היה זה יום ההולדת של אימא שלי (לא אגלה את המספר). כמו כל שנה, כבן אוהב רציתי לחגוג איתה את יום ההולדת. בדקנו מספר אפשרויות, והגעתי למסקנה שחגיגה במסעדת בראסרי יכולה להיות רעיון טוב. 
יונתן בס, אחד הסו-שפים במסעדה, הוא חבר יקר אשר הציע לפנק אותנו. כמובן שקפצתי על המציאה.
ביום האירוע חלו האחיינית המתוקה שלי ושני הוריה, ונאלצנו לדחות את האירוע. תחושת הפספוס עוררה בי רצון לקחת את זוגתי ולצאת לערב רומנטי במסעדה.
הערב התחיל, איך אפשר שלא, בחיפושים קדחתניים אחר חנייה; משימה לא פשוטה בערב תל אביבי רגיל לחלוטין. הגענו למסעדה באיחור קל והתקבלנו בסבר פנים יפות על ידי המארחת.
הושיבו אותנו סביב שולחן זוגי בפינה אשר הייתה צפופה מדי. מייד קיבלנו תפריטים ופירוט על המנות הראשונות.
בעקבות מזג האוויר הלח בתל אביב וההליכה הממושכת מהמכונית, עקב בעיות החניה, החלטנו להזמין יין לבן מארק ברדיף מוסקט משנת 2008. היין היה טוב והוגש בתוך דלי קרח ששמר על קרירותו, אך הייתה חסרה בו החמיצות המאפיינת את המוסקט.
בעודנו מסתכלים בתפריט, עוד לפני שבחרנו מנות ראשונות כבר קיבלנו ברוסקטות שעליהן ממרח כבד, מעוטרות ברצועות דקות של צנון ועירית.
למרות הבנאליות שלה, המנה הייתה טובה, והעקצוץ שקיבלנו מהצנון והעירית נתן לה גוון נוסף.
בהמשך בחרנו במנת עצמות מח, לחם קלוי וקונפי שום. עם המנה הגיעו הוראות מדויקות של המלצרית איך להפוך את המנה לטעימה עוד יותר.
ההוראות היו כדלקמן: מריחת השום על הלחם, לאחר מכן הוצאת נתח מח מהעצם, מריחתו על הפרוסה ובזיקה של מעט מלח גס מעל. התוצאה הייתה מושלמת, זוגתי ואני התמוגגנו מהמנה הפשוטה אך הנהדרת הזו.
לאחר עוד כוס יין הגיעה מנת טרטר הסלמון, שהייתה מתובלת באיולי קייאן ומעליה שכבות דקיקות של סלרי ושומר. המנה עצמה נראתה נפלא, וטעמו של הסלמון בלט בטריותו.
כדי להוריד את רמת השומן והטעמים העשירים, קיבלנו מנה של סלט עגבניות שרי בשלל צבעים, ביחד עם כדורי מוצרלה קטנטנים ועלי בזיליקום, מתובל כמובן עם לימון ושמן זית.
כמנת ביניים בין המנות הראשונות לעיקריות, הפתיע אותנו יונתן הסו-שף החבר, עם מנה קטנה ומיוחדת מאוד: תאנה מתוקה ובשלה, חצויה לשניים ומעליה מונחות בעדינות רבה פרוסות דקיקות דקיקות של פרושוטו מלוח וטעים. החיבור בין השניים עם מעט שמן זית ופלפל גרוס מלמעלה, היה מעולה.
בשלב הזה המלצרית התחילה לגלות סימנים של חשש מהמשך הארוחה. בעיקר היא חששה לגבי הקיבולת שלנו. הרגענו אותה והסברנו שיש לנו ניסיון בעניינים מסוג זה. המלצרית השתכנעה, והמשכנו הלאה למנות העיקריות.
העיקריות שהזמנו היו נתח סינטה מדיום רייר, פלפל מדגסקר ושמנת ברנדי, עם תרד חלוט וכתוספת גרטן תפוחי אדמה. הנתח היה עשוי בצורה טובה על פי המידה הרצויה. טעם הפלפל החזק עורר את טעם הבשר בתוך הפה. כל זאת בשילוב הגרטן, שהיה עשוי ברכות מבפנים ופריך מבחוץ.
העיקרית השנייה הייתה זוג צלעות חזיר מתובלות ברוטב של דבש וחרדל, מנה פשוטה וטעימה. לצד צלע החזיר הוגשה שעועית ירוקה מתובלת בשום, שהייתה מעט שמנונית.
כאן נגמר היין, ותחושת הסיפוק מילאה את הבטן בצורה מחממת ונעימה.
לאחר מספר דקות של מנוחה הוגשו לנו שתי כוסות של יין קינוח מוגז ומרענן, מה שהכין אותנו לקראת סיום הארוחה, הגרנד פינאלה: פרוסה ענקית של עוגת קרם שניט. פרוסות דקות של בצק עלים עדין ומהמם, וביניהן שכבה עמוסה של קרם לבן עשיר וטעים במיוחד.
יש לציין שהתפריט של הבראסרי קבוע, עם מעט שינויים בין שעות היום והלילה. הבראסרי מצליח לשמר את הצלחתו האדירה עם אותן מנות, מה שמעורר ספק ברעיון שמסעדה חייבת להתחדש כל הזמן כדי לא לשעמם את הקהל שלה. הבראסרי עומדת במבחן הזה כל יום מחדש.
לסיכום החוויה: השירות היה נעים ומקצועי, המלצרית ידעה לקיים שיחה קצרה, אך לא נדבקה יותר מדי. המחיר הסתכם ב -420 ₪ לבקבוק יין, שתי מנות ראשונות ושתי עיקריות.
לטעמי זו הייתה חוויה טעימה מאוד ואיכותית, המצדיקה את המחיר.
בראסרי
רח' אבן גבירול 70, תל אביב
טל. 03-6967111
