לפני כשלושה חודשים פתח השף שמוליק גל ביסטרו חדש בפינת הרחובות דוד המלך ואבן גבירול בתל אביב. המקום, שנפתח היכן ששכנה שנים רבות מסעדת פביאנה, 
מנסה לשחק בין שני עולמות: קריצה ברורה להווה, כולל קיר שלם המכוסה בעמודים הלקוחים מהמגזין טיים אאוט תל אביב; ואימוץ שם הרחוב דוד המלך כשם המסעדה, וניסיון להכניס מעט מהתקופה ההיא לימינו אנו.
הניסיון הברור ואולי גם הנועז ביותר הוא ההשקה של משתה וסעודה מקראית, אירוע קולינרי המתרחש במסעדה בסוף כל חודש. הסילבסטר המתקרב, לו כידוע אין כל קשר לדוד המלך ולמורשתו, יהיה הפעם הראשונה בה יוכלו אורחי דוד המלך להשתתף בחווייה, ואני השתתפתי במעין חזרה כללית לארוחה זאת.
החוויה בנויה מארוחה מיוחדת של ארבע מנות, שכולה מבטיחה להתבסס על חומרי גלם המוזכרים במפורש בתנ"ך, עם פרשנות מודרנית מתבקשת.
בערב הסילבסטר תוגש הארוחה בשני סבבים ובשני מחירים: 160 ₪ לאדם שיגיע בין 19:00 ל-21:00, ו-210 ₪ למי שיבחר בסבב שמתחיל ב-21:30 ומסתיים כמובן בחצות, כולל כוס קאווה לכל סועד. התפריט כולל 4 מנות, אך למעשה יש 11 מנות בארוחה.
מנת הפתיחה כוללת בורגול עם יוגורט וחלב נאקות; שמן זית עם עגבניה; תמרים 
מטוגנים עם אגוזים וגבינת עיזים; וממרח שעועית לבנה.
שמן הזית היה רגיל, וגם ממרח השעועית לא הלהיב במיוחד. הבורגול עם חלב הנאקות היה מסקרן, אך לא טעמנו משהו מיוחד. היתה עדות ברורה לקיומו של חלב נאקות, אך התקשינו לקבוע איך הוא משפיע על הטעם. גולת הכותרת של מנת הפתיחה היו התמרים: בינוניים בגודלם, עם כמות יפה של גבינה טובה ואגוזים, עטופים בבלילה דקה ומטוגנים קלות, זו מנה חמה, רכה ועשירה בטעמים.
המנה הראשונה כללה גם היא מספר מנות. סלט חיטה תנ"כי עם חיטה, פיסטוקים, צימוקים, שקדים קלויים, מנטה, לימון ושמן זית, היה מצוין. מעין גרסה לטאבולה הידוע, שהודות לחיטה שנעשתה אל דנטה קיבלה טוויסט מיוחד. יחד עם הסלט קיבלנו שתי חתיכות של ארטישוק טרי חלוט על רוטב חמצמץ וסלט עגבניות. חובבי הארטישוק ידעו להעריך את המנה, הודות לחומרי גלם טריים וטובים ותיבול שנותן להם כבוד.
פלפלים שרופים עם זעתר מיובש, גבינת כבשים ופיסטוקים היו סטנדרטיים לחלוטין, וגם הגבינה לא הצליחה לשדרג את המנה.
המנה העיקרית הורכבה גם היא משלוש מנות. במרכז לחי עגל ברוטב תאנים – תבשיל 
קדירה עשוי היטב, עם רוטב מתקתק וסמיך ובשר רך במיוחד. בצד המנה מוגשת חיטה עם עשבי תיבול, ודלעת אפויה עם טחינה גולמית ושקדים, שאמורה להיות שרופה אבל לא הגיעה לכך.
אם מבינים שבימי המקרא לא היו אורז ותפוחי אדמה בארץ הקודש, אפשר להבין מדוע החיטה חוזרת בשנית, גם אם התיבול שלה שונה.
הקינוח מוצלח במיוחד – גלידת וניל עם טחינה גולמית וריבת עגבניות שרי. שילוב טעמים יוצא דופן שהפתיע אותנו לטובה.
כל זה, יש לציין, מוגש בליווי יין אדום ללא הגבלה, והכל בכלים המעוצבים בסגנון ערבי, שכל מי שביקר בשוק בעיר העתיקה או נצרת מכיר אותם.
הקונספט עובד טוב בסך הכל, והמחיר הוגן. עם זאת, לא יכולנו לצאת משם ללא תהיות.
ראשית, אני תוהה האם התנ"ך אכן מציין עגבניות שרי, שעועית ודלעת בין השורות. בנוסף, חבל שהרמה של המנות אינה אחידה – בין הברקות דוגמת התמרים ממנת הפתיחה, לחי הבקר או הקינוח, יש מנות דוגמת הפלפלים או ממרח השעועית שלא שומרות על אותה רמה של מקוריות ויצירתיות.
ולבסוף, מי שמתכנן על ארוחה בשרית צריך לדעת, כי כמות הבשר אינה גדולה במיוחד. עם זאת, בהתחשב במספר המנות הכולל, הסיכוי שתצאו מכאן רעבים – שואף לאפס.
ביסטרו דוד המלך
רח' דוד המלך 1 תל אביב
טל. 03-6910007
בתמונה התחתונה: המנה העיקרית מהסעודה המקראית – לחי עגל ברוטב תאנים על פריקה עשבים, צילום נאור עטיה
