כשהוצע לי להשתתף בטעימת זום זאת של יינות עמק הרון, התלבטתי ארוכות. זאת בעיקר מכיוון שבדיוק הייתי אחרי שיחה עם חבר שניסה ללא הצלחה, לשכנע אותי להסכים ולהצטרף לטעימה בזום בהשתתפות מספר חברים טובים. בדיעבד, נראה לי שהסירוב היה בעיקר תוצאה של תסכול מהמצבים אליהם הביאו אותנו מי שמטילים עלינו את הסגר במתכונתו הדרקונית.
בסופו של עניין התרציתי (ובהמשך לכך גם הסכמתי כמובן לקיים הטעימה הצפויה עם חבריי בעוד כשבוע). אז הנה אני משתף את הקוראים בטעימה ספציפית זאת של מדגם יינות ואזורים מאזור היין של צפון ה-רון (Rhone) שבצרפת, שאורגנה על ידי יבואן היין דניאל ליפשיץ מחברת בורגון קראון. התיישבתי אם כן עם צלחת תקרובת צנועה ועם מארז היינות המקסים והמושקע שקיבלתי באמצעות שליח, והצטרפתי למפגש.
צפון הרון מגדיר רצועה גאוגרפית לאורך נהר הרון דרומית לעיר ליון, בין העיר Vienne בצפון לבין העיר Valence בקצה הדרומי של רצועה הזאת. סוגי היינות (אפלסיון) הבאים מהאזור, מצפון לדרום, הם קוט רוטי, קונדרייה, סן ז'וזף, קרוז הרמיטאז', הרמיטאז', ואחרון חביב: קורנאס. בטעימה הספציפית שלנו זכינו לטעום יינות מארבעה מהם. זני הגפנים השולטים באזור הם סירה, ויונייה, רוסאן ומרסאן.
כמו כן זכינו לפגוש בטעימה (באמצעות הזום) את פול אמסלם, בעלה של כריסטין ורניי, הייננית-בעלים של יקב ז'ורז' ורניי, שליווה את טעימת הקונדרייה מתוצרת היקב שלהם בהסברים מעמיקים, ועם זאת בצורה אלגנטית, נינוחה וחייכנית. הוא סיפר אודות ההיסטוריה של המשפחה, ההיסטוריה של הקונדרייה באזור, משמעויות איכות הקרקע, הייננות ושאר הפרמטרים המשפיעים. זאת כמי ששותף בעשייה, בתיבול ברקע עם הקשר ההדוק שלו לישראל. מאוד מרענן וחוויתי, ולתחושתי היה לו חלק מאוד משמעותי בהצלחת המפגש עם ערך מוסף ייחודי.
Georges Vernay, Condrieu, Terrasses de l’empire 2017
פרנסיס ורניי הקים את היקב ונטע את הגפנים הראשונות שלו בשנת 1937. בנו ז'ורז' נטל את המושכות בשנת 1953, ונחשב כמי שבגדול הציל את האפלסיון קונדרייה והוביל אותה למעמדה הנחשב כיום בעולם היין. בתו כריסטין לקחה אחריות על רוב הפעילות בשנת 1996, והיקב נחשב על המובילים מבחינת האיכות. היין מיוצר מענבי ויונייה (Viognier), והוא מבטא בדרך כלל, ובגדול, טעמי אפרסק, פירות יבשים, פרחים לבנים, לעיתים טעמי מלון, ותחושות נוספות. עושר הפרי והבושמיות יוצרים לעיתים טעמי מתיקות ביין. מפול אמסלם זכינו להסבר מעניין אודות מאפייני הקרקע המשפיעים על טעמי היין. לדוגמא, היין הנוכחי שאחד ממאפייניו היא החמיצות, בניגוד ליין הבא בטעימה, גם הוא קונדרייה, עם מאפיין של מליחות המחפה על החמיצות הנמוכה. רשמי הטעימה של יין זה – אף עדין. יין מורכב, נעים מאוד לשתייה. ארוך. טעמי אפרסק לבן עם גוון של מישמש ברקע. יין מינרלי. חמיצות בולטת. מעט מרירות.
Georges Vernay, Condrieu, Coteau de Vernon 2017
אני אישית מאוד אוהב ויונייה, ויין זה העצים את הנאתי. אף צנוע אבל מעניין המגרה את כל החושים, ונותן תחושה של עומק ומורכבות ליין. המליחות מרתקת, ותורמת לתחושת המינרליות. לצד טעם האפרסק והמישמש קיבלתי בפה גם טעם של פרי הדר, לא לימוני אלא עם מתיקות מעודנת, לכיוון התפוז. היין פרחוני ומתובל. מעט מרירות בקצה אחרי אורך מצוין בפה. עוצמתי ומרתק.
Xavier Gerard, Cote Rotie 2017
הכרמים של אזור אפלסיון קוט רוטי, ייחודיים בכך שהם יושבים על מורדות תלולים ביותר, מול הנהר, חשופים במשך שעות ארוכות לשמש חזקה במהלך היום. היין ייחודי בהרכב שלו: שילוב של סירה עם עד 20% ויונייה. בדרך כלל הויונייה יהיה באחוזים נמוכים יותר, אך כאמור זה האחוז המותר. שילוב נדיר למדי של אדום ולבן. קסבייה ז'רארד הוא יינן צעיר שלקח לידיו בשנת 2013 את ניהול היקב שהוקם על ידי אביו בתחילת שנות ה- 80. בבציר 2017 ההרכב הוא 95% ענבי סירה ו- 5% ויונייה. רשמי טעימה – יין עוצמתי, חמיצות מרשימה, צבע כהה מאוד, פרי שחור מרוכז. גוף מלא. היה מבחינתי מעניין לפגוש קוט רוטי בסגנון שונה מהמוכר לי. ביינות קוט רוטי של גיגל שטעמתי בעבר, ממש חשתי את החום והשמש שקיבל היין. ביין הנוכחי מקבלים יותר חמיצות ורעננות.
Alain Graillot, Crozes-Hermitage, les chenes verts 2017
מהיצרנים המובילים של יינות קרוז הרמיטאז', אדומים ולבנים. היקב מחזיק בכ- 200 דונם כרמים, מהם כ- 170 דונם סירה, והשאר רוסאן ומרסאן ללבנים. האפלסיון ניתן בתחילה רק ליינות שיוצרו באזור הכפר קרוז-הרמיטאז' (1937), אך בהמשך הותר לעשרה כפרים נוספים באזור להשתלב באפלסיון, ולייצר יינות עם שם זה. רשמי טעימה – האף מאוד אקספרסיבי, משדר עוצמה ומורכבות. פרי שחור עשיר אשר גם נותן ליין צבע כהה וצלול בהתאם. חמיצות נעימה. מתובל בפלפל לבן. אדמתי. טאנינים נעימים למרות גילו הצעיר. ליין פוטנציאל התיישנות, והייתי מאוד שמח לפגוש אותו בוגר בשנתיים-שלוש כדי שההנאה ממנו תהיה מושלמת יותר. שווה לחכות.
Alain Graillot, Crozes-Hermitage La Guiraude 2016
100% אשכולות שלמים (תמיד ביין הזה). הפעם זה גם בא לביטוי, לדעתי, בגוון הירקרק החזק של היין. בשלב זה יש טעם חזק של פרי אדום, טאנינים אגרסיביים, מרירות רבה. האמת היא שלי זה הפריע בחך, ובשיחה עם חברים שהשתתפו בטעימה, לחלקם הייתה תחושה דומה. גוף קרוב למלא. יתכן שהוא באמת חייב עדיין מספר שנים להבשלה. יחד עם זאת, אין להתבלבל; עדיין המדובר ביין טוב. לאחר הטעימה בחנתי מה היה לרוברט פארקר להגיד על היין. מסתבר שהוא אמנם נתן לו ציון 93, אולם בין השורות ניתן לדעתי להבין שהוא לא ממש התרגש ממנו.
Pierre Gonon, St Joseph 2018
ניסיון מצטבר של שנים רבות של טעימות יין עם חברים, לימד אותי כי יש לא מעט אנשים המתקשים עם יינות סט ז'וזף. כמעט כמו אלו שלא אוהבים כוסברה. אני נמנה על אוהבי סן ז'וזף, ובעיקר כשאני פוגש דוגמאות טעימות שלו. היין הזה היה בעיניי מצוין. רשמי הטעימה שלי – אף אלגנטי, פירות אדומים, זיתים, מתובל ופרחוני. בפה קיבלתי תחושה של יין נגיש מאוד למרות גילו הצעיר, עגול וחלק, בשרני ועם זאת מאוד קטיפתי. ארוך מאוד. לטעמי הוא היה אחד היותר מוצלחים בערב זה. בעיון בדיעבד לאחר הטעימה, הסתבר לי שהיינן פייר גונון נחשב כיום, בוודאי בעולם ביקורת היין הצרפתי, על יצרני סט ז'וזף הטובים ביותר, אם לא המוביל ביניהם. אני בטוח ארצה לשתות יינות נוספים שלו.
לסיכום, אמנם מפגש הזום הקל על שיתופו של איש היין מחו"ל (בשגרה הזמינות קצת יותר נמוכה אם רוצים להביאם לביקור פיזי בארץ), וכאמור תרומתו של האורח, במקרה הנוכחי פול אמסלם, הייתה גדולה. אבל אני עדיין מעדיף לשתות יין בחברה, ליד שולחן עם חברים טובים ואוכל מתאים, כאשר האוכל והיין והדיון המשותף אודות היינות משתלבים בהרמוניה, אולם כמאמר הפתגם – באין ציפור שיר, גם הזום ייחשב כזמיר.
מחיר ההשתתפות בטעימה היה 199 ₪ ליחיד (מחיר הוגן מול התמורה). את מחירי היינות ישמחו לתת לכם בבורגון קראון
