ההזמנה אמרה כי מדובר בערב של גברים אמיתיים שיתקיים במסעדה יפו תל-אביב של ניר קיפניסשף חיים כהן, בהשתתפות אנשי תקשורת מובילים, בו יימזגו יינות של יקב מדבר, יוגשו מנות של המסעדה פרי יצירתו של שף חיים כהן, והכי חשוב – בוודאי למזמינים, סביב השקת מוצרי טיפוח לגברים של דאב (Dove) מבית יוניליבר, יוביל העיתונאי ניר קיפניס סשן של דיון במהותו של גבר אמיתי, שבמרכזו סקר בנושא שהוזמן ע"י יוניליבר.

טוב, זה נשמע מפתה, ולכן כשהגעתי שאלתי את חגית מיוניליבר, מארגנת המפגש, למה ערב של 'גברים אמיתיים', וככה היא ענתה: "דאב מן הוא מותג שפונה לגברים אמיתיים על כל המשתמע, זו הליבה של המותג. זו השפה שהוא רוצה לדבר בה. הבאנו יקב שמצטיין ביינות לבנים, כי גם זה מסמל אם תרצה שינוי בתפיסה הגברית. אם בעבר יין לבן נחשב ל"משקה של בנות". היום גברים לא מתביישים ליהנות ממנו".

הבטיחו אנשי תקשורת, וקיימו: ביחד, כדי להגן אחד על השני, ובעיקר כדי לוודא שמישהו לא מקבל סקופ על סוריה או על ביבי, ישבו דני קושמרו ודני דויטש מחדשות ערוץ 2, יואב לימור מערוץ 1, אלי אילדיס, נורמן עיסא כוכב 'עבודה ערבית', ועוד אחדים מחבריהם, וינקו בשקיקה מבקבוק וויסקי משובח. ככה זה: יין לבן או אדום של יקב מדבר; גברים אמיתיים שותים וויסקי.

תוך כדי מזיגת יינות לבנים של יקב מדבר ונשנושים טעימים ממטבח יפו-תל אביב, נשא קיפניס את דבריו, והציג את ממצאי המחקר של Dove Men, לפיו 82% מהגברים בישראל מרוצים מהמראה החיצוני שלהם, לעומת נתון עגום של 4% בלבד בקרב נשים (בסקר עולמי של החברה).
שתי התכונות אשר מגדירות גברים (לדעתם של הנשאלים) הן להיות בן זוג/בעל טוב ולהיות מפרנס טוב. תכונות חשובות נוספות שצוינו על ידי הנשאלים הן להיות אבא טוב ולהיות אדם שעומד במילה שלו. 75% מהגברים נהנים לעשות קניות מחוץ לבית, ו-62% נהנים לטפל בילדים. מטלות של ניקיון הבית, דווקא אהובות פחות על הנשאלים – 62% ציינו כי אינם נהנים לנקות את הבית.
גם במודל הגברי נמצאו הבדלים בין תפיסת הנשים לתפיסת הגברים. בעיני הנשים הגבר שהכי מייצג גבר אמיתי הוא ג'ורג' קלוני (22%), ואילו בעיני הגברים זהו בני גנץ (17%).

כיאות לערב גברי, פחות דיברו כאן על המוצרים בסדרת Dove Men, שתכלול תחליבי נורמן עיסארחצה, סבון מוצק ודאודורנטים במגוון פורמטים וריחות, ויותר עסקו במהות הגברית, בוויסקי – למיוחסים, ביינות יקב מדבר – לאחרים, ובאוכל של חיים כהן שבשלב מסוים השתדרג דרך מנות ביניים והגיע לשיא בשתי מנות בשר משובחות וסוגרות עניין: שדרת שפונדרה טלה ופריים ריב על העצם – פשוט קחו עצמכם למסעדה והזמינו.
מי שהצליח לעניין ואפילו לרגש בשיח שהתפתח, היה נורמן עיסא שסיפר על אביו עובד הבניין, שבסוף יום עבודה היה חוזר הביתה, מתקלח ומורח את ידיו העמלות בקרם – גבר אמיתי עוד לפני עידן הטיפוח הגברי.

יקב מדבר מייצר 12,000 בקבוקי יין לבן בשנה ו- 18,000 בקבוקי יין אדום. כפילוסופיה, תחת ידיו של היינן הקודם, יעקב אוריה המוכשר, יינות יקב מדבר נעשו בלי חבית. ללבנים זה מתאים לכאורה, אך משני יינות לבנים ראשונים שנמזגו (כל יינות היקב עשויים מענבים מכרמים ברמת הנגב בגובה 800 מטרים), לא התפעלתי ולא נפלתי מהכיסא (וטוב שכך כי זה היה כיסא בר): מדבר 44 שנת 2012 – בלנד מחמישה הזנים הלבנים של היקב, וסמיון סוביניון 2012.
היין הלבן השלישי היה שרדונה, ואותו ממש אהבתי. הייתה בו עוקצנות קלילה של בעבוע, הרבה פירותיות. יין כייפי.
עם מנות הבשר נמזג יין סירה 2012 של היקב, גם הוא בלי חבית, בהחלט יין מהנה.

מי שהייתה מהנה ביותר בערב זה היא הייננית מיטל דמרי, שהחליפה את אוריה בתפקיד. מיטל דמריהיא למדה במשך שלוש שנים ייננות בפירנצה שבאיטליה, עבדה ביקב רקנאטי ובניו זילנד, ומזה חודשיים עברה לגור בערד ועושה את יינות היקב מבציר 2013.
כשדמרי הטעימה את היינות שלא היא ייצרה – והתלהבה ממש כאילו היא אחראית לכל אחד מהם, נזכרתי בסיטואציה דומה עם ייננית אחרת: לין גולד מיקב עמק האלה, שבמפגש הראשון איתה הטעימה בהתלהבות יינות שכולם נעשו על ידי היינן שקדם לה, דורון רב-הון, גם אם לא ממש הייתה שלמה איתם.
וכאילו באורח פלא, רב-הון מייעץ היום ליקב מדבר בתחום היינות הלבנים, כשליינות האדומים יש יועץ איטלקי – דייגו צ'יורלטי המגיע היישר מטוסקנה.
התוצר היחיד פרי יצירתה של מיטל דמרי בערב זה, היה תירוש של סירה 2013 שנשאב עבורנו מהמיכל ביקב בערד והובא לתל אביב. אז נאחל למיטל דמרי שמהתירוש המתוק ויפה הצבע יתפתח יין משובח, אחד בין רבים.

מי שהפליא לכתוב על ערב זה הוא ידידי ששת שץ
וממנו נלקחו התמונות. תודה לששת.