העיר מע'אר (נקראת ונכתבת גם מראר וגם מג'אר), מייצגת את אזור הגליל התחתון באופן הטוב ביותר. טופוגרפיה קסומה ומרחבים עצומים של עצי זית עתיקים. למרגלות העיר כבר מזהים ניחוחות ציונות עזה, דגלים, אורות, ועדה דרוזית אחת שאי אפשר שלא להתאהב בה.
יש כאן תרבות אירוח והרגשה של בית בתוך בית, ועוד לפני שהגענו הרגשנו חמימות מהפנטת – לא של מזג האוויר אלא של הדרוזים שהזמינו אותנו אל בתיהם.
מסעדת FUEGO (פואגו, אש בספרדית), מספרת את הסיפור של השף והבעלים עלאא איברהים, נצר למשפחה ציונית מוכשרת שמלווה את חיינו במדינת ישראל.
הרעיון החל מאהבה לעולמות הבשר, וסקרנות מילדות שצמחה לצד עשן הבשר. לפני שנתיים הרעיון קרם עור וגידים והפך למציאות. זה החל מחנות שהפכה למתחם ענקי של מעשנות, גריל, כלי מטבח וכול עולם הקולינריה, ולשם נכנסה המשבצת הסופית – מסעדת בשר עצומה.
כבר בתחילת המפגש מוצג בכניסה מקרר יישון בשר ענקי, עם קירות מלח ושיושי בשר שלא ניתן לפספס. קיר אש ענקי מורכב מטאבון, מעשנות וגריל בווריאציות שונות, עם גלגלי ענק לשינוי זוויות האש.
התיישבנו לצד שתי כוסות של טראזס מלבק אדום, יין פירותי המרמז על פרי בשל קטיפתי (47 ₪). אל השולחן מגיעה פוקצ'ה עם מטבלים של גמבה צלויה עם אגוזים ורימונים, שום קונפי וטחינה – מרקם הלחם אוורירי וחרוך כפי שפוקצ'ה צריכה להיות. אי אפשר שלא להבחין ביכולותיו וכישוריו של מר טאבון (35 ₪).
המשכנו למבחר מנות ראשונות: סלט עגבניות שרי עם פסטו, רוקט וגבינת בוראטה מהממת, שנחה לה בעדינות על מצע מאוזן של בלסמי מצומצם וגרעיני דלעת (49 ₪).
פטה כבדי עוף שהוגש בתוך פאני פורי עם ריבת בצל, ושוט של קולי פירות יער. ממרח הכבדים העניק הרגשה של שמחה גדולה, בביס אחד ששווה לחלוק אותו עם כל התפאורה מסביב (55 ₪).
סלט פטוש עשיר בירקות מקומיים, תערובת זעתר וגבינה יוונית קשה מגורדת, מעורב עם קרעי פיתה דקה העניקו נפח לחוויה (48 ₪).
חציל שנצלה על אש גלויה בגריל מיוחד שנקרא פריז'ה, עם טחינה חלקה וטוסטונים (55 ₪).
אלה היו מנות שבהחלט הצליחו להעניק לנו איזו אווירת טעימות, המגיעה מעירוב של מטבחים שונים על קצה המזלג.
לצערנו עלאא לא יכול להצטרף לשולחן (מזל טוב לנולדת החדשה למשפחת איברהים), אך אחיו הצעיר בהחלט העניק קצב ותרבות אירוח שניתן היה רק להוקיר.
ככול שמחוגי הזמן תיק-תקו, גם הגריל החל לפעול ולהעלות טמפרטורה וניחוח. ראשון הגיע דנבר קאט – נתח מאזור הכתף הפנימית, מאופיין כנתח רזה בעל טעמים עזים, היות וחלק זה נמצא בפעילות מתמדת של הפרה. בחירה מעולה של נתח שעשוי סיבים סיבים, אך רך כחמאה רכה. מינוטים (פריסה דקה) של דנבר קאט הוגשו לצד צ'ימיצ'ורי וקרם סלק על בוצ'ר עץ מלא – מנה מעולה ובחירה מעולה של חומר גלם חכם (125 ₪).
מכאן המשכנו לפלטת עץ ענקית שעליה הוגשו נתחים רבים במידות עשייה שונות: פילה עגל, סינטה, אנטריקוט, צ'וריסוס וצלעות טלה – פלטה זוגית שהוגשה לצד תפוחי אדמה וירקות שורש. רמת שיוש הבשר הייתה גבוהה. ניכר כי הבשרים עברו יישון מבוקר ממש בתנאי מעבדה, מה שהרים את החוויה לגבהים חדשים ואש נפלאה שכיף להכיר (300 ₪).
כאשר החשכה ירדה והירח היה בדיוק על החצי, היה כיף ליהנות משני קינוחים יצירתיים: כנאפה על גחלים עם פיסטוקים קלויים – מה שיפה בקינוח הזה, הוא שקיבל את סימני האש והגחלים העדינים שעטפו את השערות והגבינה הרכה (35 ₪).
השני: קרם ברולה פיסטוק בסו-ויד (ואקום) -טכניקה מדהימה שעדיין לא נתקלתי בה כקינוח, שיצרה מרקם עדין, חלק והכי חשוב אחיד, בתוך אמבט קיטור. טעמו של הפיסוק היה דומיננטי אך לא משתלט, מאוזן בסוכר – ביצוע מרהיב לסיום ארוחה (35 ₪).
עלאא היקר וצוות פואגו, תודה על אירוח נדיב יוצא דופן, והקשבה גדולה ומבורכת. כריסטופר קולומבוס כתב: "אי אפשר לחצות את האוקיינוס אם אין לכם אומץ לאבד את מראה היבשה". ניכר כי דרך החלומות וההגשמה שלכם אתם שומרים על קשר ישיר עם היבשה, ואף חוצים את האוקיינוס הפרטי שלכם בהצלחה בטוחה -המשיכו כך.
מסעדת פואגו – מג'אר/מראר/מע'אר, כביש ראשי. 04-6555210. ימי פעילות והזמנות כאן
