"אנחנו לא מאפשרים להביא יין, ואין אצלנו דבר כזה דמי חליצה. אנחנו מוכרים 
הכל", ענה לי קול נשי במבטא איטלקי מתגלגל, כשהתקשרתי לברר אם אוכל להביא בקבוק קיאנטי שלי מהבית לארוחת ערב משפחתית שנקבעה באוסטריה פיורלה – Osteria da Fiorella – ברחוב בן יהודה בתל-אביב.
כשהגענו למקום, ראינו את העיצוב האיטלקי בחוץ, וכשנכנסנו הרגשנו כמו במסעדות הקטנות הזכורות לנו לטובה מטוסקנה, המצב השתפר.
אוסטריה זו לא המדינה, אלא מנוקדת בצירה מתחת ל- ט, בויקיפדיה כתוב שזה סוג של מסעדת פועלים, עם תפריט מצומצם ומחירים גבוהים מעט מאשר טרטוריה, אך פחות מאשר בריסטורנטה.
פיורלה היא בעלת המסעדה המנהלת אותה יחד עם בנה פבריציו, המחכה בימים אלה להולדת הילד הרביעי, הנכד ה- 13 של פיורלה, שבאיטליה הייתה סוכנת מכירות בגדים. כשעלתה ארצה לפני 24 שנים הפכה את הבישול בו עסקה באופן טבעי מנעוריה, לעיסוק עיקרי, ולפני 23 שנים פתחה את המסעדה, תחילה ברח' בן יהודה 42, ואחרי עשר שנים עברה למיקום הנוכחי ברח' בן יהודה 148.
פיורלה קטנת הקומה והמראה, שלא נראית כמי שמבלה שנים ארוכות במטבח 
וגם לא נראית כסבתא עתירת נכדים, היא בכל זאת מאמא איטלקיה, שכל ארבעת הילדים שלה מתגוררים ברמת אביב, לשם הגיעה המשפחה לפני 24 שנים למרכז הקליטה בית מילמן ברח' טאגור, ומאז נשארה בשכונה.
ופבריציו הוא טיפוס עליז ואנרגטי, שמתרוצץ בין שתי קומות המסעדה, מציע, מגיש, תוקע בדיחה, וממשיך לרוץ.
אז הזמנו בקבוק קיאנטי ראשון בין השניים שלגמנו במשך הערב, קיבלנו קיאנטי דל ברון ריקאסולי (120 ₪), והזמנו מנות ראשונות:
פלטה של הבית – אנטיפסטי משוכלל הכולל גזרים מבושלים ומתובלים, זיתים, רצועות פלפלים מבושלים, משולש פשטידת ירקות, כדור אורז מטוגן בשמן עמוק, וגבינה מטוגנת (32.50 ₪); קפרסה – עגבניות עם פרוסות מוצרלה (32.50 ₪); וחצילים נוסח פרמז'נה (36.50 ₪).
על חיבתנו העמוקה לאנטיפסטי, ובמיוחד לחצילים – תעיד העובדה שבמשך הערב הזמנו שוב מנת אנטיפסטי, ומניין צלחות החצילים שהגיעו לשולחננו הסתכמו בשלוש – נהנינו מאוד.
שלא בנוסח ארוחה איטלקית מסורתית, הפסטות היו המנה העיקרית שלנו, לאחר 
שויתרנו על מנות הבשר בהמשך הרשימה.
מסדרת הפטוצ'יני (43.50 ₪) בחרנו בפטוצ'יני ברוטב סלמון – הטעם היה עז מעט למזמין; פטוצ'יני פורצ'יני – גם כאן בת זוגו של מזמין הפטוצ'יני סלמון לא התלהבה מהטעם העז של הפטריות (ככה זה כשמשתמשים רק בחומרים טריים), אך המנה נטרפה עד תום ברחבי השולחן.
פטוצ'יני פיורלה – הרוטב עשוי מארבע גבינות וודקה, וליווה גם מנת רביולי פיורלה (46.50 ₪) – והנה, קבלו המלצה:
כשביקשנו ספגטי עם רטבים אלה, אמר פבריצ'יו: "לא ספגטי, אלא פטוצ'יני – שסופגים יותר טוב את הרוטב". אכן סופגים, וכך אינם שוחים ברוטב, לעומת הרביולי שצפו בשלולית רוטב פיורלה, שנלגם עד תום בעזרת הכף עם סיום אכילת הרביולי הטריים והטעימים.
ואם פיורלה, אז גם פבריציו: פטוצ'יני ברוטב פבריציו המכיל בשר מעושן. ובלי שמות בעלי המסעדה היה גם פטוצ'יני שמנת ופטריות.
מכיון שכבר ברור שנהנינו מאוד מהארוחה, גם לפי ההזמנות החוזרות, הרי לפני הקינוחים הזמנו עוד מנה – ספגטי (41.5 ₪) ברוטב בולונז. ככה, שיהיה, בשביל הבטן הנהנית.
היצע הקינוחים של אוסטריה דה פיורלה מצומצם – ומחיר כל אחד מהם 23.5 ₪: צופה בנוסח פיורלה – בא מהמילה זופה (מרק), וזה לא מרק, אלא גביע של מוסים וקרמים למיניהם על בסיס ביסקוויטים לחים; פנה קוטה; טירמיסו; והיה גם מוס שוקולד שחתן ארוחת יום ההולדת בוודאי לא היה מוכן לוותר עליו.
פבריציו ניסה לשדל אותנו ללימונצ'לו, או גראפה, או איזה אמארו (ליקר מר) – אבל נוכח שני בקבוקי הקיאנטי והצורך לנהוג הביתה. כאן הצלחנו להתעקש ולוותר.
תמורת הארוחה הכייפית שילמנו עבור שישה אנשים 893.50 ₪. (כולל שני בקבוקי קיאנטי ושני בקבוקי סן פלגרינו גדולים), בוודאי מעט מאוד עבור בילוי של ערב באיטליה – בלי לשלם עבור הטיסה.
אנחנו נחזור אל פיורלה, פבריציו והאוסטריה דה פיורלה – כדאי גם לכם.
Osteria da Fiorella
רח' בן יהודה 148 ת"א
טל. 03-5248818
צילומים: Rest
