היין החדש ירדן 2T 2008 של יקבי רמת הגולן, עשוי מענבי טוריגה נסיונל וטינטה קאו –  זני ענבים שהובאו מפורטוגל וניטעו ב 2005 בכרם עינות יונתן הממוקם בגובה של 700 מטר מעל פני הים. אלה זני ענבים שאוהבים חום ואדמה סלעית.

יקבי רמת הגולן לא מתעסקים ביינות בלנדים (פרט ל'רום'), ומייצרים את היינות המוכרים והטובים שלהם כבר עשרות שנים. השאלה הנצחית שלנו מדוע לא עושים ביקבי רמת הגולן יינות בלנד לא נענתה על ידי ויקטור שונפלד יינן ראשי של היקב באופן רציני אף פעם, והתשובה הייתה תמיד כי 'זה מה שאנחנו יודעים הכי טוב לעשות'.

אכן אני נאלץ להסכים עם האמירה הזו של היקב, וההוכחה אולי ניתנה לי כאשר טעמתי את הבלנד הייחודי שיצא לרמת הגולן ביין החדש 2T. לא סתם הפורטוגלים מצטיינים ביין מסוג פורט, ולא שומעים על יינות מפורטוגל כמובילי עניין או מקבלי מדליות בינלאומיות.

נכון שלעשות עוד בלנד מוכר יביא לשיפוט היין אחרת מאשר לעשות בלנד מזנים לא מוכרים וראשוניים. איני יכול לומר שאני יכול להשוות את היין הנ"ל ליינות מאותו סוג, ולנסות להבין האם נעשתה עבודה טובה ומקצועית עם זנים אלה. אני גם לא יכול להגיד שאני מכיר את יינות פורטוגל כדי להבחין האם זני הטוריגה נסיונל וטינטו קאו נקלטו היטב באדמות ישראל. ולכן רק טעמי האישי בא לידי ביטוי בביקורת זו.

שוב היקב ממליץ על סוגי האוכל שהם חושבים להגיש עם היין הזה "ירדן 2T 2008 ילווה היטב סטייקים בגריל, בקר צלוי עם שום, פיצה דקה עם פטריות, או נתח של גבינה קשה ומיושנת, כמו גרוייר איכותית".
לצערי זהו שוב בליל מילים וחוסר הבנה בסיסי בהתאמת אוכל ליין. מה זה הקשקוש הזה: בקר צלוי עם שום (השתגעתם לגמרי?) פיצה דקה עם פטריות (אני דווקא חובב בצק עבה). וגבינת גרוייר? אלוהים. לא, הפעם הוא לא אשם.

על היין: 14.5אחוזי אלכוהול, 18 חודשים בחביות. צבעו סגול עמוק, אך לאחר כמה דקות בכוס היין קצת משנה צבעו לחום. באף היין בעל ארומות של פרחים, פיטנגו ודובדבן צעיר. בטעימה היין מתובל מינורי, ויש לו טעמי פרי מאוד מסקרנים ושונים.
רמת חומציות גבוהה אשר לא לגמרי מסתדרת עם חוסר המתיקות המתבקשת. אפטר טייסט מעט מריר.

לסיכום: היין שונה בנוף הישראלי. לא מרגש במיוחד, ונראה כי הוא יין שנוצר לטובת יחצנות היקב ולא יותר מזה.
מחירו 110 ₪. למה?