1: חוגגים 200 של השבוע בענף היין
מדור 'השבוע בענף היין' חוגג 200 כתבות ו- 200 שבועות. כל שבוע, כמו שעון, בשלוש וחצי לפנות בוקר של שישי, אני לוחץ על כפתור ה- send ומשחרר לעורך רני רוגל את הכתבה. כתבות טעונות מועברות יום-יומיים לפני לייעוץ המשפטי, לקבלת חוות דעת ואת אישורו. כתבות שזקוקות לתגובה יפורסמו רק עם תגובה, ואם זו לא נשלחה מסיבותיו של גורם זה או אחר – הדבר יצוין. לאחר שחרור הכתבה וביקורות יין, יש אנחת רווחה. בסביבות שש וחצי אני מתעורר מהווטסאפ של העורך שמציין שהכתבה באוויר. אני עובר עליה אחרי העריכה, ויותר לא חוזר אליה. מעטים המקרים שאני מגיב לתגובות, וזה נעשה רק לבקשתו של העורך על מנת לחדד משהו. מהר מאוד מתחילות ההודעות לנייד עם תגובות והערות של ייננים, אנשי יחסי ציבור, וכאלה שהכתבה נגעה בהם, שלא פעם אומרים לי שלדעתם זה לא מתפקידו של מבקר יין להתעסק בנושאים אחרים (וירוסים, החלפת אנשי מפתח, שחיתויות וכו'). אני שב וחוזר ומסביר להם כי חרטנו על דגלנו באכול ושאטו את הסיסמה 'ללא מורא, ללא משוא פנים', ועל פי כללי האתיקה שחתמנו עליהם. במדור תמצאו כתבות תחקיר, ראיונות עם אנשי מפתח, פגמים ועוולות שלדעתנו צריכים להיחשף, ביקורות יין, וגם מה שקורה בענף היין בהיבט רכילות עסקית. נמשיך לסקר, לחקור, לטעום ולהביא כל שבוע את כל החדשות שענף היין מספק, ואכן יש והרבה. אז שתהיה שנה נפלאה לכורמים, לייננים, לאנשי השיווק, לעובדי היקבים באשר הם, למשגיחי הכשרות, למשרדי יחסי הציבור, לשליחים שמגיעים עם היינות, וכמובן לכל חובבי היין שבאמת אוהבים יין ישראלי.
2: זו הייתה השנה שהייתה
היין הראשון של בציר 2019 – נווה מדבר של יקב רמת נגב
יקב רמת נגב השיק מהדורה קטנה, שמשווקת בשלב זה רק במסעדות. מדובר בבלנד של שרדונה וסוביניון בלאן משנת בציר 2019. אכן, גם אני התפלאתי וזה נראה לי תמוה, אבל יועץ היקב ארקדי פפיקיאן סיפק את ההסבר המדעי שמובא כאן לפניכם: "אני יועץ של רמת נגב מבציר 2014. נווה מדבר מורכב משרדונה וסוביניון בלאן שאנחנו בוצרים מאמצע יולי עד 20-25 ליולי. תסיסה קרה עם שבבים עדינים (1,5 גרם לליטר) מתרחשת במשך שלושה שבועות פלוס-מינוס. בסוף התסיסה אנו רואים איכויות ומתכננים בלנד. יוגב צדוק ייצר מכל קטן על מנת לשחרר למסעדות יין שהשיווק דרש, מאחר והיין מ- 2108 אזל". אז הנה ביקורת יין ראשונה של השנה: יין ארומטי, רענן, לעיס, ומאוד קריספי. טעמי השבבים מינוריים, וטוב שכך. מאוזן להפליא. מחירו 75 ₪ -VFM (תמורה לכסף – תל"כ) לחלוטין. ועוד דבר: בתווית האחורית נפלה טעות סופר, ובמקום תאריך מילוי 2019 הודפס 2020. אז לא, לא מדובר ביין עתידי או עתידני.
יינן השנה – יעקב אוריה מיקב פסגות ויינות שלו
בגלל שהוא יינן לא שגרתי, בגלל שהוא איש צנוע, נחבא אל הכלים – או במקרה שלו אל החביות. בגלל שהוא עושה יין כאומנות, בסגנון ייחודי, מרתק. בגלל שהוא מפתיע גם את עצמו ביינות שאף אחד אחר לא היה מעז לייצר. הוא איש של אשכולות ענבים שנסחטים מתוך כוונה שיתעתעו בנו בבקבוק, וייתנו לנו חומר למחשבה. היינות שלו הם חגיגה ובלגן, והם ממש הדראגיסטיות על המשאית במצעד הגאווה, שכולם מרימים גבה כשהן צוהלות וצועקות דרור וחופש, ולכולם יש מה להגיד אבל אף אחד לא יכול להוריד את העיניים מהן, או במקרה של אוריה לטעום ולשתות, ובסופו של דבר לסנן בין השיניים: 'מניאק האיש הזה, אי אפשר שלא להתאהב בו'.
ייננית השנה – לינה סלוצקין מיקב קדמא
השבוע חוגגת לינה עשר שנות עשייה ביקב קדמא. בעשר אצבעות ובעבודה קשה וסיזיפית, הקימה במושב כפר אוריה יקב מטופח שעושה כבוד לתעשיית היין הישראלית. לינה מתמחה ביינות שמתיישנים בכדי חרס גדולים שאותם הביאה במיוחד מגאורגיה. היקב מציע סיורים בהם מקבלים המבקרים הסבר על העשייה המיוחדת, הכוללים טעימות יין. מרכז המבקרים במקום מארח מאות אנשים במהלך השנה. היינות של לינה מיוחדים, עוצמתיים, עם טביעת אצבע ייחודית של ייננית בעלת תשוקה אדירה למושלמות.
איש השנה – עופר יוכלמן מוביל מועדון היין Wine Style
את עופר יוכלמן הכרתי לפני יותר מעשר שנים, הוא היה מגיע אלי למסעדה בעיקר בגלל יינות הבוטיק שהיו על המדפים, יינות של יקבים שאף אחד לא הכיר. יחד גילינו עולמות חדשים ומרתקים, ולא רק בטעמו של היין. עשרות ייננים ויינניות צעירים, שפתחו את דלתות המחסן הרעוע שלהם בו הם ייצרו את היין. השנים עברו ועופר יצא לגמלאות כעובד מדינה, והחל לעסוק בתחביב שלו. הוא שם לו למטרה להקים קבוצה של אנשים חובבי יין שאוהבים לטייל בארץ ובעולם, וליהנות מיין טוב ומסיפורים שהעולם הזה מייצר. במהלך השנים בהן גיבש עופר את הקבוצה, ראיתי את ההתמדה והעקשנות הראויה לשבח, לתת לקבוצה הגדולה הזו של Wine Style את החוויה הטובה ביותר בכל מקום שהם הגיעו אליו. פרפקציוניסט להחריד, יורד לרזולוציות כאילו שמדובר בביקור בכור גרעיני בדימונה, ולו בכדי שהכוס תהיה מבריקה למשעי ושנהג האוטובוס לא יכבה חלילה את המזגן פן היינות יתחממו. לא פשוט לרתק אנשים שמסתובבים בעולם לבד וכבר ראו כמעט הכל. רק התמדה, נחישות, דקדקנות בפרטים ואהבה ליין (בעיקר ישראלי), הן הדרך הנכונה לקרב אנשים ליין, ואולי אולי להעלות ככה את הצריכה השנתית. חברות במועדון שוחרי היין של עופר יוכלמן אכן מביאה כבוד לתעשיית היין הישראלית .
יין השנה – עוז 2017 סוסון ים
העיתונאי ניר קיפניס כתב לפני כמה שנים ביקורת על הספר 'מנוחה נכונה' של עמוס עוז, ובין היתר אני זוכר את המלצתו שזהו "ספר חובה לכל גבר". כשטעמתי השבוע את עוז 2017 של זאב דוניה מיקב סוסון ים, חשבתי שקיפניס ראה את הנולד. הוא התכוון ליין הזה שהוא חובה לכל גבר (סליחה הפעם מהקוראות המסורות). בטעימה השנייה נזרקתי דווקא לספר 'קופסה שחורה' של עמוס עוז: "עזבי. אני חי לבדי ובשקט. שוכב כל לילה בעשר וישן בלי חלומות. קם כל בוקר בארבע לעבוד על מאמר או הרצאה. כל התשוקות כבר כבו".
בלנד מענבי סינסו, גרנאש, קברנה סוביניון ופטיט סירה ("מי שמאוהב בחלומות שלו, שלא ינסה להגשים אותם. מי שמנסה להגשים את חלומותיו כדאי שידע שמחיר ההגשמה הוא פשרה"). היין מתעתע: חיוור בצבעו, אבל אי אפשר להוריד את המבט מהכוס; עדין בטעמו אבל משתולל ותוקף ואז נרגע וחוזר חלילה; קר אבל שורף; תבשיל חורפי אבל ניגוב של לבנה קלילה עם מלא שמן זית בתולי, הבקבוק ריק אבל אי אפשר להשליכו לפח.
"בליטוף איטי, העביר יואל אצבע זהירה סביב החיבור הסודי בין החי והדומם. בכל זאת היה הפסל יצירת אמן שניחן בעורמה ובכוח ולא עבודת חובב. זיכרון עמום של ציור צליבה ביזאנטי הבהב לרגע במחשבותיו: ציור שגם בו היה משהו לא מתקבל על הדעת ועם זאת מלא כאב" (לדעת אשה).
מצלמים בציר
יאיר שפירא בהופעת הבכורה שלו בתערוכת סומלייה כמנכ"ל יקב רמת הגולן. צילום איל גוטמן
3: ראיון חג עם יאיר שפירא מנכ"ל יקב רמת הגולן – המוביל של תעשיית היין בישראל
יקב רמת הגולן הוא לא היקב הגדול ביותר בארץ (יקב כרמל), ולא היקב המעוטר באלפי מדליות (יקב ברקן סגל). יקב רמת הגולן הוא היקב המוביל והסוחב אחריו את השאר. הוא עמוד השדרה וספק היסודות עליהם כולם נשענים. והכל מתחיל ביינן ויקטור שונפלד שנמצא ביקב מעל 28 שנים. ומעבר לעשיית היין, בשיתוף פעולה עם מחלקת גידול יין והכורמים ידעו לזהות לפני עשור את המחדל הגדול של משרד החקלאות – וירוס ליפרול 3 שהובא ארצה על ידי המשרד ואנשיו, שעד היום מכחיד אט אט את כרמי היין המקומיים ופוגע בתעשייה. ויקטור, באומץ רב ובתקציב פרטי של היקב, הקים משתלה של חומר ריבוי נקי מווירוסים, שנמצאת בהסגר (קרנטינה) מתמיד. הכניסה למשתלה מוגבלת מאוד, והבאים אליה עוברים חיטוי ומתלבשים בהתאם. נכון להיום, וחרף כל המאמצים שנעשים בשנתיים האחרונות לייבא חומר ריבוי נקי, רק המשתלה של יקב רמת הגולן נקייה.
הגורם הנוסף שממתג את יקב רמת הגולן, הם ללא ספק עובדי היקב בתפקידים השונים. זה מתחיל בעובד הייצור שמנקה את הצינורות ומגרז את המכונות, ממשיך בעובדי החנות המסורים שנותנים שירות מתוך תחושת שליחות ואהבה למוצר שהיקב מספק. אלו הייננים מאחורי הקלעים, עובדי השיווק, ואפילו נהג המשאית שגאה ללבוש את חולצת הטריקו ועליה סמל יקב רמת הגולן. עד לפני כניסתו של יאיר שפירא לתפקיד באוקטובר 2017, החתימו עובדים על סודיות, מדרו אותם ונתנו להם תחושה של חשד ושלא סומכים עליהם. אותם עובדים שהיו רגילים בעבר הרחוק יותר לפתיחות ולשיתוף, חיו בסוג של ניתוק. תחושה זו הביאה אותם להתאגד ולדרוש ועד עובדים שישמור על האינטרסים שלהם. במהלך השנה האחרונה ניהל שפירא משא ומתן שקט הוגן ופורה, שבסיומו הגיעו הנהלת יקב רמת הגולן, הסתדרות העובדים הכללית החדשה וועד עובדי החברה, להסכמות שגובשו בהסכם קיבוצי בראיית הצרכים של כל הצדדים, כך שישמרו יחסי העבודה ברוח היקב גם לטווח הרחוק.
לא פעם אנחנו מדברים על סגנונות של יינן, קו מחשבה, היכולת שלו להיות פרגמטי – הן לשינויים שחלים בכרם והן לשינויים שהשיווק דורש, עם יינות יותר קלילים לקיץ, פחות עץ, פחות אלכוהול, יציאה מספר מתכונים בטוח וכולי. בפורטפוליו של יקב רמת הגולן נוח להציג את הקצרין ואת סדרות בראון ואודם, וכמובן את הקברנה סוביניון ירדן; אבל אלו יינות השמנת של היקב, הסוסים המנצחים. ההפתעות באות בדברים היותר פשוטים, כמו גמלא השמורה סוביניון בלאן 2018 – מדובר ביצירה אמיתית ומושלמת של הזן הזה; גמלא השמורה נביולו 2016 מעניק לזן הקשה הזה מקום של כבוד, וחושף עשייה של הרבה אומץ בכלל להתעסק איתו – דובדבנים ופטל מתובלים בעדינות בעשבי תיבול, לצד עץ שלא מפריע ומשתלב טוב עם טאנינים מעט אגרסיביים. שהופכים את היין הזה למושלם לאוכל. בגזרת יקב-הבת הרי גליל הושק החודש 'משגב עם' – בלנד של חצי חצי קברנה סוביניון וקברנה פרנק, שהתיישן 18 חודשים בחביות. בטעימה היין מאוד צעיר, מתובל מאוד, פלפל שחור שולט. אבל מה שמעניין בו שהוא נקודתי מאוד, ללא הרבה טעמים שעושים סלט פירות בפה, לא תוקף ולא מעיק. עוד שנתיים-שלוש נראה מה יהיה איתו. לי יש הרגשה שמדובר במשהו גרנדיוזי.
לקראת גיליון ה- 200 של השבוע בענף היין, נפגשתי לשיחה אישית עם המנכ"ל יאיר שפירא.
איחוד יקבי רמת הגולן והרי גליל נעשה רק ברמת המנכ"ל. מדוע לא אוחדו שאר האגפים – ייננות, שיווק ומכירות, הדרכה?
כל אחד מהיקבים נמצא באזור גידול אחר, עם יינן ראשי מנוסה ועם השקפה ייננית עצמאית, המביא את הטרואר הייחודי ליקב לידי ביטוי במגוון רחב ושונה של סדרות מותגי יין באיכות בלתי מתפשרת אך ברמות מחיר שונות, כך שקהל הצרכנים המגוון יקבל את האיכות והתמורה הטובה ביותר עבורו. ליקב הרי גליל יש מנהלת פיתוח שיווקי משלו, השומרת על זהות מותג עצמאית ובידול שיווקי חזק, הובלת נושא הקיימות, כגון שת"פ עם נספרסו למחזור הקפה מהקפסולות ליצירת דשן אורגני ייחודי לכרמים. לאחרונה הצטרף ליקב היינן מייקל אייברי שהגיע מרמת הגולן, ובהובלת מיכה ועדיה היינן הראשי, הם מתכננים הפתעות. בתחילת השנה אוחדו מערך המכירות וההדרכה של שני היקבים, והוקם צוות מקדמי מכירות ושיווק שטח משותף.
האם אחרי שנתיים בתפקיד אתה חושב שמי שמנהל יקב חייב לבוא מתחום היין?
לדעתי זו לא חובה, אינני המנכ"ל הראשון שהגיע לניהול יקב עם ניסיון מחוץ לענף היין. מניסיוני האישי אני יכול לומר, שזה חייב אותי ללמוד מהר ולהפנים את הענף: נושא הגידול החקלאי של הגפנים, שלבי תהליך הייצור המורכבים, מאפייני שווקי הלקוחות השונים וכו'. כמו כן, לדעתי הלמידה אינה מסתיימת, אלא ממשיכה יום יום עם צבירת הוותק בתפקיד. בעיניי זה ענף מורכב ומרתק. אני מוקף ביקב באנשי מקצוע, אני משתדל להקשיב וללמוד מהם ככל הניתן לפני שאני מקבל החלטות בנושאים שונים.
שלום בלייר ניהל את היקב עשר שנים וענת לוי תשע שנים. אלה תקופות ארוכות – מה זה אומר על היקב ?
התנהלות שכזו יכולה ללמד כי יקב רמת הגולן כארגון, מתנהל לטווח ארוך ובאסטרטגיית איכות מובילה, ומצוינות המייצרת מותג חזק עם הרבה אחריות.
האם בעידן בו קיימים עודפי יין ביקבים, יינות מהסדרות הגבוהות מוזרמים ליינות פשוטים יותר?
אני לא רוצה לנחש מה, איך ומה קורה ביקבים אחרים. אתייחס רק למה שקורה אצלנו. אין לנו עודף יין, נהפוך הוא; יש לנו חוסר בחלק מהמוצרים. אבל היינן הראשי – מנהל אגף היין הכולל את מחלקת גידול היין ביחד עם הכורמים שלנו, מוכוונים לגידול ענבים איכותיים בלבד. הוא מחויב לאיכות של בקבוק יין שעולה לצרכן 30 שקלים וגם לבקבוק שעולה לצרכן 300 שקלים. סדרת הר חרמון ממחישה את איכות חומרי הגלם וההשקעה המוקפדת בתהליך הייצור גם ביינות שבסדרות הבסיסיות.
האם הדור הצעיר שטופח בישראל בעשר השנים האחרונות כקהל אוהב יין מראה תוצאות היום בשוק הישראלי, או שהוא בורח לשווקי יין מחו"ל?
אנו משקיעים רבות בקידום תרבות היין בישראל ועידוד הצריכה בקרב כל הקהלים. החל מהגעה לקהל צעיר יותר באמצעות "מועדון הקפסולה" של יקב רמת הגולן הפונה לסטודנטים וצעירים במגוון פעילויות המייצרות עניין עבורם. לדוגמא, לפני שבועיים הפקנו בשטח באחד הכרמים, את "מסיבת הבציר" החמישית שלנו, שכבר הפכה למסורת. כ- 1,500 חוגגים מכל רחבי הארץ הגיעו למסיבה שמחה ומלאת אנרגיות שנערכה בכרם מיצר שבדרום רמת הגולן . ביקב הרי גליל הנגשנו יין לקהל צעיר באמצעות חבית יין שהשקנו, ומאפשרת לקהל הצעיר לרכוש כוס יין במחיר אטרקטיבי ביותר במסעדות ובתי קפה. לדעתי הדור הצעיר לומד יותר, סקרן, מעונין לשתות יין בהזדמנויות שונות ולא רק בערבי שבת וחג. הוא פתוח יותר לנסות גם יינות מחו"ל שנכנסים לתפריט, זה בסדר. יש מקום לכולם, וזה מעשיר את החוויה ואת הרגלי צריכת היין. אני מאמין שהקהל רוצה יין טוב ומגוון, ולכן האיכות והטעם ינצחו.
האם סדרות כרמי היחיד הן סממן למה שעתיד היקב לפתח באופי יינותיו בשנים הקרובות?
יינות הכרם היחידני הם "השפיץ" של יין איכותי. אך זה תלוי קודם כל בכרמים שבהשקעות גדולות אנו מנסים לשמור ולפתח, ולהביא אותם לאיכות גידול אחידה וייחודית. מעבר לתהליך הגידול המוקפד בכרם, ייצור היין עצמו מוקפד מאוד. זה מתחיל משלב הבציר הידני בכרמים אלו, וממשיך בקליטת הענבים ביקב. ענבים ליינות מסדרת ירדן עוברים בקו קליטה נפרד מתהליך קליטת הענבים ליתר היינות, הכולל דיסטימר עדין יותר ומכונת מיון אופטי. בקו האופטי נסרק כל גרגר ענבים באופן פרטני על ידי המכונה, בקרן אור אינפרה-רד המצלמת אותו ובודקת התאמה להגדרות היינן לגודל גרגר, צבע צורה וכו'. כל ענב שאינו עומד בקריטריונים, נפלט בלחץ אוויר מתהליך הקליטה בקו זה. תהליך הפרדת שזרות זה והמיון האופטי, משפרים מאוד את האיכות והאחידות של הענבים הנכנסים לחומר הגלם. יינות כרמי היחיד מוכיחים את עצמם, לדוגמא יינות מעניינים כמו כרם בראון, כרם יונתן (כרם יחידני), כרם אודם (שרדונה אורגני) ועוד הפתעות שמתוכננות בקנה. והם מרתקים את חובבי היין שאוהבים את היינות של רמת הגולן.
לאן מועדות פני ענף היין בישראל?
ענף היין מבין כי אין ברירה אלא לתת את מלוא תשומת הלב והמשאבים הנדרשים להחלפת הכרמים הנגועים בוירוס, אחרת יהיו פחות יין ופחות איכות, מה שיביא לקושי בייצור יינות איכותיים. אני מאחל לענף שבממשלה החדשה שתקום, יתמנה שר חקלאות שייקח את המושכות, ויוביל מהלך כלכלי רחב לתמיכה בענף היין בתהליך, היות ומדובר בהשקעות ענק של עשרות אלפי דונם ובענף שיכול להכניס כסף רב מייצוא יין והכנסת תיירות יין כפי שמקובל בעולם.
מה דעתך על מיתוג של יין ישראלי בחו"ל חוץ מאשר בשוק היהודי?
היקף היצוא שלנו הוא מהמובילים בענף, ועומד על כ- 25 אחוז. היינות שלנו זוכים באופן תדיר בפרסים משמעותיים ביותר ברחבי העולם בתחרויות יין מובילות. אני מברך על ההצלחה של מכון היצוא להוביל מהלך כזה, ולאגד 27 יקבים מכל רחבי הארץ לפעול בשיתוף פעולה בארה"ב – זה לא קל. בעיניי זה לא מהלך שבא להחליף את השוק הכשר-הישראלי בו נמכרים הרבה יינות, אלא כמהלך משלים לשם יצירת קטגוריה חדשה של "יין ישראלי", כפי שקיימות בארה"ב קטגוריות של יין צרפתי, איטלקי, ספרדי, יווני וכו'.
רגולציה היא צעד הכרחי כדי למקד יותר את התעשייה בארץ? אולי לצמצם את ריבוי היקבים?
רגולציה נתפשת תמיד כמכבידה על כל עסק, אולם בלעדיה לא ניתן ליצור סביבה עסקית איכותית ותקנים מוגדרים, שיגרמו לתעשייה בארץ לייצר מוצר איכותי ומוקפד – אנו חלק מתעשיית המזון. היות והנושא חדש יחסית, יש צורך לגופי הרגולציה ללמוד את מאפייני ענף היין בארץ, ולהתאים את הדרישות והתקנים למוצר שהוא יין. לגבי צמצום מספר היקבים, נהפוך הוא; אני בעד ריבוי יקבים. תחרות מייצרת מצוינות ואיכות, ודווקא ריבוי יקבי הבוטיק הקטנים יוצרים סיפור מעניין ואישי של כל יקב משפחתי, שלדעתי תורם לחינוך ולתרבות צרכני יין בישראל.
פירגון ליקב אחר ?
אני משתדל לפרגן לכמה שיותר, נהנה לטעום ולהכיר עם הזמן את המגוון הרחב של היינות הישראלים, כגון צרעה, יקב שבו, או קסטל שביקרתי אצלם ביקב החדש לפני מספר חודשים ונהניתי מאוד מהביקור. כפי שכבר אמרתי, כן ירבו וירחיבו את צריכת היין בישראל.
הקורא דני וייס הגיב בנושא הוירוס
גם שתילי גפן יין חישתיל נקיים מוירוסים – מקור חומר הריבוי מדרום אפריקה, וגם מהפכנים וחדשניים.
עמיחי לוריא מיקב שילה הגיב
רכשנו שתילי גפן מחיש שתיל. נטענו 48 דונם, איכות מדהימה, שירות מעולה, אנשים זהב – מלח הארץ.
4: מברכים שנה
ראש השנה בפתח. קיבצנו כמה ברכות מאנשי התעשייה, וביקשנו גם המלצה על יין אחד שהם לא מעורבים בייצורו (חלקם המליצו דווקא על יין שלהם). ומאתנו מערכת אכול ושאטו אנו מאחלים המון יין טוב, משובח, שונה, מרגש, שעיתונות היין תצמיח שיניים ושתשפיע על הענף, שהמושכים בחוטים – מנכ"לי יקבים יצעידו את התעשייה קדימה, שמארגני האירועים והתערוכות למיניהם יהיו הכי מקצוענים שיש, שהחובבנות תיעלם, שצריכת היין תעלה ברק עוד ליטר בשלוש השנים הבאות. ולבסוף, שהמדינה תשקיע יותר תקציבים, שתחבק את הענף הנפלא הזה שמייצג אותנו נאמנה בעולם. ואולי אולי המדינה תחזור להיות מה שהייתה, עם ערבות הדדית בינינו. שנה טובה לכולם.
ד"ר ארקדי פפיקיאן – יועץ ליקבים: חג שמח לעם ישראל. מאחל שנה טובה, שנה של סבלנות וכבוד הדדי. ממליץ על שני יינות שמביאים הוכחה להתפתחות, שגשוג וחדשנות של ענף היין ישראלי: יין אדום יבש אלימה (ELIMA) של יקב אור הגנוז. יין מיושן, רענן, פירותי, אלגנטי, מורכב. מיוצר ללא שימוש בחומר משמר ביסולפית. לדעתי -היין הכי טוב בקטגוריה! השני יין לבן יבש סוביניון בלאן נט (Sauvignon Blanc NET) של יקב טוליפ. יין שמיוצר מענבים הגדלים בתנאי הצללה מבוקרים, שמאפשרים לגפן לפתח ארומות וטעמים מרוכזים ואיכותיים ביותר, ולצרוך עד 30-50% פחות מים בתקופה החמה של הבשלת הענבים. לדעתי, זה העתיד של כורמות בארצנו. לעמיתיי אני מאחל בציר מוצלח והרבה יינות מיוחדים, ייחודיים, מפתיעים.
אורי שקד – מנכ"ל חברת שקד: אני מברך את חובבי היין בישראל, שימשיכו ליהנות מיינות איכותיים וטובים מהארץ ומחו"ל, ושיהפכו את שתיית היין להרגל קבוע ומבורך, כחלק מהחוויה הקולינרית. לתעשיית היין הישראלית אני מאחל להמשיך להתפתח, להתחדש ולהפתיע, ולא לקפוא על השמרים. אני רוצה לאחל לכולכם שנה טובה, ויחד אתכם לפתוח בקבוק של יין מלבק 2008 מיקב רמות נפתלי – מלבק מקומי עשיר ועוצמתי, מעולה לשתייה בפני עצמו או לצד מנות כבדות ומתובלות.
מיכל אקרמן – יקב תבור: יקב תבור מאחל לכל חובבי היין בישראל שנה טובה. שנה של שגשוג והגשמה, של קבלה והכלה, של אחדות ותקווה, אוכל ושתייה. שנה שבה צריכת היין תעלה, והיקבים יפרצו גבולות. שנה טובה!! יין שאני ממליצה עליו: גרנאש בלאן של יקב ויתקין.
פרופסור עודד שוסיוב – יקב ברבדו: ראש השנה הוא יום מיוחד, וביום הזה אני ממליץ ליהנות מיין בלנד נפלא לטעמי – ירדן רום של יקב רמת הגולן.
ארז וינר – מנכ"ל יקב ירושלים: שנה טובה לכל חובבי היין. שתהיה לנו שנת יציבות ופריחה, והרבה שמחה. אני ממליץ לחג על הרזרב קברנה סוביניון כרם יחידני בציר 2016 שלנו. פשוט תענוג.
יהודה נהר – יקב עמק יזרעאל: שתסירו כעס מליבכם, שתמלאו את עולמכם, כי סוד האושר כל כך קל וקרוב – פשוט תשתו יין טוב. כל יין מיקב לוטם מכיל בתוכו קצת מיונתן היינן, וזה כבר יסדר לכם שנה שלמה של שמחה.
ערן פיק – יקב צרעה: מאחל שתהיה שנה טובה, עם הרבה עשיה משותפת ויין ישראלי מצוין. ממליץ על ספרה סוביניון בלאן 2018 – יין חד ופירותי, עם ביטוי נפלא של הזן.
אבי בן עמי – סטודיו בן עמי: המלצה וברכה לחג: לנצל את חגי תשרי ותחילתו של הסתיו לטיולי יין ביקבי ישראל. הזדמנות לפגוש את אנשי היין היכן שקורה הקסם. שנה טובה לכולם, יש לנו ארץ יין נהדרת!
ששון בן אהרון – יקב מוני: שנה טובה ומלאת שמחה, חיוכים וכוס יין ליד. ממליץ לשתות קברנה סוביניון של בזלת הגולן – קברנה קלאסי, פירותי, מאוזן עם טעם מסיים ארוך ומורכב.
אילן חסון – FIVE STONES: עם הגעתה של השנה החדשה, נאחל לכם שתהא שנה מלאה כרימון ומתוקה כדבש. מי ייתן והשנה החדשה תהיה שנה של הגשמת חלומות, שגשוג וצמיחה, הרבה הצלחות והמון השראה. שנה טובה ומתוקה. באשר להמלצה על יין משלנו – כולם היו בניי, אבל ללא ספק המלצתי לחג הקרוב היא על נוביליטי 215a’ אדום, בציר 2016.
עידו לוינסון – יקב ברקן סגל: ממליץ על ג'יימס של סוסון ים. שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה.
רמי נעמן – יקב נעמן: שנה מתוקה כדאי להתחיל עם פורטוני (portawny) 2012 של יקב נעמן. עשוי כולו מהכרם הביתי, כולל ברנדי שזיקקתי מאותו הכרם. חמש שנים וחצי בחביות, מדליית זהב בטרה וינו 2018. שנה טובה ומתוקה.
איציק כהן – יקב רמות נפתלי: מאחל המון בריאות ויצירה בשנה החדשה. ההמלצה שלי ליין היא טרסה של יקב לוריא.
דורון רב הון – יקב ספרה: שנת סבלנות והכלה הדדית מהולה בהמון יין טוב! ההמלצה: קמליה בלאן 2018 של יקב פלם – תווית חדשה וטעימה ליקב שתמיד כייף לפגוש.
מסיימים בציר
אוליבייה פרתי: אווירת סוף בציר בטפרברג
רני רוגל מדווח: אוליבייה פרתי – יינן יקב טפרברג, העלה פוסט פייסבוק זה שסיקרן אותי. מה זה האס"ב הזה? ועל מה ולמה האיום בהפגנה באזור רגוע זה המרוחק מצומת עזריאלי, כך שלא תהיה חסימת צירים ולא יהיה סיקור תקשורתי. אז הנה הסיקור התקשורתי. האס"ב – אווירת סוף בציר, הוא המקבילה הייננית לאס"ק – אווירת סוף קורס בצבא. ולמה הפגנה? אוליבייה פרתי מסביר: "כל שנה אנחנו עושים על האש לכל העובדים מול המשרד שלי בשבוע האחרון של הבציר. השנה היה רעיון לעשות את המנגל אחרי סוכות, כשיהיה רגוע יותר, אבל צוות המעבדה לא הסכים כי הן טסות לחו"ל, ולכן הן הפגינו". סקרנים לדעת מה התוצאה? המעבדה ניצחה. יהיה מנגל בין ראש השנה לסוכות, מחוץ למשרד, לא פורמלי, באמצע יום עבודה. כוחה של הפגנה סוערת. לא יודע איזה יינות של טפרברג יימזגו שם. מה שבטוח שישתו שם בירות, כדרכם של ייננים.
חמש שאלות לצביקה אמיתי – נחמת שותים
אנו מתחילים לפרסם שאלון שבועי ובו 5 שאלות לאישה או גבר הפעילים בענף היין. אם גם אתם רוצים להשתתף, שלחו הודעת מסנג'ר ל- rani rogel ונתאם זאת
לפני הכל: הצג את עצמך
כתבתי על יין והייתי מבעלי יקב זמורה. לפני כעשור (יחד עם עמי ארליך, בן אחי) הקמנו את מועדון היין נחמת שותים, המונה כיום כ- 3,000 צרכני יין, בו אנו עוסקים באיתור הזדמנויות בעשרות יקבים שיהיו תמורה שווה לכסף (VFM – תל"כ).
ממה אתה הכי נהנה בעולם היין?
מכך שזהו עולם תזזיתי (מתאים לאופי שלי) מרתק ומשתנה, צבעוני, מעניין ועמוק. מאוד נהנה לבחון (בדרך כלל יחד עם ״אבירי השולחן" במועדון שלנו) יינות חדשים שצריך לבחון, להתעמק ולהחליט על גורלם במועדון.
מה צריך לעשות כדי ששתיית יין בארץ תעלה?
גורמים רלוונטיים בממשלה חייבים להתלבש על הנושא, המהווה מנוף גסטרונומי ותיירותי רציני ביותר בעולם, והמוזנח בישראל שלא כמו במדינות היין המתוקנות. הממשל חייב להכיר ביקבים כיצרנים במגזר חקלאי. תעשיית ההסעדה בארץ, במקום לראות ביין פרה חולבת, חייבת לראותו כמוצר מדף ולא פינוק יקר. יין בקראף על שולחן יחד עם המים זהMust .
איך אפשר לקדם מכירות יין ישראלי בעולם?
בזמנו, כבעלי יקב השקענו כסף רב ומאמץ, וראינו (יחד עם אחרים) שהפתרון הינו עידוד ממשלתי אמיתי, כדוגמת ניו זילנד, מלווה בתקציב חדירה ומיתוג לאורך זמן. אחרת לא ישתנה הדימוי של יין ישראלי ממשהו כשר לקידוש, והיין הנפלא שלנו יישאר בתחתיות מדפי המרכולים.
איזה יין שלך אתה הכי אוהב לשתות?
אני מוריד את הכובע בפני קברנה סוביניון מצטיין מחביות פרטיות, הנעשות לנחמת שותים (כנגוסיאנטים) על ידי יעקב אוריה ביקב ליבנה (כיקב שירות) תחת מותג 'יין ששותים' כבר הבציר השלישי. גם עם אורנה צ׳ילאג היה לנו מבצע דומה עם יין נפלא.
איזה יין של יקב אחר אתה אוהב לשתות?
בארץ יש עשרות יקבי איכות עם יינות מגוונים, וקשה לעמוד על יקב בודד. אם אני חייב לנקוב בשם, אז יאיר ואסף מרגלית עושים יינות מאוד בטעם שלי.
תגובה אחת
זה לא שישי בלי השבוע בענף היין
א. מזל טוב לגרל הגליון ה200
ב. שאפו וכבוד גדול ליינן הוותיק ויקטור שונפלד מייקב רמת הגולן שבע"ה ימשיך לעוד שנים רבות וטובות.. והעיקביות של היינות שלו לאורך שנים רבות גורם לי לקנות את הסדרות של ירדן והסינגל וייניארד שלהם כולל הקצרין והרום שהם פשוט וואו… וזה גם מה שהם אצלי במקום הראשון אחרי ייקבים כגון פלאם קסטל צרעה יתיר וכו'…. חג שמח ושנה טובה ומתוקה !!!