הכול התחיל לפני מספר שבועות, כשמעברו השני של הקו בקע קול שהציג את עצמו כאחראי על קבוצה של שישה אמריקאים שיגיעו לארץ משיקאגו כחלק 
מתרומתם ל'ידידי צה"ל בארה"ב' (FIDF). וכשאני אומר תרומה, אז מדובר בכמה מיליוני דולרים בשנה שהם מגייסים.
ביקשתי קצת רקע על החבורה, והבנתי שכולם חובבי יין כבדים מאוד. לחלקם יש חנויות יין, חלקם אנשי עסקים שסוחרים ביין ועולם היין קרוב מאוד לליבם.
המטרה הייתה לחוות אוכל ישראלי עילי בצרוף טעימת יינות ישראלים שנחשבים למובילים, כשהטעימה תכלול דעתם על היין ומחירו. יחד איתם הם הביאו גם כמות נכבדה של יינות אמריקאים ומהעולם, חלקם יקרים מאוד (400 דולר לבקבוק שלא ניתן היה לשתות אותו), ואליהם לא אתייחס כאן.
טלפון לשף מאיר אדוני וקיבלתי מינוי של סומליה כתית לאותו הערב עם היינות שאנחנו מביאים.
טלפון לשף איל לביא מרוקח 73, ותוך כדי שיחה החליט לבנות תפריט טעימות מיוחד לאותו הערב.
בחירת היינות לא הייתה פשוטה, רציתי לתת להם לחוות כמה שיותר יינות מזנים שונים ויינות שיובילו אותם במעין טיול מצפון הארץ ועד דרומה. יינות בוטיק ויינות מיקבים מסחריים. חלק ניכר מהם בטעימה עיוורת, ומבחינתי זו הייתה גם אפשרות לטעום את היינות הללו לצורך ביקורת ולהתחשב בדעתם של אנשי החבורה המכובדת הזו.
חלק מהיינות האורחים הביאו מביקור ביקבים בארץ, וחלק הגיע מהמקרר הפרטי של רני רוגל עורך אכול ושאטו ומהמקרר שלי.
המסעדות:
מסעדת כתית של השף מאיר אדוני עברה לפני מספר חודשים למשכנה החדש
ברח' נחלת בנימין בצוד ל'מזללה' של אדוני, והתאמת היין לאוכל המיוחד שהוא מגיש בה היוותה עבורי אתגר לא פשוט: מנות עם טעמים מרוכזים שמתפוצצים בפה.
מאיר אדוני ידוע במנות מולקולריות עם שיטות קולינריות יצירתיות ותופעות בישול מדהימות אשר נועדו להקסים את הסועדים שלו. חשיבות הטעם זו המטרה הראשונה של השף, ובנוסף חווית טעמים, מרקמים, פליאה והפתעה שמוגשים לשולחן. העין לא מאמינה, האף מתמלא בריחות מטורפים
והפה מתמלא באין ספור טעמים קטנים שמלטפים ומעניקים אושר גדול.
מסעדת רוקח 73 של השף איל לביא מתמחה באוכל בסגנון פרובנס, עם נגיעות איטלקיות וספרדיות. איל הוא אחד מהשפים המשובחים שיש בתל אביב, עם 
פירות ים שמטופלים הכי טוב בעולם, דגה יומית איכותית עם מעט תבלינים, ומיצוי טעמי המזון עד תום.
היקבים שנבחרו לשני הערבים הללו: צפרירים, טוליפ, טריו, ברבדו, יתיר, רמת הגולן ירדן, סומק, צרעה, תבור, ויתקין, פלטר, שורק, בזלת הגולן, מונטיפיורי, כרמל קאיומי, רקנאטי, בן חיים, אסף, פלם, אבידן.
יקב צפרירים זינפנדל 2011
מדובר בהפתעת הערב. היין עם טעם מאוד בשל ולעיס, מתוק ופירותי, גוף מלא, חמיצות מושלמת.
זינפנדל הנו זן מאוד נפוץ בארצות הברית, ובארץ הוא לא פופולארי במיוחד, בעיקר שקשה לגדל את הענבים הללו. האורחים התעקשו לדבר עם הייננית לורי לנדר, ולהחמיא לה על היין הנפלא הזה.
מחיר היין 80-100 ₪, מה שמכניס אותו לקטגוריית היינות שנותנים תמורה מעולה לכסף.
יקב רקנאטי פטיט סירה זינפנדל 2011
בלנד ייחודי ליקב רקנאטי, המכיל שילוב של 95% ענבי פטיט סירה עם 5% ענבי זינפנדל. היין עז טעם, עשיר בצבע סגול כחלחל עמוק, ובטעמים וניחוחות בגוני פירות יער ושוקולד, תבלינים ואגוזי מלך.
כפי הנראה היקב לא ימשיך עם הזינפנדל ביינות הבאים שלו.
המחיר 109 ₪
יקב ברבדו שיראז 2011
השיראז של ברבדו הוא יין מוצלח מאוד ומטופל נכון. בכוס השיראז די מתפרע לו, ומשחרר טעמים נפלאים ומאוזנים. מעט מרירות נפלאה בקצוות.
האורחים האמריקאים אמרו כי הבעיה היחידה היא המחיר: 129 ₪. אם היין היה נמכר בפחות מ- 100 ₪, הוא היה שווה כל לגימה.
יקב אסף קיסריה 2008 שיראז
יין מאוד סמיך ומאוד בשל. המון דובדבנים שחורים גם באף וגם בפה. יין רציני שמתפתח בכוס בצורה טובה, ומעניק בכל לגימה עוד ועוד מאפייני שיראז צפוני משובח.
היין מתומחר ב- 120 ₪ ומעניק תמורה טובה מאוד למחיר.
יקב אבידן פרינג' צינה 2009
בלנד מענבי קברנה סוביניון, פטי ורדו ומרלו. הין יושן במשך 30 חודשים בחביות עץ .
היין עמוס בפרי ובארומות נפלאות. יין מאוד מורכב ובעל גוף חסון, עם טאנינים חזקים שמעניקים ליין הזה עוצמה נפלאה. היין כאילו בוקבק אתמול ומצפות לו עוד שנים ארוכות, חבל מאוד שצינה ז"ל לא תיהנה מהן.
היין נפלא. המחיר לא רלוונטי.
יקב כרמל קאיומי שיראז 2009
מדובר בשיראז משובח. צבע ארגמני, ריחות שזיפים ועץ מושלמים. בפה יש פרי בשל ונקי עם טעמי עשן קל. גוף בינוני וטאנינים שמלטפים את הפה ומאפשרים לפרי להיות דומיננטי. יופי של שיראז.
מחיר היין 120 ₪. האורחים מחו"ל העריכו זאת.
יקב בן חיים שיראז 2008
המון פרי שחור גם באף וגם בפה. תוספת מינורית של פטיט סירה הפכה את היין הזה למאוד מיוחד בין השיראזים שטעמתי פה.
היין משחרר ריחות אדמה ופטריות יער, המון פלפל לבן ודובדבן חמצמץ. העץ נמצא כל הזמן אבל משתלב נפלא עם האלכוהול. מזכיר קצת יינות של עמק הרון.
המחיר של 85 ₪ לבקבוק מעניק שאפו גדול ליין הזה.
יקב שורק קברנה סוביניון כרם יוסף 2010
יין שמיוצר מענבים קברנה סוביניון מכרם היקב במושב טל שחר בשפלת יהודה, עם השלמות קברנה מספסופה ופטי ורדו מכרם מטע. טעמים מודגשים של פרי וטאנינים מאוזנים. חבית נוכחת וחמיצות טובה.
המחיר 120 ₪
יקב טריו 2011 Spirit of Jerusalem
קברנה סוביניון בעל צבע אדום בוהק. ריחות טובים של פירות יער מוצקים עם מעט עץ בקצוות. היין נקי, חמאתי, ומלא בטעמים נפלאים.
יופי של יין. המחיר 90 ₪
יקב טוליפ בלק טוליפ 2010
בלנד של קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו. 15.5% אלכוהול.
זה יין מהליגה של הגדולים. יין עם עוצמות פרי משובחות ומדויקות. טבק ועץ קלוי משתלבים נפלא עם פרי אדום בשל.
185 ₪ הופכים את היין הזה למשתלם בליגה של היינות מהסדרות הגבוהות של קצרין, המערה והגראנד ווין של קסטל.
יער יתיר 2009
בלנד של קברנה סוביניון, פטי ורדו ומרלו. צבע ארגמני מדהים. ניחוחות עשירים של פרי בשל עם חמיצות טובה ומדויקת. היין קריספי ומאוד רענן. אפטר טייסט נפלא.
יין משובח. המחיר 299 ₪. לא שפוי בעליל.
יקב צרעה שורש 2011 מגנום
קברנה סוביניון עם מעט סירה. המון ריחות וטעמי אדמה שמדגישים את עוצמת הפרי. היין מאוד לעיס. אלכוהול נפלא. קצת חסרה לי חומציות שתעניק איזון, אבל צריך להתחשב שזה מגנום והוא צריך את הזמן שלו בבקבוק. העץ מעניק גוף טוב אבל עדיין מינורי לטעמי. עם הזמן בבקבוק סביר להניח שהוא יפעיל שרירים ויבוא לידי ביטוי ואז יחכה לנו יין משובח.
300 ₪ לבקבוק המגנום, מה שהופך אותו למאוד נגיש ולכזה ששווה לקנות ולשמור.
יקב ברבדו קברנה סוביניון 2008 מגנום
קברנה סוביניון שיש בו כל מה שצריך להיות מבחינת פרי, חבית ואלכוהול, אבל 
מהר מאוד מגלים שהיין לא מחזיק בקבוק מגנום, והוא נעלם מהר מדי.
היין לא ריגש את הטועמים, והיה מבחינתנו מדויק מדי, נקי מדי וטכני מדי. צריך קצת יותר נשמה בבקבוקי יקב בוטיק, בעיקר כשמחליטים לבקבק יין כמגנום.
המחיר 350 ₪
יקב תבור מסחה 2005
בלנד של קברנה סוביניון, מרלו ושיראז. היין מאוד הפתיע: יין בועט ותוקפני. צבע יפה, אף שמעניק יופי של ריחות פרי צעירים, ובפה יש בשלות פרי ועומק טעמים נפלא, ליקריץ ושוקולד שעושים את היין לוואוו.
המחיר בהשקה היה 135 ₪, היום יש באינטרנט זולים משמעותית. שווה עוד וואוו.
יקב ויתקין קברנה פרנק 2009
תוספת של 6% פטי ורדו. היין מאוד עוצמתי מבחינת ארומה וטעמי פרי המאופיינים לקברנה פרנק. לצערי יש השתלטות מסיבית של ירקרקות ועשבוניות, שלא מאפשרות לטעמים האחרים לאזן את היין. איפשהו התוספת של 6% פטי ורדו שהייתה אמורה לתת אפיון ארומטי יותר, לא צלחה.
המחיר 116 ₪.
יקב פלטר פינו נואר 2009
היין בעל צבע חיוור ומרקם מימי. ריחות מינוריים של פטל חמצמץ ותותי יער לבנים, מעט וניל, בקצוות ובאפטר טייסט יש מעט קינמון. יין לא מוצלח, שאין לו כל קשר לפינו נואר ישראלי או חוצלארצי. לא חייבים להתעקש ולעשות פינו נואר; ממש לא.
המחיר 159 ₪.
יקב סומק קריניאן 2009
יין שהפתיע וריגש את כל החבורה. יין מרוכז, לעיס. מטופל נכון. חמיצות נפלאה לצד פרי בשל. בקצוות יש מנטה שמדגישה את הטעמים הנפלאים של היין הזה. שאפו גדול.
המחיר 100 ₪. יין שחייבים לטעום.
יקב רמת הגולן ירדן מרלו גליל 1995
התרגשות רבה בשולחן. הפקק צבוע עד חציו בנוזל, וטרררר נשלף בשלמותו.
צבע היין אדום סמיך, שוליים מעט כתומים. והאף מתמלא בשנייה במתיקות מדהימה. בפה חמיצות מרלו משובחת וטעמי פרי בשל. סיומת נפלאה.
וואו. יין חי, בועט, מדהים.
יקב כהנוב מגנום 2010
כפי שכתבתי למעלה, מרבית הטעימה נעשתה בצורה עיוורת. הטעות היחידה עם הבקבוק הזה, הייתה שהטועמים ראו את הפקק שעליו מוטבעת האות K, ופה 
התחיל הבלבול הגדול של הטועמים.
ציטוט 1: "מדובר ביין הטוב ביותר שטעמנו בשבוע שאנחנו בישראל".
ציטוט 2: "טוב מדובר בקסטל גראנד ווין (אמרו כולם בבטחה), והכי טוב שהוא עשה עד עכשיו".
ציטוט 3: "אנחנו רוצים לקנות את כל המלאי של היין הזה. תרים טלפון לאלי בן זקן".
חשפתי את היין, והבעת הפנים שלהם הייתה כמו של חבורה של גברים שבילו במועדון חשפנות, וגילו על הבמה את נשותיהם על העמוד.
מגנום 2010 של יקב כהנוב – הכרזתי. היינן הוא חקלאי מגדרה שמגדל ענבים ליקבים גדולים, וחוטא בעשיית יין, משהו כמו 10,000 בקבוקים בשנה. מרלו, קברנה סוביניון ופטי ורדו, ומדי פעם גם בלנד.
היינן לא אוהב למכור יין; הוא אוהב לשתות יין ולהשקות ביין חברים ביקב שלו.
רשמי הטעימה: יין שחור, שופע טעמים, מאוזן באופן מדויק, עפיצות מלטפת, טעמי פרי בשל עם מרקם סמיך ועשיר, ריח של עוגת דבש עדינה. היין עשה לנו מסיבה בפה.
למחרת נסע נציג האמריקאים ליקב על מנת לרכוש את היין טרם תעלה כתבה זו, מפחד שהמחיר יעלה או שהמלאי יגמר.
מחיר בקבוק מגנום 260 ₪
בתמונה העליונה חברי משלחת ידידי צה"ל (FIDF) משיקאגו במסעדת רוקח 73 (משמאל לימין): Dr. Rockford Yapp, Hezi Levy, Kenny Kailln – partner in a Hedge fund ,Jeffrey Winick – partner in a law Firm that specializes in real estate, Kevin Mohalley – Master Somellier
