הבעיה העיקרית של הסניף החדש ברשת המסעדות האסיאתיות קמפאי, הוא 
המיקום. את הסניף השני (הראשון פועל בבאר שבע) פתחה הרשת הקטנה במתחם שרונה המפונפן, מה שבמקרה הזה עושה עוול למסעדה.
הסיבה לכך – וייתכן וכל זה רק בראש שלנו, היא שקמפאי סטריט ווק היא רשת מסעדות אסיאתיות, שעושה את מה שרבות עושות בישראל; כלומר מתאימה אוכל אסיאתי לחך הישראלי, ומציעה אוכל מהיר, קל לעיכול ומתוק יחסית. קמפאי, כמו מתחרותיה, טובה למי שרוצה אוכל אסיאתי מבלי להתמודד עם חוויות חדשות מדי לחך, או מחירים גבוהים עבור המנות.
הבעיה היא שסיור בשרונה – במיוחד כאשר מדובר בארוחה במסעדה הפועלת באחד המבנים המשוחזרים, מעורר אצלנו ציפייה לחוויה יותר מתוחכמת. כזו שמעוררת את החושים, שגורמת לנו לתהות על תיבול ורכיבים, גם אם הארנק מתכווץ יותר כשאנו יוצאים ממנה.
נכון, השם של המסעדה אמור להצביע על הפער – סטריט ווק זה משחק מילים 
שאומר, איך לא, אוכל רחוב. אך כשזה מוגש בגרסה הישראלית שלו במסעדה הפועלת בתוך מבנה אקס-טמפלרי, משהו בחוויה קצת נפגע.
אבל יכול להיות שכל זה בראש שלנו בלבד ושזה דבר טוב שיש אוכל טוב ולא יקר במקום שכזה. לכן נכתוב עוד כמה מילים על האוכל עצמו.
התחלנו עם סלט פפאיה, שהכיל בצד הרכיבים הקלאסיים – כלומר, הרבה פפאיה ירוקה – גם כוסברה, שעועית ירוקה ועגבניות שרי. קצת יותר מדי רכיבים עבורנו אבל יש שאוהבים אותו כך. הבעיה הממשית היא שהרוטב טבע בנוזליו ובאופן כללי הרגיש כבד למדי, למרות שמטבעו הוא אמור להיות קליל (26 שקלים).
סלט וואקמה סלמון מגיע בצלחת כשרכיביו השונים מונחים בנפרד זה מזה,
מחכים לערבוב. סשימי סלמון צרוב במידה עם אטריות שעועית עשויות כהלכה, אצות וואקמה בשרניות מעט עם טעם דומיננטי, ותלתלי מלפפון בתחמיץ סויה. יחד עם ליים, ג’ינג’ר ובצל ירוק מקבלים סלט מרענן שמתאים לימים חמימים (39 שקלים, 21 שקלים ללא הדג).
פעלנו לפי המלצת המלצרית והזמנו את הפאד קפאו; כלומר אורז לבן, חביתת עין ותבשיל של בשר בקר טחון עם צ'ילי, ג'ינג'ר, בצל סגול, פלפל חריף, למון גראס, בזיליקום וכוסברה. המנה מוגדרת כפיקנטית, אך במקרה שלנו הייתה חריפה יותר, דבר שגרם גם לנו כמי ש'פיקנטי' הוא טעם מועדף עלינו, להוציא חלק מהצ'ילי החוצה מהצלחת. מלבד זאת, המנה טובה – האורז הפשוט שנעשה כמו שצריך וכך הוא משמש מצע יפה לתבשיל המתובל, שיחד עם החביתה הופך למנה מוצלחת (49 שקלים).
פאד סי יו היא מנה של אטריות אורז רחבות, חתיכות של בשר בקר, נטיפי ביצה,
שום, ג'ינג'ר, צ'ילי אדום, שעועית ירוקה, ברוקולי, תרד ועשבי תיבול, עם רוטב סויה מתוקה. הפיקנטיות של המנה הייתה הפעם סבירה בהחלט, אם כי בסופו של דבר מתיקות הרוטב גוברת על החריפות. הבשר עצמו נעשה מבלי לייבש אותו. יחד עם עושר הירקות והאטריות מקבלים מנה שחובבי האוכל המתקתק יעריכו (46 שקלים).
לפני שנגיע לקינוח, זה המקום לציין שני דברים: המחירים סבירים וגודל המנות גם הוא. לא תקבלו כאן מנות ענק שתבקשו לקחת חצי מהן הביתה, וטוב שכך, ובו זמנית תצאו עם תחושת סיפוק.
הקינוח שבחרנו היה פנקוטה קוקוס. הפנקוטה עצמה יציבה וטובה, גם אם לא מבריקה. אך רוטב המנגו, שברי הקוקוס הקלוי וחתיכות הקיווי הטרי, השתלבו איתה מצוין (22 שקלים). התוצאה היא קינוח קליל שמתאים לחורף הישראלי, שהוא בעצמו גרסה מקומית לדבר האמיתי. ממש כמו האוכל האסיאתי בישראל.
קמפאי סטריט ווק
מתחם שרונה תל אביב
טל. 03-5444005
א'-שבת 12:00 עד אחרון הלקוחות
צילום אפיק גבאי
