שמואל בוקסר רואה ענף בצרות עם קרן אור בשם ברקן

סיור עם שמואל בוקסר, מנכ"ל יקבי ברקן, במרחבי היקב הגדול ובמרכז המבקרים החדש שלו, הוא כמו פגישה עם אב גאה בבנו, שלא מוותר על אף פרט אחד במעלותיו ותכונותיו.

קשה לעקוב אחרי ים הנתונים שהוא יורה במהלך הסיור, אבל אני מנסה.
אנחנו מגיעים למערום של חביות עטופות עדיין בשרינק פלסטיק: 160 חביות חדשות במחיר 700 יורו לחבית מתוצרת סגין מורו. חבית ורנו עולה 550 יורו. ביקב יש גם חביות אמריקאיות מתוצרת World Cooperage ואחרות. ביקבי ברקן קונים בשנה כ- 1,500 חביות חדשות. עשו את החשבון ותגיעו לסדר גודל כספי בתחום זה.

הלאה, קו מילוי אחד של יקבי ברקן ממלא 9,000-10,000 בקבוקים בשעה, ויש עוד אחד של 5,000 בקבוקים בשעה, ועוד שניים לבקבוקים קטנים.

מגיעים לקו אריזת חבילות שי. מה יש לנו כאן? 17,000 חבילות שי לתעשייה האווירית: שני בקבוקי רזרב קברנה ברקן ובקבוק מרום גליל סגל.

בואו נעבור למצבת יינני היקב נכון להיום, אחרי טלטלת כוח האדם האחרונה בו: אד זלצברג – יינן ראשי, עירית בוקסר-שנק – ייננית ו'מסטר בלנדר', ועוד שתי יינניות ויינן מתלמדים.
מה ההבדל בין יינן כאן ליינן ביקב בוטיק? "לעשות יין ביקב בוטיק זה משחק ילדים. לעשות יין ביקב של 10,000 טון זה סיפור אחר לגמרי", אומר בוקסר. "ביקב גדול יינן הוא גם מנהל – תלוי באיזו רמה".

נמשיך בבציר, שיהיה השנה אתגרי וקשה, בגלל עיתוי החגים בספטמבר – בין 13 עד 30 בספטמבר יהיו השנה ארבעה ימי בציר בלבד.

ומה עם צריכת היין בישראל? שמואל בוקסר אומר: "לא יותר מ- 4.5 ליטר לנפש", ועובר לתרגיל מתמטי: עבור כל ליטר צריכה שנתית נדרשים 10,000 טון ענבים. "ב- 5-6 השנים האחרונות בצרנו כל שנה 45,000-46,000 טון בכל ישראל. רק להשוואה, היקב הפרטי הגדול באוסטרליה בוצר 45,000 טון באוסטרליה וניו זילנד.
מ- 45,000 טון ענבים הנבצרים בארץ, 10,000 טון מיועדים למיץ ענבים, מה שמשאיר נשאר 35,000 טון מהם אפשר לעשות 35 מיליון בקבוקים, כלומר פחות מחמישה בקבוקים לנפש לשנה = 3.750 ליטר לשנה. יבוא יין לישראל הנו בסדר גודל של 5 מיליון ליטר".

בוקסר ממשיך בתיאור הפסימי אך הריאליסטי: "מצד הייצור: שלושה היקבים הגדולים (כרמל, ברקן, רמה"ג) מייצרים 85% מהיין – 30,000 טון מהסך הכל. למרות המספרים הנמוכים, יש יקבים שלא מצליחים למכור את היין שלהם, ויש ירידה של 20% במחיר המכירה בשלוש השנים האחרונות".

אמנם הנוסטלגיה היא לא מה שהייתה פעם, אך שמואל בוקסר אומר כי פעם צרכו יותר ענבים בישראל בגלל צריכת הברנדי. מדובר ב- 4 מיליון בקבוקי ברנדי בשנה באותם ימים, כשכל בקבוק צרך 4 ק"ג ענבים, כלומר 16,000 טון ענבים לייצור ברנדי בלבד, ואז גידלו ובצרו 60,000 טון ענבים בשנה.
היום הצעירים שותים אלכוהול, וליתר דיוק: וודקה, מעל מיליון קרטונים בשנה, כשישראל היא המדינה השלישית בצריכה בעולם.
בוקסר אומר כי מחודש מינואר השנה ירדה הצריכה ירדה ב- 2%, תוך ירידה בעייתית מבחינת היקבים במחיר ממוצע של בקבוק יין – אותה מוליך, לדבריו, אחד היקבים הגדולים, וזאת כאשר הכמויות יורדות.
התוצאה: "יקבי בוטיק נמצאים בבעיה – לא מרוויחים כסף, ומועמדים למכירה", טוען שמואל בוקסר. "כורמים מחכים שייקנו את הענבים שלהם. קודם מכרו ליקבי בוטיק, ששילמו כפול מהמחיר שמשלמים היקבים הגדולים. רק יקבי הבוטיקים הכשרים שורדים, בגלל היצוא אך יכולים למכור רק ליהודים. אם מחר יסגרו להם את הברז באמריקה – גם הם ייסגרו".

אולי נימה של אופטימיות בזכות הדיבורים על הגדלת צריכת יין לבן? מה פתאום:
"אין עליה בצריכת יין לבן", אומר בוקסר חד וחלק. "מה שקרה זה מחלות ועקירת כרמים. מהנטיעות בשנים האחרונות: 90% הם זנים אדומים. הזן הלבן הנפוץ ביותר הוא פרנץ' קולומבר של כרמל, שרובו מיועד למיץ ענבים. סך הכל מהווים הענבים הלבנים 22% מכלל הכרמים".

אז שוק היין לא טוב. הבנו. ומה קורה ביקבי ברקן?
"בברקן 2012 – אין מספיק יין", אומר בוקסר. "הלבנים – נגמרו, בראש השנה ייגמרו יינות בסדרת קלאסיק אדומים. אלטיטיוד 2008 אזל – ועברו 9 חודשים עד לצאת 2009 לשוק. חסרים קברנה רכסים ודישון סגל כבר 4 חודשים. פינוטאז' רזרב 2009 אזל – חודשיים לפני צאת 2010 לשוק".

איפה היין נספג?
"הלכנו אסטרטגית ליצוא – 22% מהיין שלנו מיוצא. היקב מייצא ל- 48 מדינות – היצואן הכי גדול בין היקבים בישראל. בין הארצות ארה"ב, גיברלטר, מלטה, יוון, מרוקו, ליכטנשטיין, פיליפינים, ניו זילנד. בכל ארץ יש נציג".
רק להבהיר: הטיפול ביצוא של ברקן לא רק נעשה ע"י היקב, אלא מטופל אישית ע"י שמואל בוקסר.

אז תגדיל עוד את היצוא
"הגדלת היצוא היא עסק לא פשוט. צריך להתחרות בעולם מול קאוה ביורו וחצי בספרד. יש משבר יין בעולם, וההתמודדות בחלק מהארצות היא מול השוק הכללי ולא רק הכשר".