פיקולה פסטה – סוג אחד של פסטה?

מה הייתם מצפים למצוא במסעדה ששמה "פיקולה פסטה"? אם אתם חושבים כמו ג'אקומו, הייתם מצפים למצוא בה – פסטה, הרבה סוגים של פסטה, וגם סוג אחד לפחות של פסטה טרייה מעשה בית

מה הייתם מצפים למצוא במסעדה ששמה "פיקולה פסטה"? אם אתם חושבים בדרך דומה לשלי, הייתם מצפים למצוא בה – פסטה, הרבה סוגים של פסטה, וגם סוג אחד לפחות של פסטה טרייה מעשה בית.

פיקולה פסטה היא מסעדה מקסימה. שתי קומות אינטימיות ונעימות, ריהוט נוח, בר יין מכובד ומבחר סוגים של גראפה איטלקית איכותית. לו רק חשבו להשקיע גם מעט יותר בפסטה שלשמה התכנסנו שם באותו ערב, זה יכול היה להיות מקום מושלם.

בפיקולה פסטה חושבים, כפי הנראה, אחרת. בערב שבו ביקרנו בה, מגוון הפסטות הסתכם באחת – פנה. מאוחר יותר, כאשר קרוב לוודאי נגמרה הפנה, הופיעו על השולחנות גם ספגטי.

יש סיבה למגוון הגדול של צורות פסטה, חלקן הינן פרי מסורת ארוכת שנים, וחלקן פסטות טיפוסיות לאיזורים שונים. אבל, יש הבדל אחד יסודי – יש פסטות ארוכות וחלקות, ויש פסטות קצרות ובעלות צורות שונות.

פסטה, כפי שיודע כל איטלקי, אוכלים במזלג בלבד (ובשום אופן לא נעזרים בכף). פסטות ארוכות מסוג פטוצ'יני, ספגטי, מקרוני וכדומה, אוכלים על ידי סיבוב המזלג בתוך ערמת הפסטה, והגשה לפה של "כדור הפסטה" שנוצר.
בפסטות קצרות תוקעים את המזלג ומגישים לפה את כל מה שהצלחנו להעלות בו. כאשר אוכלים פסטה ארוכה עם רוטב המכיל מוצקים, כמו פירות ים, למשל, ייפלו כולם לצלחת מכדור הפסטה המגולגל, ולא נזכה להביאם אל פינו. לפיכך, כשמגישים רוטב עם חתיכות מוצקות, מגישים אותו בדרך כלל עם פסטה שמסוגלת "לתפוס" את החתיכות, כמו פנה, קונקיליה, פוזילי וכדומה.

פתחנו בפיצה שהיתה עשוייה מבצק שמרים שהייתה בו פריכות מסויימת שאינה מתאימה לפיצה, רוטב העגבניות דרש מעט מתיקות, בגלל חמיצותן של העגבניות, וזמן אפייה ארוך מדי גרם לגבינה להתייבש מעט, ולא להגיע מבעבעת כפי שנהוג להגיש את הפיצה.

המשכנו במנת אוברג'ין פרמיג'נה (39 ₪), זוהי כמובן מנת המלנזנה פרמיג'אנו האיטלקית, שכאן בחרו לתת לה שם צרפתי דווקא. מלנזנה פרמיג'אנו מכינים מפרוסות דקות של חצילים, גבינת מוצרלה, עגבניות ופרמזן, כאן החצילים היו כל כך עבים, שטעמם השתלט באופן מוחלט על טעמה של המנה, וחבל.

המשכנו בפסטה – פנה ברוטב פסטו ועגבניות טריות (49 ₪), ופנה ברוטב אנשובי ופטריות (54 ₪). רוטב הפסטו היה מצוין, האנשובי והפטריות היה מלוח כמעט עד כדי כך שלא היה ניתן לאכילה. והפסטה, כן הפסטה, שהיתה מסוג פנה, כפי שציינתי, לא בושלה מספיק.
נסו פעם לבשל במשך 8 דקות בלבד פסטה שזמן הבישול המומלץ שלה הוא 10 דקות, ותבינו את מצבה של הפסטה במנות שקיבלנו בפסטה פיקולה – לא אל-דנטה, שנראה לישראלים רבים כבישול בלתי מספיק, אלא פחות מאל-דנטה, וזה פגם, כמובן, באיכותן של המנות.

סיימנו בפנקוטה (32 ₪), סבירה למדי, למרות שלטעמי אחוז השומן שבה היה נמוך מהרצוי. פנקוטה טובה עושים משמנת 42%, וכאן נראה לי שהשתמשו בשמנת בעלת אחוזי שומן נמוכים בהרבה.

לסיכום, ארוחה סבירה אך לא יותר מכך, למרות הנתונים הבסיסיים כמו מיקום, אווירה ונוחות, שיכלו לעשותה למסעדה המועדפת שלנו.

פיקולה פסטה
בר יינות איטלקי ואנטיפסטי
רח' בן יהודה 53 תל אביב
טל. 03-5290643

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר