הרעיון שבישראל יש אנשים המשחקים גולף תמיד נשמע לי מוזר. נכון שיש ענפי ספורט מוזרים יותר – קריקט, למשל; אבל במדינה הקטנה שלנו זה לא ממש משנה – לאן שנעיף את הכדור תמיד יהיה חור שהוא ייכנס אליו, גם אם לא ממש רצינו בזה.

לאור התמיהה שלי ביחס למציאות הזו זה היה יותר ממסקרן עבורי להגיע לאכול באלבטרוס, המסעדה המשרתת את באי מועדון הגולף של קיסריה, כמו גם את כל מי שיחרף נפשו לצאת מהכביש המהיר לטובת ארוחה פלוס נוף למשחקי הגולף. אל דאגה, בכל מקרה אף כדור לא ימצא את דרכו בטעות אל תוך כוס הקאווה שלכם. זה לא בהכרח בגלל איכות השחקנים – המסעדה לא נכנסת לקו האש.

אלבטרוס הנה מסעדה נחמדה. עיצוב נעים ומזמין, עם אזורי ישיבה פנימיים וחיצוניים, ותפריט שאינו מתיימר להיות יותר מאשר גרסה טובה לטרנדים הקולינריים ולמאכלים הפופולריים בישראל.
למשל, סלט ירוק. חסות, עשבי תיבול, צנונית, פרי העונה, גבינה כחולה וויניגרט חרדל והדרים (43 ₪). טרי, נדיב, טעים והכל מוגש נאה לשולחן. כך גם מנת ניוקי תפוחי אדמה, שהיו רכים ונימוחים בפה (בשונה מהמקובל לצערנו במסעדות ארצנו, ייאמר לזכותם), בעודם משלבים בהצלחה עגבניות לחות, ארטישוק, יין לבן ועשבי תיבול (42 ₪).

מתוך תפריט העיקריות הזמנו פילה דניס, שנצלה היטב כך ששמר על טעמיו ונוזליו הלא רבים, מוגש לשולחן עם רוטב עשבי תיבול מוצלח מאוד ורטטוי של ירקות העונה, שהפתיע אותנו לטובה (96 ₪). מנת קבב הטלה כללה חמש קציצות רכות, מתובלות היטב ועשויות למחצה, שעשו לנו רק טוב בפה. יחד עם ירקות צלויים וטחינה זו מנה מוצלחת מאוד (63 ₪).

על קינוחים ויתרנו בביקור הזה, אבל לא לפני ששמנו לב לשתי תופעות מעניינות. ראשית, המנות העיקריות מוגשות ללא תוספת פחמימתית, כיאה למסעדה הנמצאת במועדון ספורט, גם אם ספורט איטי. שנית, המחירים הנוחים להפליא, שהיינו מצפים להם בפריפריה אבל לא במקום המשדר יוקרה כמו מועדון הגולף של קיסריה. האם זה אומר שהצדק החברתי הגיע קודם כל למחוזות העשירים?

כך או כך, הארוחה באלבטרוס – חרף המרחק מהכביש המהיר, הייתה מוצלחת מאוד. מקום טוב לבקר בו בדרך לצפון או בחזרה, או סתם לפני ההופעה הבאה שלכם בקיסריה.

אלבטרוס
מועדון הגולף בקיסריה
טל. 04-6267000
א', ג'-שבת 8:00-24:00, שני סגור

צילום דור כץ, דור אהרון