'שגרה זה רע?' אני שואלת את עצמי כל בוקר באותה הדרך לאותה עבודה, ובאותם פקקים בדרך הביתה. 'מה רע בשגרה?' אני אומרת לעצמי אחרי עוד סשן יום שישי של ארוחת בוקר- קניות- שנת צהרים.

אני מסוגלת להטיל ספק כמעט בכל התנהלות קבועה של חיי, אבל איכשהו, השאלה הזו לא נשאלה אף פעם בנוגע לאוכל. נכון, בארוחות המשפחתיות שלי המנות הבשריות הן לב העניינים (או כמו שאבא שלי אומר "אני לא שבע מאוכל של אוכל"), ומנגל או קצביה חדשים הם תמיד בשורה משמחת, אבל יש המון מקום לגיוון, לניסיונות חדשים ולהפתעות.

אנינה – מסעדה חלבית היא שבירת שגרה עבורי. יותר מהכל, זו הצהרת כוונות ברורה: התמחות ספציפית בדגים וגבינות מבלי להתנצל על היעדרו של הבשר מן התפריט. ומייד כשהגעתי הבנתי של"אנינה" אין על מה להתנצל, להפך.

קצת על מיקומה של המסעדה המוסיף לחנה של "אנינה". המסעדה משקיפה על גן הפסלים במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, וטובלת בירוק ובשקט מכל עבר. אני בטוחה שהמקום יפהפה בשעות הבוקר, אך גם בערב הוא מספק בועה חמימה של שקט ופסטורליות. התחושה החזקה שמקבלים מיד עם הכניסה למסעדה, היא של משפחתיות. אם מדובר בזוגות או במשפחה רחבה יותר- כולם נראים כאילו יצאו מהבית והגיעו לבית השני שלהם. כשקיבלו את פנינו המלצרים, הבנתי שגם השירות ממשיך את הקו המשפחתי והנעים.

הזמנו את הגרסה המקומית לסלט קפרזה – מוצרלה, עגבניות, עלי ריחן, זיתים אנינה קפרזהשחורים ברוטב פסטו על גבי פוקצ'ה; שפצלה (אותן בצקניות המופיעות בגולאש ובמרקים שונים) ברוטב עגבניות, וסטייק טונה ברוטב בורדו ובצלצלי שאלוט שהוגש עם פירה.
עם הטעימה הראשונה התחוורו לי שני דברים: בשר לא היה חסר לי כלל, וגיליתי את הניוקי החדש, הלא הוא השפצלה – מנה מצוינת שבהחלט מהווה תחרות למנת פסטה, אם כבר בשבירת שגרה עסקינן.

שלושים שניות על מוצרלה – מוצרלה אמיתית עשויה מחלב באפלו, ולכן היא לבנה צחורה והמרקם שלה גמיש. ב"אנינה" מגישים סלט קפרזה עם מוצרלה אמיתית, שלא כמו במקומות אחרים החוטאים בהגשת תחליף צהבהב וגרוס.אנינה שפצלה
לפני שהגיע סטייק הטונה הגיע הניחוח המשכר שלו, שמקורו ברוטב הבורדו. הטונה הייתה טרייה מאוד ולא עשויה מדי, עוד הקפדה מבורכת של המסעדה, ולוותה בפירה חמאתי מצוין.

לקינוח (מזל שיש לקינוחים קיבה נפרדת) הזמנו פאי ריקוטה ולימון שהיה רענן, מקורי ומתוק במידה, ומלבי. גילוי נאות – זו הפעם הראשונה בה טעמתי מלבי. במסגרת החוויה של טעמים חדשים זו נראתה לי הזדמנות טובה לנסות את מה שחבריי טעמו כבר לפני שנים בדרך לחוף פלמחים. שמחתי ששמרתי את הבכורה ל"אנינה" – המלבי היה נימוח ולווה בפרות יער חמצמצים יחד עם מי ורדים.

אחרי שעתיים הצלחנו סוף סוף לקום מהכיסאות, להודות למלצרים החביבים ולשים פעמינו לעבר האוטו, לא בלי שהבטחנו לעצמנו שעוד לא אמרנו את המילה האחרונה בנושא השפצלה. עשו לעצמכם טובה, הפכו את "אנינה" לשגרה שלכם.

אנינה
מוזיאון ארץ ישראל
רח' חיים לבנון 2, רמת אביב תל אביב
טל. 03-6412288
ראשון עד שבת מ- 09:00 עד חצות

צילומים: בועז לביא