רעידת אדמה ביקב רקנאטי: עזיבת בכירים, המעבר לגליל ושאלות על זהות חדשה

נקודת המפגש בין חזון לבעלות

מאחורי יקב רקנאטי עומדות שתי דמויות מוכרות בעולם העסקי ועולם היין המקומי – לני רקנאטי ואורי שקד, שהובילו בשנים האחרונות מהלכים משמעותיים של השקעה, התרחבות ומיצוב.

נשאלת השאלה מה קורה ליין כשזהות מתפרקת? הסכנה האפשרית הגדולה ביותר אינה מיידית, אלא איטית: שינוי בסגנון היין שלא תמיד מוכר לצרכנים, ירידה באמון של מפיצים ולקוחות קבועים, ומעבר של תשומת לב מהיין עצמו ל“מה קורה מאחורי הקלעים”. בענף שבו יקבים רבים נשענים על דמויות בעלות נוכחות חזקה, נוצרת נקודת איזון עדינה. כאשר הבעלות הופכת לגורם שמרכז אליו את כל ההחלטות, ללא מרחב אמיתי לאנשי מקצוע בכירים, נוצר אפקט מצטבר של שחיקה מקצועית, חוסר יכולת לייצר שיח ביקורתי, ולעיתים גם החלטות שמתקבלות מתוך שליטה ולא מתוך דיאלוג. בשלב מסוים, גם האנשים הטובים ביותר עוזבים לא בגלל היין עצמו, אלא בגלל התנאים והסביבה הארגונית שבהם הוא נוצר.

עזיבת יינן ומנכ״ל: לא רק חילופי כוח אדם

עזיבתו של יינן ראשי לאחר עשור איננה עוד תחלופה מקצועית רגילה. ביקבים בסדר גודל כזה, יינן ראשי הוא במידה רבה “אדריכל הטעם” של המותג. הוא זה שמתרגם החלטות אגרונומיות, פילוסופיה ייננית ואופי שוק, לתוצאה הסופית בכוס. לצדו, מנכ״ל היקב הוא הדמות שמחברת בין היין לבין המציאות העסקית – שיווק, הפצה, אסטרטגיה ומבנה ארגוני.

כאשר הנושאים שני התפקידים הללו מתחלפים בפרק זמן קצר, הדבר נתפס בענף לא רק כעזיבה נקודתית, אלא כאיתות לשינוי עמוק יותר במבנה קבלת ההחלטות ובחלוקת הסמכויות בתוך הארגון.

המעבר לגליל: ניסיון לאתחל את הסיפור מחדש

המעבר של יקב רקנאטי ליקב החדש בגליל העליון, היה אמור לסמן שיא של צמיחה ובשלות: מבנה חדש, אזור חדש, פרק חדש. אלא שבפועל, המעבר התרחש בדיוק ברגע שבו היקב איבד כמעט במקביל גם את היינן הראשי וגם את המנכ״ל. בעולם היין, זה כבר לא נראה כמו מעבר רגיל, אלא כמו ניסיון לבנות מחדש לא רק יקב – אלא גם את הסיפור שמאחוריו. לכן השאלה הגדולה איננה איך נראה היקב החדש בגליל, אלא האם היין שייצא ממנו עדיין ירגיש כמו רקנאטי שהענף הכיר עד היום.

בין יציבות לזהות חדשה

השנים הקרובות יכריעו האם מדובר במהלך של התחדשות אמיתית, שבו לצוות המקצועי החדש יש גם מרחב לקבל החלטות ולא רק לבצע אותן, או בעוד פרק במודל ניהולי שמוכר בענף: בעלות שנוטה לרדת עד לרזולוציות הכי קטנות, גם כשבפועל מי שנשארים להתמודד עם התוצאה הם אנשי המקצוע. כי בעולם היין, יש הבדל לא קטן בין להחזיק יקב לבין לאפשר לו לעבוד. ובמקום שבו הגבול הזה מיטשטש לאורך זמן, עזיבות של יינן ראשי ומנכ״ל הן כבר לא הפתעה – הן פשוט הסימפטום הכי נראה לעין של מערכת שלא תמיד מצליחה להחליט איפה היא נגמרת ואיפה המקצוע מתחיל. ובענף שבו עקביות היא לא פחות חשובה מאיכות, זה לפעמים כל הסיפור.

על יחסי ציבור וניהול הנרטיב

במבט תקשורתי רחב יותר, עולה תחושה שהמהלך כולו מנוהל מתוך תפיסה פורמלית מדי של יחסי ציבור, שמניחה כי ניתן למסגר שינוי עמוק באמצעות הודעה טכנית והצגת קורות חיים בלבד (זה כל כך מגוחך שמוסיפים למנכ"ל החדש את התואר "בעל רקע בטחוני"). ענף היין הישראלי קטן, מחובר ומהיר תגובה, בו מידע זורם בין אנשי מקצוע, מפיצים וצרכנים כמעט בזמן אמת. גישה כזו יוצרת דווקא את ההפך מהרגעה: במקום לשלוט בנרטיב, היא מייצרת ואקום שמתמלא מיד בפרשנויות חיצוניות. כך, במקום סיפור ברור של מעבר ושלב חדש, מתקבל רושם של ניהול תקשורתי שממעט להתמודד עם עומק השינוי עצמו – ומשאיר את השדה כולו לפרשנות השוק.

בסופו של דבר, השאלה הפתוחה איננה רק מי מנהל את היקב, אלא מי מנהל את הסיפור שלו.

אנחנו כמובן מאחלים הצלחה גדולה ליינן החדש ולמנכ"ל החדש. אין ספק שהם ייהנו מהזכות הנדירה להתחיל תפקיד בשקט תקשורתי ותעשייתי.

תגובת לני רקנאטי ואורי שקד

"נבקש לדייק בעובדות. יקב רקנאטי עבר למשכנו בגליל לפני למעלה מארבע שנים, בתום תהליך שנמשך למעלה מעשר שנים. אין לעובדה זו כל קשר לעזיבתם של ארביב וגידור.

קובי ארביב עזב את היקב לאחר 20 שנות עבודה בתפקידים שונים ומגוונים. זהו פרק זמן יוצא דופן בכל קנה מידה, ולגיטימי שאחרי 20 שנה ירצה בשינוי.

אלי גידור הגיע מראש לתקופה של 4 שנים, לצורך ליווי והגעה ליציבות תפעולית של היקב אחרי המעבר לגליל. בתקופה זו התמודד היקב עם אתגרים בלתי אפשריים שהכתיבה המציאות הביטחונית בארץ, ועדיין המשכנו לייצר, ליצור, להתרחב ולהתפתח. עם תום 4 השנים אליהן התחייב, הוא פרש, כפי שסוכם מראש.

סמיכות הזמנים בין האירועים היא מקרית לחלוטין, וכל ניסיון לנסות ליצור מצג שווא של משבר ביקב הוא חסר קשר למציאות וחסר אחריות.

אנו מקבלים בברכה את הצוות החדש והמוכשר שנכנס לנעליהם של ארביב וגידור. הם יזכו לכל התמיכה האפשרית מאיתנו כבעלים, כפי שעשינו מאז ומתמיד.

זה הסיפור האמיתי שלנו, והוא מאוד ברור. אנו מצפים ממך שתפרגן לתעשייה שמתמודדת עם קשיים בלתי פוסקים, בפרט לאלה שנמצאים בצפון, במקום לעסוק ברכילות ובהפצת ספקולציות לא נכונות".