בשנת 2009 עשה צעיר בשם דודי פרי (בתמונה) צעדים ראשונים לכניסה לתחום היין. זה
התחיל כתחביב, כאשר בדרך לבית הכנסת בשבת, הוא וחבר בשם נועם גילו כי יש להם תחום עניין משותף: יין.
הם החליטו לצאת לטיול יקבים, ונסעו לאזור חברון. ביקבים באזור הם רכשו 100 בקבוקים. כשחזרו, השכנים בבניין שמעו את שקשוק הבקבוקים, שאלו מהיכן הם, וקנו 97 מתוך 100 הבקבוקים עוד בחניה – דודי עלה הביתה עם שלושה בקבוקים בלבד.
כך המשיכו דודי וחברו לטייל ליקבים, לקנות יין, ולמכור בסביבתם הקרובה, עד שיינן יקב רמת חברון אמר לדודי שבצרפת נפוץ מונח הנגוסיאן – négociant, סוחר יין שיוצר בלנדים מיינות של מגדלים וייננים קטנים, ומוכר את התוצר תחת שמו מדלת לדלת או בשוק המסחרי.
התחביב של דודי נמשך עוד חצי שנה, ואז החליט להפוך זאת לעסק קבוע. כך התנהל עד 2012, אז חבר לאיש העסקים שי ויל ולדורון מרום, וחברת Wine&Friends יצאה לדרך.
תחילה הם התקשרו עם יקבי בוטיק קטנים ואנונימיים למכירת יינותיהם, אך הבינו שיקבים אלה יגדלו, יינותיהם יימצאו בחנויות והם לא יוכלו להתחרות להם. לכן התחילו למכור תחת private label בלנדים אותם הכינו יחד עם היינן ביקבים אותם בחרו; תחילה בלי תווית, ובשנים האחרונות עם תוויות.
קו פעילות שני של החברה: מכירת יינות ארכיון מתיישנים של יקבים ישראלים.
דרך המכירה של Wine&Friends מעניינת: אנשיה באים לבית בו מתקיימת טעימה עיוורת לשניים עד עשרים איש – יין לבן, אדום, פורט; לפי מה שאורחי הטעימה מבקשים. כך הם לומדים את טעם הלקוח, העדפותיו ורמת מחיר מתאימה לו. אז בונים תמהיל לפי העדפות הלקוח, ופעם בחודש עד חודשיים מספקים לו הביתה יין לפי טעמו – 6 בקבוקים ומעלה.
תוך כדי כך הם מכירים את האדם, עסקיו, סביבתו וחבריו (בסיס להרחבת מאגר הלקוחות) – נותנים שירות אישי ומעלים את כמות היין המסופקת לו.
תחילת פעילות יצירת הבלנדים של Wine&Friends הייתה עם יקב שילה, לפני שגדל להיות יקב כמעט מסחרי בהיקף הייצור שלו.
"מעמיחי לוריא היינן הייתי מבקש שיבנה בלנד, או שבנה בלנד בכמות קטנה ולא היה לו מה לעשות איתו, או שביקשתי שיגשים את חלומותיו המיוחדים עם יין שלא יעשה לעצמו. אחרי שטעמנו ואישרנו, או קיימנו ערבי יין בהם קיבלנו פידבק מהלקוחות, אז הזמנו כמות בהתאם", מספר דודי פרי.
בגדול יש ל- Wine&Friends יש שלושה סוגים של בלנדים, כשליינן הם נותנים יד חופשית ביצירת בלנד מארבעה, חמישה ואפילו שישה זנים, או ניסיונות של יקבים – ומכירתם ללקוחותיהם.
מפתה לשאול את דודי ודורון (בתמונה) מהו "בלנד החלומות" שלהם:
אצל יעקב ברג ביקב פסגות – בלנד אדום מבוסס קברנה סוביניון.
ביקב שילה – בלנד מבוסס מרלו, בהתאם להצלחתו הכללית של יקב זה עם יינות מבוססי מרלו. אצלו ואצל אייל ביקב חברון – הצלחה מדהימה לבלנדים מבוססי מרלו.
הבלנד הטוב ביותר שדודי שתה עשוי מענבי קברנה סוביניון, מרלו, שיראז, פטי וורדו, ברברה ושרדונה – "עמנואל" משנת 2009. לדבריו עמיחי משילה עשה בלנד זה "בטעות" בחבית במרתף היקב שעליה נכתב "משקעים 2009". דודי טעם, אמר "כזה אני רוצה" – ותוך חודשיים נמכרו 700 בקבוקים.
בלנד אחר מיקב שילה הוא מוזס 2011 שעשוי מענבי מרלו, ברברה ופטי וורדו, אותן הם הרכיבו וממנו יוצרו ע"י עמיחי לוריא 340 בקבוקים. היום נותרו להם 18 בקבוקים במחסן, ודודי מתלבט האם למכור (180 ₪) או לשמור.
דורון מוסיף על המוזס: זה יין מטורף. התלבטנו אם אנחנו יכולים לעשות בלנד במחיר כה גבוה, אבל זה הצליח והיין מדהים. יש כבר מוזס 2012 על אותו גל, בהרכב קצת שונה. זו הוכחה שאנשים מעריכים איכות.
דרך מכירה מעניינת נוספת שלהם, ונראה כי כוחם ביצירתיות בתחום זה, היא
לארגן בכל חודש מספר סיורים וטעימות קבוצתיות ביקבים כמו פסגות, שילה, דלתון, גוש עציון ואחרים. מגיעים עד עשרה אנשים ליום טעימות מלא, לעתים מכל חבית שרוצים, ובונים בלנדים לפי טעמם – סטייל נגוסיאן. כדי שללקוח תהיה חוויה, בסיורים אלה הטעימה מתקיימת בחדר החביות עם היינן– לא במרכז המבקרים מהבקבוקים הסטנדרטיים.
הסיור הבא יתקיים ב- 10.6 ליקב שדות, שעושה בלנד חצי יבש של טמפרניו, שיראז ומוסקט קנלי, אחריו יתקיים סיור ליקב רמת הגולן – "לא היינות הסטנדרטיים, הם מציינים, וסיור נוסף שיתקיים בקרוב יהיה ליקב מטר הכשר של טל פלטר. מי שיזם אותו הוא לקוח שהשתתף בסיור קודם, ועכשיו לוקח את חבריו מגרעין הנח"ל.
בשנים האחרונות הם עובדים גם עם יקבים שמייצרים יין ומוכרים אותו, ואותו יין גם ל- Wine&Friends לשיווק דרך המותג הפרטי שלהם – כמו יקב קטמון בירושלים.
דודי מדגיש: "אנחנו עובדים עם יקבים שכבר עושים יין מספר שנים, כדי שלא ניפול ביין ולא נאכזב את הלקוחות. הדגש הוא על האיכות ששומרת על המוניטין שלנו, ועם זה באה הכשרות. גילינו שיינות כשרים הם מעולים, ורוב הטובים/מעולים הם כשרים או בדרך לכך".
ל- Wine&Friends יש 800-900 לקוחות רשומים, אך כפי שדודי ודורון מודים,
"200-300 קונים המון, והרוב בראש השנה ופסח".
טווח המחירים מגוון; מ- 40-50 ₪ בקו התחתון, עד ליינות סופר פרמיום נדירים באלפי שקלים, כמו קצרין 2008 דאבל מגנום של רמת הגולן ב- 14,000 ₪. בכל אופן 70% מהיינות הם בתחום 70-80 ₪, וקנייה ממוצעת היא של 6 בקבוקים, בתדירות של פעם בחודש.
רוב הלקוחות קונים יינות במחירים בין 70-80 ₪ ל- 110-120 ₪, כשבחברה מנסים שהמחירים יהיו מתחת ל- 100 ₪, כולל הבלנדים שלהם – רובם 80-90 ₪, ויש איכותיים ויקרים יותר הודות לאיכות הענבים – 140 ₪.
עם קשר כזה עם חובבי ושותי יין, ברור שמעניין לבדוק עם השניים מה מאפיין את הטעם הישראלי.
דודי: עד לפני חצי שנה, חובב היין התעניין באלכוהול גבוה ויישון ארוך בחבית. יין כבד, אגרסיבי. בעיקר אדום. לא לבן. לא מכיר רוזה. בחצי שנה האחרונה יש יותר אוכלוסייה שרוצה לפתוח יין ולגמור בקבוק, כדי שאפשר יהיה להמשיך לתפקד אחרי ארוחה ושתיית יין, וכך יש נטייה יותר ליינות גליל ונגב, ופחות רמת הגולן והשומרון. דבר נוסף: יש כאן עניין של יין שמדבר ומשנה טיבו מלגימה ללגימה, וגם חינוך לשתיית יין, להחזיק מקרר וכו'.
דורון: הלקוח שלנו הוא לא לקוח ישראלי טיפוסי, והוא אכן מתיישר בהדרגה עם התפיסה של דודי – פחות קברנה סוביניון ויין כבד, אלא יין יותר פירותי, מזנים שונים. אנחנו מוכרים גם הרבה יין בסגנון פורט.
לגבי העתיד, המטרה של Wine&Friends להרחיב את תחום הפעילות הקיים לעוד לקוחות פרטיים, ובמקביל הם נכנסים לתחום ברי יין לאירועים של עד 300 איש, כמו חתונות ועוד. הם באים עם תפריט יין וצוות מזיגה והסברים (80-150 ₪ לאורח), מקימים עמדה נפרדת, וחושפים בלנדים, יינות בוטיק, מבעבעים ויינות קינוח. הם התחילו בכך והנושא מתפתח, וגם משמש כדרך לרכוש לקוחות מאורחי האירוע להמשך קשר איתם.
