לא שאוותר על "אורי בורי", שמקומו בלבי ובחכי מובטח לעד, אבל מסתבר שיש לו תחרות הוגנת למדי, ודווקא כאן בתל אביב.

אך, תחילה, תנו להקדים בכמה מילות הסבר – כשאני רוצה לכתוב ביקורת על מסעדה כלשהי, עומדות לפניי כמה אפשרויות שנובעות, בראש ובראשונה מאיכות המזון ומקוריות התפריט, מצורת ההגשה, מבקיאות המלצרים ומעיצובו של המקום בו סעדתי.
אחרי שקבעתי את דעתי על המרכיבים האלה, אני צריך להחליט באיזו דרך להתייחס אל המסעדה. כשהאוכל גרוע והשירות צולע, ברור לי שהביקורת תהייה קטלנית וקשה, כאשר האוכל סביר למדי אך אינו מתרומם לגבהים, תהייה זו בדרך כלל ביקורת פושרת, תוך ציון כמה מן המנות הטובות וכמה מאלו הגרועות.
נותרו כעת המסעדות הטובות והמעולות. כשמסעדה טובה אני משבח, מעניק ציון גבוה, מתאר את המנות ולא חוסך מחמאות.
אך מה עושים כאשר המסעדה מעולה? לפעמים, כל מילה תהיה מיותרת.
זה בדיוק הדבר שקרה לי ב"שילה" של שרון כהן.

בפינת רח' וילנה ובן יהודה בתל אביב נמצאת, כך גיליתי, אחת ממסעדות הדגים ופירות שף שרון כהן, שילההים הטובות ביותר בארץ. קרוב לוודאי שבא הקץ לנסיעותי ל"אורי בורי" בעכו – לא שאיכות האוכל של אורי ירמיאס ירדה ולו גם במעט, אבל ממש כאן, בתל אביב, מעבר לפינה, נמצאת "שילה", ובמובנים רבים היא מהווה מבחינתי תחליף מצויין ל"אורי בורי".

היינו ארבעה ואכלנו ארוחת טעימות (בכל פעם מנה אחת לארבעתנו), וכך זכינו לטעום ממבחר המנות במקום. אילולא הרעש הבלתי נסבל והצפיפות המוגזמת, הייתי מכתיר את הארוחה ב"שילה" כאחת הטובות ביותר שאכלתי מימיי.

הזמנו מנות מן המיטב של "שילה", והן זרמו לשולחן. פתחנו בטרטר דג בציפוי קרם אבוקדו, המשכנו בטרטר דג עם ארטישוק, זיתים ופלפלים אדומים ברוטב שמן זית, ואחריו סלט טונה צרובה עם ז'וליין מלפפונים, גזר וסלק עם אגוזי קשיו – שלוש מנות פתיחה שממש התחרו האחת ברעותה. ברוב קולות בחרנו בטרטר הדג עם הארטישוק.

כעת עברנו למגוון של מנות פירות ים, ובהן שרימפס עם מלוחייה ברוטב עגבניות ופלפלים, ניוקי עם סקאלופ ברוטב חמאה וטייגר שרימפס, לוקוס חריימה עם בצל, עגבניות ובמיה, ברוטב שהיה מריר מעט לטעמי ונטול חריפות אופיינית בה מצטיינות מנות החריימה.
אחריו קיבלנו מנת ריזוטו מעולה עם ארטישוק, מולים ושרימפס, וסיימנו במדליוני פילה בקר עם כרובית חלוטה וקממבר מותכת. ברוב קולות בחרנו במנת הניוקי ברוטב חמאה ושרימפס.

קינחנו בפנקוטה טחינה עם סורבה דובדבן שחור, קרם ברולה אגוזים – עם קרמבל אגוזי לוז, נשיקות מרנג, תותים ומסקרפונה, ומנת מוס שוקולד שהוגשה בצורה מפתיעה ומיוחדת. כאן כיככבה הפנקוטה במקום הראשון.

לסיכום, כפי שכבר דאגתי לציין מראש, זו הייתה אחת מהארוחות הטובות שזכיתי לאכול מימיי, הן מבחינת איכות האוכל, מקוריותן של המנות, והשירות האדיב והידעני.

"שילה" – אני ממליץ עליה בכל פה.
הניקוד שלי 5-6 מתוך 5 נקודות אפשרויות.


צפו בתמונות המנות בארוחה של ג'אקומו וחבריו בשילה
צילום שף שרון כהן:  בשמת איבי

שילה
רח' בן יהודה 182, תל אביב
טל. 03-5221224

בקרו באתר האוכל של ג'אקומו