אל דאגה; אנחנו עומדים בהנחיות. את שני מפגשי מועדון יולו (YOLO – קראו מה זה בסוף הכתבה) האחרונים, הצלחנו לקיים "בין הסגרים". המפגש הראשון מבין שניהם היה על טהרת יינות ספרד, והשני, עליו נדווח בהמשך, לא פחות מרתק של יינות שאטונף דו פאפ.
חוץ מזה המפגש הספרדי – ה- 156 במניין מפגשי המועדון, היווה פיצוי קטן. כולנו כבר היינו מסודרים עם כרטיסי טיסה ותכנית ביקור מלאה ביקבים באזורי ריוחה וריברה דל דוארו, אבל כמו לרבים אחרים התהפכה לנו הקערה על פיה, והקורונה שינתה את התוכניות. לא נורא, אני בטוח שעוד נמצא זמנים שפויים ונקיים יותר לביקור המתוכנן בעתיד קרוב.
ספרד הולכת ונעשית שחקן משמעותי בעולם היין, לא רק בהיקף אלא גם באיכות. חובבי עולם חדש, של יינות בשלים ומתובלים, ימצאו שם דוגמאות איכותיות רבות ומגוונות. כרמים הנטועים עם מרווחים גדולים יחסית בין הגפנים והשקיה מדודה, מניבים יבולים קטנים יותר ומרוכזים, ותורמים למאפייני היין; גם אם כמובן יש הבדלים בין אזורי היין השונים ובין זני הענבים, התנאים האקלימיים ומאפייני החביות (בעבר נטו להשתמש בעץ אלון אמריקאי בלבד, אולם כיום גם העץ הצרפתי תופס את מקומו). בערב שלנו זכינו לפגוש שישה יינות מאזורים שונים, מלווים במטעמים שהוכנו על ידי אשת המארח של הערב.
Zarate, Balado, Rias Baixas 2016
אזור זה קיבל תואר אפלסיון יין בשנת 1988. הוא נמצא בריאס בקסאס שבמחוז גליסיה, בקצה הצפון מערבי של ספרד, ומפורסם בעיקר ביינות הלבנים המבוססים על ענב אלבריניו. יקב זראטה הוא יקב ותיק מאוד, מהמובילים בהיבט האיכות באזורו. היקב מייצר מגוון יינות לבנים, כמו גם שלושה יינות אדומים. היינות הלבנים מאופיינים ברעננות וארומטיות, וחלקם יכולים להתיישן למשך 5-10 שנים.
היין שטעמנו עשוי 100% ענבי אלבריניו מגפנים בנות 60 שנה. רשמי הטעימה: צבע קש זהוב, צלול. אף של פרחים לבנים. בפה – גוף בינוני, חמיצות בולטת ונעימה, פירותי עם טעמי אננס, מלווה בגוון לימוני. יין מאוד רענן, קצת עשבוני. נעים לשתייה. ציון יולו 14.3 (89). נקנה ב- 170 ₪.
Torres, Milmanda, Catalonia 2016
למיטב ידיעתי, טורס הם יצרני היין הגדולים בספרד. המרכז שלהם ממוקם באזור Penedes שבקטלוניה, בין ברצלונה לטרגונה; אזור האחראי לרוב גידול היין בחבל קטלוניה. הם מחזיקים במגוון יקבים באזורים שונים בספרד, ובמדינות נוספות מחוץ לספרד, כולל ארצות הברית. בעבר ביקרתי בחנות היקב שלהם ומרכז המבקרים בעיירה Pacs del Penedes (אם אין רכב, אפשר להגיע ברכבת מברצלונה) – בהחלט מרשימים.
היין ששתינו שייך לאזור היין Conca de Barbera שבמרכז קטלוניה. היינות הנפוצים שם הם האדומים, אולם פוגשים שם גם יינות לבנים, כמו זה ששתינו, שהוא על טהרת השרדונה. הכרם שוכן למרגלות מצודה הנמצאת על דרך מצודות מימי הביניים שנקראה מילמנדה, ומכאן שם היין. רשמי טעימה – צבע זהב מקסים. אף מלא, ליצ'י. גוף בינוני. חמיצות נעימה. טעמי הפרי משלבים אננס, מלון ופירות לבנים, אולי אפרסק. היין מאוזן, מינרלי ומרענן. נהנינו מאוד. ציון יולו 15.1 (90). מחירו סביב 300 ₪.
Cillar de Silos, Torresilo, Ribera del Duero 2016
שני אזורי היין המובילים בספרד הם ריוחה וריברה דל דוארו. באזור ריברה דל דוארו נמצא מעט מאוד יין לבן. הרוב המוחלט יין אדום, והוא יהיה מבוסס על ענב הטמפרניו, מאחר שהגדרות האפלסיון המקומי מחייבות לפחות 75% טמפרניו ביין. הענבים הנוספים שנמצא ביינות האזור יהיו בדרך כלל קברנה סוביניון, מרלו ומלבק. היין הנחשב הטוב ביותר בספרד, ואיכותי ברמה עולמית, הוא האוניקו של יקב וגה סיציליה, היקב המוביל באזור יין זה.
היין הספציפי שלנו הוא 100% טמפרניו. בציר 2016 מקבל ממבקרי יין ציונים הנעים סביב ה- 90. רשמי טעימה – צבעו סגול כהה ואטום. פרי שחור משולב בפירות אדומים. יין מאוד מרוכז ועוצמתי. איזון טוב. גוון אדמתי. היין בועט מאוד, וגילו הצעיר ניכר מאוד. הסיומת ארוכה. ציון יולו 14.6 (89). מחירו בלונדון (שם נרכש) 200 ₪. אני חושב שמיהרנו לשתות אותו, ולאור מאפייניו הנוכחיים שווה לחכות עוד שנתיים-שלוש ואז ליהנות ממנו עוד יותר.
Rioja Alta, Vina Ardanza Reserva Special 2001
התאגדות ריוחה אלטה הוקמה בסוף המאה ה- 19, כשותפות של חמש משפחות ספרדיות. היין הראשון שלהן היה מבציר 1890. מאוחר יותר השתלב בשותפות יקב Ardanza, ששמו גם נקבע בשנת 1942 כמותג, וכיום וינא ארדנזה נחשב היין המוביל של היקב. הרזרבה ספסיאל של 2001 היה רק הבציר השלישי בהיסטוריה שיוצר כרזרבה ספסיאל, קודמיו היו ב- 1964 וב- 1973. קראתי בדיעבד באחת הביקורות, מבקר ותיק שציין שלא בדיוק ברור לו במה בציר 2001 זכה במעמד הייחודי הזה. כפי שתראו בהמשך, אמנם היין היה איכותי לטעמנו, אבל כנראה שגם אנחנו לא היינו מכתירים אותו כיום בהגדרה איכותית זו. אבל לך תדע, אולי פשוט חיכינו יותר מדי שנים. בכל זאת הוא מתקרב לגיל 20.
היין מורכב מ- 80% טמפרניו ו- 20% גרנאצ'ה (גרנאש). רשמי טעימה – צבע אדום עם נטייה לסגול, אבל מתחיל גם לקבל גוון חום; הגיל משפיע. גוף מלא, יין מורכב, פירות אדומים (דובדבן) מתובלים בגרגרי יער שחורים. מתובל, אדמה שזה עתה נחרשה. נהנינו אבל לא יצאנו מעורנו. ציון יולו 15.3 (91). מחירו 250 ₪.
Pares Balta, Absis, Tarragona 2011
יקב פארס באלטה הוא יקב משפחתי חביב ואיכותי, הממוקם באזור Penedes, בקרבת יקב טורס שהוזכר קודם. בעבר נמכרו יינותיו גם בארץ באמצעות אחד המשווקים המוכרים. לי ולעוד חבר במועדון יש קשר אישי עם בעלי היקב ובני משפחתם, כאשר שני אחים ונשותיהם חולקים את התפקידים ביקב, הן הניהוליים והן הייננות. אנחנו גם ביקרנו ביקב, שמחזיק במגוון כרמים הן באזור פנדס והן מחוצה לו.
היין ששתינו הוא בלנד המורכב מטמפרניו, קברנה סוביניון ומרלו. אני כבר שתיתי בעבר יין זה משנים שונות, ותמיד נהניתי מסגנונו ומהעומק שלו. לכן שמחתי מאוד לפגוש אותו בטעימה, ולשמוע גם את התרשמות חבריי. רשמי טעימה – צבע סגול עמוק צלול ונאה. אף עשיר במגוון ניחוחות, עם הרבה פרי, עור ואדמה. גוף מלא. פירות אדומים, אדמה לחה ופירות יבשים, מתובל בווניל. החמיצות נעימה, מעט מרירות שלא מפריעה, איזון טוב מאוד וסיומת ארוכה וטעימה. ציון יולו 16.2 (92). מחירו ביקב, שם נרכש לפני מספר שנים, היה 190 ₪. יופי של יין, שכהרגלו לא איכזב.
As Caborcas, Valdeorras, Galicia 2014
את ההמלצה עליו קיבל הרוכש מהמוכר האחראי בחנות האחים ברי (Berry Bros. & Rudd) בלונדון; בית ממכר יין ותיק ומכובד, כאשר ביקש יין ספרדי מעניין ולא מאזורי היין הקלאסיים. ולדאוראס הוא שמו של אחד ממחוזות היין בגליסיה (לא גליציה, אנחנו בספרד). היין הזה, המיוצר על ידי יקבי טלמו רודריגז, עשוי מענב הנקרא Mencia – זן מקומי בעל קליפה שחורה. עם התפתחות הייננות והתבגרות הגפנים שניטעו, הוא הפך בעשורים האחרונים לפופולרי באזור, ומניב יינות טובים ובעלי נוכחות.
רשמי טעימה – צבע סגול כהה, פירות אדומים מלווים בפירות יבשים, מפולפל, עטוף בגוון של וניל. הסיומת ארוכה ונעימה לחך. מורכב, עדיין צעיר ומעט תוקפני. ציון יולו 16.1 (92). מחירו בלונדון, בתחילת עידן הקורונה, 215 ₪.
סיום נאה לערב שהצליח קצת לנחם אותנו בתקופת מגבלות הקורונה.
מה זה YOLO?
יולו הוא מועדון חברים חובבי יין אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף. אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה’ האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תכנית שנתית קבועה מראש, בכעשרה מפגשים בשנה. המארח קובע את תכנית הערב וקונה את היינות. נוהגים לטעום עד שבעה יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון, על בסיס 20 נקודות. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.
המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם, ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון על ידי שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות. אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כול לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחוויה הכוללת של שתיית יין בחברותא ובלוויית אוכל מתאים, שגם כן זוכה לתשומת לב בכל מפגש.
