כשאנחנו נוסעים צפונה, לרוב בוחרים בדרך החוצה את ואדי ערה – כביש 65. כטיילים מנוסים, אודה בכנות שזו הייתה לנו הפעם הראשונה שירדנו ימינה מכביש 65 רגע לפני הכניסה לוואדי ערה – מזרחה לכיוון הישוב קציר. הדרך מטפסת במתינות אל הגבעות, והנוף שנגלה לעינינו עוצר נשימה. מהפיתול הגבוה ביותר של הדרך רואים עד האופק את הים, מקיסריה בצפון עד ראשון לציון בדרום – הכול פרוש לרגלינו.
מועצה אזורית מנשה שוכנת בשטחו של שבט מנשה מהתנ"ך, ומכאן נגזר שמה. המועצה כוללת קיבוצים, מושבים, מעט כפרים ערביים וגם שני יישובים קהילתיים.
בימים מורכבים אלו, בהם חלקים ניכרים מארצנו הקטנה מאוימים, זו הזדמנות מצוינת להגיע וליהנות בארץ מנשה מהפסיפס האנושי המיוחד, ממסלולים בטבע, אומנות וקולינריה נהדרת.
קציר הינו ישוב קהילתי כפרי, הממוקם על שתי גבעות על הר אמיר בגובה 400 מטר מעל פני הים. גם בימים חמים נושבת כאן רוח נעימה, ובערב מומלץ להצטייד גם ביולי-אוגוסט בסוודר דק – מה שבטוח בטוח. הישוב מטופח, טובל בירק ובפריחה.
במרכז הישוב ממוקמת קריית האומנים הציורית, שמהווה מרכז בילוי לתושבי היישוב והסביבה, שמגיעים כדי לקחת פסק זמן קצר או ארוך מהיום יום. בקריית האומנים מתקיימים שיתופי פעולה בין בעלי העסקים, מה שמייצר ערבים משותפים כמו ערבי זמר, מופעי ימי חמישי ועוד.
בכניסה למדרחוב ניצבת סוכה רחבה, ועליה משתרגת לה גפן יפה. רצפת המדרחוב מרוצפת ביצירות פסיפס, ולצידו פזורים ביתנים קטנים שמאוכלסים באומנים היוצרים בעץ, בחמר ועוד. במקום פגשנו מספר מקומות מומלצים לארוחה – צהרים או ערב
שובולנה – מקום של אוהבי בעלי חיים ואוהבי אנשים
שובולנה– בית קפה-מסעדה בו מגישים אוכל טבעוני כשר, אבל זה לא העיקר. כך אומרת שני גל, שיחד עם בעלה עמוס מגישים בקציר כבר מעל לשלוש שנים אוכל נהדר באווירה מיוחדת. בתפריט מגוון רחב של מנות, ואלה שטעמנו היו מלאות בטעמים וניחוחות.
ברגע שעוברים את מבנה הכניסה בו ניצבים בר קטן ומקרר מנות אחרונות מרהיב, יוצאים לגינה רחבת הידיים שלמרות שעת צוהריים באמצע חודש יולי רותח, ההרגשה בה הייתה נעימה ואפילו קרירה. משב הרוח שצלצלה בפעמוני הרוח, הוסיף לנו לתחושת הרוגע. יש כאן בית עץ, ארגז חול וגם ערסלים מתוחים לטובת המבקרים, שמזמינים אותנו לתנומה קלה. המקום מאוד ידידותי למשפחות.
שני, בעלת חיוך כובש עם אור גדול בעיניים, מספרת על רעיון הקמת המקום, על כך שלפני שנים למדה קונדיטוריה ולאחר שפתחו את המקום החליטו להגיש בו אוכל על בסיס צמחי בלבד – אוכל טבעוני.
ברגע שהתיישבנו לשולחן הוגשה לנו למונענע גרוסה (17 ₪) קרה כקרח מרעננת במיוחד, שנתנה לנו בוסט חזק של סוכר לדם. את הארוחה פתחנו בסלט "טונה" (74 ₪) שהגיע עם "סלט ביצים" ירקות, ורוטב איולי נענע ושום. כל מרכיבי הסלט היו מהצומח כמובן, עובדה שלא גרעה במילימטר מטעמו הטוב של הסלט. אכלנו בהנאה רבה את מנת עלי הגפן (68 ₪), שלדברי שני הינה דוגמה מושלמת לחיים בקציר – שילוב של עלי הגפן שמכינים במסעדה בוואדי ערה הסמוך, מוגשים על גבי "יוגורט" קשיו אותו מכינים במקום.
למנה עיקרית הזמנו מלאי קופתא (56 ₪) – כופתאות תפוחי אדמה ברוטב קארי חרפרף, מוגשות על אורז לבן לצד פאפאדם, אוכל הודי אהוב עלינו. מאוד נהנינו משילוב הטעמים, ומינון התבלינים בתבשיל היה מדויק. אכלנו גם באגט עם "בשר" מפורק (74 ₪) – נתח מפורק בסגנון בשר בבישול ארוך, מוגש עם צ'יפס. מקור ה"בשר" במנה בחברתRedefine Meat , ומיוצר מרכיבים מהצומח. טעמו של הכריך היה משובח. האמת היא שאם לא הייתי יודעת שאנחנו במסעדה טבעונית, לא הייתי מנחשת שמקור ה"בשר" מהצומח.
כל המנות שאכלנו היו מוצלחות וטעימות, אבל המפתיע ביותר היה הקינוח. לא קל לעשות קונדיטוריה טבעונית איכותית. שני מסבירה: "הגעתי לבישול דרך הקונדיטוריה. לכן היה לי מאוד חשוב שבבית הקפה שלנו המנות האחרונות תהיינה מצוינות למרות היותן טבעוניות".
לשולחן הגיעה צלחת יפה ועליה פאדג' שוקולד חם לצד גלידה קרה (44 ₪), סושי טופי קראמל מלוח (46 ₪), וקראנצ' פיסטוק (46 ₪). האמת, הצליח לה. המנות היו משובחות אחת אחת., ויש כאן גם מנות ללא גלוטן
דרך המצפה 5 קציר, 04-8332122. ב׳-ה׳ 09:30-18:00, שישי 10:00-17:00, שבת 11:00-18:00, א׳ סגור
פיצה נפוליטנית אמיתית בקציר
פאפא אנג'לו היא הגשמת חלום. גולן הלל הבעלים, חלם שנים לפתוח פיצרייה משלו. "כמי שאוהב מאוד לאכול פיצות, הרגשתי שזה היעוד שלי", אומר גולן שמגיל 16 עובד במטבחים, פיצריות וגם בקייטרינג, ולפני חמש שנים פתח את הפיצרייה שלו. שמה כשם אביו – אנג'לו.
בתוך גינה מתוקה עם מזרקה במרכזה, פזורים שולחנות קטנים עם מפות משבצות אדומות. באוויר, ריח נהדר של בצק נאפה עולה מהתנור האיטלקי הענק שעומד במרכז המסעדה. התפריט מכיל מבחר מכובד של פיצות, וגם סלטים ומנות אחרונות.
בהמלצתו של גולן בחרנו פיצה אחת על בסיס רוטב עגבניות עם ארטישוק ופטריות, ושנייה על בסיס רוטב גבינות ופרמג'ן. הפיצות היו מצוינות. בצק קליל שעבר תפיחה ארוכה מלא בטעמים, רטבים וכלל התוספות על הפיצה ביד רחבה, והגבינה – גבינה אמיתית ולא דמויית גבינה, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.
פאפא אנג'לו – קריית האומנים קציר, 04-6831757. מדי יום 17:00-23:00, למעט שישי
הכי יווני בסביבה פאב ורטיס
כשהערב יורד על קריית האומנים נפתח גם הפאב המקומי – פאב ורטיס, על שמו של הזמר היווני ניקוס ורטיס שהוא מושא הערצתו של ליאור הבעלים של הפאב. ליאור הוא איש רב פעלים ועיסוקים, עצמאי מגיל צעיר. "אהבתי הגדולה היא הפאב הזה", הוא אומר בהתרגשות.
הפאב הוקם לפני חמש שנים על חורבות מסעדה ישנה שהייתה במקום. היום הפאב הינו הלב הפועם של הישוב בשעות הערב. "המלחמה פגעה בנו עסקית ונפשית", אומר ליאור. "בעבר היו כאן ערבי מוזיקה והופעות חיות של אומנים. אנחנו מתכננים לחדש מסורת זו בקרוב מאוד, להחזיר את הצבע ללחיים של האנשים וגם שלנו".
האוזו והבירה נמזגים כאן בקצב, וליאור מכין במרץ קוקטיילים מצוינים. יושבים על הבר, מדברים, מנשנשים משהו, צוחקים- שמח כאן. יש קבוצה שמשחקת סנוקר בחדרון הנוסף –לפי רעם הצעקות נהנים שם.
פאב ורטיס – קריית האומנים קציר, חמישי 21:00-01:00, שישי 12:00-16:30, 21:00-02:00, שבת 21:00-01:00
בזכות המבנה הטופוגרפי המיוחד של הישוב יש מסביב לבתי התושבים הרבה טבע, שטחים פתוחים בהם הותקנו מסלולי הליכה נחמדים המעודדים את המבקרים וגם את התושבים לצאת ולטייל. טל רז, מורת דרך תושבת קציר, פגשה אותנו לסיור בין-ערביים במשעולים היפים העוטפים את הישוב. משעול הפעמון הינו שביל חביב, המתחיל בכיכר ועובר בחורש טבעי עשיר.
לאורך המסלול פזורים שלטים עליהם וברקודים, שעל ידי סריקתם מקבלים מידע על המקום. במרכז השביל נטוע פעמון רוח ענק, מעין קסילופון המנגן בצלילים עמוקים בכל משב רוח. נקודת הסיום של המסלול לאחר 2.5 קילומטרים, היא במצפור הר אמיר. מאוד מומלץ להגיע בשעת השקיעה כדי להינות מהמראה המדהים של כל מישור החוף והרי השומרון, רגע לפני סופו של היום כשהכול נצבע אדום של השקיעה.
נכנס אלכוהול יצא סוד
קציר משופעת באנשים מיוחדים בעלי תחומי עניין מגוונים. פגשנו את אבנר ושירה רישרד, הבעלים של הגורן – יקב ביתי מזקקה ומבשלת בירה. בגינה פסטורלית במיוחד מקבל את פנינו אבנר לצד ברזי בירה, בקבוקי ויסקי, רום, גרפה, ערק, או בקיצור כמעט כל נוזל שמכיל אלכוהול – ומזמין אותנו לשבת בנוח. הוא מגיש פוקצ'ה דשנה ולצידה סיידר שהכין מעירוב של תפוחים עם ענבים. אבנר הוא סוג של "מדען משוגע" בצד הטוב של הביטוי – מכין יין, מזקק כל פרי, מייצר תערובות מיוחדות של בירות בטעמים, יין ולא רק מענבים ועוד ועוד.
אבנר הוא יליד העיר נים בדרום צרפת. את האהבה למטבח ירש מסבתו, איתה בילה שעות מגיל צעיר. בהיותו נער עלה לארץ, וכבר בגיל 16 בנה לבד מעשנה כשרצה ללמוד לעשן סלמון לבד. סוג של ילד מקגייוור כזה, אוטודידקט סקרן מלידה, שמתעמק בכול נושא שמסקרן אותו. הגיע לקציר לפני עשר שנים, ודי מהר התחיל לייצר בירות ולזקק.
הגינה המיוחדת של אבנר ושירה פתוחה לאירוח בתיאום מראש לקבוצות של אוהבי אלכוהול, לאנשים סקרנים שרוצים לטעום אלכוהול אחר ממש מחוץ לקופסה המקובלת.
לתיאום עם אבנר – 054-2282446
גלריית גת – הבית המארח של ציונה ויונתן
ציונה ויונתן גת מארחים בהזמנה מראש בביתם, החל מקפה ועוגה עד לארוחות מלאות. ציונה אוהבת לארח עם המעדנים שהיא מבשלת ואופה.
יונתן הוא "נפח של פעם", כפי שהוא מעיד על עצמו. בחלק האחורי של החצר בנה לצד הגלריה בה הוא מציג את יצירותיו, פינת הדגמה קטנה בה אפשר לראות איך תוך דקות הוא מחמם מוט ברזל שחור, ובידיו החזקות עם מכות פטיש על סדן, מייצר ראש של סוס, יונק דבש מעופף ועוד.
שילוב מקסים זה של שניהם יוצר חוויה מיוחדת. על המרפסת שלהם הצופה לנוף נהדר מגישה ציונה עוגת פירות קיצית וגם פאי אגוזי פקאן מעולה, לצד לימונדה קרה מצמחי התבלין הגדלים בגינה שלה.
גלריית גת – הבית המארח של ציונה ויונתן – הפטל 5 קציר 050-2006500
שנת לילה באווירה כפרית – ריח הזבל ניחוח קציר
"באזור מנשה נכון לעכשיו יש מעט מאוד מקומות לינה לתיירים, והנושא עובר שינוי לטובה ממש בימים אלה", אומרת מיכל אברמוב, מנהלת מחלקת תיירות במועצת מנשה.
עייפים מאוד הגענו אחרי יום ארוך לצימר – יחידת הדיור " שדות" בשדה יצחק. הצימר ממוקם בקומה שניה מעל בית המשפחה, אליו מוביל גרם מדרגות עץ חיצוני. בקצה המדרגות מגיעים למרפסת טובלת בפרחים, ובה גם ג'קוזי זוגי מזמין. המרפסת צופה לנוף הכפרי של הישוב.
הצימר נקי מאוד, מעוצב בסטייל של שנות ה-90 – תקרת עץ משופעת, ומיטה זוגית רחבה הבנויה אף היא מעץ. מטבחון עם מעט ציוד מספק כל מה שאדם צריך בחופשה קצרה.
טיפ – בעלי הבית אוהבי מכוניות עתיקות. ממליצה לבקש סיור קצר כדי לראות את האוסף הקטן שלהם.
אין כמו לפתוח בוקר בעגלת קפה טובה
שמו של קיבוץ מגל נקשר תמיד בשני הקשרים – טפטפות ושמן זית (אליו עוד נחזור). אני רוצה לספר על עגלת הקפה "קפה בחורשה" בקיבוץ מגל, שאני בטוחה שעוד נשוב אליה בביקור הבא.
קפה בחורשה של עדי לידור הוא ממש מותק של מקום. במרכז הקיבוץ בפינה מוצלת הקימו גן ירוק ומוצל בו נטועים פסלים רבים, שהפך להיות מקום מפגש של חברי הקיבוץ ושל יודעי סוד מהסביבה. במקום אפשר ליהנות מקפה מצוין, לאכול מהסנדוויצ'ים המעולים שעדי מכינה טרי טרי במקום, והכי שוות העוגיות המפורסמות של אמא של עדי שנמכרות במקום.
המקום פתוח מדי יום בשעות 07:30-12:00. בחמישי בערב פותחים את העגלה ומכינים פיצות.
רגע לפני שאנחנו ממשיכים בדרכנו, אי אפשר להיות בקיבוץ מגל בלי לעבור בחנות שמן הזית האיכותי של 'מסיק מגל', שזוכה בפרסים בעולם.
אומנות ישראלית עם ערכים
את הביקור שלנו בתיירות מנשה סיימנו בגבעת חביבה שחרת על דגלו את החזון של חברה משותפת ועתיד משותף יהודי-ערבי. בביקורנו התמקדנו במרכז המשותף לאומנות גבעת חביבה, המהווה מרכז רעיוני, לימודי חינוכי ומחקרי. במרכזו גלריה בה מוצגות תערוכות אומנות עכשווית, בעלות תפישה אומנותית ערכית וחברתית. המטרה המרכזית בתערוכות המוצגות היא להביא לשינוי תודעה ולהשפיע מהותית על החברה הישראלית.
במקום פועל בית ספר לקרמיקה – מהחשובים בארץ, בו לומדים יחד תלמידים ברמות ידע שונות בקורסים שנתיים וגם בסדנאות חד יומיות.
במקום קיים גם בית ספר לאומנות, שנועד להזמין ולעודד בוגרים בקהילה האזורית והארצית המורחבת שלנו, בעלי ניסיון וללא ניסיון קודם, ללמוד או להעמיק במדיות אומנות שונות.
הביקור במתחם אומנות זה היה עבורי חוויה יוצאת דופן, וקבלו ממני המלצה חמה לבקר במקום.
לתיירות מנשה יש הרבה להציע לתייר המקומי. אכן אין כאן נחל ולא מפל ואין כאן הר גבוה מאוד. מה שכן יש, אלה אנשים מיוחדים מסבירי פנים, שישמחו לארח אתכם.
הכותבת איריס לוי – בפייסבוק אינסטגרם
