1: כשרות 2020 – מה יהיה?
איפה הימים של הפסטורליות והרומנטיקה, "בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל היוֹצְאוֹת וּמְחוֹלְלוֹת בכרמים", או כפי שכתבה אנדה עמיר-פינקרפלד בשירת הבוצרים "הַבּוֹצְרִים הוֹלְכִים לַכֶּרֶם כְּמוֹ לַמָּחוֹל וּבוֹצְרִים בְּרִנָּה אֶשְׁכּוֹל אַחַר אֶשְׁכּוֹל, וְשָׁרִים שִׁיר לָאֶשְׁכּוֹל: פְּרִי כָּמוֹךָ אִַיִן; טוֹב אַתָּה לְמַאֲכָל וְטוֹב אַתָּה לְיַיִן!".
השיר פורסם בספר שירי הילדים שלה שפורסם ב- 1934, הרבה לפני החוקים והתקנונים ואיש הישר בעיניו יעשה, המניפולציות, התככים, מלחמות היוקרה, והטרוף. כן ידידי, הטרוף חוגג אצל שומרי ראשו הצמודים של אלוהים בתקופה זו. זכוכית המגדלת אשר בודקת את פיטם האתרוג, חורכת ושורפת את אשכולות הענבים. כבר אף אחד לא יודע מי נגד מי, כמה זה יעלה לו, ועד כמה הסכין המונחת על הצוואר בזמן הבציר חדה ומאיימת.
מתוך היכרות עם עשרות משגיחי הכשרות ביקבים השונים, רובם תכלס מבינים יין יותר מאשר היינן עצמו, ולא פעם אני אומר לעצמי שמזל שיש משגיח כשרות ביקב הזה. הם לא מפיצים את הגחמות של הרבנים הפוליטיקאים שלהם; הם מאוימים בדיוק כמו הייננים ובעלי היקבים, כשעליהם לפעול על פי ההוראות שמשתנות ללא הרף, כאשר כל כשרות או תת-כשרות מחליטה לביתה מה כשר ומה לא מספיק כשר. עניין בית הכנסת – זה של האשכנזי וזה של הספרדי וזה שאני לא אכנס אליו לעולם, חיי וקיים אצל אותם מנותקים, חובבי ממון ושררה.
למען הסר ספק, הגוף היחיד שמוסמך להעניק כשרות או לתת אישור להשתמש במונח "כשר", זו הרבנות הראשית. כל גוף פרט לרבנות הראשית; יהיה דתי, חרדי, משיחי כזה או אחר עובר על החוק אם הוא עושה זאת. אבל מה, בישראל אף אחד לא סופר את הרבנות. הנה דוגמה אחת מני רבות של גוף חזק במיוחד ומתוקשר במיוחד הנקרא "עמותת כושרות", שקם במטרה להגביר את המודעות לכשרות, לחקור ולהעביר מידע מקצועי בתחום הכשרות. בנשיאות העמותה עומד הרב אליקים לבנון, שמכוון ומדריך את העמותה בצדדים ההלכתיים ובהדרכות מעשיות. וכחלק מחינוך הוא כותב כך: "כששואלים אותנו הרבה פעמים למה צריך את רשימת המומלצים? מה ההבדל בין השגחה במקום אחד למשנהו? הנה לכם דוגמא לפנייה של מפקח כשרות שמשגיח על מספר יקבים שבמומלצים, וטרום תקופת הבציר הוא הוציא הנחיות מדויקות שקופות ומקצועיות למשגיחים ולכורמים. לקרוא ולהבין מה זה כשר באמת!".
אז לפני שאפרסם את ההמלצות של אותו "מפקח כשרות שמשגיח על מספר יקבים", אשאל מי שם אותו להיות המוציא לפועל והממליץ הדגול? מה השכלתו? מה מעמדו מלבד מפקח בכמה יקבים? האם הוא מקבל גיבוי מהרבנות הראשית לכתוב תקנות חדשות?
והנה המכתב שהוציא אותו מפקח (ניסינו לאתר את שמו ואת מעמדו, אבל עד רגע זה סירבו הגורמים שפנינו אליהם לשתף פעולה):
"משגיח יקב יקר השלום והברכה, לקראת הבציר המתקרב:
1) כל הכורמים חייבים להציג עוד השבוע אישורי אגרונום (מאושר בלבד ומוכר לנו) המאשר שאין ערלה בכרם, וכן נושא כלאי הכרם. כורם שיש לו ערלה מהזן הנבצר, לא נאשר בציר עד שיוריד את הערלה לקרקע לפני הבציר.
2) נטע רבעי חובה לקבל אישור מוקדם (חובה לבדל את יין הנטע רבעי ממכל המעשרות הסופי, ולכן להיזהר בסחיטה שלא יכנס מהנטע רבעי למכל המעשרות).
3) כל בציר ללא יוצא מהכלל מחייב משגיח בציר שיחתום על טופס בציר. בבציר מכני יש להיצמד לנוהל בציר, והבציר ילווה במשגיח צמוד בנוסף למשגיח המלווה את הענבים. את שפיכת הענבים מהבוצרת למכל האחסון יעשה אך ורק המשגיח. כמובן שהבוצרת תיבדק ע״י המשגיח לפני הבציר שהיא נקיה לגמרי.
4) המשגיח יחתום על כמויות וגזרת בציר משורה עד שורה וכו׳.
5) חומרי הגלם ביקב יאושרו רק לאחר שהספק יציג תעודת כשרות תקפה ותעודה של מחלקת היבוא ברהר. כאן המקום להזכיר כי היקב חייב לקבל אישור מראש על תוויות ואני שולח אותם לאישור לכבוד הרב אטיאס. תווית שלא תופיע במחשב של הרב לא תקבל גיבוי. לפי הנוהל יש לרשום מבושל, לא מבושל, מפוסטר ירשם: מבושל ע״י פיסטור .
6) הורדת הענבים ושפיכת הענבים ביקב אך ורק ע״י צוות הכשרות כולל זריעת שמרים והכנסת ביסולפיט, גופרית, מזון שמרים וכו׳.
7) מיון ידני לפי אישור מראש מהרהג אטיאס שליטא בלבד!
8) הובלת ענבים בדולבי שקיות מחייבת אישור מראש ועמידה בכללים נוספים.
9) חשוב לברר עם המפקח דרגות מעשרות לפני שעושים בלנד ביין קודם מעשרות. לאחר המעשרות ניתן לעשות בלנדים ללא חשש, נטע רבעי יחולל על ידי. בכל מקרה המשגיח ישמור מעשרות עבור הנטע רבעי מספק, או מיין הנטע רבעי עבור עצמו או מחיוב גמור עבורו. על המשגיח לדאוג מראש (ניתן מיין הסחיטה או מענבים זולים) לכמות מעשרות נכונה מכל דרגה על דרגתו, או מהדרגה הגבוהה על הכל. חשוב לציין שמעשרות עושים מנוזל ולא מליז או שמרים. חישוב אחוז הנוזל בשמרים יהיה רק במקרה חרום ובאישור מראש, וללא ויכוח על אחוז הנוזל!
10) אין לאשר ביקבוק מיקבים אחרים וכן אין להשאיל או לשאול ציוד ללא אישור מפורש מראש.
11) הכניסה למקום בו יש יין תעשה אך ורק בלווי המשגיח הבכיר ובאישורו, ולא על דעת עובדי יצור מאושרים. בזמן בציר אין ביקורי אורחים ביקבים ולפי שיקול דעת המפקח. יקב היכול להשתדל בראיה יבורך, ובמקומות בהם יש דרישת גופי כשרות על כך אין לאשר צפיה מרגע ההמשכה ועד ביקבוק כשרואים היין ללא זכוכית או צינור, אך נוהל הרהר לא מחייב הקפדה על ראיה.
12) יש לשבת בהקדם עם היינן או הייננית, ולתכנן צומות וחגים ושבתות.
13) יש לחתום את היין עד שיש על הבקבוק קפסולה ותווית.
14) ניתן לשטוף ציוד במים היטב ע״י המשגיח ואת שאר הניקיון היסודי יעשה הפועל ובתנאי שאין שם יין באזור, כמובן באישור ותכנון מראש.
15) עובדים שומרי שבת חייבים אישור מרב מוסמך ולבדוק שאכן העובד מאושר .
16) יש להתכונן מראש לצוות עובדים, ולא ניתן לאתר עובד מהרגע להרגע במיוחד בתקופת קורונה (כדאי להכשיר משגיח חליפי למקרה וחלילה נכנסים להסגר בתקופת בציר).
17) אין להתחיל בציר ללא תיק כשרות מסודר.
18) שמירת שבת הינה חלק בלתי נפרד מהכשרות‼️
19) בברכה ואשמח להיות זמין לכל שאלה 24/6 (הערת המערכת: גם בשישי 24 שעות? איזו שירותיות).
תזכורת: שלט במרכזי מבקרים כי הכשרות היא על בקבוקים סגורים בלבד".
לסיכום שלי: עד כאן מכתב ההנחיות. המצב של אנרכו־ליברליזם נמשך ויימשך בענף הכשרות בארץ, כי איך כתוב במקורות: איש הישר בעיניו יעשה… גם אם זה מאוד מאוד עקום.
תגובת הרבנות הראשית
לא מכירים במכתב הזה.
תגובת עמותת "כושרות"
הכותב הוא רב מוסמך מפקח כשרות של מועצה אזורית. הוא לא כתב תקנות חדשות, אלא פירט את הנהלים לשפה עממית. הוא לא מעוניין להתפרסם.
בציר 2020 – שלושה דורות ביקב פלם
גולן פלם, יינן יקב פלם, כתב: "השבוע בצרנו את חלקת המלבק הצמודה ליקב באשתאול. זה יום חג בו מתכנסת כל המשפחה על שלושת דורותיה הגדלים על ברכי הכרמים והיין מאז שנת 1965, כאשר ישראל פלם החל לעבוד במכון היין.
השנה התחלנו עם סוביניון בלאן ושרדונה מהרי יהודה. בימים אלה מסיימים עם חלקות המרלו בהר, וממשיכים סירה. נסיים עם חלקות הקברנה סוביניון ופטי וורדו תוך כ- 4 שבועות. נכון להרגע הלבנים פרחוניים ארומטיים ורעננים, האדומים עשירים בצבע וטעמים, מקווה שימשיך כך".
2: על המוקד – חם תרתי משמע
בציר 2020 אמור היה להיות בציר טוב. במהלך השנה לא נרשמו תופעות קיצוניות, מנות הקור והגשם שהיו בחורף העלו חיוך אצל הכורמים והייננים, עד שהגיע השבוע הראשון של חודש ספטמבר והביא איתו גל חום קיצוני דווקא בימים של לפני הבציר. הייננים מדווחים מהשטח על מצב בעייתי ומתעתע, והדאגה רבה.
ערן פיק מיקב צרעה מסביר כי למי שיש לו זנים רגישים לחום כמו סירה, עלולה להיות בעיה של סוכר והבשלה תקועים בערכים נמוכים.
יותם שרון יועץ היין: "העסק לא להיט, אבל קשה להגיד איך ישפיע. זו ישראל, בכל זאת. ברור שלכרמים שגם כך מתקשים, וירוס וכו׳, זה לא עוזר".
איתי בן-חיים מיקב בן-חיים: "למזלנו סיימנו עם הענבים הלבנים, שלהם יש רגישות גבוהה יותר לחום קיצוני, לגבי שאר הזנים האדומים יש עוד לפחות שבוע-עשרה ימים, ואני מקווה שיעבור זעם. בינתיים הכול בסדר".
אבי פלדשטיין מיקב פלדשטיין: "החום משפיע בטח, מעודד הצטמקויות מחד, ומאידך תוקע הבשלות טבעיות".
אייל דרורי מיקב סוסון ים: "אנחנו דוגמים כל הזמן, עוקבים בדריכות כי יש קפיצות סוכר".
ויקטור שונפלד מיקב רמת הגולן: "פרי מיובש עלול לכפות החלטת בציר מבוססת על סוכר במקום על בשלות אמתית. כמו כן, טמפרטורות קיצוניות להרוס רכיבי ענב, כולל צבע".
יפתח פרץ מיקב כרמל מסכם את זה באופן אולי הכי אנמי, אבל ממצה את הכול: "לא נעים" הוא אומר; אכן לא נעים.
בציר 2020 ביקב נעמן – סיכום ביניים
רמי נעמן, בעלים ויינן יקב נעמן, צילם וכתב: "הבציר השנה מסתמן כ"משוגע" ביותר בעשרים השנים האחרונות. ההתחלה הייתה חביבה ומוצלחת. למרות גל החום הראשון, הגיע המרלו (תמיד ראשון אצלנו – בכרם הר יחמור) במצב מושלם לבציר: נתונים אידיאליים של סוכר, חומציות והבשלה פנולית, וכן עם הפתעה גדולה – יבול הגדול ביותר מעשרים אחוז מהצפוי! הריחות והטעמים בתסיסה מדהימים בטיבם.
אז הגיע גל החום השני, ומשום מקום זינקו נתוני הסוכר בענבים בסדר גודל של בריקס (אחוז סוכר) אחד ליום! ניסינו להיערך לבציר של הקברנה סוביניון מוקדם מהצפוי – אבל מכל עבר ומכל יקב עלו הקריאות, ולא היה פשוט לגייס עובדים בהתראה קצרה. בסופו של דבר, בצרנו את הקברנה סוביניון בנתונים טובים – טעמים נפלאים, אולם כמות קטנה מהממוצע במידה ניכרת. ואז הסתבר שהבצירים הבאים: פטי וורדו וקברנה פרנק לא חיכו, והבציר כולו התרכז לשבוע אחד! מהיקבים הגדולים אנחנו שומעים בכי על כך שהם לא עומדים בלחץ הבצירים, אין בוצרות ואין מקום לאחסן את כל הענבים… אני מעדיף להסתכל על הצד האופטימי – הבציר יסתיים מוקדם מהצפוי, ואנחנו מתמודדים עם אתגר לא קל אבל מעניין מאוד של נתוני בציר וטעמים לא שגרתיים".
3: ראיון וירטואלי עם היינן עידו לוינסון MoW
הבהרה לשאלות שקיבלנו מקוראים: וירטואלי פירושו כאן יותר דמיוני ופחות אמיתי, אם כי יש בו אלמנטים אמיתיים. מסובך. עידו לוינסון הוא היינן הראשי של יקב ברקן סגל ושל יקב גראז' דה פאפא. השבוע הוא קיבל תואר Master of Wine (MoW) מה- Institute of Masters of Wine, והוא השני בישראל הנושא תואר מכובד זה אחרי ערן פיק מיקב צרעה
סרט שמלווה אוותך?
'אמריקן ביוטי' (American Beauty) מ- 1999, בבימויו של סם מנדס ובכיכובם של קווין ספייסי ואנט בנינג.
"אינני אובססיבי, אני בסך הכול סקרן" (הבן ריקי שמתפרנס מסחר במריחואנה ללא ידיעת אביו).
ספר שמלווה אותך?
'כמעיין המתגבר' (The Fountainhead), רומן פילוסופי של הסופרת והפילוסופית האמריקאית איין ראנד.
"מוקדם בחיים הייתי חייב לבחור בין יהירות כנה לענווה צבועה. בחרתי ביהירות כנה ולא מצאתי אף סיבה להשתנות" (פרנק לויד רייט, האדריכל המודרני גיבור הספר, שתומך באדריכלות המודרנית ונאבק בממסד השמרני).
משפט פילוסופי?
האמת שאין לי משפט כזה.
"מי שאינו ממשיך ללמוד אינו ראוי ללמד" (גאסטון בשלר).
יין שתיקח לאי בודד?
בורגון לבן
אלדד לוי, בעבר כתב יין והיום סוחר יין, בכתבה שפרסם במגזין טיים אאוט ביולי 2016. "לפני 30 שנה ביקרתי את אחד הלקוחות הגדולים שלנו בארצות הברית והוא סיכם את המצב במילים אלה: ביקב קטן כל כך (100,000 בקבוקים, שזה גדול בשביל בורגון) יש לכם בערך 12 יינות לבנים שונים, כולם עשויים משרדונה. אף אחד לא מבין את ההבדלים, זה מסובך מדי ומיותר לגמרי. בורגון מתה" (בריס דה לה מוראנדייר, מנהל היקב האגדי לפלייב).
מאכל מנחם?
ריבוליטה.
המרק הטוסקני או המרק של העניים. כמו רוב המאכלים הטוסקנים, גם לריבוליטה יש שפע גרסאות, שבכולן הלחם מאתמול, שעועית לבנה או אדומה, ירקות שורש שונים ועלי קייל או כרוב. המרק או התבשיל מכוער להפליא, אבל טעמו מדהים. ואם לסכם את המרק הזה של העניים, אחרי שאני אוכל ממנו אני רק יכול לשמוח ש"הייתי פעם עני מאוד, אחר כך הפכתי עשיר מאוד. היום אני יודע – עדיף להיות עשיר" (גראוצ'ו מרקס).
ומשהו מהמערכת
עידו לוינסון קיבל השבוע את התואר Masters of Wine אחרי שנים של עבודה ולימודים קשים ומאומצים. כל זה תוך כדי הקמת משפחה ומעבר מיקב רקנאטי ליקב ברקן, והעברת היקב הביתי למשכן חדש. אנחנו רק יכולים להוריד את הכובע ולומר לך: שאפו. האם היינות שלך ישתנו בעקבות התואר? אני מניח שלא. האם זה ירגיע אותך בחיפוש אחרי הדבר הגדול הבא? אני ממש לא משוכנע בזה. מה כן? הידיעה שאתה שם בין 400 הגדולים והמיוחדים של ענף היין העולמי, ואתה יכול להעביר מהידע והתשוקה שהמכון הזה מעניק לבוגריו. עידו. המון מזל טוב, ושיהיה רק אוכל טוב ויין משובח תמיד.
בציר 2020 – יקב יפו והאזוריות של מטה יהודה
משה צלניקר, הבעלים של יקב יפו כאשר היינן הוא בנו סטפן צלניקר, צילם וכתב: "השנה אנחנו בוצרים 60-70 טון, שני שליש מהם ענבים ליין אדום ושליש ליין לבן, ונייצר 60,00 בקבוקים. זני הענבים: שרדונה, ויונייה, סוביניון בלאן, גוורצטרמינר, מרלו, קברנה סוביניון, קברנה פרנק, מלבק ושיראז. בגלל פיזור החלקות שלנו (חלק מהן בגליל עליון), הבציר ימשך עד סוף ספטמבר. כרגע אצלנו בעמק האלה היבולים גדולים, ולגבי האיכות נצטרך לחכות קצת ולראות; אני מתרשם שזה נכון לכל הארץ.
נושא האזוריות ורישום מקום אזורי של מטה יהודה שהתקבל, אכן מעורר מחשבות על נושא ריכוז כל הכרמים והענבים באזור, אבל זה מעלה שתי בעיות: נצטרך להתפשר על איכות; וזה תהליך שימשך הרבה שנים, וטכנית לא בטוח שיש מספיק קרקע פנויה באזורים האיכותיים".
4: יקב מונד ומשבר הקורונה
לאחרונה התבשרנו כי יקב מונד צמצם את כמות הייצור שלו ל- 10,000 בקבוקים בלבד, אשר מיועדים לצריכה עצמית ולמכירה ביקב שהוקם בשנת 2004 על ידי האחים משה והרצל קרן במושב משמרת שבגוש תל מונד. מונד ייצר כ- 25,000 בקבוקים של יינות כשרים בשנה מזני קברנה סוביניון, מרלו, שיראז, קברנה פרנק, פטיט סירה, פטי וורדו. כמו כן יין לבן חצי יבש ויבש, מוסקט לקינוח, ויין בסגנון פורט. אנחנו זוכרים שלאור הציוד ביקב הייתה כוונה לשמש מקום ייצור ליקבים קטנים, אך איננו יודעים מה קרה בהמשך עם רעיון זה.
היקב הצליח להתברג ולעשות יינות מוקפדים, והמוטו שהוביל הרצל קרן היה להנגיש את היין במחירים שפויים והוגנים, ויינות מונד זכו בפרסים ומדליות. הרצל קיבל בחיוך את חובבי היין שהגיעו ליקב, וכאמור נכון להיום ועקב משבר הקורונה, הוחלט לשנות מעט כיוון ומסתבר שהרצל מייצר היום בירה. כפי שהוא אומר: "כן, התחלתי לייצר בירה. גם זאת לצריכה של האירועים של היקב בלבד. כייף גדול".
5: יקב אורטל: הקיבוץ OUT הכשרות IN
'יקב אורטל' הוקם בקיבוץ אורטל שברמת הגולן בשנת 2009, וייצר כ- 30,000 בקבוקי יין בשנה. את היקב הקים אילן זעפרני, שהתחיל כחובב יין ומהר מאוד הפך את האהבה למקצוע. בשנת 2017 הפסיק אילן את עבודתו בעקבות חילוקי דעות מקצועיים עם הנהלת קיבוץ אורטל. אילן התנגד לחיבור ההפצה עם חברת ישרקו ( טיב טעם, מה שהתברר שאכן היה צדק בדבריו). הנהלת הקיבוץ פרסמה מכרז לחיפוש יינן ומנהל יקב, וגייסה את הייננית נעמה סורקין שעבדה קודם ביקב דלתון. הציפיות מנעמה היו גדולות אבל כהאכזבה הייתה הדדית. יינות היקב לא הצליחו להתברג ולהתבסס כמותג מגרה, והיקב נשאר תקוע במקומו. השנים בהן אילן זעפרני היינן ומנהלת השיווק שרון איפלח עמלו על החדרת יינות אורטל לשוק והביאו את היקב להישגים רבים, לא הצליחו לחזור על עצמן. לפני מספר חודשים נפרד הקיבוץ מנעמה.
הכישלון בשנים האחרונות כנראה הביא את הקיבוץ למכור את המותג לחבורת משקיעים אנונימיים (לא מתחום היין) ולא להיות מעורב יותר. היינן שנבחר להוביל את היקב הוא יוסף סידון, היינן והבעלים של 'יקב גיא אוני' מראש פינה – יקב קטן ומשובח. קפיצת המדרגה הזו של יוסי ליקב אורטל יכולה עוד להחזיר עטרה ליושנה. היקב יהיה כשר, וכל המלאי שנמצא כרגע ביקב יימכר ויפונה ממנו. בציר 2020 החל השבוע עם ענבי הסוביניון בלאן שיבוקבקו עוד כמה חודשים, ואז נוכל לראות אם יש שינוי ביינות היקב ובמיתוגם. את היינן ילווה איתי להט.
לא טפיחה על האגו אלא פליאה בלתי צפויה
בעקבות התמונה הראשית ממבט הרחפן על בציר בכרם שנין בלאן האורגני של יקב סוסון ים בבר גיורא, זאב דוניה כתב כך: "דויד סילברמן, דויד הצלם, הגיע ביום שישי מוקדם בבוקר לצלם את בציר השנין בלאן בכרם בר גיורא. בציר כמו בציר. שמחה. התפוגגות הדאגה. לידה. בשלב מסוים פנה דויד לענייניו המקצועיים, ואני עליתי על הטרקטור. צריך להוציא ארגזי פרי מבין השורות הצפופות. כל אחד עשה את המוטל עליו. עוד נגלה מועמסת על הטויוטה, ושוב אל השורה הבאה. למחרת הגיעו הצילומים. למחרת הענבים הפכו למיץ במיכל נירוסטה מקורר. הכל צפוי.
אני מסתכל בצילומי הרחפן של הכרם בבר גיורא בפליאה גדולה. אני יודע איך הכרם נראה. אבל לפתע, אחרי 20 שנה, זה נראה לי מופלא. כשבאתי לכאן כל השטחים הללו היו רק קוצים ועזובה. לא היה כאן כלום (החקלאות הקודמת קרסה באמצע שנות השמונים). ועכשיו כרם. לא רושם כאן מילים כדי לפאר ולשבח. אני חושב על מחזורי החיים. על העובדה שהתאפשר לי להצטרף למשהו גדול ממני. להיות חלק ממנו. לתפוס את הציונות בזנב… עכשיו בציר. אני ממלא את חלקי ב"חוזה" הלא כתוב, ביני לבין הטבע. ביני לבין ההשגחה העליונה. שהרי הכול כאן. שמרי הבר תיכף יתחילו לעבוד. הם, לא אני, יהפכו מיץ ענבים ליין. אני רק אתפלא, שוב, כמדי שנה, איך כול זה קורה".
הצלם דוד סילברמן בבציר 2020 – וזה כשהוא עסוק
דוד סילברמן כמובן צילם, וגם כתב: "השנה לא הייתי בבצירים רבים כפי שאני נוהג לעשות, וזאת משתי סיבות: : ראשית ביקרתי ביקבים כדי לצלם עבור מדריך היקבים שאני מפיק עם גיא הרן, רוני ססלוב ואיתמר גור, מה שצורך הרבה מהזמן והאנרגיה שלי. שנית, וחשוב עוד יותר, אני לומד ב- IWSI לדיפלומת WSET Level 3 שלי ביין, שגם כן דורשת ממני להקדיש זמן רב. ובכל זאת הייתי בבצירים האלה: יקב סוסון ים – שנין בלאן בבר גיורא, יקב שילה – סוביניון בלאן באיתמר, יקב צרעה – קברנה סוביניון בשורש, יקב צפרירים – סירה בנווה מיכאל, יקב כישור – ריזלינג בכישורית, יקב הדר – קולומבר בעגור, יקב ויתקין – גוורצטרמינר בבנימינה, יקב בת שלמה – שרדונה בבת שלמה, יקב פינטו – שרדונה בעוצר, יקב נווה ירק – שרדונה בנווה ירק".
בציר 2020 – אלה מול אלה: הלבושות יותר והלבושות פחות
6: יקב בן זמרה – יש אור בקצה המנהרה
אחרי שנים של סכסוך בין השותפים (משפחת אשכנזי ומשפחת בוז'ו) והתנצחויות בבית משפט, חזר היקב למשפחת בוז'ו. בשיתוף יועץ היין איתי להט והיועץ הניהולי והפיננסי אלעד כץ (מנכ"ל יקב קסטל לשעבר), מוציאים את היקב לדרך חדשה, עם מיתוג חדש, יינות אחרים, וייננית צעירה העונה לשם הילה בוז'ו שעבדה בכרמים ברמת הגולן. היקב מתכוון לייצר השנה כ- 12,000 בקבוקים, ואולי סוף סוף אכן נשתה יין שגם כתוב עליו שהענבים נבצרו מחלקות בן זמרה, וגם תכלס הנוזל משם. מערכת אכול ושאטו מאחלת המון הצלחה לייננית ולעוסקים במלאכה.
בציר 2020 – יקב ברקן במחצית הדרך
ניר חן, "תומך לחימה" בצוות הייננים של יקב ברקן, צילם וכתב: "בתמונה ענבי מרלו בתסיסה, טעימים בטירוף. הענבים מכרם בר גיורא שעברו מיון אופטי ונכנסו למכל לתסיסה ומיועדים לאחד מיינות הפרמיום. ענבי המרלו לא עברו קראש, וככה נוצרה תסיסה קרבונית בתוכם. יש להם טעמי פרי עם אלכוהול ומתיקות, מזכירים פרלינים של שוקולד עם אלכוהול בתוכם, אבל מהסוג הטוב והמושקע. הגענו לאמצע הדרך של בציר 2020 שנראה מעולה".
7: תעשייה בזמן קורונה – כנס אשכול הזהב ב- 15.9
אחרי שהוכרזו הזוכים לפני שבועיים והאירוע המרכזי נדחה, נקבע מועד חדש וסוף סוף אפשר להיפגש ולחגוג קצת עם מקבלי הפרסים. כנס אשכול הזהב יתקיים בארגון סטודיו אבי בן עמי ביום שלישי 15 בספטמבר, בהיכל התרבות בת"א באולם צוקר. בכנס יציג הסומלייה אפי קוץ ויטעים דוגמאות מבציר 2020 לפי אזורי גידול. בהמשך יוענק פרס אשכול הזהב לכורם המצטיין לשנת 2020 על ידי צחי דותן, מנכ"ל המועצה לגפן יין. את הפאנל המסקרן 'בציר וחג בימי קורונה – איך ממשיכים מכאן?' ינחה נחיית איש היין יוסי בוזנח, וישתתפו בו סימה רב הון – בעלים יקב ספרה, יעל גיא – מנהלת יצוא רמת הגולן, נועם יעקובי – סמנכ"ל IBBLS, רועי הראל – סמנכ"ל שיווק יקב טפרברג, וישראל גבאי – מנכ"ל פאנקו. האירוע יסתיים בטקס חלוקת הפרסים אותו ינחו יושבי הראש של התחרות – חיים שפיגל ועו"ד נחמן כהן צדק. הכניסה ללא תשלום לאנשי ענף היין. יש להירשם מראש במייל [email protected].
בציר 2020 – ביקב ויתקין הביקוש ללבנים עושה את שלו
אסף פז, יינן יקב ויתקין, צילם וכתב: "השנה, בעקבות הדרישה ליינות לבנים איכותיים, אנחנו קצת מגדילים את היקף ייצור ה'מסע ישראלי לבן'. הרכב הבלנד השתנה מעט בבציר 2019: את הרוסאן החלטתי להחליף בשנין בלאן כדי לשמור על חדות ורעננות.
בבציר 2020 הרכב זה נשמר: היין מבוסס על קולומבר איכותי מאוד שנבצר מגפנים בוגרות, עם השלמה של גרנאש בלאן, שנין בלאן, ויונייה, ומעט מאוד גוורצטרמינר. כך נוצר איזון מדויק בין חדות ורעננות, למרקם מצוין ועושר ארומטי".
8: יקב ציון – מיתוג חדש והעיקר יינות חדשים
כנראה שאין כל כך ברירה, אבל הקידמה וההבנה שכדי לשרוד בתעשיית היין של שנות העשרים במאה ה- 21 צריכים להשקיע לא רק בתוויות יפות, חלחלו גם ליקבים שנראה כי שקעו בתרדמת בעשור האחרון. יקב ציון שייך למשפחת שור – ממשפחות היין הראשונות בארץ ישראל, עם מסורת של מעל 170 שנה בענף. הציבור החילוני לא ממש מכיר את היקב, וחרף הניסיונות בשנים האחרונות להנגיש את היינות לציבור רחב יותר, משהו שם היה תקוע. מסתבר שתווית כזו או אחרת או מנהלת שיווק בלונדינית כזו או אחרת לא ממש מחזיקות מים. חוץ מסיפור משפחתי צריך גם יין טוב, יין שנעשה בקפידה, עם כרמים שאפשר לטפל בהם ולהיות קשוב אליהם על מנת ליצור יינות איכות.
בשנים האחרונות הושקעו משאבים רבים בכרמים וביקב לקראת השקת היינות והסדרות החדשות. דייויד גרוניך, מנהל היצוא של היקב (העבר מנהל ההדרכה של יקב כרמל), הינו עתיר ניסיון וידע בכל הקשור לשיווק והחדרת יינות למסעדות, חנויות, וכמובן ביסוס מותג ישן-חדש. המטרה הראשונה הייתה שקודם כל יהיה בבקבוקים יין טוב במחירים שונים, כשגם הזול הוא טוב. צביקה שור – היינן הראשי של היקב, ופיני שריג – האגרונום, גויסו גם הוא למלאכה, ויחד הם מנהלים את הכרמים הפרוסים במגוון אזורי היין בישראל, מרמת ערד שבצפון הנגב ועד לצפון הגולן. התווית שבמרכזה מוטיב הכתר, אשר נבחרה להוביל את המיתוג החדש, עוצבה בהשראת מוטיב המלוכה המחובר לירושלים ולשורשי היקב. והנה על היינות:
שרדונה אסטייט 2019 – ריחות טובים ונקיים. בפה חמיצות טובה, עם פרי טוב, מינרלי. מחירו 40 ₪. יין קליל ונעים לשתייה. VFM (תמורה לכסף – תל"כ) כן.
מרלו אימפריאל 2019 – ריחות טובים ונעימים של פרי צעיר. בפה יין עשיר בטעמים בעיקר של דובדבן צעיר ועשבי תיבול טריים. סך הכול יופי של יין. לפתוח ולשתות בלי הרבה לנתח. מחירו 30 ₪ – VFM. יין שיכול להיות מתומחר יותר, ויש לזה הצדקה.
שיראז אסטייט 2019 – יין מאוד עשיר, הן בריחות והן בטעמים. מתובל מאוד, חד, מינרלי, ומאוד נעים לשתייה. מחירו 40 ₪ – VFM כן.
קברנה סוביניון אסטייט 2018 – הענבים הובאו מהרי יהודה. יין עשיר, גוף טוב, סמיך ומעניין. מחירו 40 ₪ – VFM. גם פה תג המחיר מרשים לכזה יין.
לסיכום: אכן תווית מרשימה שמעוצבת כיאה. המיתוג יעשה את שלו בשנה הקרובה, אבל בסופו של דבר רק היין ידבר, עם הקפדה על חומרי גלם טובים והתמדה.
נעים להכיר – יקב ביתי אופיר
גיל אופיר כתב לנו: "יקב ביתי 'אופיר' הוקם בשנת 2010 בחצר המשפחה באבן יהודה, מתוך אהבה לשתיית יין. היקב החל בייצור של כמה עשרות בקבוקים, ובשנים האחרונות התייצב על כמות ייצור של כ- 1,500 בקבוקים בשנה. מאז הקמת היקב כל הענבים גדלים בכרמי יוסף על ידי הכורם גיא טל. אני מייצר רוזה מענבי סנג'ובזה, קברנה פרנק כיין זני, בלנד מפטיט סירה, גרנאש ומורבדר, ומהשנה גם יין לבן – שרדונה.
היינות נמכרים מהיקב בלבד, וטעימות יין נערכות תחת הפרגולה בחצר. מדי פעם אנחנו עורכים טעימות קהילתיות ייחודיות לתושבי אבן יהודה. ייצור היין גורם לי סיפוק רב, ולראות את האנשים נהנים משתיית היין וחוזרים לטעום ולקנות, גורם לי שמחה רבה".
אמפורה – טובים השניים לטופינג
2 תגובות
וואלה תודההההה
כיינן המכתב הזה של המפקח פשוט מדהים וחבל ממש שגם אצלי המשגיח לא קיבל זה והיה חוסך ל הרבה עגמת נפש ונזקים כספיים , אין בו נהלים חדשים של הרבנות כלל אלא פשוט הוא פישט את הנהלים לשפה שקופה ומובנת לנו , נהנה לקרוא את הטורים שלך גונן ,
לפי מה שהגיב כאן היינן, שמנסח התקנות בסך הכל פישט את הנהלים והקל על הייננים, מה שכתב אלון גונן "הטרוף חוגג אצל שומרי ראשו הצמודים של אלוהים" אינו רק הכללה גסה של שומרי הדת וגופי הכשרות מכוח מכתב בודד של אדם אנונימי, אלא גם שנאה הנובעת מבורות שכן כותב המכתב לא הוסיף דבר מעצמו.
מעניין מי צודק.
בכל מקרה ברכות לעידו לוינסון ובהצלחה ליקבי אורטל וציון.