עיסקית טעימה ברוקח 73

ג' נכנסה לישיבה מרובת המשתתפים כשהיא עצבנית וכועסת. מאחר שאני מכיר את חיבתה לאוכל טוב וליין משובח, ולאור העובדה שהיה עלינו לדון בדבר אחד או שניים שניתן לסכמם תוך דקות בשיחת טלפון, הבנתי שארוחת צהרים תהיה כדור הרגעה הולם,

מה את רוצה לאכול?, שאלתי, והתשובה המהירה הייתה: סי פוד.
טוב, אבל איפה לאכול סי פוד? (לא "לראות אוכל", אלא sea food). זה דורש התייעצות עם מומחה, והתשובה הייתה חדה וחלקה: רוקח 73 של אייל לביא.

וכך ביום חורפי שטוף גשם, נפגשנו בשעת צהרים ברוקח 73. חשבנו שנהיה לבד, אך לשמחתנו, ולשמחת לביא מן הסתם, טעינו: סמנכ"ל מערכות המידע ורעייתו, סמנכ"ל הכספים לשעבר של הקונצרן של המדינה ורעייתו, תינוקת מקסימה שמסתגלת לטעם הטוב עם אימה (היא תהיה שפית או מבקרת מסעדות, אני אומר. דווקא ייעדתי אותה לפוליטיקה, עונה האם הגאה), ועוד מגוון סועדים במבחר גילאים.

עיצוב המסעדה חם, ביתי, ומאוד נעים – צריף בחוף ואווירת צריף בפנים. לא מרגישים שנמצאים בתל אביב, והתפריט מוביל מייד אל מחוזות צרפת וערבותיה.
השיטה מוכרת: מנה עיקרית בשלוש רמות מחיר, והמנה הראשונה כבר בפנים.

לשולחן מגיעה סלסלה עם שלושה סוגי לחם: בגט, לחם כפרי צרפתי בהיר ולחם  כפרי צרפתי שחור, מטבל יוגורט ומלפפונים, וחמאה.

חורף ואייל לביא זה אומר ביסק סרטנים בשמנת וברנדי  לפתיחה. חם, טעים, ובפנים גם מספר שרימפסים – חלקם עם טעם גריל מהפלנצ'ה. איזה יופי.

אנחנו בתפריט עסקית ב-98 ₪, ובמנה העיקרית אנחנו מתפצלים ומזמינים
ל-ג' שרימפס, קלמרי ומולים ביין לבן, פטריות, שום, סלרי ולימון,
אני הולך על מנה של מולים ברוטב דומה עם תפוחי אדמה ביתיים – הום פרייס.

בהמתנה אנו מוצאים שעשוע חדש: לנחש כל כמה דקות תכרע יריעת הסוכך החיצונית תחת עומס המים הניתכים בעוז משמים, ותטיל אותם ארצה במופע אורקולי מרשים.
דפנה המלצרית החביבה מביאה את המנות העיקריות, וג' נפגשת לראשונה עם קוקי סן ז'ק, ועוד בתוך הצדף שלה, והמפגש טעים לה, כך גם כל המנה הדשנה.
המולים מפתיעים בכמות – הגדולה, ובטעם העשיר, עם חריפות פלפל שחור מוגזמת מעט; מה שלא מונע ממני ללגום עם הכף את הרוטב/מרק בקרקעית הקדרה.

בכל זאת אכזבה: אין מיתאם בין מלאי היינות בכוס מול הכתוב בתפריט – והיינות ש-ג' חשקה בהם חסרים. כך הגענו לשרדונה גמלא בכוס (25 ₪), שבכל זאת עשה את העבודה, למרות שלא קראו לו ברבדו שרדונה 2007.

תמורת שתי ארוחות עיסקיות, כולל כוס שרדונה גמלא ובקבוק סן פלגרינו גדול, שילמנו 250 ש"ח. האספרסו הקצר לא חויב, והוספנו דמי שירות בסך 15 אחוז בשמחה והנאה.
לא זול, אבל מה לא עושים כדי לשפר ל-ג' את מצב הרוח?

רוקח 73
שד' רוקח 73 , תל אביב
טל. 03-7448844






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה