סיור קולינרי בגליל המערבי – כשהמוח שולח פקודה לבלוטות הטעם

הגליל ירוק ופורח. מאגרי המים מלאים והכינרת קרובה למפלס העליון. האוויר צח ורענן וריח נהדר של חימום בעץ מורגש בכל ישוב כמו בכליל שבתמונה. צילום איריס לוי
זה בדיוק הזמן לצאת לטיול עם המשפחה בגליל המערבי וליהנות ביחד מכול הטוב הזה בסיורים מודרכים או עצמיים, קולינריה נהדרת, יקבים, בתי בד, גלריות ומפגשים עם אומנים

מה הדבר הראשון שעולה לכם בראש כשמזמינים אתכם לסיור קולינרי בגליל המערבי? אצלי המוח מיד שולח פקודה לבלוטות הטעם. והן מתחילות לעבוד. סלטים, ליקוט, אוכל נהדר ואנשים מקסימים מתחברים לריחות, נופים ופינוק גדול. מצד שני אני נזכרת שצריך לנסוע לבושה במכנסיים רחבים, כי הרי תמיד חוזרים עם קילוגרם נוסף, אם לא יותר, במשקל. אז התקבצנו חבורה עליזה של גרגרניות למשימה ביום חורף יפה, ונסענו לגליל המערבי הפורח לפגוש קבוצה של בשלנים העושים את מה שהם אוהבים ביותר.

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

החורף בצפון ארצנו הקטנה נהדר במיוחד השנה. גשמי הברכה עוררו את זרימת הנחלים, והגליל ירוק ופורח כמו ששנים לא ראינו. מאגרי המים מלאים, והכינרת עגלגלה ושמנמנה וקרובה למפלס העליון, שהינו בעצם מפלס השמחה של מדינתנו. אוויר צח ורענן וריח נהדר של חימום בעץ מורגש בכל ישוב בו אנחנו עוברים. זה בדיוק הזמן לצאת לטיול עם המשפחה בגליל המערבי, וליהנות ביחד מכול הטוב הזה בסיורים מודרכים או עצמיים, קולינריה נהדרת, יקבים, בתי בד, גלריות ומפגשים עם אומנים.

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

את הבוקר פתחנו בישוב כליל; ישוב שהוא סיפור. ישוב קהילתי המוגדר כישוב אקולוגי, בו מתגוררים 600 תושבים. מתארחים באחוזת השחר של חגית לידרור ועופר שכטמן; זוג מיוחד שאוהבים לארח ולקרב את אורחיהם לטבע. חגית התמחתה לאורך השנים בבישול בריא – צמחוני וטבעוני, והיום מקיימת סדנאות בישול אישיות התפורות בדיוק לצרכים ולאהבות של אורחיה.

"הבישול מגיע אלי מתחום התרפיה", מספרת חגית, "אני מזמינה את האנשים למטבח שלי שהוא המרכז של הבית, להתחבר ולאהוב. אנשים חושבים שקשה מאוד להכין אוכל בריא, או ממש לא טעים לאכול. אני לקחתי על עצמי לשנות שתי דעות שגויות אלה".

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

חגית מארחת אותנו במבנה מהמם הצופה לנוף עוצר נשימה; הבית הראשון שנבנה בישוב כליל. האש באח מבוערת, וריח תבשילים נהדר באוויר. היא מגישה לנו משקה קקאו מהביל בכוסות קטנטנות, בהן בדרך כלל שותים קפה שחור – טעים לנו . ליד שולחן אבירים ערוך לתפארת מוגשים ממרחים מעשי ידיה של חגית, על בסיס ירקות טריים, קשיו ועגבניות מיובשות, וגם מרק נהדר בנגיעות הודיות עם חלב קוקוס, לצד לחמים וקרקרים שנאפו במקום. ניתן להתארח במקום – יש שלושה חדרי אירוח. כמו כן ניתן להזמין גם סדנאות בישול וארוחות. פרטים באתר.

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

קשה לעזוב את אחוזת השחר ואת כליל, אך אנחנו נוסעים למקום הבא. דרך הגבעות היפות עושים את דרכנו לבית קפה נועלוש הנמצא בין כפר ורדים לתרשיחא. הכול מסביבנו צבוע בירוק בוהק, כמו היינו בנסיעה בסקוטלנד או מול הגבעות המוריקות בניו זילנד. נועלוש הוקם על ידי נועה ומוטי יפרח. היא קונדיטורית והוא למד בבית הספר הגבוה לבישול קורדון בלו שבצרפת. בעבר המקום היה רק קונדיטוריה, ולפני שנתיים הפכו את המקום לבית קפה עם מעדניה בה הם מוכרים מעדנים מהתוצרת הנהדרת של הגליל, וגם מוצרים מחו"ל.

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

תפריט בית הקפה אינו גדול אבל מאוד איכותי, משתנה לפי עונות השנה ומצב רוחו של מוטי. לכן לא מדפיסים את התפריט אלא כותבים אותו בגיר על לוח. טעמנו מספר מנות נהדרות כמו מקרוסקה צזיקי (48 ₪) – פלחי דג מטיאס על צזיקי יוגורט מלפפונים נהדר. תפוח אדמה אפוי בתנור (54 ₪)  – חמים, טעים, ומושחת במיוחד.  אומלט חביתות גבינות ופלפל (54 ₪) – מושלם. בקיצור, המנות כולן מיוחדות ומאוד לא שגרתיות. זו ארוחת בוקר מפנקת שבשמחה הייתי חוזרת אליה שוב ושוב – הרי בתפריט יש עוד מנות שלא טעמתי.

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

רגע לפני שנוסעים נכנסת לקונדיטוריה – ממש קפיצה קטנה לקונדיטוריה איכותית בפריז; סנדוויצ'ים נהדרים, קופסאות של עוגיות, עוגות שמרים ומקררים מלאי כול טוב. והריח הזה – אוווווו, הריח של העוגות הנאפות.

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

עושים את דרכנו לגלידריה בוזה בישוב תרשיחא, בנסיעה איטית ומתפתלת בין רחובות הקטנים לכפר שכבר הפך לעיר. תרשיחא מציעה מפגש מרתק בין בתים עתיקים ומסורת לבין חיים מודרניים ובתים גדולים ומפוארים. מרכזה של גלידה בוזה בקיבוץ סאסא, ובתרשיחא נפתח הראשון מתוך חמישה סניפים שנפתחו עד היום של המיזם המקסים – עסקי וגם חברתי של עלאא בן מעיליא, עם חברו אדם זיו מקיבוץ סאסא.

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

'בוזה זה גלידה בערבית', מספר עלאא שמקדם את פנינו בחיוך כובש. הגענו לטעום את הטעם החדש שרקחו כאן לתקופת הבחירות – מושחתים שמו; תערובת של שוקולד, קרמל מלוח ואגוזים  – ממש טעים ומושחת. כאן מייצרים גלידה כמעט מכל דבר. הטעמים האהובים ביותר הם שוקולד ווניל, והמוזרים ביותר שהוכנו הם ריקוטה ובוטנים, וטעם ווסאבי – לא הייתי טועמת. 'הגלידה מקרבת בין אנשים ובין עמים' מסביר לנו עלאא. לאחרונה הם זכו לכבוד גדול מארגון האו"ם, שזיכה אותם בפרס על מיזם מיוחד זה של ערבים וישראלים.

צילום מדף הפייסבוק
צילום מדף הפייסבוק

היצירתיות המתפרצת של זוג החברים-יזמים לוקחת אותם כל פעם למחוזות חדשים. לאחרונה הם פתחו יחד בקיבוץ סאסא בנוסף לגלידריה, מקום  בו הם מעבירים סדנאות להכנת גלידה עם ילדים ובני נוער. המקום נקרא 'המדענים הצעירים', וגם הוא דוגל בשותפות ודו-קיום. מרגש לראות את בני הנוער המגיעים ישר מבית הספר לבוזה במעלות תרשיחא, יושבים ונהנים מהגלידה וצוחקים, כשבשולחן אחד מדברים עברית ובשולחן לידו ערבית.

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

בלב מלא אושר ופה עם טעם טוב ממשיכים את דרכנו לכפר גו'ליס, שנחשב למרכז הרוחני והדתי של העדה הדרוזית, לפגוש את בסמה, בעלת קפה-מסעדה נור. הכפר הדרוזי ג'וליס, המונה כ-6,000 תושבים, משתרע על פני מספר גבעות מוריקות, ובנוי מסמטאות ציוריות עם מבני אבן מרהיבים, ושלל נקודות בהן מעניין לעצור במהלך טיול. הכפר ג'וליס,

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

באחד המבנים העתיקים והיפים בכפר, פגשה אותנו במאור פנים וחיוך גדול בסמה, שיש לה סיפור חיים מורכב והינה נוף חריג בתחום המסעדנות בכלל, ובכפרי הדרוזים בפרט. אישה שפותחת מקום ומנהלת אותו בעצמה, היא תופעה חריגה במגזר. את דרכה בתחום הקולינריה התחילה בסמה כקונדיטורית. לאחר שפתחה את הקונדיטוריה הקטנה שלה, הבינה שכדי להתפרנס היא צריכה להרחיב את העסק, והחליטה לבשל אוכל דרוזי מסורתי. ביד בוטחת עם הרבה כישרון מכינה בסמה מאכלים דרוזים נפלאים, בהם היא מציגה את המסורת הקולינרית המפוארת של העדה.

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

מג'דרה יוצאת דופן , עלי גפן נהדרים, מנסף – תבשיל אורז עם ירקות ועוף או עם בשר כבש מלא בארומות תבלינים. ברגע שמתיישבים השולחן מתמלא בסלטים טריים, קובות , מאפים מסוגים שונים, ולרגע יש הרגשה שהשולחן לא יעמוד בעומס ויקרוס – אולי אני בכלל אקרוס.

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

למנה אחרונה הוגשו עוגיות מתוקות ממולאות בשקדים ופיסטוקים, עם תה תפוחים וקינמון – השילוב המיוחד בין אוכל טוב, סיפור אישי מיוחד ואירוח לבבי ומזמין, עשה את הביקור במסעדת נור לטוב במיוחד. בטוחה שנחזור לכאן שוב.

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

למרות שבשלב זה היינו ממש מלאים והרגשנו שאנחנו כבר מתגלגלים על הבטן – היה ברור שלא ניתן לסיים סיור קולינרי בגליל המערבי ללא ביקור בעיר עכו היפהפיה. הגענו לעת ערב כשהשמש התחילה לשקוע, וצבעה את השמים בצבעי אדום וכתום של שקיעה. מראה העיר העתיקה של עכו בשקיעה, הוא עוצר נשימה.

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

בכניסה לעיר העתיקה, ממש לצד החומה של העיר לפני השוק, ממוקמת מסעדת פלוקה שנפתחה לפני כשנה על ידי השף סעיד. סעיד הוא יליד עכו, שמילדותו עבד במסעדות בעיר, עבר לעבוד באילת והרחיק עד לונדון. לימים חזר לעיר הולדתו ופתח בה את המסעדה שלו – פלוקה . "פלוקה היא סוג של סירת דייג המשמשת לדייג של קלמרי", הוא מספר. "על תורן הסירה דולק בשעות הלילה אור המושך את הקלמרי הסקרן אליו, ואז  הדייג לוכד אותו ברשת" .

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

מדובר במסעדת דגים שחרתה על דגלה להגיש הכול טרי מהים; מה שדגו בלילה יהיה בבוקר בצלחות המסעדה. סעיד מגיש מנות קלאסיות עם נגיעות גליליות מיוחדות, כמו סביצ'ה דג עם פריקה וצמחי תבלין, תבשיל קלמרי מיוחד עם חומוס ויוגורט כבשים חם,  סלטים טריים טעימים במיוחד בעלי שילובים וטעמים מצוינים, כמו סלט השמיר הרענן ששמו כבר יצא למרחוק.

צילום איריס לוי
צילום איריס לוי

ניתן היה לחוש את המקצוענות והיצירתיות המיוחדת בדרך הבישול של סעיד – השילוב העדין של החדשנות הקולינרית עם המסורת של הבישול מבית אמא מורגשת בכל מנה, והיא בעצם החותם וגם ההמלצה החמה שלי לכם להגיע ולטעום ממעשה ידיו להתפאר של סעיד בפלוקה.

אז קדימה, זה הזמן לצאת מהבית לכיוון הגליל המערבי וליהנות מכול הטוב שהוא מציע.

הכותבת: שף איריס לוי – קולינריה עילית במיטבה, 054-4944205, וגם בפייסבוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר