, חזרה לרמת הגולן בתפקיד מנהלת היצוא לארצות הברית וסין – קחו נשימה בסחרחרה הזאת…
טעימות תחרות best value for money של סטודיו בן עמי הסתיימו, וכולם ממתינים לתוצאות ולאירוע השנתי. הרבה יין, הרבה אנשי מקצוע שבאו לטעום בטעימה עיוורת מאות יינות ישראלים. אז עם כל ההמלצה למעלה, שווה לחכות קצת לפני שרצים לקנות יינות, ולהתעדכן.
כולם משיקים: יקב ברקן השיק השבוע את סדרת אסמבלאז', יקב כרמל השיק את הסדרה האזורית החדשה, יקב דלתון השיק את מתתיה, יקב ירושלים השיק את יינות 2016 החדשים לפסח וגם יין שהתחפש לקראת פורים, רשת דרך היין של משפחת שקד חוגגת 24 שנות מכירת יין בסניפים הרבים שלה ברחבי הארץ.
2: משחק הכיסאות המוזיקליים בשני היקבים הגדולים נמשך
משחק הכיסאות המוזיקליים בין יקב כרמל ליקב רמת הגולן ממשיך. הפעם מנהלת השיווק לשעבר של כרמל, דורית בן סימון שפוטרה; חוזרת ליקב רמת הגולן, שם עבדה בעבר, בתפקיד מנהלת היצוא לארצות הברית וסין. אם שכחתם: מי שקיבל את תפקידה של דורית בכרמל כמנהל היצוא, הוא ארנון הראל – לשעבר מנהל השיווק של רמת הגולן שאף הוא פוטר.
בקריאה לעומק של הודעת יחסי הציבור של יקב רמת הגולן, אפשר להבין כמה דברים שמתרחשים מתחת לפני השטח, שם בוחשת המנכ"לית ענת לוי, שבחודשים האחרונים מנסה למצוא לעצמה תפקיד חדש ומאתגר לאחר סיום כהונתה ביקב בספטמבר השנה. מקורות מדברים על רצונה להתבסס שוב בארצות הברית ובסין, ולנהל את השיווק שם. למרות שבהודעה לעיתונות היא זו שמכריזה על כך, הרי המינוי של דורית כמנהלת שיווק בארצות הברית וסין, טרפד לענת את השאיפה. כנראה שמישהו שם למעלה ביקב חושב אחרת מרצונותיה. על פי מה שנמסר לנו, בדירקטוריון רוצים לראות ניהול שונה וחדש לאחר לכתה, על מנת להחזיר את היקב לגדולתו. ימים יגידו.
המהלך של גיוס דורית לטובת שיווק יין בארצות הברית, הוא ניסיון להחזיר עטרה ליושנה ולחזור לשוק היין הכשר של חברת Royal Wine Corporation האמריקאית – חברת שיווק היינות הכשרים הגדולה בעולם, שיקב רמת הגולן הסתכסך איתה ונאלץ להפסיק לעבוד עם חברה זו. הפסקת ההתקשרות עם החברה הגדולה והמובילה הזו, הייתה בעת שענת לוי הייתה מנהלת השיווק של היקב בארצות הברית. חברת רויאל בחרה לעבוד עם כרמל לאחר ההתנתקות מרמת הגולן, ודורית הייתה אשת אמונם בשנים האחרונות וזכתה להערכה רבה, מנהלי החברה הביעו את מורת רוחם כשדורית פוטרה. מעניין אם המהלך הזה של גיוס דורית על ידי הנהלת רמת הגולן נובע גם משיקול זה, על מנת שדורית תנסה בזכות קשריה האישיים לקבל בחזרה את נתח השוק ששווה מיליונים. אם מהלך זה יצלח, יקב כרמל הולך לאכול את הכובע.
הקורא ישי שלום אטיאס הגיב
זה כבר מרגיש ממש אישי מה שיש לך נגד רמת הגולן. היקב מייצר יינות מהשורה הראשונה בארץ. בכל הזדמנות אתה משמיץ אותם ואת ענת המנ"כלית. לא מבין ממש למה. באמת שלא.
3: מיתוג חדש לאזורית של יקב כרמל – יותר מסתם עיצוב
כמעט מפתה לפנטז על כיסאות מוזיקליים בדרגי המנכ"ל של שני היקבים: ענת לוי וארז פז. אבל נראה כי פז, שממנכ"ל את יקב כרמל מסוף שנת 2015, מתבסס בו. בתקופה זו היקב נפרד מנכסים רבים על מנת להחזיר חובות, ובנוסף הסתיימה הבנייה של היקב הגדול והמשוכלל באזור התעשייה אלון תבור.
השבוע הוצג מיתוג יינות הסדרה האזורית מבציר 2013, עם תוויות המסמלות עבור היקב תקופה חדשה. בשנים האחרונות נפרד היקב ממרבית הכורמים שהיו חברים באגודת הכורמים, מה שאילץ אותו לקנות מהם את הענבים. איך לומר זאת בעדינות: לא תמיד הייתה אצלם הקפדה על טיב הענבים והטיפול בכרם. מה שהיה חשוב להם זה בעיקר לנפח את הענבים במיץ, על מנת לקבל יותר כסף כששוקלים אותם.
כשטועמים את יינות הסדרה האזורית 2013, מרגישים שמשהו באמת משתנה. הסדרה האזורית היא סדרת הביניים של כרמל, והמהפך הוא שהושקעו בסדרה זו חומרי גלם טובים, בידיעה שהיינות הללו ימכרו בסופרמרקטים והם לא מיועדים למסעדות. המחירים שנקבעו עבורם הם בטווח של 45-60 שקלים. מבחינת VFM (תל"כ – תמורה לכסף) מדובר ללא ספק בהחלטה שמעניקה לחברי חוג הלקוחות של כרמל יין פרימיום במחיר מצוין.
אבל מיתוג שמיתוג: על המדפים נמצאים כרגע שני סוגי התוויות, וצריך לזכור שזה אותו היין. במספר מקומות ראיתי מחיר שונה ליינות – רק בגלל שינוי התווית. אז נכון שליקב אין שליטה על מחירים שקובעים הקמעונאים למיניהם, אבל ביקב אמרו לי שהמחיר צריך להיות זהה (על פי הברקוד). בכל אופן אין עוד הרבה תוויות ישנות בשוק. סביר להניח כי המלאי ייגמר לאחר החג, ורק המיתוג החדש יהיה זמין.
בסדרה האזורית הממותגת מחדש יש שלושה סוגי יינות אדומים – כולם מ- 2013, יין לבן חצי יבש ורוזה מבציר 2016, ובחודשים הקרובים ייצא לשוק גם יין מבעבע.
רוזה 2016: בלנד מענבי גרנש וטמפרניו (לא בלידינג). מפתיע בעדינותו, מינרלי ומאוד רענן. רוזה מהליגה של הגדולים, יופי.
הינשוף – אזורית קברנה סוביניון שיראז: יין מאוד לעיס. הפה עמוס בטעמים לעומת האף המינורי. גוף חסון ועוצמתי. פרי בשל לצד חומציות מאוד מאוזנת. יין מפתיע במורכבותו, שגם כן שייך לליגה אחרת, ושאפו על כך.
4: יקב דלתון משיק מתתיה 2013
מתתיה, שמוקדש למתי הרוני – מייסד ובעלים של יקב דלתון, הוא יין הדגל של היקב, ומתומחר בהתאם לקטגוריה שלו בכ- 450 שקלים לבקבוק. יינן היקב גיא אשל אחראי על ייצור של כמיליון בקבוקים בשנה, כאשר רוב הכרמים בבעלות דלתון. בשנה האחרונה זוכה היקב למיתוג חדש, ומעבר להחלפת התוויות לסדרות שלהם, מנסים בדלתון לאפיין את היין שלהם קצת אחרת. גיא אשל היינן מנסה להעניק טביעת אצבע ייחודית ליינות. בינתיים, על פי היינות שכבר נעשו על ידו, אפשר לומר בבטחה שהוא בדרך הנכונה.
עלמה coral 2016: רוזה מענבי פינו גרי וגרנאש. צבע סלמון בהיר מאוד. צלול ומרתק. ריחות עדינים ומושלמים של קליפת אבטיח וזסט של תפוז סיני ותפוז דם. בפה מתיקות מעודנת וחמיצות נפלאה. יין שאפשר ללעוס אותו , מענג בכל לגימה שלו.
עלמה בלנד לבן IVORY 2016: סמיון, ויונייה ופינו גרי. ריחות נקיים של מינרליות, ובקצוות ארומטיות שמגיעה מהוויוינייה. הסמיון מתאזן נפלא עם שאר הענבים שבבלנד הזה. יין קריספי מקסים.
מתתיה 2013: 100% קברנה סוביניון. כאמור, יין הדגל של היקב שמייצרים אותו רק בשנים טובות. נעשו ממנו 7,660 בקבוקים. צבע היין סגול אדום, כיאה לקברנה סוביניון משובח. הריחות שבוקעים ממנו עמוסים בפרי אדום בשל. בקצוות יוצא הטבק, ולאחר כמה דקות בכוס מתגלים קינמון וציפורן עטופים בעשבי תיבול יבשים, ובוקעים במלא הדרם. החבית מורגשת ולפעמים מעט משתלטת על טעמי הפרי הבשל, בעיקר אוכמניות מרוסקות ופטל רק לאחר דקות ארוכות היין נרגע מעט, ונכנס לאיזון ריחות וטעמים. אספרסו ושוקולד מריר מרוכז עוטפים את הפה. היין רוצה להישאר לנוח בבקבוק עוד חודשים ושנים רבות. אפשר ליהנות ממנו כבר עכשיו, אבל זה יין לטווח ארוך.
כאמור מחירו 450 שקל. מבחינת VFM – אם נשים אותו על המדף ליד רמת הגולן קצרין בהשוואת תמורה לכסף, אז המתתיה של דלתון לוקח.
5: יקב ברקן מתפתה להשיק Assemblage 2013
ביקב ברקן לא עומדים בפיתוי, ומוציאים לשוק לקראת פסח בציר חדש לסדרת אסמבלאז': איתן, ריחן וצפית מבציר 2013. הסדרה מציגה ומייצגת את אזורי הגידול העיקריים של ברקן, ושלושת היינות הם בלנדים של יינות אדומים. ריחן: בלנד מענבי מקברנה סוביניון משתי חלקות, מרלו מחלקה צמודה למושב כרם בן זמרה, סירה ופטי וורדו, משתי חלקות הצמודות גם הן למושב עלמה; איתן: בלנד מענבי מקברנה סוביניון (כ- 50%) וחלקים שווים של מרלו וסירה; צפית: בלנד מענבי מרסלאן (52%), קלדוק (27%), פינוטאז' (12%) ומלבק (9%). מחיר כל יין 79 שקלים.
לצערי, סדרת אסמבלאז' 2013 לחלוטין לא מוכנה לשתייה. פשוט יצאה להשקה לא בזמן, ויצאה לחג הפסח הלא נכון. אלו לא יינות שאפשר לשתות אותם עכשיו ובאמת ליהנות מהפוטנציאל שקיים בהם. רמת החומציות גבוהה מאוד ושתלטנית מאוד. העץ מכה ללא רחמים, והפרי לא מסוגל להתמודד איתו כרגע. אין איזון – לא בארומות ולא בטעמים. החיפזון מהשטן.
6: יקב ירושלים – מהפכה
יקב ירושלים (יינן סם סורוקה, מנכ"ל ארז וינר) עובר מהפכה. מתחילים להבין שם שכדי לייצר יין טוב צריך מיכון מתקדם, חביות טובות, וכמובן חומרי גלם מעולים. מיקב שהיה מוכר כיצרן של תירוש ויינות וקידוש, הוא הופך קודם כל ליקב שיש בו יינן מוערך, ושנית יש בו הרצון לתפוס מקום של כבוד כיקב שמייצר כמה מיליוני בקבוקים בשנה. היקב גם מאמין בהנגשת היין לקהל, הן מבחינת מחיר והן מבחינת יינות בעלי אחוז אלכוהול נמוך יחסית ומעט טעמי עץ. מאחר ופורים בפתח, הוצג לנו יין כתום, שביקב קוראים לו היין שהתחפש: הוא לא לבן, הוא לא רוזה, הוא כתום.
יין כתום 2016: בלנד מענבי אמרלד ריזלינג ופרנץ' קולומבר. צבע היין כתמתם נחושת. ריחות מאוד נעימים ומרתקים של פאי תפוחים, ריבת תפוז ומשמש בשל. בפה עושר טעמים מאוד מעניין. סך הכל יין שהתחפש, והאמת: היין מעלה חיוך על הפנים. יופי. מחירו 59 שקלים – VFM.
גוורצטרמינר 2016: גוורץ יבש, וכבר אפשר להגיד לסם שאפו על כך שלא נפל למלכודת הגוורצים המתוקים להחריד, החצי יבשים שאוהבים לעשות כאן. ריחות נפלאים של פירות טרופיים. בפה טעמי קליפת תפוז, ליצ'י תפוח ואגס בשלים, ופרחוניות קלילה. חומציות נפלאה, אפטר טייסט חמאתי מאוד. מחירו 65 שקלים – VFM.
פטיט סירה 2014 מסדרת הרזרב: צבע סגול שחור כמעט אטום. באף מתפרצים ריחות השזיף הבשל, סלמי עדין, מעט קרמל ווניל מתוק. בפה הטאנינים מגבשים את הכל יחד, וכל שנותר זה ללעוס את היין ולרצות לידו אוכל. יופי של יין. מחירו 80 שקלים – VFM. היקב השיק עוד מספר יינות לפסח, והקו נשמר: יין מאוזן, אלגנטי מאוד, ובלי הרבה התחכמויות.
7: 24 שנים לרשת דרך היין
בני משפחת שקד, בעלי רשת חנויות דרך היין, חוגגים יום הולדת 24 ומציעים לקהל שלהם טעימת יינות מבציר 1993 מול יינות מבציר עדכני, וטעימת יינות מגנום ודאבל מגנום ממיטב היקבים בישראל ובעולם.
על רשת דרך היין נאמר כבר כמעט הכל. זו הרשת שדרכה למד הציבור הישראלי להעריך יין מהו. הרשת שהעניקה כבוד ליקבים בכך שמציגים את היינות שלהם בצורה נאותה, ממוזגת, בקבוקים שוכבים, והכי חשוב: התחילה ללמד את כל מי שרצה ללמוד איך שותים יין ואיך מדברים על יין. אם ישראל אהרוני השף הוא זה שעשה את פריצת הדרך הקולינרית בישראל, הרי משפחת שקד עשתה זאת ביין.
היבוא שלהם העניק לחובב היין אפשרות להכיר דברים אחרים, ובל נשכח כי לפני חצי יובל שנים, עשורים לא הרבה אנשים נסעו לחו"ל כמו היום. לקבל פתאום יינות מבורגון, שבלי, קליפורניה או אוסטרליה, היווה את תחילת המהפכה. כאשר היקבים הבינו כי הם צריכים להתחיל לעשות יינות טובים, לא עוד כרמל הוק; הליגה המקומית השתנתה, ויש שחקנים חדשים בשטח.
קשה לחשוב על תעשיית היין בישראל ללא חנויות הרשת. אנשים עלו לרגל לראות את העיצובים. יקבים אשר התחילו לצוץ בכמויות אדירות, חיפשו מקום ראוי למכור את היינות שלהם, והדלת או המדפים היו עמוסים יינות לא מוכרים. התפתחות הענף גרמה למשפחת שקד לפתוח עוד ועוד חנויות, שכולן בבעלות המשפחה. 24 שנים של עבודה סיזיפית קשה, עם אין ספור התמודדויות בירוקרטיות.
כיום משפחת שקד היא יבואנית גדולה של יין, שותפה במספר יקבים בארץ, ולאחרונה קיבלה על עצמה את ההפצה של יקב רמת הגולן. הם חוגגים 24 שנים, ולנו נשאר רק לנצל את כל הטוב שהם הולכים להשקות אותנו. זוגות זוגות, צמד אחר צמד, ימזגו אל הכוסות יין אחד מבציר 1993, שנת הבציר בה נפתחה החנות הראשונה של דרך היין ברחוב החשמונאים בתל אביב, מול יין שני משנת בציר עדכנית. זה יקרה בסניפי מודיעין, נס ציונה, החשמונאים, סביון, רמת השרון, G צמרת תל אביב, וגבעתיים. כדאי לבדוק באתר.
אנחנו במערכת אכול ושאטו מאחלים למשפחת שקד ולרשת דרך היין עוד הרבה שנות בציר.
8: ומשהו לא מתוכנן לאלון גונן
רני רוגל מדווח: ככה פתאום, באופן לא צפוי או מתוכנן, פרסם אילן גור – המו"ל של "על השולחן", כתבה על אלון גונן תחת הכותרת: "הבלוגר שמפחיד את תעשיית היין בישראל" – הרכילויות הכי עסיסיות מן הענף פורצות מדי שבוע בבלוג של אלון גונן. הוא יכול להחניף, אבל גם אין לו אלוהים.
נו, אז אכול ושאטו אינו בלוג אלא אתר אינטרנט עם שורת כותבים, ואלון אינו בלוגר אלא מבקר יין ומבקר תעשיית היין הישראלית. בכל זאת אנחנו מעריכים את אילן גור ורעייתו ז'אנה על מפעלם האיכותי והפופולרי בתחום תרבות האוכל בישראל, וגם ברור שאילן קורא את המדור של אלון באופן קבוע. אז תודה אילן.
