אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים

יום עצמאות 2024 – "העצב אין לו סוף"

אלון גונן: בכול שנה נפתחת כתבת יום העצמאות של מדינת ישראל אצלנו בהמלצות יין לעל האש המסורתי, אבל השנה זה לא קרה, משום שגם היין הישראלי לא מסוגל לשמח אף אחד ביום הזה.

אני חושב על עשרות תוויות בקבוקי היין שהפכו למצבות של נרצחים ונרצחות, שהרי השנה ענף היין הישראלי הקטן שלנו התמודד עם שכול ועצב, וגם אם ניסינו לשתות יין טוב ככול שיהיה הוא שרף וצרב את הגרון, ולא בגלל עפיצות.

אי אפשר לברך "לחיים" כאשר יש מסביב כל כך הרבה מוות, כל כך הרבה עצב וחוסר אונים, כל כך הרבה אטימות ושחיתות של פוליטיקאים, כל כך הרבה תחושות של בגידה, ושל הפקרה והפקרות של נטישת אזרחי המדינה והגליית כל כך הרבה מהם, מאיתנו, מבתיהם בצפון או בדרום.

אם חשבנו שיש לנו עצמאות כלכלית, או עצמאות ביטחונית, השנה הכול התפוצץ לנו בפנים. אי אפשר ללקק את הפצעים, כי כולנו פצע אחד גדול, והמוח שלנו עדיין לא מסוגל או בכלל רוצה לעכל את האסון.

"פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת", כתב המשורר אמיר גלבוע. תחושת החגיגיות הזו של תקומת אדם ושל תקומת עם לא קיימת יותר. מדינת ישראל הקריבה והפקירה את בניה ובנותיה על מזבח הארץ הזאת, ולהבדיל מסיפור העקידה התנ"כי, הרי שבמציאות שהתעוררנו אליה ב-7.10 לא צצה בת קול אלוהית המצילה ברגע האחרון את חיי הנער.

זה היה יום עצמאות חלול ועצוב, וגם הבאים אחריו יהיו כאלה, כי ציבור גדול שמאמין שהאל הוא כל יכול ושאבנים חשובות יותר מחיים, עדיין שולט בנו וימשיך להנדס את תודעתנו, עד כשנפנים שרק אם נקדש את החיים ולא את המוות, יהיה לנו עתיד כלשהו.

אם נמשיך לוותר ולהוריד את הראש אל מול הקיצוניים, לא עצמאות נחגוג אלא שיעבוד. אם לא נילחם במנהיגים שרומסים אותנו, טקסי יום העצמאות של צפון קוריאה יחווירו לעומת שלנו. יותר מדי אנשים עוצמים עיניים ומורידים ראש כי הם מפחדים, מיואשים ושבורים, ורבים ויתרו על רעיון המדינה הציונית, על האפשרות לחיות כאן בשקט כמו בני אדם, וגם על עקרונות מגילת העצמאות שמדברת גם על המיעוט (ואני כבר לא מדבר על החטופים והחטופות).

לעומתם הבינו רבים ביום העצמאות הזה כי הסכנה המוחשית היא קודם כל מבית, מהפקרה שחווינו, ומהפוליטיקאים המסוכנים. אני רק מתפלל שכולנו נבין, אחרת אין לנו תקומה.

בשירה "את תלכי בשדה", לאה גולדברג כותבת על היום שבו יהיה שוב מותר לאהוב (הַאֻמְנָם עוֹד יָבוֹאוּ יָמִים בִסְלִיחָה וּבְחֶסֶד, וְתֵלְכִי בַּשָּׂדֶה, וְתֵלְכִי בּוֹ כַּהֵלֶךְ הַתָּם, וּמַחֲשׂוֹף כַּף-רַגְלֵךְ יִלָּטֵף בַּעֲלֵי הָאַסְפֶּסֶת, אוֹ שִׁלְפֵי-שִׁבֳּלִים יִדְקְרוּךְ וְתִמְתַּק דְּקִירָתָם). לעולם יהא שדה שיבולים טוב ויפה משממה שעברו עליה הטנקים, ואפילו מטרתם של הטנקים הללו נשגבה ביותר.

אני מצרף כמה מילים שכתב אלעד מובשוביץ מיקב דרימיה: "חירות אז והיום, כל המילים כבר נאמרו, ההיסטוריה נראית שחוזרת על עצמה. גם כשחשבנו שראינו וחווינו הכול, גם כשחשבנו שלהיות עם חופשי בארצנו זה דבר מובן מאליו. חצי השנה האחרונה הייתה מטלטלת לעם שלנו ולמדינה, אז לא נחזור ונגיד את כל מה שנאמר ואת כל מה שיושב על הלב וכבר אי אפשר להגיד, רק נגיד ונתפלל לחזרה של כל השבויים היום בריאים ושלמים. לשמירה על כל החיילים הגיבורים שמוסרים את נפשם בכל רחבי ארצנו. החלמה לכול הפצועים, חיבוק למשפחות השכולות, וכוח ותקווה לעם היפה והגיבור שלנו. אנחנו ננצח! עוד נדע דברים טובים מאלה".

לצערי, יום עצמאות 2024 שלי מסתכם בשורה זו: "תם טקס יום העצמאות, תחלנה חגיגות יום הזיכרון".

אור בקצה המנהרה של סָגַת יבוא היין: קוברים את ההחלטה

לפני מספר שבועות חשפנו כי משרד הכלכלה והתעשייה מוביל מהלך הזוי, שיאפשר יבוא יין מחו"ל, מהילתו עם יין ישראלי והצגתו כיין כחול-לבן מתוצרת הארץ.

לבקשת מספר יקבים שטענו כי קיים מחסור בענבים ויש לאפשר הורדת מחירי יין, החליט המשרד על מהלך ליבוא יין זר בצוברים (bulks). מאז ומתמיד היה זה נוהל שעושים בו שימוש רק בשנת שמיטה, אלא שהאינטרס הכלכלי של מספר יקבים, בראשם אחד גדול, התחבר היטב לרצון שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת להציג מהלכים שלכאורה נועדו להוריד מחירים. אם היה מתממש, הדבר היה מוביל להפיכת החריג לקבוע, בלי שום חשיבה לטווח ארוך ועל מה שמהלך כזה יעולל לכורמים, שגם ככה קורסים.

המהלך אותו הוביל השר ברקת עורר התנגדויות רבות מקיר לקיר, שהפתיעו אפילו את המשרד עצמו. בכל הענף קמה צעקה גדולה של הכורמים, החקלאים, הייננים, ובעלי היקבים הגדולים והקטנים.

אסף בן דב – מנכ"ל יקב רמת הגולן, יצא בהצהרה בה הוא התנגד לתקנה, הדף את הטענה שהמניע למהלך הוא מחסור בענבים, וטען כי מדובר בצעד שיהרוס את הענף: "חלק ממדינות העולם נמצאות עם עודפי ייצור, ברמה של נוזל באיכות נמוכה במיוחד. אם הוא יגיע לכאן וישווק כיין, ובטח כיין ישראלי, מדובר בדבר חמור. זו פשוט עשיית עושר לגורמים אינטרסנטיים, וציניות על חשבון הציבור והמוניטין של תעשיית היין הישראלית".

מנגד טען מוטי טפרברג, בעל היקב שדוחף לשינוי התקנה, "כי נוכח מכס בגובה 5 שקלים לליטר, וכן עלויות שליחת משגיחי כשרות לחו"ל ושינוע היין, אין כדאיות לייבא מחו"ל, והנוהל נועד רק למקרים בהם יש מחסור בענבים ליין בישראל".

הוועדה שתקבור את הנושא

כאמור, עשרות התנגדויות שהוגשו וכתבות רבות שפורסמו נגד ההחלטה, גרמו למשרד הכלכלה והתעשייה להקים וועדת מומחים על מנת ללמוד את הנושא לפני קבלת החלטה בנושא. מדובר, כמובן, בהחלטה שנועדה לקבור את הניסיון של ברקת לעשות רווח פוליטי קטן ותו לא.

הוועדה תתכנס, תזמין מומחים ותמרח את הנושא עד שהוא יתאדה. יאמר לזכות צחי דותן – מנכ"ל המועצה לגפן היין בישראל, שהוביל את ההתנגדות למהלך, שהוא מבקש לשמור את יבוא יין בצוברים לתקופות קשות בהן באמת יהיה מחסור בענבים (מלבד שנות השמיטה), ורק יקב שמגדל ענבים יוכל לבקש להביא יין או תירוש מחו"ל. כך יימנע מיקבים שאינם משקיעים בחקלאות ישראלית ובענבים ישראלים, לעשות רווח קל ולפגוע במותג יין ישראלי. ההחלטה למי לתת לייבא וכמה לייבא, צריכה להישאר אך ורק תחת תחום שיפוט המועצה לגפן היין בישראל, ולא לעבור לשום משרד ממשלתי זה או אחר.

כאן המקום לציין את הפעולה המהירה של היועצת ליקבים אילנית צמח, ושל שרונה פז-בלוגולובסקי, בעלת ומנכ"לית יקב ויתקין, שאיגדו את יקבי הבוטיק לעמותה ודאגו לעשות הרבה רעש; את עמותת הייננים שקצת נרדמה בהתחלה אבל חבריה התעשתו והצביעו נגד ההחלטה; את עשרות ראשי המועצות האזוריות  ששלחו התנגדויות לתקנה וכמוהם הכורמים והחקלאים, וכמובן התקשורת שהתגייסה ועשתה עבודה מצוינת בכל מדיה אפשרית, כתובה, משודרת וחברתית.

יונתן לבני באיש הענבים – בית פתוח ליום העצמאות ה-76

לרגל יום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל, קיים חיים גן איש הענבים בפעם העשרים בית פתוח רק עם יינות ישראלים . "בחרנו את מספר היינות כמספר שנות מדינת ישראל", הוא אמר,  "הוספנו עוד בקבוק אחד – משהו מיוחד מדי שעה, עבור השנה הנוספת הבאה עלינו לטובה- כך נקווה".

חיים גן שילב בטעימה זאת בימים חמישי-שישי, 9-10.5.24, יקבים ותיקים וצעירים, גדולים וקטנים, כולל כאלה שאינם מוכרים, כמו יקב כרם חגי – יקב חדש במושב נווה ירק. כמובן שלא טעמתי את 76 היינות, אלא רק כאלה עליהם לא כתבתי בשנים האחרונות. לפניכם אחדים מהם.

יקב כרם חגי – שירה 2022: יין העשוי מ-100% ענבי שיראז, שהתבגרו 12 חודשים בחביות עץ. היין נעשה בשיתוף עם יקב נווה ירק של מומו שמילוביץ, דור שלישי למייסדי הישוב ליד הוד השרון. מקור זן השיראז בהכלאה בין שני זנים צרפתיים: דורזה ומונדוז בלאנש. משמש בצרפת לייצור יינות בצפון עמק הרון, בדרך כלל בבלנד, נפוץ מאוד באוסטרליה, לרוב ביין זני, ומצליח מאוד גם בישראל. לשיראז של כרם חגי טעמים קלאסיים ונעימים של יין איכותי. 125 ₪.

יקב אביבים – שלמה הפרי 2020: יקב אביבים ליד גבול לבנון נפגע ארבע פעמים מאז פרוץ המלחמה, כשברביעית לאחרונה נשרף כליל. יין מורכב מענבי מלבק, פטי ורדו ומעט מרלו לעיגול הטעמים. 24 חודשי חבית, ואף על פי כן היין עדין ואינו כבד כלל. מעט מתיקות חיננית ונעימה בסיומת. 150 ₪ – לא זול, אבל בהתחשב באיכות ובנסיבות מומלץ.

יקב ג'סקלה – סוביניון בלאן 2023: היקב שייך למשפחה של ערבים נוצרים בכפר ג'יש בגליל העליון. האחים ריצ'רד ונסר חריש הם הייננים שמייצרים כ-10,000 בקבוקי יין בשנה מגפנים הגדלות בשיפולי הר מירון.  זה סוביניון בלאן שהותסס בטמפרטורה קרה. יין רענן עם טעמי אשכולית ופירות טרופיים –  נעים וטעים. 110 ₪. גם הקברנה סוביניון 2014 של היקב, אותו טעמתי, הינו יין עדין וטעים.

יקב גרוס בלק אוניקס 2020: יקב גרוס הוקם על ידי יהודה גרוס, יהודי חרדי שהגיע לעולם היין דרך יאיר מרגלית, שיקב מרגלית, שלו התמקם בזמנו (עד המעבר לבנימינה) בין עצי הפרי ובעיקר עצי האתרוג של גרוס בעמק חפר. הענבים ליקב שטעמתי הגיעו מאזור רכס קדיתא בגליל העליון, בו יש גם למרגלית כרם. היין שעשוי מ-95% ענבי קברנה סוביניון ו-5% פטי ורדו, שהה 18 חודשים בחביות עץ. יין עמוק בטעמיו, עם טעמי דובדבן שחור, קקאו ותבלינים. 175 ₪. טעמתי גם אותו יין מבציר 2017 – 250 ₪. יקר מאוד.

יקב זזה – בלאן דה נואר 2020: – יקב זזה הוא יקב ביתי של היינן יצחק שלו שכינויו 'זזה', מחבר ספרי לימוד במתמטיקה (יחד עם אתי עוזרי). לפני מספר שנים החל לעסוק בעשיית יין, ובכך חידש את מסורת משפחתו בגאורגיה. בלאן דה נואר הוא יין לבן שנעשה מענבים אדומים, שהמיץ שלהם לא שהה עם הקליפות והוא עשוי כמו של ענבים לבנים. היין שנעשה בעיקר מענבי סירה הוא נעים וקליל, ואני בהחלט מצפה לטעום עוד יינות של המומחה למתמטיקה. 125 ₪.

יקב היוצר – קברנה סוביניון 2020:  – לטעמי הצהרה קצת יומרנית של היינן פיליפ ליכטנשיין: "היקב יפעל לקידום התרבות והיצירה הישראלית",  ומצד שני טוענים ביקב כי אלה יינות פרובנס שבצרפת המיוצרים בישראל, והמבין יבין. יין ששהה 38 חודשים בחבית והוא כבד ולא נעים לשתייה. 170 ₪ – גם יקר מאוד.

יקב לטם – וגה 2022: פרט לאיכות היין, שני דברים מאפיינים את יקב לטם: זהו יקב אורגני המטפל בשיטות אורגניות בגפנים שלו באזור הגליל העליון בפאתי הר מירון, ולמיטב ידיעתי היקב היחידי שהתוויות שלו גם בשפה הערבית. היין ששתיתי הופק מענבי שרדונה וסוביניון בלאן שהתבגרו במיכלי נירוסטה. הוא נקרא על שם כוכב וגה, 25 שנות אור מהשמש. היין לא נמצא באטמוספרה אלא איתנו כאן: נעים לשתייה כיין לבן לא מורכב מדי, אלא פשוט טעים, בעיקר כשהוא מקורר היטב. 110 ₪.

יקב מטלר – שורש 2020: יקב בוטיק משפחתי השוכן בעמק האלה במושב עגור. משנת 2014 מייצר היקב יינות אדומים, בלנדים ורוזה, מכרמים באזור. היין שהוצג באירוע זה היה בלנד של מרלו, קברנה פרנק, קברנה סוביניון ופטי ורדו, שהתיישן 14 חודש בחביות עץ אלון צרפתי. מאוד מאוזן, נותן תחושה של יין עמוק אבל נעים וקל. מאוד מומלץ. 140 ₪.

יקב נישקה – דייזי 2021: בלנד המורכב מ-65% ענבי פטיט סירה והיתר קברנה סוביניון, שנבצרו ברמת הגולן ושהו 6 חודשים בחביות עץ אלון. 12.5% אלכוהול מראים כי ענבים אדומים שנבצרים מוקדם יכולים לתת רמת אלכוהולית נמוכה. יין נחמד ומאוזן, ובהחלט מתאים לאוהבי זנים אדומים קלילים. 120 ₪.

יקב עמרם – פול מון 2021: יקב בוטיק משפחתי של משפחת אזולאי במושב רמות נפתלי שבגליל העליון. פול מון (full moon) שבעברית הינו ירח מלא, עשוי מענבים הגדלים בחלקה אחת עם חמישה קלונים מהם הופקו 70% ענבי קברנה סוביניון, 24% פטי ורדו ו-6% פטיט סירה, כולם מעמק קדש. 20 חודשי התיישנות בחביות עץ אלון צרפתיות ואמריקאיות. יין עם אחוזי אלכוהול כבדים – 15.2%. רמה גבוהה של איכות, טעים ומהנה, אבל יין כבד ולא קליל. 160 ₪  – יקר.

יקב סריג – טנאט 2021: יקב במושב מרחביה שבעמק יזרעאל. יין הדגל שלו הוא GSM המורכב מענבי גרנאש, סירה ומורבדר. היין שטעמנו לא היה יין הדגל, אלא יין אדום עשוי מזן טנאט שמקורו בדרום מערב צרפת. היין התיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון הונגרי כדי להוסיף לו רבדים שונים של טעם. כבר היום היין טעים, ואני צופה כי יתיישן היטב בשנים הבאות. מענין היה לשתות משהו שונה בטעמיו, שיש בהם חמיצות ומעט טאנינים וטעמי קפה. 70 ₪ – מציאה.

יקב ססלוב – קברנה סוביניון רזרב 2000: בשעה בה הייתי באירוע, פתח חיים גן עבור השנה הבאה בקבוק בן 24 שנים של ברי ססלוב, שהיה הבעלים יוצא הדופן של היקב שהוקם ב-1998 ונקרא על  שמו. ברי פרש מעולם היין הישראלי ועזב את הארץ. המיוחד ביין ששתינו היה דווקא הפקק שלו – פקק סיליקון ולא שעם, שברי ססלוב היה הראשון שהשתמש בו בארץ. על אף הפקק שאטם אותו, היין בן ה-24 היה חלש בטעמו ולא ייחודי. חבל.

עצמאות 76 – יינות ישראלים בבית שגריר ישראל בפולין

אלון גונן: מדי שנה מתקיימות בכול שגרירויות ישראל בעולם מסיבות יום עצמאות, אליהן מוזמנים עשרות שגרירים, נספחים צבאיים, אנשי סגל ונציגי ממשלה באותה מדינה.

השנה ביקש משרד החוץ שהחגיגות יהיו צנועות, ללא מופעים ובידור כל שהוא, אלא תוך אזכור החטופות והחטופים. שגריר ישראל בפולין, ד"ר יעקב ליבנה, החליט לקיים את אירוע יום עצמאות 2024 בביתו, ולא לשכור אולם בבית מלון כפי שעושים בדרך כלל.

המוזמנים עברו במסדרון עם תמונות החטופים, שהכניס אותם לאווירה שקיימת במדינת ישראל. היחסים עם פולין בשנים האחרונות ידעו עליות ומורדות, וכול שר חוץ ישראלי שאייש את המשרד, גרם לתקריות דיפלומטיות ולקלקול היחסים עם ממשלת פולין. פתיחת ביתו של השגריר נראתה כאפשרות לתקן דברים שפוליטיקאים הרסו.

לאירוע הגיעו כ-500 אורחים, שכאמור התקבלו על ידי השגריר. בגינת הבית חיכו לאורחים עשרות בקבוקי יין ישראלים, כל יקב והסיפור שלו, לאורכה ורוחבה של מדינת ישראל – יקב כרמל, יקב רמת הגולן, יקב אסף, יקב וילה וילהלמה, יקב גבעות, וגם הוויסקי הישראלי H&M, ותודה מיוחדת לטל חוטינר על חיבוק השגרירות.

יקב רמת הגולן – ירדן קברנה סוביניון 2002 דאבל מגנום: כן כן, 2002 חי בועט ונושם.

יקב וילה וילהלמה – מדוק קברנה סוביניון 2004 מגנום: עוצמתי ומפתיע בעוצמתו ובצעירותו.

יקב אלכסנדר – שרדונה קליאופטרה 2019 מגנום: חמאתי וטעים להפליא.

יקב גבעות – קברנה פרנק 2018 מגנום: אהבו אותו מאוד.

יקב אסף – שאנין בלאן 2022: עליו שאלו אין ספור שאלות, ולא הבינו מה זו היצירה הזאת.

יקב אלכסנדר – בלנד קברנה סוביניון, קברנה פרנק ומרלו 2020 מגנום: היה ריב גדול על הבקבוק הריק התכשיטי הזה.

יקב שילה – מרלו, קברנה סוביניון, פטיט סירה וקברנה פרנק 2019 מגנום: איזה יין; עוצמתי, מרגש, מדהים.

עם הקינוחים הוגשו ממזקקת הוויסקי H&M: הקלאסיק המשובח שפשוט שיגע פה את כולם, וויסקי אלמנטס סינגל מאלט המשובח והקשוח, וויסקי אפקס שישב לו בחביות יין, והאלמנטס שבילה בחביות שרי.

כדאי לקרוא גם את זה

קפיצה לאוסטרליה – טעימת יינות מיקב פנפולדס

טעימת צרור קטן יינות מיקב פנפולדס שמציע מגוון עצום של יינות מאזורים שונים באוסטרליה וגם מחוצה לה. היינות נרכשו מיאיר היידו ('צ'ירס') לערב זה. יגאל ברנע טעם כתב וצילם. קראו כאן

עולֵלות בקצרה

(עוֹלֵלָה – פרי שלא היה בָּשֵל בזמן הבציר ונשאר על הגפן)

הכרם של קיבוץ יפתח בלהבות החיזבאללה

חובב היין יגיל בראל כתב: "חברים מקיבוץ יפתח ביקשו שנשתף. הם מרגישים שהמפונים נשכחו בדיון הציבורי. בתמונות הכרם של הקיבוץ לפני שבע שנים ובשבוע שעבר", כאשר חלק מהכרם עולה באש לאחר שנפגע מרקטה של חיזבאללה.

קיבוץ יפתח שוכן ליד קריית שמונה וליד גבול ישראל–לבנון. הוא ממוקם בקצה הדרומי של רכס רמים שבהרי נפתלי, והוא משתייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ שוכן בסמוך למצודת ישע, על גבעה שטוחה בשולי בקעת קדש אל מול הלבנון, בגובה 430 מטר.

לקיבוץ יש בשותפות עם יקב הרי גליל כרם ששטחו 260 דונם והקרקע בו היא חרסיתית אדומה. ענבי כרם יפתח משמשים לעשיית חלק מיינות היקב, שבאתר שלו כתוב כך: "כרם יפתח שוכן בעמק קדש המצוי מערבית לעמק החולה. הודות לשילוב בין הקרקע הפורייה ותנאי מזג האויר המיטביים לגידול ענבי יין, נחשב האזור לאחד מן הטובים ביותר בארץ להכנת יינות איכות".

יין של יקב טוליפ מוקדש לרז מזרחי ז"ל

יקב טוליפ פרסם פוסט פייסבוק זה: "יין זה הינו מחווה מרגשת שהיה לנו הזכות לקחת בה חלק, לבקשת משפחתה של רז מזרחי ז"ל, אשר נרצחה בשבת שמחת תורה, 7 באוקטובר. היין מבוסס על ענבי קברנה סוביניון עם טוויסט ים תיכוני: 90% קברנה סוביניון, 5% קריניאן, 5% ויונייה.

במהלך שירותה כלוחמת מג"ב בזמן מבצע שומר חומות בשנת 2021, נפצעה רז בפיגוע דריסה. לאחר השיקום חזרה לשירות ואף יצאה לקורס קצינים, ובשנה באחרונה התנדבה בעמותת "בלב אחד". ב-7 באוקטובר, בזמן חדירת מחבלי חמאס, ברחה עם חבריה למיגונית בבארי, שם נרצחה. יין זה מוקדש באהבה לזכרה של רז, שאהבה יין. מחבקים את המשפחה והחברים".

7.6.24: יריד יין לחג שבועות במתחם אירועים אודאון בעמק חפר

דדי זהר מ'רזי הכרם' ונתי פאוסט מ'הבוטיק של נתי', מציעים לבלות את הסופ"ש שלפני חג שבועות עם הרבה יין, גבינות והפתעות, ביריד היין אותו יקיימו במתחם האירועים אודאון – בפארק תעשיות עמק חפר – המסיק 6.

זה יקרה ביום שישי 7.6.24 החל מ-11:00 עד 16:00. יהיו שם יותר מ-45 יקבים, יבואנים, מזקקות ומבשלות, אשר יציגו ויטעימו ממבחר המשקאות שלהם במקום מקורה וממוזג.

כל מי שי.תגיע ליריד י.תקבל במתנה כוס יין מקריסטל של חברת Stolzle המיובאת על ידי 'סופרנובה', אותה ניתן למלא בטעימות ללא הגבלה. די.ג'יי ילווה את כל מהלך האירוע עם מוזיקה מעולה לאורך האירוע ניתן יהיה ליהנות מפינות ישיבה מוצללות בגן הפתוח, ובאוכל שיוצע כאן (בתשלום) הושקעה מחשבה. וכן, החניה כאן חופשית.

בין המשתתפים: יקב מחקרי אריאל, יקב ספר, יקב אוריאל, יקב בן עטר, יקב כמיסה, יקב מישאל, מזקקת תמרים, יקב אכזיב, יקב טפרברג, יקב ירושלים, יקב גבעות, יקב עמק האלה, יקב אדרא, הבוטיק של נתי, יקב בית אל, יקב הר ברכה, צורי26, ערק דוד המלך, נתיב היין, מזקקת באסל, יקב טפירו, יינות צרפת, יקב אביתר, ערק אפרתה, יקב פסגות, יקב נטופה, יקב בן נון, יקב שילה, שושנס, משק אחיה, יקב גסקו, מזקקת ירושלמי, מזקקת גולני, יינות מיקבים כשרים בעולם ביבוא של 'צור עולם של יין' – ברון הרצוג, ברטנורא, אלווי וויינס ורבים אחרים.

המארגנים מציינים כי מספר המקומות מוגבל, אז כדאי להקדים לשריין כרטיסים באתר. מחיר כרטיס כניסה 135 ₪. לאנשי כוחות הביטחון הנחה של 50% באתר 'בהצדעה'