יועזר בר יין – גם טיסה לפריז יקרה

יש מספר גורמים שעושים ארוחה לטובה: המיקום, האווירה, האוכל, היין, והאנשים. כל המרכיבים אלה היו בארוחה שלי ביועזר בר יין עם מימי בן יוסף – איש אשכולות אמיתי איתו אפשר לדבר על מטוסים (כמי שהיה טייס ראשי באל על שנים רבות, בוגר קורס טייס 10 של חיל האוויר, וטייס הרקולס במבצע אנטבה), יין (כמי שכתב ספרי יין ומכיר את כל היקבים, היינות ואנשים שמאחוריהם בארץ), אוכל ותרבות.

המסעדה היפואית במבנה צלבני עתיק ובאווירה מיוחדת, הייתה כמעט ריקה בשעת צהרים, מאחר ומרבית אורחי יועזר פוקדים את המקום בערב, אך השירות והאוכל, וגם היין, היו מעולים. הבעיה היא המחיר: יקר, אבל גם טיסה לפריז למסעדה טובה תעלה לכם הרבה כסף.

כבר בפני הלחמים הטריים וגוש החמאה הצהובה קשה לעמוד, אם כי ניסינו בגבורה. לכוסות נמזג הבוז'ולה נובו 2006 של ג'וזף דרוהין, אותו בחר מימי (130 שקל – יקר כבר אמרנו, בוודאי לבוז'ולה נובו).

בעוד אנו ממתינים למנת הפתיחה – קרפצ'יו של דג אינטיאס, מימי אומר כמחמאה שהבוז'ולה הצרפתי הזה מתקרב ליין הצעיר של רמת הגולן, שנמזג לכוסות בלילה שבין רביעי לחמישי שעבר – כמו יינות הבוז'ולה בכל העולם.
זהו יין ורסטילי מאוד, מתאים כמעט לכל מאכל – לא רק לאלה המוגדרים כמאכלי יין לבן או אדום.

מימי טעם גם את היין הצעיר של תשבי העשוי מענבי קריניאן מכרם טוב בבנימינה (של רמת הגולן הנו היחיד מענבי גאמיי – ענבי הבוז'ולה הצרפתי). מחירו זול מאוד, 23 שקל, בבקבוק עם פקק הברגה. "שווה כל גרוש", קובע מימי בן יוסף, שמציין כי הגאמיי שלנו ברמת הגולן משתפר כל שנה כי הגפן מתבגרת.

אנחנו ממשיכים עם הבוזו'לה נובו הצרפתי: "זהו יין רך, הטנינים לא מתפרעים. זה הכיף, יין חלק עם טעם של ענבים שיוצא ממנו", מתפייט מימי.

קרפצ'יו האינטיאס טוב מאוד, מעוטר בפטרוזיליה ובפירורי פלפל אדום חריף, ומימי מציין כי האינטיאס הנו ממלא מקום טוב מאוד של דג הלוקוס, והשני בטיבו אחריו.
היין הולך מצוין עם האינטיאס; כפי שמימי בן יוסף אמר: יין ורסטילי.

השיחה קולחת על מפגש של מימי בן יוסף עם דן טולקובסקי שהיה מפקד חיל האוויר בשנות ה- 50 הראשונות, ובמפגש אקראי ביניהם זכר את שם משפחתו הקודם של מימי, שעלה ארצה עם אמו בתחילת שנות ה- 50 מרומניה למעברה של נחלת יהודה, ואחרי חצי שנה כבר היה בקורס טיס. אני שומע על כמויות הדלק האדירות המכיל בקרבו מטוס ג'מבו, והנה מגיעה המנה העיקרית.

מימי בחר בסטייק סירלוין ומקבל נתח ענק של בשר מיושן כהלכה ועשוי מדיום כבקשתו; ואילו אני אוכל קציצות עגל ומוח ברוטב עגבניות, עם סלט-צד של חסה ואנדיב (עולש) עם רוטב ויניגרט טוב.

"הבוז'ולה עם הבשר טוב עוד יותר, כי הבקבוק נשאר פתוח, והיין התאוורר – זה כאילו מתוכנן. עם הדג היין היה אסרטיבי יותר, ועם הבשר רך יותר ומתאים למנה", מסכם מימי את עלילות בקבוק הבוז'ולה נובו שלנו.

בינתיים, שאול אברון, בעל המסעדה, יושב ליד הבר ואוכל את ארוחת הצהרים שלו. השמש משחקת עם גלי הים של יום חורף חמים ביפו, ואנחנו מסכמים: ארוחה מצוינת, יין משובח – טוב יותר ממה שמצפים מיין צעיר כמו בוז'ולה נובו. רק מה? יקר. ארוחה לשנינו, בלי קינוחים אבל עם שירות: 597 שקל.
טוב, סיכמנו גם שהטיסה לפריז יקרה.


יועזר בר יין
סמטת יועזר איש הבירה 2 יפו (ליד כיכר השעון)
טל. 03-6839115






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה