אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים

טרה וינו 2024 – אדם מונטיפיורי יקיר ענף היין הישראלי

אלון גונן: חרף המלחמה ובעיות הלוגיסטיקה ושאר הבעיות בגלל המלחמה, הצליח איש הענבים חיים גן לקיים את תחרות טרה וינו 2024 (TerraVino) ולתת כמה שעות של תקווה לענף היין הישראלי – שיפוט היינות התבצע במהלך השבוע, והסיום היה אמש, חמישי, בערב גאלה שהתקיים בבית איש הענבים ביפו, בו הוכרזו הזוכים בקטגוריות השונות – ראו כאן.

על היינות הזוכים והפחות זוכים נכתוב בשבוע הבא, אחרי שננתח את התוצאות כמובן. נראה כי גם השנה, כמו מדי שנה, יצוצו בתחרות טרה וינו כמה פנינים של יינות שיפתיעו וייננים שיככבו.

כמו כל שנה נבחר זוכה פרס מפעל חיים בתעשיית היין, ואני חושב שהבחירה לשנת 2024 טומנת בחובה את כל תמצית הטוב והאמין והיפה של תעשיית היין הישראלית. אדם מונטיפיורי הוא מי שנבחר בשנה זו, ודווקא בגלל שמדובר בשנה כל כך קשה לתעשיית היין, הבחירה פשוט מושלמת. תמיד, אבל תמיד, אדם אלגנטי, קשוב, משתף, מפרגן, נקיי כפיים, תומך ומשרת נאמנה את תעשיית היין הישראלית בארץ ובעולם כולו.

אפשר לכתוב ספר על מה שעשה אדם מונטיפיורי לתפארת ענף היין הישראלית בעשרות שנות פעילותו, מתוכן שנים רבות ביקב רמת הגולן ולאחר מכן ביקב כרמל. אני אתמקד דווקא בספרים (באנגלית) שהוא כתב על יקב קסטל, יקב רמת הגולן, והשתתף בספר על יקב קסטל. שלושה ספרים שמנתחים באופן מושלם את התעשייה, במדויק, בפירגון עצום לכאלה שנשכחו, ובאמינות בלתי מתפשרת.

אדם מונטיפיורי נושם וחי את היין הישראלי, והמשפט שיש לי לומר לאדם ברגע המכובד הזה, כשהוא מקבל את פרס מפעל חיים לשנה זאת, הוא: שלא כמו אחרים אצלם מה הם חושבים ומצייצים חשוב, אצלך חשוב מה שאתה עושה ומייצג. ואתה מייצג אותנו בכבוד ובענווה ובאלגנטיות השמורה רק לך.

יש דברים שהדעת אינה סובלת – הנה אחד מהם

אלון גונן: מדינת ישראל נמצאת במלחמה על גורלה ועתידה, כאשר מדינת האויב העיקרית שלנו מצפון היא לבנון. העם הלבנוני הוא האויב שלנו, ובין אם לבנון נשלטת על ידי איראן או על ידי חיזבאללה. הלבנונים שונאים אותנו, משתפים פעולה עם איראן, ואין בינינו שכנות טובה, כפי שאין רצון של האזרחים הלבנונים לחבק אותנו. המתנגדת הגדולה של ישראל בשנים האחרונות היא תורכיה בראשות רג'פ טאיפ ארדואן, וממשלה ישראלית נורמלית כבר הייתה מכריזה מזמן עליה כמדינת אויב, במקום לעשות איתה עסקים. ארדואן עושה שימוש ציני בשנאת ישראל ובאירועים האחרונים בעזה, כדי להכפיש שמה של ישראל ולנכס לעצמו הצלחות פוליטיות בקרב תושביה המוסלמיים של תורכיה המזדהים עם "אחיהם" הפלסטינים בעזה, במחנות הפליטים ובארצות ערב.

אז למה ההקדמה הזו על לבנון ותורכיה באתר יין? כי באמת חשבתי שראיתי ושמעתי הכול, עד שגיליתי שטל סנדרלנד-כהן (המוכר לרבים בשמו הקודם טל גל-כהן) שמתגורר כעת בלונדון, החליט לקדם את יינות לבנון וטורקיה בשני אירועים שיתקיימו בלונדון תחת הכותרת "Wines of Biblical Proportions". האירוע הראשון יתקיים בפברואר ב-Pall Mall 67 Club, ובו הוא מבקש להטעים ולספר על יינות לבנון. קראתם נכון, האיש שהגדיר עצמו שנים כ"שגריר היין הישראלי" (תואר שלא הוענק לו על ידי אף גוף רשמי בישראל, ומשרד החוץ קבע כי אסור לו לעשות בו שימוש), רואה לנכון לקדם דווקא בזמן מלחמה, מדינת אויב ממנה יורים עלינו מדי יום טילים, ובגללה מאות אלפי תושבי ישראל בגבול הצפון נאלצו לנוס מבתיהם. לא ברור איך ישראלי יכול בכלל להעלות בדעתו דבר כל כך מעוות.

אבל זה לא סופו של הסיפור, מפני שבאתר האינטרנט של ארגון IWFS פורסם שבחודש מרץ 2024 הוא יקיים אירוע נוסף, והפעם במסעדה הישראלית-לונדונית Kapara Restaurant Soho, שכותרתו Wines of Biblical Proportions (יינות בממדים תנ"כיים). באירוע ייטעמו לצד יינות לבנונים ותורכים, יינות ישראלים של היקבים הבאים: יקב גבעות – גופנה מענבי חמדני ג'נדלי (שומרון, ישראל) 2018, יקב רקנאטי – ביטוני 2018 (הרי יהודה, ישראל), יקב סגל-ברקן – Marawi S.V 2019 (גליל, ישראל).

דרך אגב, בתיאור האירוע באתר IWFS, מצוין שסנדרלנד-כהן הוא נשיא הסניף המקומי של מסדר אבירי הגריל. אם הכוונה היא לסניף הישראלי, הרי שהוא אינו מכהן בתפקיד מאז שנת 2017.

כאשר פניתי למנכ"לי היקבים הישראלים, נמסר לי כי הם אינם מעורבים בטעימה, לא שלחו יינות לאירוע, ולא היה להם מושג על קיומו. גם פנייה ליקבים התורכים והלבנונים שאמורים להשתתף בטעימה (באמצעות חבר עיתונאי מצרפת), נענתה בכך שאין להם מושג על מה מדובר, וכי הם אינם מעורבים באירועים האלה בשום אופן, ואף מוחים על הצגת הדברים כאילו הם משתפים פעולה עם ישראל.

כאמור, הדעת אינה סובלת שבזמן מלחמה, כאשר אנשי חמאס חיים חיי נוחות בתורכיה ובלבנון, אשר משמשות להם בית חם לא רק בזמן המלחמה, מי שטוען שהוא מקדם יינות מישראל, מחליט למנף דווקא את שתי המדינות האלה. אף יקב ישראלי לא יכול להרשות לעצמו לשתף כעת פעולה עם מדינות אויב, ולמרות שהיקבים לא הכירו את האירוע או שלחו אליו יין, לדעתי הם חייבים להוקיע אותו, למחות על שילוב היינות שלהם בו, ולבקש לא לקחת חלק באירוע ההזוי הזה.

פנינו למשרד החוץ הישראלי כדי שייתן דעתו על העניין, ואנחנו מצפים גם מנציגיו להתערב ולמחות. אנחנו פונים גם לשגרירויות תורכיה ולבנון באנגליה, על מנת לבקש את תגובתן לשיתוף הפעולה לכאורה של יקבים תורכים ולבנונים עם יקבים ישראלים.

כשם שלא נתנו יד לשימוש של טל סנדרלנד-כהן בתואר "שגריר היין הישראלי" שניכס לעצמו במרמה, נעשה הכול כדי למנוע את הטעימה ההזויה הזו. 

וזה מה שקרה בעקבות פניותינו לגורמים המוזכרים בכתבה ותגובותיהם:

Pall Mall 67 Club – "ברצוננו לעדכן כי הוחלט לבטל את האירוע".

Kapara Restaurant Soho – "מסעדת 'קפרה' ברשות שף ערן טיבי רק משכירה את החלל של המסעדה והתפריט לאדם שהציג את עצמו "כשגריר היין", והוא זה שאחראי על הזמנת האנשים או היין. אנחנו לא מעורבים בקבלת ההחלטות".

שגרירות לבנון בלונדון – "האירוע לא מוכר לנו ומעבר לזאת אין אנו מעוניינים להתייחס".

משרד החוץ של תורכיה – "אנחנו רואים בחומרה כל ניסיון לתת לאירוע היבט פוליטי, נטול כל בסיס, ומחלקת סחר החוץ בשגרירות תפעל בהתאם".

 שגרירות תורכיה בלונדון – "שאלתך הועברה למשרד החוץ התורכי ותישלח תשובה לכשתתקבל".

טל סנדרלנד-כהן – טרם קיבלנו את תגובתו ונפרסמה במלואה במידה ותתקבל.

יונתן לבני טועם יינות חדשים ביקב שורק

כמי שכותב לא מעט שנים ביקורות וכתבות על יינות וייננים ישראלים, יש לי הרבה כבוד ליקב שורק, החוגג השנה 30 שנות עשייה של יין ולימודי עשית יין. מאות ישראלים שיוצרים או עוסקים ביין, היו בשלב מוקדם של עיסוקם תלמידים ומתלמדים בקורסי יין שמועברים על ידי ניר שחם, מרצים אורחים ואנשי הצוות העובדים איתו.

יקב שורק שהוקם ב-1994 במושב טל שחר והיום שוכן בקיבוץ נחשון, מאכסן עשרות של דמיג'נים וחביות של תלמידים רבים, שלומדים מדי שנה להכין יין. יש גם ייננים כמו למשל אורנה לב מיקב אדם, ניצן סברסקי – יקב אחת, שרון כהן – יקב רוגלית, או שירי רוזנטל קובה – 'בלנדים' (קראו עליה בהמשך), שמייצרים את יינותיהם ביקב שורק. הוזמנתי לאחרונה לטעום יינות חדשים שהיקב הוציא לשוק.

היינות שטעמתי יחד עם מיטל בלגזל – מנכ"לית היקב החדשה, נוי שלמה – מנהל השיווק, וניר חביביאן – מנהל מערך הטעימות של יקב שורק, היו מזן חדש – ארומלה, ויינות מבוססי קריניאן:

ארומלה 2023 – ארומלה (Aromella) הוא זן לבן ארומטי חדש, אשר פותח באוניברסיטת קורנל בניו יורק כתוצר הכלאה בין זן טרמינט (Tramiminette) שביקב שורק מייצרים ממנו יין, ורבאט 34 (Ravat 34) – בעצמו הכלאה של שרדונה וסייבל, זן שפותח בשנות ה-30 של המאה הקודמת על ידי הכורם הצרפתי   J.F. Ravat.

לגפני ארומלה יש עוצמת צימוח חזקה, פוריות גבוהה, והן עמידות בצורה טובה למחלות עלים. הענבים הלבנים של הזן מפתחים בשמש צבעים צהובים-חומים, וטעמים ארומטיים חזקים. יין הארומלה ב'סדרת המעבדה' של יקב שורק, הוכן מענבים אשר נבצרו בגליל ובגולן באוגוסט-ספטמבר 2023. ליין טעמי אננס ומעט הדרים,  טעם עדין שהזכיר לי יין גוורצטרמינר, עם מרירות עדינה בסוף. עדיין לא בוקבק אך לאחר הביקבוק מחירו יהיה 90 ₪ לבקבוק – תמורה למחיר (VFM) בהתחשב באיכות.

קריניאן 2018 – מורכב מ-92% ענבי קריניאן מכרם גוש עציון ו- 8% גרנאש מאותו כרם. יין אדום יבש שתסס בשני מיכלים על שמרים שונים, בתסיסה ארוכה וחמה לתקופה של מעל חודש על הקליפות. לאחר מכן התיישן בחביות אלון צרפתי ישנות. מזכיר בטעמיו יינות מדרום צרפת, עם תיבול נעים וטעמי פרי אדום, טבק ועור. לדעתי קריניאן הוא יין מאוד מתאים למזג אוויר חם ולקיץ ישראלי. 90 ₪ – ללא ספק VFM.

קריניאן מורבדר 2018 –  מורכב מ-73% ענבי קריניאן מכרם גוש עציון, 20% מורבדר אף הם מגוש עציון, ו-7% סירה מכרם תל גזר בגבעות יהודה. חלק מהענבים נמעכו ושהו בהשריה קרה על קליפות הענבים במשך שלושה שבועות. 15% נשארו באשכולות שלמים. כל היין שהה שנה בחביות ישנות. בלנד נעים ואיכותי שמושפע מהיינן שעשה אותו. צבע אדום חזק, וריח וטעם מורכבים. טעמים גנריים של זן הקריניאן, עם עיגול הטעמים בפה מתוספת המורבדר. 90 ₪ – .VFM

קריניאן גרנאש 2019 – מורכב מ-68% ענבי קריניאן ו-32% גרנאש מגוש עציון. שני הזנים תססו במיכלים נפרדים במשך מספר חודשים, על מנת שהתיבול יורגש היטב. חלק מהתסיסה הייתה של אשכולות שלמים. הקריניאן התבגר אחרי התסיסה הראשונית בחביות בנפח 300 ו-400 ליטר, ואילו הגרנאש התבגר כפי שמתבגרים יינות תלמידי הקורסים לייננות, בדמיג'נים – בקבוקי זכוכית גדולים. יין מאוד מתובל בטעם עוצמתי ופירותי. כשעצמתי  עיניים בזמן הטעימה, הייתי בטוח שאני בעמק הרון שם הזן מככב. יין מורכב, מיושן היטב, ואף על פי כן אין בטעם תחושה של יין מתיישן, אלא של יין צעיר וקופצני. לכבודי גם פתחו גרנאש מ-2015 – יין שתסס רובו באשכולות שלמים, עם טאניות ממש ירוקה וטעמים נפלאים וכל כך מורכבים של ענב הגרנאש. 90 ₪ – VFM.

לבן 2022 – יין שעדיין לא בוקבק. בלנד מתיישן של 50% גרנאש לבן, 35% רוסאן ו-15% ויונייה. יין ששליש ממנו מתיישן בחביות גדולות והיתר במיכלים. אני מחכה לראות ולטעום אותו לכשיבוקבק. לפי הטעם של היין ששתיתי, הוא עשוי להיות לבן מרתק.

אלון גונן טעם יינות לט"ו בשבט

את ט"ו בשבט חגגנו או ציינו אתמול, חמישי 25.1.24. האמת שזה חג די מפוברק, שלא לומר שקרי, הרי כל חקלאי יגיד לכם שזו לא עונת הנטיעות. חרף אין ספור ביקורות אקולוגיות שנמתחות על התאריך הספציפי הזה, הצליח ט"ו בשבט להיות חג לאומי של נטיעות.

גם טקס אכילת הפירות היבשים לא ממש ברור. לאכול פירות טריים מתוצרת הארץ זה אכן מבורך, אבל הבעיה היא שמאז ומעולם על השולחן שמו פירות יבשים מתוצרת טורקיה, עמוסי סוכר וחומר משמר – אותו ביסולפיט שיש ביין דרך אגב, אבל בכמויות מטורפות. אז לא ממש חג יהודי (יש האומרים שהומצא על ידי נוצרים בארה"ב, אומץ ברוסיה, ושם גם היהודים הצטרפו) ולא ממש בריא.

הסאגה הנוספת היא שיום ההולדת של כנסת ישראל נקבע לט"ו בשבט. אז על מה ולמה לחגוג? מהקמת המדינה חבורה של 120 שנתקעים או מתחלפים, רבים מהם אוכלי חינם שעושקים את האזרח, מקריבים חיי אזרחים על מזבח האגו ועל מזבח האמונה. יום הולדת  לכנסת ישראל ט"ו בשבט 2024 עם ריח של מוות באוויר ולא של אילן פורח.

אז בואו נתנחם ביינות לט"ו בשבט 2024, שכן יעניקו ריחות וטעמים וייתנו לכולנו קצת תקווה, אופטימיות ומשמעות לפסוק מספר ירמיהו וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם, וגם לפסוק מספר משלי "לֹא תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע נֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ". המאפיין המשותף לכול יינות אלה: נותנים תמורה למחיר (VFM).

יקב עבייה – Proletar קריניאן 2022: ריחות מדהימים של פרי צעיר ותוקפני לצד זפת רותחת. תוספת הפטיט סירה מושלמת. יוסי יודפת היינן עושה כאן בית ספר. מחירו 85 ₪. ציון 93.

יקב שטרן – רותם 2017: בלנד של קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו. ארומות נקיות, חדות. עשבי תיבול לצד פרי בשל, והפה מתמלא בטעמים נפלאים. אפשר פשוט לטעום כל זן בנפרד בבלנד הזה. מרתק. מחירו 90 ₪. ציון 91.

יקב כישור – ויונייה 2022: צבע ירקרק מקסים. מינרליות מושלמת, ג'ינג'ר ופריחת הדרים לצד פסיפלורה וקיווי. הפה עשיר ומאוד פריך. יין מקסים. מחירו 95 שקלים. ציון 91.

יקב סריג – מרסלן 2021: צבע היין ארגמן בוהק. ריחות שזיף חמצמץ. הפה מאוד פירותי, שופע, תות שדה ופטל טרי. מעט פלפל שחור בקצוות וירקרקות שמעלה חיוך על הפנים.  מחירו 50 ₪. ציון 91.

 יקב רמות נפתלי – ברברה 2022: רק איציק כהן יכול להפתיע אותי שוב ושוב עם הברברה שלו. ארומות מדהימות של דובדבנים וטעמי חווה בקצוות. הפה שופע, פטל שחור לצד טאנינים מחוספסים שנותנים עוצמה ליין הזה. משובח אמיתי . מחירו 145 ₪. ציון 94.

מותג יין חדש: BLENDIM של הייננית שירי רוזנטל קוּבָּה

רני רוגל: בשבוע האחרון קראתי בקבוצת הווטסאפ 'יין ישמח', הודעה מסקרנת על מפגש שיתקיים אצל הייננית אורנה לב (יקב אדם) עם ייננית שלא הכרתי –  שירי רוזנטל קוּבָּה, שהוציאה בימים אלה יין עצמאי ראשון שלה – רוזה 2023 תחת המותג BLENDIM. הסתקרנתי, אורנה קישרה בינינו, והנה פירות שיחה ראשונה עם מי שאינה חדשה בענף אך עכשיו פּוֹרֶשֶׂת כנפיים.

שירי, נשואה ליוסי קובה, מורה להיסטוריה ואזרחות, ואם לשלושה ילדים. הם מתגוררים כבר שנה וחצי במושב עולש בעמק חפר, לאחר שעברו לשם מתל אביב. היא למדה בתל חי ביוטכנולוגיה לתואר ראשון. בשנה השלישית לקחה קורס מיקרוביולוגיה תעשייתית, בו נחשפה לעולם היין. מבחינתה זו הייתה תגלית, והיא ידעה שזה מה שהיא רוצה לעשות.

עם סיום הלימודים לתואר ראשון עשתה שירי בציר ביקב רמת הגולן, והמשיכה שם שלוש שנים כעוזרת ייננים. משם המשיכה למסע עולמי – שנה וחצי לימודי ייננות באדלייד שבאוסטרליה לתואר שני, בציר אחד בטסמניה – בעיקר ענבי פינו נואר, ריזלינג ושרדונה ליינות בסיס עבור מבעבעים של יקבים אחרים, חצי שנה ביקב Opus One בנאפה – "היה מדהים, חוויה מטורפת. הירידה לפרטים, ההתייחסות ליין ולעובדים. למדתי שם הרבה על טיפול בחביות, בציר וחגיגות בציר, ביקבוק ועוד".

בתחנה הבאה חזרה שירי רוזנטל  ליקב רמת הגולן, ובמשך שלוש שנים הייתה ייננית עם ויקטור שונפלד, טלי סנדובסקי והצוות שם. כשנישאה ליוסי הם עברו למרכז. שירי הצטרפה ליקב ברקן, והייתה ייננית שם במשך ארבע שנים.

"העבודה ביקב ברקן הייתה שונה לגמרי לעומת יקב רמת הגולן", היא אומרת. "ביקב רמת הגולן היו הלימודים המעשיים שלי. בית ספר לייננים. הכול שם לפי הספר, בשאיפה שהכול יהיה איכותי מאוד. יקב ברקן הוא מפעל תעשייתי מבחינת הגודל. נחשפתי שם לעולם שיווק היין ולמכשור חדשני שאין בהרבה יקבים. כאחראית על יינות מַסָּה (כמותיים) האדומים, זה אומר לטפל בשמונה מיליון ליטר יין ולהתעסק בהמון דברים בייצור".

שירי סיימה את עבודתה ביקב ברקן אחרי בציר 2022, ולאחר פסק זמן קצר והמעבר לעמק חפר, רצתה לחזור לאהבה המקורית שלה – פחות תעשייה ויותר יין. "לקראת בציר 2023 החלטתי לצאת לעצמאות. הגיע הזמן לעשות יין שלי, ייחודי לי, ביקב בוטיקי קטן; מימוש החלום ההתחלתי שלי".

את היין היא עשתה ביקב שורק, עליו היא מרעיפה שבחים ומפרגנת לניר שחם על הפלטפורמה שנותנים שם. "מאוד נוח לבוא ולעבוד ביקב שורק, ויש שם כל הציוד הנדרש כהתחלה". היא ייצרה  500 ליטר רוזה (600 בקבוקים) ו-1000 ליטר יין לבן – שרדונה. הענבים לרוזה: מלבק ופטי ורדו מכרם במושב תעוז שבמורדות הרי יהודה, וליין הלבן: ענבי שרדונה מבית נקופה שבהרי יהודה. "אלה כרמים שאני מכירה מהעבודה בברקן, בחרתי חלקות, בצרתי ועשיתי את היינות".  

ענבי המלבק והפטי ורדו לרוזה נבצרו מחלקות סמוכות. "הרגשתי שצריך קצת יותר צבע, ו-20% פטי ורדו נועדו לכך", אומרת שירי. על תווית הרוזה שכבר למכירה (90 ₪, אצלה ובבר היין Bouquet 'בוקה' באבן יהודה) – מופיע איור של אשכולית אדומה. את הסיבה תמצאו מאחור: "מזכיר טעמים של אשכולית אדומה, נענע וקמפרי", היא כתבה. אותי ריגש כיתוב אחר על התווית: "בוקבק לאחר שבעה באוקטובר בציפייה לימים טובים".

לגבי השרדונה (115 ₪), שירי אומרת שטעמו מזכיר קרמבולה, אך זו לא תופיע על התווית של היין שיבוקבק בעוד שבועיים. ציינתי שענבי השרדונה נבצרו בכרם אחד בבית נקופה. 500 ליטר טופלו בחבית גדולה לא חדשה, ועוד 500 ליטר בנירוסטה עם שמרים שונים, תסיסות שונות ואופי שונה. "יצרתי בלנד שמרגיש לי נכון בפה. חיפשתי משהו יותר  מנחם, והעץ מוסיף ליין את הנחמה".

ולמה שירי רוזנטל קובה מיתגה את יינותיה כבלנדים (BLENDIM)?  "אין לי כרמים או טרואר שלי. מה שאני אוהבת בעבודה מעבר לבציר, זה שלב הבלנדים", היא אומרת. "יש לי המון ניסיון בכך מהיקבים הגדולים. שלב הרכבת בלנדים ממיכלים קטנים זה כייף ומשחק, ויוצא משהו אחר שמרגיש נכון. אני מקווה לעשות בהמשך בלנדים יותר מורכבים, ובשנה הבאה כמויות יותר גדולות".

לסיום סיפור אישי של שירי שמתכתב עם התקופה, ואולי גם יעזור לאחרים: "איבדתי את אחי הגדול באוגוסט 2006. זה היה בזמן מלחמת לבנון השנייה, אבל הוא נפטר מדום לב בבית, בן 40. זה היה פתאומי מאוד ואבדה מאוד מאוד קשה. באותו הזמן סיימתי את התואר הראשון שלי בתל חי, וכבר התקבלתי לעבודה ביקב רמת הגולן. את העבודה ביקב התחלתי מיד בתום השבעה. קמתי מהשבעה ונסעתי לגולן לבציר הראשון שלי.

מבלי לשים לב, כאילו על אוטומט, נשאבתי מיד לעבודות הבציר, לקצב המהיר של הבציר; הענבים לא מפסיקים להגיע ועבודה אינטנסיבית מהבוקר עד הערב. הייתי אחראית על הכנת היינות הניסיוניים של היקב. קיבלתי ענבים, מעכתי, התססתי, סחטתי, ולראשונה עקבתי ולמדתי את כל תהליך התסיסה. עבדתי ובכיתי, עבדתי ובכיתי. בדיעבד אני מבינה שה"שאיבה" הזאת לעבודת הבציר היא זו שהצילה אותי. מצאתי עניין והתרגשות גדולה בתוך הסערה והעצב הגדול. מצאתי בעולם היין נחמה.

יצא שדווקא הבציר הראשון שלי כייננית עצמאית הוא בציר 2023, כמה חודשים לפני 7 באוקטובר. גם היום, בימים הנוראים האלו, העבודה ביקב מנחמת אותי. היקב הוא כמו מפלט, אי של שפיות. ועל זה אני מודה. אני יודעת מה זה לאבד את החיים של העוגנים שהיו לי בחיים, אני יודעת מה זה געגוע אינסופי. מאחלת ימים של שפיות, ושנמצא את השפיות שלנו בדברים הקטנים של החיים. כמו היין".

להזמנות: שירי רוזנטל קוּבָּה – בלנדים: 054-2687011, פייסבוק, אינסטגרם

עולֵלות בקצרה

(עוֹלֵלָה – פרי שלא היה בָּשֵל בזמן הבציר ונשאר על הגפן)

יקב הרי גליל – 1,300 דונם כרמים בשטח צבאי סגור

יקב הרי גליל שוכן סמוך לקיבוץ יראון, כ-800 מטרים מגבול לבנון. היקב סגור למבקרים לאור קרבתו לגבול, אך העובדים מגיעים יום יום (כשניתן) כדי להמשיך ולטפל ביינות מבצירים קודמים שנמצאים בתהליך ההכנה.

ליקב יש כ-1,300 דונם כרמים בגליל העליון, הממוקמים לאורך קו הגבול עם לבנון – במשגב עם, מנרה, יפתח, רמות נפתלי, מלכיה, יראון וכרם ניסיונות בחוות מתתיהו ליד ברעם. אזורים אלה מוגדרים בימים אלה כאזורי מלחמה שרובם שטח צבאי סגור. מגוון זני הענבים של היקב כולל בין השאר קברנה סוביניון, סירה, מרלו, קברנה פראנק, סוביניון בלאן, גוורצטרמינר, שרדונה, ויונייה, גרנאש ופטי ורדו.

עד 18.2.24: תערוכת 'יומן מלחמה' של מימי זיו בטרמינל עיצוב בבת ים

תערוכת 'יומן מלחמה' של האמנית מימי זיו שנפתחה השבוע, מתקיימת ב'טרמינל עיצוב' בבת ים עד 18.2.24. זו סדרת ציורים שיצרה ועדיין יוצרת מימי זיו ביומנה הקטן בעקבות שבת 7.10.23 הארורה. התערוכה, שהאוצרת שלה היא אילנה כרמלי-לנר, מתארת את מאורעות אותה שבת ואת חיינו מאז אותו יום.

למה תערוכה זאת? "בכדי שלא יגידו שזה לא היה, שזה בדמיון שלנו, שחלמנו, ובכדיי שלא נשכח כולנו את כולם״, אומרת מימי –  אמנית רב תחומית שמאחוריה תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות רבות, רעייתו של דוד זיו שהיה מנכ"ל יקב כרמל בין השנים 2002 עד 2005. שניהם הוריו השכולים של ליאור זיו ז"ל, שהיה צלם ביחידת דובר צה"ל, ונפל באפריל 2003 במהלך פעילות מבצעית לאיתור נשק ברפיח כשתיעד את פעילות גבעתי.

שבועיים אחרי 7.10 הצליחה מימי בפעם הראשונה לתעד במכחול שלה בלי הפסקה את המראות, ההודעות והסיפורים שהתפרסמו במדיה ומחזירים אותה אחורה בזמן לעזה 2003 כשליאור נהרג.

אין פלא שמה שקרה החל משבת זו באוקטובר האחרון, כל כך קרוב למימי ובא לביטוי בציוריה. כל התהליכים מתועדים באינסטגרם של מימי זיו.

תערוכת 'יומן מלחמה' עד 18.2.24. 'טרמינל עיצוב', אהוד קינמון 32 בת ים, א'-ה' 9:00-17:00

קראו את הכתבה שפרסמנו ב-2022: 19 שנים לנפילת ליאור זיו – בנם של מימי ודוד זיו שהיה מנכ"ל יקב כרמל

יין להנצחת סמ"ר יהונתן יצחק סמו שנפל בקרב בעזה

אורלי דסטה טסמה פרסמה פוסט פייסבוק בו סיפרה על  יין שיוצר להנצחת אחיינה סמ"ר יהונתן יצחק סמו ז"ל, לוחם ומפקד בגדוד 202 בצנחנים, שנפל בקרב בעזה ב-10 בנובמבר 2023. בן 21 במותו. היה חתום על כרטיס אדי, ועם נפילתו הושתלו איבריו בשישה אנשים. "יהונתן היה ראשון לכל משימה, מצטיין, חכם, מוכשר חבר נאמן ואהוב אהב את החיים ומיצה כל רגע מהם", כך כתבה.

היין יוצר ביוזמת Wine & Friends (דודי פרי) ויקב גוש עציון. בלנד מבציר 2021 המורכב מ-39% ענבי קברנה סוביניון, 24% סירה, 20% גרנאש, 6% מורבדר, 6% קברנה פרנק ו-5% פטי ורדו. שהה 20 חודשים בחביות עץ צרפתי, מתוכם 12 חודשים כל זן בנפרד ולאחר מכן 8 חודשים כבלנד. 13.5% אלכוהול.

מחיר בקבוק יין אדום יהונתן כשר – 115 ₪. הזמנות כאן