מסעדת בשר: לאכול, ליהנות ולקוות שלא יחסר

ישנם נתחי בשר, שאלוהים ברא אותם במיוחד בשביל הגריל. שכשאתה נהנה מנתח בשר טוב, וכאשר הבשר מיושן ומשובח, לא צריך יותר מאשר מלח ופלפל שחור. תרצו, תקראו לזה תיבול מינימלי

ישנם נתחי בשר, שאלוהים ברא אותם במיוחד בשביל הגריל.
שכשאתה נהנה מנתח בשר טוב, וכאשר הבשר מיושן ומשובח, לא צריך יותר מאשר מלח ופלפל שחור. תרצו, תקראו לזה תיבול מינימלי, אבל כל מרינדה אחרת היא בגדר מיותרת.

האדם, מטבע בריאתו, הנו יצור אוכל כול. כלומר "טורף על", ואני אישית, יכול להעיד על עצמי שאני נמנה על קטגוריה זו.
במסעדת "בשר" בתל-אביב דאגו להרשים אותי יותר ממה שהגיע אל הצלחת, מאשר ממה שקרה סביב, מאחר שעל פי רמת ציפיותיי כשנכנסתי למסעדה, חשבתי שאראה את החיזיון המוכר של אסכלת גריל ענקית עליה נצלים בהנאה מרובה גושי בשר דשנים נוטפים עסיס. אבל אלו, משום מה לא נראו כלל, ואסכלת הגריל המיותמת הראתה לי רק גחלים לוחשות אדומות וממתינות, ולא דבר מעבר לכך. ונימה של אכזבה שהולכת להתהפך על צידה, התגנבה אל בטני.

פתחתי במנות הראשונות. ביקשתי לדגום עבורכם מהכול, שלא תגידו: לא ידעת, לא אמרו לי. מנת הקרפצי'ו בקר טבולה בשמן זית (15 ₪) הלכה נהדר עם שני סוגי לחמניות טריות, שמנות, מלאות ודשנות, רכות וריחניות מעשה המקום, שזה עתה יצאו מתנור האפייה. המשכתי בפטה כבד מצוין עם ריבת בצל עשויה במידה ולא נוטפת מתיקות מוגזמת (15 ₪). לא ויתרתי על ניגוב טחינה ירקרקה (10 ₪), ופניתי אל מנת דג מטיאס ורדרד נטול עצמות – שתי חתיכות דג יפות מונחות על מצע עלי בייבי וחסה מסולסלת, עם כמה פיסות עגבנייה ורצועות בצל סגול (15 ₪). החציל על הגריל היה רך, חרוך ושרוף במידה, עשוי היטב ונימוח בפה (20 ₪).

אבל כפי שפתחתי, אמשיך אל גולת הכותרת של המסעדה, וזה הבשר. איני יודע לספר מהיכן הגיעו אומצות הבשר המדהימות והענקיות האלו; אולי הוסתרו במטבח, אולי יצאו מאיזה מקרר יישון מוגן היטב, אבל עכשיו אני מבין מדוע עמדת אסכלת הגריל הייתה מיותמת, דוממת, ממתינה ורוחשת כבוד לענקי הבקר שיונחו עליה.

האופציה לבחירת הבשר כאן במסעדה, היא פשוטה וברורה. כך לפחות לי, ואולי גם לכם. אם עבורכם תשלום בעבור בשר, הוא פונקציה של קיבולת קיבתכם, או לפחות של העיניים הגדולות שלכם, אזי התמחור הולך כך: תמורת סטייק אנטריקוט פריים תשלמו 32 ₪ ל- 100 גרם. אתם תבחרו כמה גרמים יהיה משקלו של הסטייק שלכם, הם יספקו לכם אותו לצלחת, ואת המכפלות לתשלום כבר תעשו בעצמכם. לפילה בקר תשלמו 45 ₪ ל- 100 גרם, ולסטייק פרגיות תשלמו 20 ₪ ל- 100 גרם.

בעוד חבריי לשולחן נאבקו בסטייקים ממוצעים של 200 גרם ו- 350 גרם, אני הלכתי ישר על ה- 500 גרם. זה לא המשקל רבותיי, זה הגודל שהגיע אל הצלחת: סטייק ענק, כבד ומסיבי, לא פחות ממרשים, גדול ומזמין, עשוי במידת צלייה מדיום, חרוך מבחוץ ואדמדם ורך מבפנים.
אין הרבה מה להוסיף, מאשר להתענג על תאוות בשרים שתרומם את רמת הכולסטרול שלכם לשיאים חדשים. אכן, יש סועדים שלעתים מבקשים חתיכת שומן על יד הסטייק; משהו מסורתי ומושרש ואולי לא מובן שהביאו עמם מהמזללות המזרחיות של שיפוד בשקל ותשעים. לעתים השומן יופיע אצלכם בצורה של חוטים לבנבנים השוזרים את האומצה באופן משוייש. אמנם, השומן שומר על הבשר עסיסי בעת שחלקו נמס בתהליך העשייה, בעוד חלקו האחר נצרב בחומה של האש ומעניק לבשר את טעמו ואת ניחוחו; אבל אצלי בסטייק לא היה שומן. היה רק בשר רך, טעים, ועוד ועוד בשר.

אני חייב לציין שאישית אין לי בעיה עם כל התפיסות הרפואיות המלומדות והתיאוריות על צמחונות או טבעונות או שמירה על המשקל והבריאות, אבל באמת שזה לא ממש עושה לי כלום, ולהעניק לקרניבור כמוני מעט בשר בארוחה, זה כמו לתת לאלכוהוליסט מושבע, בירה בכפית.

הבשר במסעדת "בשר", טעים ומרגישים איכות בכל ביס. פיסות תפוחי האדמה הצלויות שהגישו על יד הסטייק היו טעימות, אם כי פשוט מיותרות לנוכח עוצמתו של הבשר. אם אתם מבינים מעט בבשר, כול שאתם צריכים לחפש או לבקש, זה את המרקם הבא: הבשר צריך להיות שחום ופריך בחוץ, ואדמדם ועסיסי בפנים. וכשאתם לועסים את נתחי הבשר, האמינו לי, לא צריך לעשות פשוט דבר. עצמו את העיניים וחושו את התאווה. אפשרו לנוזלי הבשר ולריח המשכר, למלא לכם את חלל האף והפה בהרמוניה של טעם והרבה ריר בחלל הפה. ואם תחפצו בהרחבת ההשכלה על הדרך, אז הבשר עשיר בחלבון, בשומן ובוויטמינים שונים, דוגמת B12, ובכמות זעירה של פחמימות המאוחסנות כגליקוגן.

על המנות האחרונות אין צורך להרחיב את היריעה. הן מתוקות והן יביאו אתכם אל הסיומת. אבל הבשר הוא הבשר הוא הבשר.

אז אם אתם רעבים לכו למסעדת "בשר". תאכלו, תיהנו, ותקוו שלא יחסר.

הערה: פינת הרחובות מונטיפיורי ויבנה בתל-אביב, מרכז "הסיטי" העירוני, מאפשרת לכם לא מעט מגרשי חניה מוסדרים בסמוך למסעדה. תמצאו אותם בפינת אלנבי בקרן הרחוב הסמוכה, ובחצרות של בתים במשולש הרחובות. אולם אליה וקוץ בה. תמורת שעת החניה הראשונה תשלמו 20 ₪, ותמורת כול שעה נוספת תשלמו 15 ₪. אני, שחניתי בחניון התת-קרקעי של הבניין הסמוך ממול למסעדה הנקרא חניון לב תל אביב סנטר פרק, שילמתי מהשעה 17:00 ועד 19:30 סכום נכבד של 50 ₪. והאמינו לי, זה פשוט מכעיס.


בשר – מסעדת בשר
מונטיפיורי 29 פינת רחוב יבנה תל אביב
03-5252569



(צילום: דני רובין)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר