קפה איטליה – חפשו את נטע

מה צריכה מסעדה כדי להפוך להצלחה מתמשכת לאורך זמן?
מיקום, שף וצוות מטבח מקצועי, שימוש בחומרי גלם טריים וטובים, מראה כללי נעים המעורר רצון להתנחל כאן ולשוב עוד ועוד, מחירים נוחים, וצוות מקצועי באולם ההגשה – ידען, קשוב, סבלן, חביב – בקיצור מקצוען.

בואו נבדוק איך מיושמים כללים אלה ב"קפה איטליה", מסעדתם של האחים ירזין שהוקמה על חורבות – במקרה זה כך בדיוק; של צ'ימיצ'נגה ז"ל, לאחר שזו קרסה לה לאט וסיימה את חייה בשריפה.
המיקום – לא משהו. זה לא מתחם הארבעה, או רוטשילד, או אפילו הרצליה פיתוח. צריך להגיע במיוחד לאזור אולם התצוגה של פיאט ומתחם מוטורולה, שאין בו נפש חיה ברחוב בשעת ערב של יום שישי, למשל.
כל שאר הקריטריונים מקבלים כאן ציון גבוה, המאפיל על המיקום והופך אותו ללא רלבנטי: צוות המטבח, חומרי הגלם, איכות ההכנה, המחיר הנוח, והשירות המקצועי.

אני ממליץ לכם לוודא שמי שמטפלת בכם היא נטע, הממלצרת בקפה איטליה ביד רמה, יעילה וחביבה מיומה הראשון של המסעדה – פועלת היטב בעצמה ומתפעלת את המלצרים האחרים בשליטה מלאה, למשל במקרה שלנו כשהיינו שמונה סועדים ליד שולחן כפול.
אנחנו התלהבנו מהמסעדה המלאה, שהכל מתוקתק בה כל כך, והסועדים – כולל הרבה ילדים שהגיעו למשמרת ראשונה בשישי בערב, נהנים ומרוצים.
נטע דוקא אמרה שמדובר בערב רגוע יחסית, בו צפויים 250 סועדים לעומת 350 בערב פעלתני.

באנו אחרי צפיית טרום-בכורה בסרט הקולנוע "לבנון", שאותו גם אתם תראו כשייצא לאולמות הקולנוע בזמן הקרוב.
סרט חזק ביותר, מטלטל, מזכיר נשכחות חבויות במקום בו לא רוצים לזכור אותן – למי שחוו סיטואציות של שהיית צוות בטנק בזמן מלחמה, ונוגע גם למי שהתמזל מזלם ולא עברו מצבים שכאלה.

שחקן ראשי בסרט, יואב דונט, המגלם את יוצר הסרט הבמאי שמוליק מעוז כתותחן בטנק, חגג יום הולדת, ואנחנו, משפחה וחברים, בחרנו לחגוג בקפה איטליה. בתוך כל ארועים מרגשים אלה סביר היה להניח שנתייחס פחות לאוכל ויותר ליין בו בחרנו להשקת כוסיות חוזרת ונשנית – שני בקבוקי קסטלנו פרימיטיבו (זינפנדל) במחיר הסביר ביותר ליין במסעדה – 80 ₪ לבקבוק; נכון, היין הזול ביותר בתפריט קפה איטליה, ועם זאת מעולה (יבואן: הגפן).

ולאוכל: פתחנו במנות ראשונות שכללו פוקצ'ת הבית, חציל פרמזן, שרימפס אליו חריף, שרימפס כרובית, קרפצ'יו בקר, סלט חסה דשן עם פרזמן, וסלט עגבניות.
חגיגת המנות הראשונות עברה בהצלחה.

בקבוק הקסטלנו פרימיטיבו השני נפתח, היין נמזג וליווה היטב את המנות הבאות שלנו: ספגיטיני שחור (דיו דיונון) עם קלמארי, לזניה בולונז, ספגטיני נוצ'ה, פטוצ'יני תרד, פנה קרבונרה, טליאטה די מנזו, פרגיות, ובורי ברוטב עגבניות.

צקצוקי השפתיים נשמעו למרחוק ברחבי המסעדה, ובינתיים ראינו את המשפחות עם הילדים מסיימות את ארוחתן, והמסעדה עוברת למוד ערב, עם שולחן סמוך שנתפס ע"י אנשי תיאטרון; מה שעניין את הנוער בשולחננו.

נטע היעילה קיבלה את ההזמנה לקינוחים, ושוב הפעילה את מלצרי העזר שלה כדי שהמנות יגיעו באופן מתוזמן לשולחן: שורט ברד ונילה, פעמים פאי משמש, מהם אחד עם תוספת גלידה וניל, קרוסטטה תפוחי עץ, אפוגטו ביאנקו, טירמיסו ועוגת שוקולד לא קמח.

כוסיות הלימונצ'לו סיציליה שהגיעו לשולחן כמחוות יומולדת (גם שניים מהקינוחים, למען הגילוי הנאות), היוו סיומת מושלמת לערב מוצלח זה.

עבור כל השפע הזה, וגם סן פלגרינו גדול, אקווה פאנה גדול, מיץ אשכוליות ולימונדה, שילמנו 1,196 ₪ לפני הטיפ, כלומר 150 ₪ לסועד. מחיר הוגן בהחלט, ואם נחזור לפרמטרים הקובעים הצלחת מסעדה, הרי אפשר כמובן לאכול כאן גם בפחות.

רק כשיצאנו נזכרנו שלא שאלנו את נטע, כמי שחיה את המסעדה מיומה הראשון, מה היא אוהבת לאכול בקפה איטליה. אולי היינו משנים את ההזמנה.

קפה איטליה
רח' קרמניצקי 6, תל אביב
טל.  03-5612888

צילומים: Rest