קומפוט גויאבות צונן

קומפוט גויאבות צונן מנצל את עונת הגויאבות שנמשכת מספטמבר עד נובמבר, ומקבל את המתיקות שלו מסוכר ולא מדבש, כך שהוא מתאים גם לאורח טבעוני בשולחן.

למה גויאבה ולא פרי אחר

גויאבה מבשילה בדיוק בתקופה הזו של השנה, ויש לה ריח חזק שנשאר גם אחרי בישול קצר וקירור. פרי קשה מדי לא הבשיל מספיק ונשאר עמילני בטעם, ולכן כדאי לבחור גויאבות שמתרככות קלות בלחיצה עדינה ומריחות מתוק כבר בקנייה.

קילוף הקליפה החיצונית לא הכרחי, כי היא מתרככת בבישול ותורמת צבע לקומפוט, אבל אם מעדיפים מרקם חלק יותר אפשר לקלף לפני החיתוך.

כמות הסוכר בכרטיס מתאימה לגויאבות בשלות ומתוקות בעצמן. אם הפרי חמצמץ יותר, אפשר להוסיף עוד כף סוכר לסירופ תוך כדי הבישול, בלי לחשוש שהקומפוט ייצא כבד מדי.

הכנה בבוקר, הגשה בערב

הקומפוט צריך זמן קירור אמיתי במקרר ולא רק כמה דקות במקפיא, כי הטעמים ממשיכים להיטמע בנוזל ככל שהוא קר יותר. מכינים אותו בבוקר ומקררים לפחות ארבע שעות, כך שבערב הוא מוכן קר וטעמו מרוכז.

אפשר להגיש אותו בכוסות שקופות כדי שיראו את פלחי הגויאבה בתוך הנוזל, וזה מתאים כקינוח קליל אחרי ארוחת חג כבדה.

מקל הקינמון ממשיך לשחרר טעם גם בקירור, ולכן משאירים אותו בתוך הקומפוט עד ההגשה ולא מוציאים אותו מיד אחרי הבישול. מי שרוצה טעם קינמון עדין יותר יכול להוציא אותו אחרי שעה בקירור.