לקראת ה- 14 ביולי, יום העצמאות של צרפת – חגיגה במועדון יולו (YOLO).
המארח התורן החליט להחריג את הערב, והוציא ממרתף היין המרשים שלו סדרת בקבוקים איכותיים מאזור בורדו, גדה ימנית וגדה שמאלית, מהם שלושה PREMIER GRAND CRU CLASSE' . כל היינות משנת בציר אחת – 2002.

הצטרף למצעד יין ישראלי אדום מיקבי רמת הגולן, קצרין 2000, שגם הוא נשתה בהנאה מרובה ותתפלאו – הוא זכה לציון ממוצע גבוה מהציון שנתנו ליין בעל שם מרשים ביותר – Chateau Haut Brion .

הציונים שניתנו ליינות, כפי שתראו בהמשך, גם הם מעידים על הכייף הגדול. את מנות הקינוח שבאו לאחר המנות הטעימות שהוגשו לצד המשתה, ליווה יין סמיון אציל של ירדן משנת 2005. גם הוא היסב לנו הנאה לא מבוטלת.

יסלחו לי הקוראים – אך מאחר והמדובר ביינות יוקרתיים ממרתף פרטי, והמדובר בערב חריג גם במחוזותינו מבחינת העלות הכוללת, ויתרתי הפעם על ציון המחיר.

Chateau Angelus St. Emilion 2002
מיקבי הדגל של אזור סנט אמיליון, על שם פעמוני הכנסיה בקרבתה ממוקם היקב (זו משמעות המילה אנג'לוס). אנו נהנים כיום מפירות העבודה וההתפתחות המתמשכת של משפחת הבעלים לאורך שמונה דורות מאז רכשו את היקב.
רוברט פארקר נתן ליין מבציר זה את הציון 91 בטעימה בשנת 2005, והוא טוען כי ניתן יהיה ליהנות ממנו עד 2020. פרקר ציין את צבע השזיף הנאה, את טעמי הפירות השחורים המלווים באספרסו קלוי, לבנדר ועשבי פרובנס. הוא גם ציין את בשלותו של היין והגוף העגול והמרשים שהוא מציג. דוגמא מצוינת של סנט אמיליון מבית טוב.
גם אנחנו אהבנו מאוד את היין.
רשמי טעימה – צבע שזיף עמוק ויפה, ריחות דובדבן, אדמה, תבלינים ולבנדר. גוף טוב ועגול. חמיצות נפלאה. יין מאוד אלגנטי, עדין, בעל איזון מקסים וסיומת נפלאה שממלאת את החך. היין עשיר ועדיין צעיר.
ציון ממוצע יולו – 15.85 (92).

Chateau Palmer, Margaux 2002
לשאטו פאלמר 55 הקטאר של גפנים, ברובן קברנה סוביניון ומרלו, בתוספת קלה של פטי ורדו. האחוזה שמרה על השם פאלמר – על שם הגנרל האנגלי שהגיע ב- 1814 לצרפת עם ולינגטון, ובהמשך רכש את האחוזה. כיום האחוזה בבעלותן של שתי משפחות בורדלזיות המחזיקות בה משנות ה– 30 של המאה ה- 20. כבר זכינו בעבר לשתות יין מיקב זה, אמנם מבציר מבוגר יותר.
רוברט פארקר, שטעם היין ב- 2010, נתן ליין ספציפי זה את הציון 92, והבטיח לנו המשך הבשלה והנאה ממנו עד שנת 2028. מבקרת היין ג'נסיס רובינסון העניקה לו ציון 16 (המקביל ל- 92), אבל לפי התייחסותה המפורטת לא נראה לי שהיא התלהבה ממנו ביחס לציפיותיה מפאלמר של מארגו, ואף ציינה כי לא חשים אוטומטית כי מדובר ביין מארגו. רוברט פארקר הדגיש בהתרשמותו את המבנה הטוב, חמיצות גבוהה וטובה והאורך הטוב. רשמי טעימה – היין היה לנו מצוין, וגם קיבל ציון גבוה מאוד. צבע אדום עמוק מעוטר בטבעת סגולה. יין מאוד פירותי, מתובל ואדמתי. טעמי פרי אדום וקפה. גוף מלא. חמיצות נעימה מאוד. היין מאוד אלגנטי והסיומת מצוינת. היין עדיין צעיר מאוד, וניכר כי צפוי לו אורך חיים מכובד.
ציון ממוצע יולו – 16.7 (93).

ירדן קצרין 2000
2000 הייתה שנה יוצאת דופן לטובה מבחינת איכות הענבים, שזכו לריכוז טעמים וצבע מעולים.
הקצרין 2000 הנו בלנד של קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק. היין יצא בשעתו במהדורה מוגבלת של 12,000 בקבוקים ממוספרים.
רשמי טעימה – רוב הטועמים העריכו נכון כי המדובר ביין ישראלי שמוצאו מרמת הגולן (שתינו אותו ויין נוסף בטעימה עיוורת). הצבע יפה. האף קצת סגור. חמיצות טובה. פירותיות רבה מדי עד לתחושה של ריבתיות. הסיומת נעימה אך קצרה. אני אישית מאוד אהבתי אותו.
ציון ממוצע יולו – 14.4 (89).

Chateau Pichon-Longueville Comtesse de Lalande, Pauillac 2002
רוברט פארקר העניק ליין את הציון 94 כאשר טעם אותו בשנת 2005. ג'נסיס רובינסון שטעמה אותו ב- 2012 לא היתה רחוקה ממנו. פארקר מציין אותו כאחד היינות הטובים ביותר מבציר זה. בלנד מורכב מ- 51% קברנה סוביניון, 34% מרלו, 9% קברנה פרנק, ו- 6% פטי ורדו.
פארקר מהלל את האף המשלב לבנדר, עשן ברבקיו, פרי קאסיס, גרפיט. יין טאני, עמוק, גוף מלא, עוצמתי ואלגנטי. בקיצור – ניתן לדבר עליו רבות, ולהערכתו היין ימשיך בבשלותו עד 2025.
רשמי טעימה – היין הזה הוכתר פה אחד כמנצח הערב. צבע "שחור". אף מורכב ומרובה שכבות – מתובל, אדמתי, טחב, פלפל. יין מעולה המשלב חמיצות נפלאה, קאסיס ופירות נוספים, סיומת בלתי נגמרת. איזון מצוין. כמעט "בשרי", ולמרות זאת מאוד אלגנטי.
אנחנו לא יודעים לנקוב בשנים בכזה בטחון עצמי כמו פארקר אבל הערכתנו היתה שהיין עדיין צעיר ונכונו לו לפחות עוד 10 שנים טובות.
ציון ממוצע יולו – 17.45 (95). ראוי לציין שבמועדון שלנו נדיר למדי שיין מגיע לציון ממוצע כה גבוה.

Chateau Haut Brion, Pessac Leognan 2002
מעניין מאוד, אבל חייבים להתייחס קודם כל בכמה מילים ליקב עצמו. שמו נובע מהשם המקומי הישן שניתן למשטח החצץ בין שני הנחלים המקומיים, עליהם יש עדויות לגידול גפנים כבר במאה ה- 15. העדויות על רכישת האחוזה והקמת הטירה הולכות לתחילת המאה ה- 16, ובמחצית המאה ה- 17 נוצר ופותח בה הסגנון החדש של הקלארט הצרפתי, שהוביל לייצור יינות בעלי יכולת התיישנות, כפי שיש כיום.
אם נחזור ליין שלנו,הדעות היו מאוד חלוקות לגביו (הוא נטעם בטעימה עיוורת), והציונים נעו בין 13 (86) ל- 17 (94).פיזור כזה אינו שגרתי אצלנו. בדיעבד נוכחנו כי גם המומחים המוצהרים חלוקים בדעותיהם – רוברט פארקר זיכה אותו בציון 89 (הציון הממוצע שנקבע אצלנו), בעוד שמבקרת היין ג'נסיס רובינסון, שטעמה אותו במרץ השנה, אמנם התבטאה באיפוק לגביו, אך כנראה היא מאמינה שהוא עוד יבשיל וישתפר באופן, ניכר שכן היא העניקה לו ציון 17 (94).
רשמי טעימה – אני אישית אהבתי אותו. צבעו מרשים. ריח מצוין פירותי, אדמתי ומתובל בעוצמה. היין עדיין מאוד צעיר וחמיצותו בולטת, אך חשתי בו שכבות מרובות של טעמים והסיומת היתה נפלאה מבחינתי. מי שלא אהב אותו, העיר בעיקר על עוקצניותו של היין והסיומת המרירה.
ציון ממוצע יולו – 14.25 (89).

Chateau Lafite-Rothschild, Pauillac 2002
נציג מרשים ומפורסם נוסף מאזור פויאק. רוברט פארקר הגדיר אותו כמועמד לתואר היין הטוב ביותר מבציר זה. הוא מציין את עוצמתו, את הסיומת הנהדרת ואת האלגנטיות שלו. רשמי טעימה – צבע סגול כהה עמוק וצלול. אף מורכב הנותן תשלובת של פירות אדומים, פלפל, עור, אדמה, תבלינים. הגוף בינוני. היין פירותי, עגול, בעל חמיצות טובה וסיומת מאוד ארוכה ונעימה, למרות המרירות הקלה בסופה. היין מרגיש עדיין צעיר, ואנו השתכנענו שעוד נכונו לו חיים ארוכים מאוד.
ציון ממוצע יולו – 15.90 (92).

Chateau Margaux, Margaux 2002
בלנד המורכב מ- 86% קברנה סוביניון, משולב ב- 7% מרלו, 2% קברנה פרנק, ו- 5% פטי ורדו.
ג'נסיס רובינסון בהחלט משבחת את היין. כאשר טעמה אותו השנה, היא ציינה לטובה את האף המורכב, את בושמיותו של הקברנה סוביניון עם אלגנטיות אופיינית לה היא מצפה מיינות מארגו, את החמיצות המורגשת עם גמישות רבה, ואת ההרמוניה המצוינת.
רשמי טעימה – גם אותנו הוא מאוד הרשים לטובה, והציונים שניתנו לו נעו בין 15.5 ל- 17.5. צבע שזיף עמוק ומקסים. אף מאוד אלגנטי, משלב פרי עם אדמה תחוחה, קפה, אביביות מתובלת. גם בפה חשנו פרי שחור, קפה. חמיצות מצוינת. טאנינים רכים. משי של ממש. יין עוצמתי ועם זאת עגול ומאוזן היטב. הוא עדיין צעיר, ולדעתנו כל חובב יין ישמח לפגוש אותו שוב בעוד מספר שנים, אז ייתן תמורה עוד טובה יותר לחך ולחיוך. סיומת ארוכה ומעולה לסדרת היינות האדומים שעלו על השולחן הערב.
ציון ממוצע יולו – 16.6 (93).

סיימנו את הערב הנפלא הזה בלגימת סמיון אציל ירדן 2005 של יקבי רמת הגולן.
אמנם אנו לא נוהגים לדרג ולנתח לעומק יינות קינוח, אבל ראוי לציין כי נהנינו ממנו מאוד. הניחוח, טעמי הדבש והתבלינים שלו, היוו בהחלט סיום מכובד לערב מיוחד זה.

מהו יולו?
יולו – YOLO (ראשי תיבות: you only live once) הוא מועדון חברים חובבי יין, אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף.
אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה' האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תוכנית שנתית קבועה מראש, בכ- 10 מפגשים שנתיים.
המארח קובע את תוכנית הערב ורוכש היינות. נוהגים לטעום כ– 7-8 יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון, על בסיס 20. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.
המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם, ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון ע"י שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות.
אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כול לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחווייה הכוללת של שתית יין בחברותא ובלוויית אוכל מתאים, שגם הוא זוכה לתשומת לב מדי מפגש.